28 פברואר, 2008

MABOOL-ORPHANED LAND



MABOOL-ORPHANED LAND

"הנני מביא את המבול מים על הארץ
לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמיים,כל אשר בארץ יגווע...
ומחיתי את כל היקום עשיתי מעל פני האדמה.."
"הנני מביא את המבול מים על הארץ.
לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים, כל אשר בארץ יגווע...
למי שלא יודע המטאל בארץ במצב מצויין ואולי בגלל להקה אחת מיוחדת במינה -אורפנד לנד ..
אורפנד לנד התחילה את דרכה כבר בתחילת שנות ה 90 והוציאה שני אלבומים שהצליחו מאד בקרב המטאליסטים בארץ, בארצות ערב השכנות ובאירופה קצת.
השפעותיהם וסגנונם של אורפנד לנד היו מאד נגישים לתושבי הארץ והסביבה, מפני שהלהקה שילבה המון אלמנטים מזרחיים במוסיקה ובשירה . בכך הגיעו קודם כל לנישה שאף אחד עוד לא ביצע או כתב, וכן למעריצים רבים שהתחילו לאהוב את הג'אנר המיוחד שהלהקה יצרה לעצמה.
8 שנים מאז האלבום השני של הלהקה עברו עד ליציאת המבול , 8 שנים שחברי הלהקה דיי התפזרו כל אחד לעיסוקו ללימודיו וכו..בשנת 2001 התחילה ההתלכדות שוב עם הופעה אקוסטית של הלהקה ודיבורים רבים ושמועות על אלבום קונספט חדש שהולך להגיח בקרוב ללהקה שכולנו אהבנו עוד בצעירותינו ..

הלהקה עבדה על התקליט ה 3 שלה בשצף קצף וזהו אחד האלבומים המצופים ביותר ללהקת מטאל מהארץ,
גם ניכר היה שחברת "סנצ'ורי מדיה" שהחתימה את הלהקה עושה מאמצים רבים כדי לתמוך ולקדם את הלהקה באופן מסיבי עד שהיה אפשר לשמוע אפילו סינגל ברדיו (ללהקת מטאל זה הישג עצום!!)
בגלל התהפוכות בארץ ובעולם, עיניין הערבים ישראלים והשלום,
להקת אורפנד לנד שתמיד היית מן גבול וגישור מוסיקאלי בינינו לעמים שונים, הצליחה לנסוק מעלה עם הרגש שלה לנושא השלום, הדת, ערבים ישראלים ,המוסיקה שהיא מבצעת וכותבת ..והמדיה חיבקה וחיזקה את מעמדה בארץ ובעולם .
בשנת 2004 ה"מבול" יצא והיה להצלחה כבירה בקרב מעריצים רבים של הלהקה ויצירת מעריצים רבים בארץ ובעיקר בחול ..
הלהקה הופיעה רבות בארץ ובשנה האחרונה הופיעה אין ספור בפעמים, בטורים עולמיים, פסטיבלי מטאל באירופה ובדרום אמריקה וממשיכה להופיע כל הזמן גם היום .

האלבום המבול הוא אלבום קונספט והוא האלבום ה 3 של הלהקה .
האלבום מספר על 3 אנשים אשר עושים סיאנסים ומסתבכים עם זה עד מעל ראשם
ומגיעים לסיפור המבול של נח באופן אלטרנטיבי בהחלט .
את הסיפור המדהים של הלהקה אפשר לשמוע בטקסטים כמובן ובשירה המצויינת של הזמר (קובי) וכן בשירת הרקע של המקהלה שבאה להקליט לאלבום וכן של שלומית הזמרת שהצטרפה מיציאת האלבום כמעט באופן מושלם ותמידי לחברי הלהקה בהופעותיהם .
שלומית נותנת נפח ושירה (במבטא תימני) אוטנתית מדהימה ומלאת השראה לאלבום היוצא דופן הזה ..
המון כלי נגינה משתתפים באלבום יחד עם חברי הלהקה :
תזמורת קאמרית, כלי הקשה אוטנטים , כלי מיתר יוונים ,תורכים וערבים ...כל אלה יוצרים אלבום עשיר של מוסיקה מדהימה המון רגש , סוגי שירה וטונאציות ,הליריקה המדהימה של הקונספט המיוחד הזה.

בשנת 2005 לפני כמה שבועות חברת "סנצ'ורי מדיה" (שהלהקה מוחתמת אצלה) השיקה את המבול בגירסת LP בסך של 500 עותקים לאספנים .
שכוללת 2 תקליטים בצבע שקוף והאלבום הנפתח באומנות של ציור האלבום .

כמובן שרכשתי בנוסף לדיסק (שיש לי אותו מההשקה ב 2004) את התקליט .
הוצאה מדהימה ביופיה ראשית , מיד שהגעתי הביתה פתחתי את התקליט ..
התקליט נראה מצויין ונשמע מצוין עוד יותר ,
המון דינאמיקה המון נפח פשוט תענוג לאוזניים ...הכלים האוטנתים השירה של המקהלה יחד עם קובי ושלומית נותנים חוויה ווקאלית שכל אודיופיל היה מתמוגג ממנה ...
הקסם של האלבום המיוחד הזה המשולב גם עם האזנה לתקליט עושה את החוויה ל מהנה פי 10!
נפח הדיסטורשנים משתלב היטב עם הנגינה של עוד והבוזוקי , שירת המלאכים של המקהלה הגדולה שהוקלטה באולפן יחד עם שירתה של שלומית יוצרים בימת סאונד ענקית ומלאה בהרמוניות עשירות .

בקטע ה 5 של התקליט ASALLK
שלומית שרה סולו קטע תנכי בסלסול ובמבטא תימני מסורתי בליויי כלים אותנטים
הבמה נפתחת פלאים וקולה של שלומית נשמע מעולה על גבי התקליט \על קולה הוסיפו במיקס טיפה ריוורב כדי להגדיל אותו עוד וDECAY נשמע ברקע בכל סוף משפט באופן ברור ומשאיר את המאזין עם פה פתוח .
השילוב של הכלים עם שירתה בקטע זה מעורר המון רגש והאוזניים פשוט מצליחות לשמוע כל פיפס
בגלל הניב התימני יש תחושה שלפעמים ב אות ס' או ש' יש ירידה ויזואלית כמעט בסטייג' לכיוון הטוויטרים של הרמקול במקום מול המאזין ,
בסך הכל התקליטים נשמעים מעולה מלאי דינאמיקה, סטייג' ואיימג' מצויינים .

כמובן שהתקליטים נגמרו מהמלאי לאחר שבוע מרגע השקתם ,לדעתי גם מי שאין לו פטיפון ואהב את האלבום כמוני לפחות רכש את ההוצאה המדהימה הזאתי רק כדי שתהיה לו . 

לכל אלה שלא מכירים את "אורפנד לנד" ולא חוששים מדברים חדשים ויכולים לסבול קצת מטאל בדם .. כדאי לאסוף את "המבול" שלהם ולהאזין לדבר הנפלא הזה ..

אביעד .



JOHN PATITUCCI - LINE BY LINE


JOHN PATITUCCI
LINE BY LINE

האלבום הראשון שקניתי של הבסיסט הנהדר הזה היה THE HEART OF BASS וזהו אחד האלבומים האהובים עלי עד היום ..
מאז ג'ון פטיטוצ'י הוציא אלבומי סולו רבים (יחד עם נגנים שמנגנים עימו כמובן) והצטרף לאין ספור מוסיקאים מהשורה הראשונה באלבומיהם הופעתיהם ומה לא ...
ג'ון פטיטוצ'י נחשב לאחד מגדולי נגני הבס ב'אז היום יחד עם ענקים אחרים כגון RON CARTER , BRIAN BROMBERG , MARCUS MILLER ועוד .
ג'ון פטיטוצי מנגן בחן ובעוצמה ל בס אקסטי (קונטרבס) ועל חשמלי כאחד .
הוא בדרך כלל משלב את הכלים בהופעתויו וכמובן בהפקת אלבומיו הרבים .
ג'אז מודרני מעורפל בהמון קומפוזיציות אשר נותנים נופח של אילתורים לא מתוכננים אך עם המון מלודיה כמעט לירית לנגינתו .

האלבום שיצא ב 2006 נקרא LINE BY LINE ומשלב שוב את הקונטרבס של פטיטוצ'י עם נגנים נוספים באלבום ..גיטרה אקוסטית וקלאסית מלווה אותו בכמעט 99% מהאלבום והדואט בין הקונרטבס והגיטרה הקלאסית של : ADAM ROGERS ממריאה נוחתת וטסה בכל ווריד באלבום ובכל קטע מוקלט בו .
איכות ההקלטה באלבום פאנומנלית , לא עוד בס מנפוח כדי להדגיש את הסולן כאם פטיטוצי בעצמו ובעזרת יכולות הנגינה שלו מדגיש את עצמו בוירטואוזיות עילאית ובנתינת מקום התפתחות לנגנים שמסביבו .
תופים כמובן יש ו מידי פעם אפשר לשמוע סקסופון טנור נותן פה ושם את אותותיו ..(CHRIS POTER)
האלבום מיוחד מאד מפני שלא רק הקוורטט הזה של גיטרה בס תופים וטונור סקסופון מנגנים בו אלא פטטיוצ'י מראה לכולם מה הוא עדיין יכול לעשות בתחום המוסיקה הקלאסית המודרנית , מאד דומה לאלבומו האהוב מ 1991 THE HEART OF BASS גם פה פטיטוצ'י מוציא ממוחו 2 קטעים שנכתבו במיוחד עבור האלבום החדש הזה .

THEME AND VARIATION FOR 6 STRING BASS AND STRING'S
קטע אשר אורכו כמעט 10 דק ...מוביל את המאזין ל עולם אחר לגמרי משאר הדיסק אך שומר על מצב הרוח ש 6 הקטעים שהיו לפניו השרו על המאזין מתחילת האלבום .
אמנם קשה להגדיר את הקטע כ ג'אז מודרני או קלאסי בגלל השימוש בכלים קלאסים _מנגנים עם פטיטוצ'י 5 נגני קשת , כינור ויולה צ'לו וכו ..) לקראת סוף הקטע פטיטוצי נותן כמה שניות של סולו קונטרבס שמשאיר את כל הטעם של הקלאסי די מחוץ לדלת ומשם ישר קופץ ל טרק 8 בדיסק שהוא רצועת הנושא של האלבום .LINE BY LINE כאן כל ה רביעיה מנגנת יחד מלודיה מהתו הראשונה והקטע מחזיר את המאזין להמשך האלבום .
{זה רק מראה כמה חשוב להקשיב לאלבום מתחילתו ועד סופו ולא לזפזפ בין הרצועות וכדומה}

האלבום מופלא עם קצב רך למדי אך עם דינאמיקה קבוצתית נהדרת . בזמן האחרון המון אמנים משתמשים ככלי רביעי בגיטרה ...הדבר נותן לאלבום תחושה יותר אוורירית ..מאשר פסנתר למשל למרות שאני מאד מאד אוהב פסנתר בג'אז .
אך יש משהו מאד מאד מיוחד בקוורטט ללא פסנתר ....יש תחושה שלכולם יש הרבה מה להביע והם עושים זאת ונשמעים .

שוב אלבום מופת לבסיסט נהדר ובין הטובים בעולם כיום .
אלבום חורף אמיתי ומומלץ ביותר !

אביעד


25 פברואר, 2008

BE - PAIN OF SALVATION



BE

PAIN OF SALVATION."

קצת רקע על-
להקת POS מגיעה משוודיה ושוב אנו נוכחים לדעת שרב המוסיקה הטובה היום בתחום הפרוגרסיב רוק ומטאל מגיעה מארצות סקנדינביה .
דניאל גינדלאו המנהיג הבלתי מעורער של הלקה המדהימה הזאת עושה עבודה מטורפת באלבומיה של הלהקה, כותב את כל הליריקה ואת המוסיקה .
שר בכל האלבומים וכן מנגן בכלים רבים שהעיקרי בהם הוא גיטרה לצד גיטריסט נוסף.

להקת POS התחילה את דרכה בעירו של גילנדלאו עוד שהיו צעירים מאד ועד שנת 1997 היו תהפוכות של "הליין אפ" לנגנים וכדומה, אך תמיד הלהקה היית מעומדת לפריצות דרך כבירות והצליחה מאד בשוודיה בהופעות במקומות קטנים וכו ...
בשנת 1997 יצא אלבומם הראשון של POS " entropia" תחת לייבל יפני (מרקווי) והלהקה התחילה לפרוץ בעזרת האלבום את גבולות שוודיה ...
אחיו של דניאל הצטרף ללהקה בשנת 1994 יחד עם קלידן ,גיטריסט שכבר ניגן עם דניאל מתחילת הדרך ומתופף . להקת PAIN OF SALVATION התהוותה ...

את הלהקה הכירו במהירות כל חובבי הג'אנר שאהבו בין היתר את הלהקות (דרים ת'אטר , פלוואר קינגס, אוורגריי ועוד להקות פרוג מטאל שכאלה) הצלחתה הכבירה ביפן הביאה את הלייבל שהחתים אותם להזמין את דניאל גינדלאו לראיונות במדיה היפנית, כדי לקדם את המכירות עוד ועוד ואפילו קיבל החתמה עם חברת KORG (( PARKER fly ונתן הופעות וקליניקות בשנים האלו ביפן .

הלהקה הוציאה אלבומים נוספים עם השנים וכל אלבום היה מוצלח מאחיו הקודם .
הסגנון של הלהקה לא היה פרוג מטאל מוצהר אלא יותר רוקי עם ליריקה מפולפלת במיוחד בגלל דעותיו והפילוסופיות של דניאל ,
המון מוסיקה טובה, טכניקה ומלודיות מדהימות יחד עם השירה היוצאת דופן של דניאל שמעביר צמרמורות בכל הגוף עם כל שינוי של טוניקה בקולו .

אלבומים נוספים של הלהקה :one hour of the concrete lake
Remedy lane
The perfect element
Entropia (הראשון בסדרה)
וכמובן האלבום החדש שיצא לפני כמה שנים "BE"

לאלבום" BE " חיכו מעריצי POS שנים רבות בגלל ה"רוח והצילצולים " של גינדלאו על האלבום המיוחל שאמר שהוא עובד עליו כבר משנת 1996 .
מעריצי הלהקה כאמור חיכו לאלבום בכליון עיניים ובשנת 2004 דניאל גינדלאו הוציא לעולם את אלבומו החמישי BE" "
האלבום עוסק באנטרופולוגיה אנושית ובמסרים מטורפים שרק מח פומפוזי כמו של דניאל גינדלאו יכול ליצור ולשיר עליו.
האלבום שונה במקצת מאלבומיו האחרים של הלהקה מפני שהוא הרבה פחות מטאליסטי (לא שזה היה כל כך גם לפני) ופחות נגיש מבחינת האזנה
יש באלבום המון סמפלים שדניאל הכניס , המון מוסיקה קאמרית ,
יחד עם הלהקה מנגנים באלבום עוד כלים אוטנטים כמו צ'לו, ויולה, 2 כינורות ,קלרינט , קלירנט בס ועוד ועוד.
כלי הקשה יחד עם תופים, גיטרות כמיטב המסורת של POS אך במידה הרבה יותר מעטה מהאלבומים הקודמים .
האלבום קשה להאזנה ודורש כמה וכמה פעמים של הקשבה כדי להתחיל "לקבל " את השגעון ולהבין את המסרים, הליריקות והסימבוליות של כל חלק וחלק .
שמות השירים של האלבום כתובים בלטינית (אינני יודע למה הוא החליט ללכת על זה ) .
הסמפלים באלבום מיוחדים גם הם יחד עם ספירת התרבות האוכלוסיה מכמה אלפים לפני הסיפרה ועד שנת 2060
דניאל הוסיף סמפלים של אנשים שמשאירים הודעות במשיבון ל ה'
(זה היה פרוייקט פרומו ענק לאלבום שעומד לצאת : דניאל ביקש ממעריציו להתקשר לטל מסוים ולהשאיר הודעות לה' וכך אלפים עשו ויש המון שגם נכנסו לתוך האלבום ...אפילו חבר מישראל ששלח והתקשר נכנס לקטע מס 8 באלבום . )

המוסיקה מגוונת מאד ועשירה ביותר כמיטב התזמורים והכתיבה של דניאל וכן הליריקה המטורללת של היוצר האגדי והמטורף הזה דניאל גינדלאו .
האלבום הרבה יותר קודר ו"שחור" מקודמיו וכבר בעטיפת האלבום המאזין מקבל את התחושות שדניאל רוצה להעביר במוסיקה עצמה מה שמתברר נכון לבסוף .
דניאל הוא מנהיג להקה דיקטטורי ועושה בדיוק מה שעולה על רוחו וזה מה שיפה .
הוא פשוט גאון .

למרות שאהבתי את האלבום פחות מקודמיו הוא המיוחד ביותר בעל האימפקט הכבד ביותר .
יחד עם האלבום ובטור ההופעות של האלבום צילמו את אחת ההופעות לDVD(כמובן) שבו הם עושים את כל האלבום מתחילתו ועד סופו (אלבום קונספט ואי אפשר לפרק חלקים)
הדיוידי מדהים !! אחד היפים שתראו בחייכם המוסיקה סוחפת ומנוגנת לעילה !! התפאורה תלבושות איפור ותמונות רקע מוסיפים לחווית ההופעה פשוט מומלץ ביותר למי שיאהב את האלבום ..

המוסיקה מומלצת לאלא שירצו להכיר משהו חדש וכל אלא שמתענינים בג'אנר המיוחד הזה שפשוט סוחף את העולם ב 10 שנים האחרונות .

להקה ענקית ! אלבומים שווים להאזנות רצופות רגש וחוויה מטורפת של צלילים וליריקה .


אביעד


כינורות ו -bach Sonatas and partitas




Amati Family

משפחת אמאטי נמנים בין המשפחות אשר בנו כלי נגינה מהטובים בעולם ..
יחד עם "גוורנרי" , "סטרדיוארדי", "מאגגיני" , "דה סאלו" היו גם משפחת "אמאטי" הענקית .

האב שהתחיל את מלאכת המחשבת של בניית הכלים (בדרך כלל כינורות וכלי קשת נוספים ) היה ANDREA אשר חי בקרמונה איטליה בשנים 1525-1611 והיה בין השאר ממקימי בתי הספר לבניית כלי נגינה .
אנדרה לפני שנפטר בנה לפי התיעוד 24 כינורות , 6 ויולות ו 8 צ'לים למלך צרפת דאז צ'ארלס ה 9 בשביל התזמורת הפרטית שלו שניגנה אז בחצרות ורסאי
הכלים הללו לא מוספרו ואחדים מהם נשארו גם "בחיים" כל הכלים שנבנו מבית המלאכה אמאטי לאחר שנת 1584 היו של בניו .

אנטונויו והירונימוס (ANTONIO&HIERONIMUS ) היו בניו של אנדראה והם יורשיו בבנית הכלים הבאים מהשנה 1584 .
האחים בנו יחד וכל אחד לחוד כלים רבים במשך השנים שנחשבו אז לטובים מאד והבנים המשיכו את הדיפלומטיה בחצרות צרפת ואת המכירה של כלי אמאטי למי שהיה את הממון כדי לקנות מהם .

יורשם של האחים היה בנו של הירונימוס ושמו
NICOLO (1959-1684) ניקולו נחשב לבונה הטוב ביותר שהיה למשפחת אמאטי איי פעם .
נכדו של אנדראה עשה חייל בבנית הכינורות הויולות הצ'לים וכן הלאה ..
כליו של ניקולו היו מהיפים ומהטובים מבחינה סונית שיצאו אי פעם מבית המלאכה של המשפחה .

כל זה רק הקדמה ולרקע כללי לסקירת דיסק מיוחד במינו:

היצירה היא הסונטות והפרטיטות לכינור סולו של ג'והן סבסטיאן באך .
זהו דיסק כפול אשר מסכם את 3 הסונטות יחד עם 3 הפרטיטות לכינור סולו שבאך כתב בשנת 1717 (כנראה)
מנגנת באלבום הכנרת MONICA HUGGETT אשר מבצעת את היצירות בביצוע אוטנטי
מכאן גם הכלי שעליה היא מנגנת .
מוניקה מנגנת כאן באלבום על כלי אוטנטי משנת 1618 שנבנה עיי שני הבנים של אנדרה אנטוניו והירונימוס ממשפחת אמאטי קרמונה איטליה .

היצירות מופלאות וטהורות מאין כמוהם והביצוע האוטנטי ללא כל ויבראטו קדחתניים כפי שנהוג בביצועים מודרנים יותר הוא פשוט מעולה .

הצליל העגול המדהים של הכינור הזה ממלא את החדר (או את האוזניים במקרה של אוזניות) בסאונד מופלא של עץ אדמדם זהוב והמון המון מוסיקה מעולה .

הסונטות והפרטיטות מאד מלודיות והפיסוקים האוטנטים של המעברים והפראזות מאד מתחבר למוסיקה מאותה המאה ומפרי עטו של באך המצויין .

שני הדיסקים חובים בתוכם כמעט 3 שעות של סולו כינור בביצוע מהמם ועוצר נשימה .
מערכת טובה תעשה לדיסק רק טוב (וההיפך .! )

ליצירות אלו יש פרשנויות וביצועים לרב ויש אין ספור אלבומים עם היצירות בתוכם ...לי יש כמה וכמה ורסיות של היצירות על גבי תקליטורים ותקליטים אך את הביצוע המיוחד הזה אני אוהב מכל בינתיים .

ככה צריך לשמוע את היצירה הנפלאה הזו .

פשוט תענוג שמיימי של מוסיקה מדהימה בביצוע מדהים .

פרטי האלבום :
סדרת VERITAS של virgin Classic
J,S BACH
Monica huggett
Sonatas and partitas



20 פברואר, 2008

BEYERDYNAMIC DT880









"האודיופיליה" נמצאת בעיקר באוזניים ובפסיכולוגיה של המאזין הקפדן.
המון אנשים שזאת האובססיה שלהם משלמים ( והרבה ) על ציוד אודיו TOP OF THE LINE" כדי לשמוע טוב יותר, חד יותר, עם ה"צבע" וה"גוון" שהם אוהבים ונהנים ממנו.
אודיופיליה המתמקדת באוזניות נמצאת כבר המון שנים בקרב מאזיני מוסיקה מושבעים רבים וכיום יש מידע רב על סוגים, חברות, דגמים ומה לא.
ההתמקדות היא באוזניות בתחום ה HI FI ובפורמט ה HI END והאודיופיליה.
כבר כתבתי סקירה רחבה מאד על מגברי אוזניות המוצעים למכירה בארץ והשוואה נרחבת ביניהם...
היום אני כותב סקירה על דגם מסויים (DT 880) של חברה לייצור אוזניות מגרמניה (BEYERDYNAMIC).
את החברה אני מכיר כמה שנים ואת מוצריה לתחום הפרו (אולפנים וכדומה) , אך את מוצריה המיועדים להאזנת מוסיקה ברמת HI FI איני מכיר.
במהלך שיטוטי ברחבי הרשת ניתקלתי בכמה דגמים וסקירות נרחבות אוהדות ביותר לדגם הנסקר כאן (DT880) של החברה הנ"ל ולאחר שגיליתי שאפשר גם להשיג בארץ, חיש מהר הרמתי טלפון למפיץ שלהם בארץ, אורי יפה מאולפני אבי יפה בירושלים.
ביקשתי ממנו אם יוכל להשאיל לי זוג חדש לנסיון ולהשוואה מול האוזניות האישיות שלי (HD 600 סינהייזר , AKG 340)ובכדי לכתוב עליהן סקירה .
כמובן שנענתי בחיוב וזוג אוזניות חדשות נשלחו למעוני האודיופילי באמצעות שליח FEDEX.

קופסא ענקית הגיע ולאחר נבירה של כמה שניות בכמויות הקרטון הנילונים ומוצרי קשירה והדבקה הגעתי לבסוף "לאוצר" .
ה DT880 מגיעות בקופסת אלומיניום מהודרת עם דלת עילית הנפתחת בקלות , אשר בפנים נחות להן זוג אוזניות מרשימות למראה, בתוך מעטפת ספוג שנוצרה למידותיהם (הגדולות אם יורשה לי לומר).


"הערכה" כוללת :
זוג אוזניות (DT 880 )
מתאם בין פין שמינית לפין רבע מצופה זהב אשר מתחבר בהברגה .
חוט מאריך 3 מטר (ברמה דיי טובה) .
כרטיס אחריות עולמי .
האוזניות קלות ביותר (270g ) ומרגישות ברמת איכות גבוהה מאד.
האוזניות בנויות מחומרים שונים :
קשת אלומיניום מצופה בעור רך ואיכתי ביותר אשר יכול להתנתק בעזרת "תיקתקים"
האפרכסות עצמן עשויות מחומר פלסטי קשיח ביותר.
חוץ האפרכסת עשויה מפלטת אלומניום המחוררת בצפיפות גבוהה מה שמחזיק את "TITEL" האוזניה כ" SEMI OPEN ".
טבעות האפרכסת מרופדות בבד ויסקוזה בצבע אפור כסף נעים למגע .
האפרכסות גדולות במיוחד, גם למי שרגיל ל סינהייזר HD 600 והאפרכסות פשוט מקיפות את כל האוזן ומכניסות אותה לתוך המעטפת. לחיצת האפרכסות לא חזקה בכלל ולדעתי זהו פרמטר חשוב מאד בנוחות האוזניה, בנוסף לאלמנטים נוספים אשר מקנים לאוזניה הזאת נוחות משגעת.







האוזניה מתכוונת מבחינת גובהה האפרכסות וצידוד שמאל וימין של האפרכסות על ציר הקשת כך שהאוזניה יכולה להתאים לכל גודל וצורה של ראש.
הנתונים הטכנים של האוזניה מראים אוזניה מאד מאוזנת בעלת התנגדות של 250 אום,
ההתנגדות סבירה ביותר המאפשרת נוחות סבירה להפעלת האוזניה גם ללא מגבר יעודי לאוזניות (כמובן שעם מגבר שכזה איכותם נוסקת לגבהים אחרים).
חברת BEYERDYNAMIC מאפשרת בתוספת מחיר גם להחליט כמה התנגדות אנו רוצים לאוזניות כאשר המינימום עומד על 50 אום ועד 600 אום לאולפנים.
כמו כן, החברה תאפשר בעתיד לשנות את עיצובם או ליתר דיוק את צבעם של האוזניות (בתוספת מחיר, כמובן)... האפרכסת העור המקיף את מסגרת האולמיניום וכ"ד...
תחום התדרים שהאוזניה מתוכננת להשמיע הוא מ- 5hz-35Khzהדרייברים המיוחדים של האוזניה מתוכננים להיות מאד רגישים וכתוצאה מכך מסוגלים להפיק תחום רחב שכזה .



מבחן ההאזנה
האוזניה בראש ובראשונה מאד מאד נוחה מהרגע הראשון שהנתחתי אותה על אוזני.
לא היה שום צורך בכיוונים מיותרים, הזזות של הקשת אחורה וקדימה, היא פשוט "נפלה" במקומה בצורה אופטימלית להתחלת ההאזנה.
הושמעו במקור (CD S2 VINCENT) אלבומים שונים ומגוונים בסשן הראשון שהייתי עם האוזניות הנ"ל
(4 שעות בערב שקט).
התרשמותי הראשונה היית שהאוזניה מאד מאד מאוזנת, בעלת גוון קליל ביותר ומעט "מרחף".
האוזניה נותנת תחושה מאד נעימה של ריחוק מסויים מהכלים ומהסולנים השונים שעברו בין אוזניי בסשן הזה.
משהו שמאד מיוחס לדגמים של סינהייזר והפוך מדגמים של GRADO למשל שהם הרבה יותר in your face (ישר לפרצוף). פרמטר זה היה שונה מאד במקרה זה. בדגם (DT880) הכוונה איננה ליצור "שכיבה" מסויימת של המאזין.
אלא לתת לו הרגשה שהוא יושב באולם הקונצרטים בשורה טובה באמצע. האוזניה מפורטת באופן מצויין ושומעים כל ניואנס וכל פיפס גם הקטן ביותר.
לאחר האזנות מרובות היו כבר אלבומים שגיליתי המון רחשים ורעשים שעברו במיקס בלי להתגלות עד כה.
האוזניה הזאת פשוט מוציאה הכל החוצה. פה יש ריג'קט לדעתי למי שהמקור שלו "חלש" או ללא הגברה מתאימה וכדומה.
לאוזניה דרייברים פלסטיים מיוחדים וקלי משקל אשר יוצרים דינאמיות ומהירות עצומה כך ששום דבר לא עובר לידה.
פסנתר מגלה אוברטונים שניים ושלישים במאיות שניה, נפחי עץ של כלים אוטנטים קלאסים כגון כינור, צ'לו ודבל בס (קונטרבס) נשמעים היטב ואפשר להבחין בין ויולה לכינור חצי בקלות יתרה .

ווקלס גבר נשמעים חד וברור ועושה רושם שהאוזניה מסוגלת לשאת כל קול על המעטפת. השוס הגדול של האוזניה הוא דווקא בקולות הזמרות. האוזניה הוכיחה לי שוב ושוב שהיא מצטיינת ביותר בתדרים הללו. ניסיתי גם רוק ורוק כבד בעייתי ועמוס עם האוזניה. למרות שלפי שעה היא לא מראה סימנים של נפילה מעייפות העומס המוסיקלי מסגנונות אלה אני מגלה בעדינות שהיא מעדיפה שלא להגיע לסגנונות כאלו..
טרנסים, ראפ אלקטרוני וכדומה אני לא מקשיב, אך לפי סקירות וכתבות ברחבי הרשת האוזניה לא מומלצת לשימוש למוסיקה בסגנון שכזה.
לדעתי היא נקייה ומאוזנת מידי בשביל לספק את הנחת שאנשי הטרנסים מחפשים באוזניה. לעומת זאת, סופט רוק ורוק אנד רול הלכו נהדר - סטינג , דייר סטרייט , ברוס ספרינגסטיין וכדומה . היא מהירה מאד והגיבה טוב מאד לסגנון




שוב, האוזניה מייחלת למוסיקה אותנטית כמו עם כלים נקיים, ללא אפקטים ועומס של דיסטורשין. ג'אז נשמע עליה מקסים ומתוק ומוסיקה קלאסית מעבירה צמרמות במאזין.
האוזניה חיה מאד ומכניסה את המאזין לסטטוס של מאזין בקונצרט חי לגמרי . חצוצרות, סקסופונים ושאר כלי נשיפה נשמעים נהדר חדים ונקיים עד אשר אפשר להרגיש את הרטיבות בשפתי הנושפים .
בסך הכל האוזניה מתמודדת עם כל סגנונות המוסיקה בכבוד. סגנונות המוסיקה המומלצים להקשיב דרכה הם בעיקר הסגנונות האותנטים והנקיים ביותר שאפשר, האוזניה פורחת בצורה בלתי רגילה עימם. לאחר סשיין ארוך של 4 שעות רצופות של יותר מ 9 אלבומים לערך;
אין שום סמן על הראש או התעייפות באוזניים. אין אפקט של התחממות הראש והאוזן וכאשר הרדתי אותם בפעם הראשונה לאחר 4 שעות בערך הייתי "במצב צבירה" רגיל לגמרי ולא תשוש כלל וכלל .




לסיכום
אוזניה איכותית מבית גרמני (beyerdinamic) המיייצר אוזניות מסוגים שונים וגם לתחום ה HI END. עשויה מחומרים נהדרים ובאיכות חסרת תקדים למחירי תחרות שכאלה. סאונד מפורט מאד אשר שולט בתחום תדרים מאד רחב בשל תכנון דרייברים קלילים ורגישים במיוחד . האוזניה מומלצת בעיקר לכל אלה שאוהבים מאד סגנונות מוסיקה אוטונטים ג'אז, בלוז, קלאסי וכדומה . נותנת פייט סביר ביותר גם לסגנונות מוסיקה אחרים .
נוחות האוזניה הוא הדבר אולי הגדול ביותר שהאוזניה נותנת בראשית ההכרות איתה .
לחיצת האפרכסות על האוזן כמעט ולא מורגשת אבל מספיק חזקה כדי ליצור אטימות מסויימת ל "במה" ו"אימג"
במוסיקה .
הבמה רחבה ביותר והאוזניה נותנת מימד של שורה טובה באמצע למאזין . אימג' הכלים מדוייק מאד והמעבר של הכלים בין ימין ושמאל חלק מאד ומשרה הרגשה של פעילות מאד הדוקה בגוון האוזניה.
את האוזניה אפשר להשיג בארץ דרך אולפני אבי יפה בירושליים במחיר סביר לגמרי .
היבואנים הם "מרום" .


השוואה בין ה DT880 לבין ה HD600 של סינהייזר .
החלטתי לפרק את הכתבה לשני חלקים בכדי:
א: לתת לאוזניות את הכבוד המגיע להם לבדם .
ב: כדי שבחלק זה תוכלו להתרשם מהאוזניות אבל עם רפרנס לאוזניות אחרות בשוק באותו המחיר (חול) מדגם וחברה אחרת.
ההשוואה נעשתה מול אוזניות סינהייזר HD 600 שמוערכות בעולם כאחת הזוגות הטובות לאודיופילים.
על האוזניה הזאת לא צריך לספר רבות, כתבו והיללו אותה באין ספור כתבות, סקירות והשוואות במגזינים ובאינטרנט.
היא זכתה כמעט בכל פרס אפשרי בנושא, ויכולותיה ידועים לכל אודיופיל שמברר בעניין אוזניות. ההשוואה נעשתה בביתי בסשן נפרד (לסשן ראשון ראה חלק א').

ההשוואה כללה 8 אלבומים במגוון סגנונות מוסיקאליים : ג'אז , ג'אז ווקאלי , קלאסי , רוק , רוק כבד . בסשן התמודדו שני זוגות :
ה- DT 880 של BEYERDYNAMIC
ו- HD 600 של סינהייזר בכוונתי היה לצרף עוד זוג נוסף מחברת "גראדו" המתומחרות בחו"ל באותה הליגה אבל לצערי לא היו ברות השגה בעת ההשוואה.

מקור : VINCENT CD S-2
מגבר אוזניות : VINCENT KHV 111 HYBREED TRANS-TUBE
כבלים : INTERCONECT-LABOGA
הסשן נעשה בבית ריק מאדם, בחדר הסלון ובשעות הלילה כך "שהשקט הסביבתי" לא הפריע כלל.
ההשוואה נעשתה באופן פשוט למדי - החלטתי על קטעים מסוימים בכל אלבום (פירוט האלבומים יצורף בסוף הכתבה),
הקשבתי לקטע מסויים בעזרת ה-HD 600 ראשית מכיוון שזו האוזניה הפרטית שלי (אחת מכמה וכמה) והנני מכיר אותה ואת יכולותיה באופן יסודי מאוד, כך שבהחלפת הזוג אוכל להעריך ולשים לב לדקויות.
האלבום הראשון שנכנס למקור לתחילת הסשן (הארוך למדי.) היה אלבום ג'אז:
ואריאציות של באך לטריו אשר מנגן כמובן ג'אק לוסייה ההקלטה היא דיגיטאלית לחלוטין והאיכות טובה מאד.

האלבום קליל למדי, מבחינת עומס (פסנתר תופים בס), ולכן התחלתי עימו מכיוון שהוא גם נותן רפרנס ראשוני חזק מאוד למאזין.
הסינהייזר מלאות מאד ובעלות נפח עמוק. יש כאלו שמתארים את ה 600 כאוזניה "אפלה", הכול נשמע מאד עמוק ומאד "נפוח".
אפשר לומר שהסינהייזר "ממלאות את החדר". הפסנתר נשמע טוב וגדול, התופים עם ATTACK רציני מאד אך מעט נפוחים לפעמים אשר משאירים לחץ מסוים בחלל האוזניה. הדאבל בס (קונטרבס) נשמע באמצע אך שוב עבה מידי לפעמים. הסינהייזר נותנות תחושה של במה אבל לפעמים היא כאילו מכונסת כאילו ששני קירות חוסמים אותה בצדדים. האימג' ברור והכלים נשמעים היטב.
החלפה :


לאחר סיום הקטע ב HD 600 הגיעו תורם של ה-DT880 (על נוחות האוזניות והצד הטכני אפשר לקרוא בחלק הראשון).
ה-880, מתחילת הקטע, נשמעו חדים וההפרדה גבוהה יותר, אך הדבר שהכי קוסם זוהי הבמה הרחבה שנפתחה.
פתאום זוג הקירות הצדדיים נעלמו והפרישה היא תלת מימידית ולכיוון פנימה .
(X'Y'Z') האוזניות נותנות תחושה של שורה טובה באמצע האולם ולא עוד האזנה בחדר.
בכל הסשן כולו, המטאפורה שעלתה לי כל הזמן בראש הייתה:
שעם הסינהייזר שומעים כאילו אתה נמצא בחדר עם רמקולים ממש טובים ואילו עם ה DT 880 אתה יושב ממש באולם.
ה-DT 880 עושות את זה מצוין , הרגשה של "לייב שאו" מתרוממת על כל תו וכל ניואנס במוסיקה.
אוזניות אחרות שברשותי הם ה AKG 340 האגדיות שבנויות בטופולוגיה של 2 אלמנטים לאוזן, דינאמי ואלקטרוסטאטי, הייחוד האמיתי שלהם הוא שהם מעבירות את המוסיקה לתוך הנשמה והפירוט הרב שלה.
לא הכנסתי אותה בהשוואה כי לדעתי היא לא מתאימה כאן.
הן מבחינה טכנית וגם מבחינת רמה (אני חושב שהן גבוהות יותר משתי הזוגות הנבדקות לפחות...).
כאמור, הקטע דיי קליל מבחינת עומס הכלים והתוים המנוגנים אבל רמת הרגש והאמביאנט המוקלט יכול להפיל ולהרים רכיבי סטראו (רמקולים אוזניות מגברים וכו'...)
הפסנתר ב-880 נשמע אולי פחות נפוח מאשר ב-HD 600 אבל הרבה יותר נקי. הנקישות של "הפטישים" בכנף הפסנתר נשמעים ברור יותר ואפשר להרגיש את מהירות האצבעות הנעות על גבי הקלידים. התופים נשמעו טוב וחלק וה ATTACK המהיר של האוזניה הזאת נותן את אותותיו בכל מכת סנר , טם, או בס .
לאוזניה דרייברים קלים מאד אשר נותנים לאוזניה את היכולות הללו. גם בפרטים המדהימים שהיא מוציאה וגם בבמה הרחבה שהיא פותחת.
לאחר הקטע הראשון שהאוזן מתחילה להבין מה יש עליה התחלתי להוציא את
הדיסק השני :
במקרה הזה, ההחלטה הייתה להקשיב גם לזמר בנוסף לכלים. האלבום הנבחר לבדיקה זאת היה מארק נופלר



SAILING TO PHILADELPHIA בשיר הנושא מהאלבום . מארק נופלר מוקלט בצורה יוצאת דופן, הווקאל ממוקד מאד עשיר ומלא.
השיר מתחיל בפריטת גיטרה אקוסטית דרך הגברה. ב-600 של סינהייזר הפריטה נשמעת גדולה ונפוחה אך בקלות אפשר היה לחשוב שזאת גיטרה חשמלית שפורטים בה, הדבר כלל אינו כך ב-880 והפריטה נשמעת ברור מאד.
גיטרה אקוסטית נשמעת ברור והפריטה מאד מפורטת אפשר לשמוע מיתר מיתר. קולו המיוחד של מארק נופלר נשמע באופן מלא, עמוק וחם ב-600.
כך הוא נשמע גם ב-880, אך ההבדל הוא שבזמן השירה הכלים האחרים מאחור קצת "מטושטשים " עם ה-600.
כאילו שהאוזניה לוקחת תדרים מסוימים קדימה מידי ומשאירה כמה "מאחור".
ב-880 הכל נשמע ברור לגמרי הכל בקו מסוים עם המון עומק במה והאימג' מאד ברור לכל כלי וכלי. הגיטרות של נופלר נשמעות שוב אולי פחות נפוחות מאשר ב600 אך תדר המיד יוצא החוצה באופן מעורר הערצה, אפשר לשמוע את רווית המנורות במגברים שלו דרך ההרמוניות.
אלבומים נוספים נכנסו לבדיקה מיד לאחר מארק נופלר בג'אנר דומה: ברוס ספרינגסטיין, אוסף משולש של 10 שנים של יצירה בהופעה חיה, הדינאמיקה והקצב נשמרים לעין ערוך דרך ה-880, האוזניה כאמור מכניסה אותך לאיצטדיון... אמנם זאת לא אוזנית סראונד אך שטח הפנים והמרחב קדימה נותן הרגשה מעולה.





ג'אז שוב: דיסק של מייקל קמילו בהקלטה אודיופילית מדהימה נבדק גם כן בין שני הזוגות... ה HD 600 ביכולת מדהימה מוציאים כל פרט והפסנתר נשמע חי, רחב ועמוק, הקונטראבס מנגן מאחור, הבמה טיפה צרה לעומת ה 880 אך האימג' מדוייק. ה-880 בהחלפה נשמעו בתחילה חלשים יותר (למרות שההתנגדות נמוכה מה 600 ) אך לאחר כמה שניות הם "מסתדרים" לדעתי זה בגלל הנפח המטורף של ה 600 שגורם להכל להשמע חזק יותר. הפסנתר נשמע טוב מאד ונואנסים מגיעים מכיוון הכנף. מצילות התופים נשמעות חדות יותר ודומה כאילו המתופף החליף אותן "בהפסקה" לסוג אחר.


שוב הבמה נפתחת לעומת ה 600 והאוויר בין הכלים ברור ביותר. המעבר למוסיקה קלאסית היה יותר מהיר משציפיתי (אל דאגה הג'אז חוזר) כבר לא יכלתי לחכות לשמוע את ה 880 מתרוממות בקונצ'רטו לכינור מס 1 של צ'יקובסקי

(סולנית – MIDORI, מנצח קלאוד אבבאדו). הקלטה מעולה לדעתי וביצוע חושני וסוחף של הכנרת היפנית המעולה הזאת



(sony classical expand edition). ה 880 כפי שציפיתי וקיוויתי פורחים במוסיקה הזאת . הכלים נשמעים היטב, פתיחת הבמה לרוחב וקדימה רק נותנים הרגשה אמיתית יותר במוסיקה הקלאסית שהקשבתי , שוב בגלל הדרייברים הקלילים של הדגם הנל הכל נשמע מפורט ומואזן כאחד בצורה שלא תאמן והכינור של מידורי נשמע מצויין. היא מעבירה בך רגשות והויבראטו שלה משאיר אותי רוטט בכל פעם .הקדנצה מוקדשת לכינור לבדו, ללא התזמורת המלווה, ואפשר לשמוע בזמן הנגינה את תיפוף או סיבוב הרגלים של מידורי על הבמה, את הקשת האצבעות על גריף הכינור ואת משיכתם על המיתרים, פשוט תאווה. שלא תהיה אי הבנה האוזניה מפורטת להחריד אבל לא אנאליטית ברמה שאי אפשר להנות מהמוסיקה. אלא מגיע לרמות של " להיות שם שזה קורה".בפרק הראשון (הדי ארוך 19 דק') יש רגעים של עילוי מוסיקאלי כאשר כל התזמורת מנגנת הרמוניה מאחורי הכינור ומגיעים לקרשנדו, האוזניה פשוט ממלאת את חלל האוזן ונותנת להרגיש את כל האולם מתמלא במוסיקה מהתזמורת הנהדרת של אבבאדו ולא נכנסת לדיסטורשין אופיני או לעיוותים בגלל העומס הגדול שנוצר.
מיד לאחר הקונצ'רטו עברתי לסימפוניה ה 9 של דבוזאק כדי שוב לבדוק את האוזניה במצבי "לחץ" ועומס מוסיקאלי גם מבחינת DB מתפרץ וגם מבחינת הבמה והאימג' במוסיקה מסוג זה. לא נותר לי אלא להגיד שוב שהאוזניה הפתיעה אותי (טוב זה כבר לא היית הפתעה .) והיא פשוט העבירה לי את הכל בצורה מדהימה . ההקלטה היא מעולה של "דויטשה" מנצח על התזמורת הברלינית רפאל קובליק הענק .
ההשוואה עוד היית ארוכה אך החזרה על הסופרלטיבים שהאוזניה השאירה בי נשארים בדומה למה שכבר אמרתי בעמודים אלו.
עוד המון אלבומים מילאו את הסשן מסגנונות שונים עוד ג'אז עוד קלאסי , כמה אלבומי רוק ורוק כבד נכנסו גם כן ומצאו שהאוזניה הנל מחמיאה להם במיוחד. אחד האלבומים שרכשתי לאחרונה נבדק גם כן בסשן הזה והוא
FRANCO AMBROSETTI europ legacy זהו אלבום ג'אז אירופאי אשר מנגים בו 5 כלים תופים בס פסנתר חצוצרה וסקסופון סופרן. הדבר שהביא לתודעה אולי הסופית והנחרצת שהאוזניה הזאת עולה על ה 600 מבחינת סאונד וריאלטי של הכלים היה בקטע מסויים שהמתופף החליף את המקלות במברשות מתכת (טכניקה מאד יחודית לג'אז ) למברשות אלה סאונד מאד מסויים ("ווש ווש ") כאשר המתופף מניע אותם על הסנר.. כאשר הקטע מנוגן ב 880 החדשות הסנר נשמע חד וברור ושומעים את "מחטי" המברשת נעים על הסנר ומרגישים את תנועות פרק היד של המתופף ,
כאשר העברתי חזרה ל 600 שמעו הכל מלא וטוב אך ה "ווש ווש" נשמע עכשיו כמו שקית ניילון שדורכים עליה... ולא מברשות מתכת על עור הסנר, לצערי ה 600 הנערצות שלי נחלו מפלה לאוזניות החדשות של הגרמנים BEYERDYNAMIC .

לסיכום ההשוואה היית ארוכה וחבל על עמודים נוספים של חזרה על סופרלטיבים ורגשות על כל קטע סגנון או אלבום ששמעתי עימם. ההשוואה מבחינתי היית בעייתית בגלל אהבתי הרבה ל600 המדהימות לכל הדעות (ולדעתי גם כן ) ובפינה קטנה בלב לא רציתי שה 880 יהיו טובות יותר.
גם בגלל הערך הגדול שיש לי ל 600 של סינהייזר וגם בגלל חשבון הבנק שלי (אני אהיה חייב לרכוש אותם עכשיו).
אבל אין מה לעשות וסקירה אובייקטיבית חייבת להיות כזאת לכל אורך הדרך. ה DT 880 של BEYERDYNAMIC טובות יותר ! נוחות יותר ! ואולי הכי חשוב זולות יותר !כך שהתמורה לכסף היא גבוהה פה לאין ערוך. (זה נשמע כמו פרסומת אבל לא) בחו"ל המחיר שלהם דיי דומה כך שההשוואה מתקבלת על הדעת. כאן בארץ התמחור של הסינהייזר עדיין בעייתי וההבדל ביניהם עומד על 1000 ש"ח ! לטובת ה 880 כמובן. המחיר המומלץ לצרכן הינו עומד על 1690 ש"ח כולל כבל מאריך של 3 מטר וכולל את קופסאת האלומיניום המדהימה שה 880 מגיעים בהם. הסינהייזר עומדות על סביב ה 2600 ש"ח.המאה ה 21 שייכות ל 880 התמורה לכסף מעולה ! ומגבר אוזניות יכול רק לשפר את העיניין ברמות אודיופילות מדהימות . אין שום בעייה למצוא אוזניות הרבה יותר יקרות מהן אבל אין שום סיבה לרכוש כאלה, ה 880 DT הם כל מה שאי פעם תצטרכו בעולם האודיופיליה לתוך האוזן.רשימת האלבומים :
TOCCATA -Jacques lousier
SAIILING TO PHILADELPHIA- mark knofler
ON FIRE michel camilo
LIVE - bruce springstein
MABOOL- orphaned land
TCHAIKOVSKY -midori violin concerto no1
-DVORAK symphony no 9 rafael kubelik
BEYOUND THE MISSOURI SKY pat metheny Charlie haden
EUROP LEGACY franco ambrosetti











19 פברואר, 2008

מגברי אוזניות - השוואה .


כל "אודיופיל" ממוצע מכיר זאת .
את היללה של "ההנהלה" שקוראת מהמטבח או מחדר השינה להנמיך את ה"רעש" הזה .
חסכתם , כיתתם רגליים לחנויות רבות , הצצתם במגזינים , שאלתם שאלות בפורומים רבים ככל שניתן ולאחר כל זה רכשתם את מערכת חלומותיכם , זאתי שתחזיק ותעלה אתכם לגן עדן כל פעם שתקשיבו למוסיקה ...טוב...אולי עד לשדרוג הבא ...
אבל הבעיה הגדולה ביותר היא זאתי שהתחתנתם איתה , זאתי שהטילה ווטו על הריצפתיים ובגללה קניתם מדפים ..אך כל זה אינו מספיק לה, הווליום בחדר חייב להיות מתאים לה . ייאוש , עצבים , מנסים למצוא פתרון ..
מזמינים חברים אך ורק שהיא בקניון ועוד כהנה וכהנה .

אז עצה לי חברים "אודיופילים" שכמותכם :
זוג אוזניות ומגבר נחמד יעשו את העבודה טוב ולעד .
סיקור זה עוקב אחר הדגמים השונים של מגברי אוזניות יעודים אשר אפשר לרכוש בארצנו הקטנטונת .
בסיקור החלטתי לשתף מס מגברים מדגמים שונים אשר פחות או יותר נותנים את התמורה עבור חובבי המוסיקה המושבעים ו"האודיופילים" הנלהבים .


ואלה המועמדים :

GRADO "RA-1 DC" VERS (1 - מחיר מומלץ לצרכן – 1980 שח
PRO JECT "HEAD BOX"(2 - מחיר מומלץ לצרכן – 1200 שח
VINCENT "KHV 111 "(3 – מחיר מומלץ לצרכן – 1950 שח
AQUA "HEAD"(4 - מחיר מומלץ לצרכן – 1400 שח
GRACE "M 902"(5 - מחיר מומלץ לצרכן – 9500 שח (זאת לא טעות ) .



הבדיקות נעשו בעזרת כמה וכמה אוזניות אשר מוכרות בעולם ה HIGH end .
SENNEHISER HD 600
GRADO SR -1
GRADO SR 325I


















GRADO SA-1 DC

הוצאתי מקופסת הקרטון קופסא קטנה כולה מעץ מהגוני, אותו העץ שמעטר את האפרכסות של ספינת הדגל שלהם האוזניות RS1 .






מקדימה – כפתור ווליום בודד בצבע כסף מט וכניסת אוזניות כמובן .
ליד הכפתור לד אדום קטן אשר מורה על זה שהמגבר פועל .
מאחורה שיא הפשטות כניסת RCA אחת , מפסק דקיק של כיבוי והדלקת המכשיר וכניסת השנאי המקורי אשר מגיע עם המגבר .
הראשון שנכנס למגבר: האוזניות הפרטיות שלי HD 600 של סינהייזר .
התחושה הראשונית שעלתה היא שלמגבר אין מספיק "כוח" כדי לתת להתנגדות של הסינהייזר (300 אום) את הדרוש להם . כפתור הווליום עלה מעלה כמעט עד הסוף כדי לתת ווליום מספק בצהרי היום . אני מניח שאולי בלילה ששקט מאד המגבר יוכל "להשתלט" על הווליום קצת יותר טוב .
ההחלפה לא איחרה לבוא ובמקום ה HD 600 הגיעו ה"גראדו" שהמגבר כל כך יחל להם ,לאחר חווית ההתנגדות של הקודמות ה SR1 התאימו בול ! מחוג הווליום צנח במכה אחת לחצי כדי לתת את הווליום המספק . האימג' והבמה התמקמו מיד כאילו היו חיילים והמוסיקה התחילה לזרום לאוזניים ללא כל בעיה .
האוזניות הללו הם הכתר של חברת "GRADO" ומייד ששומעים אותם מבינים למה . הם חמות, נעימות והדוקות במיד התחתון , כל הגבוהים שבו בשלום לבסיסם . החוויה היית נהדרת למרות הטעם האישי שלי שפגע קצת בחוויה מפני שהטונאליות היית חודרת מידי לטעמי בתדרים הגבוהים כמובן.
"GRADO" ידועים בסאונד חד יותר מ"הסינהייזר" . אין מה לעשות המגברון הזה יודע לעבוד ועובד טוב מאד. אך כנראה שהשידוך שמבקש הוא אוזניות מאותו הבית. יחד הם מצליחים לגרום למוסיקה להישמע טוב , דינאמית וזורמת .
"GRADO" מאופיינים בפירוט אדיר בגבוהים וסאונד יבש במקצת .
מה שלי חסר זה נפחים , ופה היה קצת חסר, בלשון המעטה .
המוסיקה ששמעתי דרך צוות ה GRADO התחלק בין פיוז'ן עם רוק
(טרייבל טק סקוט הנדרסון ), ג'אז (פאט מת'יני וצ'ארלי היידן מעבר לשמי מיזורי ) ,
לבין קלאסי, סונטה לצ'לו מס 1 של באך , וקונצ'רטו לפסנתר של גריג בביצוע ארתור רובינשטיין .

צוות הgrado מוציא גיטרות באופן מדהים כיאה למכונת מידים ופירוט בגבוהים . הגיטרה החשמלית של סקוט אנדרסון מטרייבל טק פשוט פילחה את חלל האוזן שלי ונשמע כמעט כמו במציאות . גם האקוסטיות של מת'יני באלבום המעולה עם צ'ארלי היידן היית אמיתית כמעט לגמרי והמגבר נותן למאזין לשמוע כל צפצוף קרקוש וחרחור של הגיטרה.
את הפסנתר של רובינשטיין הם מעלים על מזבח של פירוט אבל עם חוסר של נפח מהאולם בו הוא מוקלט . שוב אותו הרעיון לא איחר לבוא גם עם הסונטה של באך לצ'לו , הפירוט היה מהמם ומפיל אך נפחו של תיבת התהודה של הצ'לו כאילו ונחצתה .


לסיכום –
קופסא מפוארת המתאימה לעיצוב של האוזניות RS1
ביחד הם מהווים את הצמד המנצח למגבר זה . בהחלפות לשאר אוזניות ה "GRADO" שהשתמשתי במבחן זה המגבר נשמע טוב. אך ה RS1 עושה את העבודה עם המגבר בצורה הטובה ביותר . מי שאוהב את הפירוט האין סופי של החברה המצוינת הזאת ואת הסאונד המאפיין של החברה וחושב להיות בעליהם של אחת מהאוזניות של חברת "GRADO" המגבר הזה הוא הבחירה המצוינת בשביל המשימה ה"אודיופילית" והמוסיקלית שהוא מחפש .
למגבר קשה מאד לעבוד עם אוזניות שמגיעות עם התנגדות גדולה מזו של הגראדו והוא פשוט לא "דוחף " אותם כפי שצריך . החברה מודעת לכך והוציאה דגם חדש עם כוח רזרבי למשימות אלה .
המגבר הנבדק מתומחר בארץ ב 1970 שח לפני הנחות מבצעים וכדומה .





PROJECT HEAD BOX.











קופסא שחורה קטנה וקלה עם צדדי צלעות קירור, אפשרות לכניסת שלושה מקורות שונים
ויציאת LINE OUT .
מקדימה בורר הכניסות באמצע ושתי כניסות נפרדות לשני זוגות של אוזניות שעבור כל אחת מהכניסות יש כפתור ווליום .
מבחינת הפיצ'רים הקופסא משוכללת מאד ביחס למגברים האחרים .
המגבר מגיע עם שנאי חיצוני והחיבור קליל ומהיר למקור ולחשמל .
אין כפתור כיבוי והדלקה עניין שקצת הציק לי בתור חובב מכשירים מושבע . החיבור לחשמל ישר מדליק את המגבר לעבודה .
מייד התחברו אליו 2 דגמים שונים. פה אנחנו יכולים להשוות כמעט אחד מול אחד בכמה שניות ..
את האוזניות ומה הוא יכול לשדר לנו עבור אלף ומאתיים השקלים שמגבר זה עולה .
התחברו ישר שני הכוכבים ה HD 600 ו ה SR1 לאחר השוואות הווליום בין שניהם כמובן . הסינהייזר מבקש יותר בגלל יחסי ההתנגדויות בינו ובין ה-Grado .
המגבר נשמע מאוזן טונאלית מאד ואין היסים מיותרים אך מאידך גם לא מרגש במיוחד .
אין לו צבע מסוים אך גם לא עושה רושם של שקוף במיוחד .
הנתונים התכנים שלו מראים על THD של 0.005 שזה מראה שהתכנון של המגבר טוב מיסודו וכך גם הוא נשמע . המגבר יבש במקצת אך נותן את התמורה עבור 1200 השקלים (לפני הנחה)
הקטעים שהתנגנו עם ה RA1 התנגנו דרכו גם כן ..פאת מת'יני יחד עם צ'ארלי היידן ולהקת טרייבל טאק אשר הביאה דיסטורשניים ותופים ..שניהם נשמעו טוב אך לא יותר מכך . האיזון היה בסדר גמור והיה אפשר להאזין למוסיקה מגוונת למשך שעות .
הפסנתר של רובינשטיין והתזמורת היוו טיפה אתגר בשביל הפרוג'קט כאשר הוא נכנס לעיוות מסוים בתווים מסוימים של היצירה . כנראה שהתדרים של תווים אלו בווליום גבוהה טיפה הכניסו את המגבון למגננה תפעולית מסוימת .
מסקנותיי הם שהמגבר הנ"ל נותן תמורה נהדרת לכסף ויכול לשמש את חובבי המוסיקה אשר רוצים ליהנות מחוויית האוזניות ואין להם כניסת אוזניות במערכת בסלון , או בחדר השינה .
המכשיר נותן הכול אבל מצד שני שום דבר מיוחד מידי .
זהו המכשיר הזול מבין כל הדגמים בכתבה אך כפי שאמרתי נותן את תמורתו באופן טוב .




סיכום –
מכשיר מאוזן טונאלית אך "יבש" במקצת. יחליף בכבוד רב את כניסת האוזניות ברסיבר הישן
אשר לא מספק את הסחורה . וייתן מספיק ווליום גם לאוזניות קשות לדחיפה כמו "הסינהייזר" .
הקופסא פשוטה למדי וקלה אך נותנת אפשרויות של כניסת שני זוגות של אוזניות וכן גם כניסה לכמה מקורות. זה יחסוך התעסקויות מיותרות .
המחיר המומלץ לצרכן הוא 1200 שח לפני הנחה שבהתחשב לתמורה הנהדרת שלו הוא נגיש מאד ומומלץ לאלה שחובבים מוסיקה בלילה או לאלה עם "הנהלות" קשות במיוחד . כמו כן יש אפשרות נדירה להקשיב יחד עם אדם אחר בו זמנית .





VINCENT KHV 111










חברה גרמנית אשר מרכיבה את מכשיריה בסין כמו המון חברות מתחרות נוספות .
המגבר הוא מכשיר מסוג הייברייד שזה אומר ששתי טכנולוגיות פועלות כאן .
האחת היא טכנולוגית טרנזיסטורית "רגילה" ושפופרתית .
"וינסנט" עיצבו את המכשיר ככה שיהיה אפשר לראות את המנורה ("שפופרת" ) מאירה דרך חלון קטן בקדמת המגבר .
למגבר כניסת RCA אחת וכניסה לכבל חשמל (קומקום רגיל ) . מקדימה : כפתור כיבוי והדלקה, לד כחול ענק, 2 כפתורי ווליום אחד לכל צד וכניסת אוזניות כמובן בקוטר רבע.
המגבר עבר את אותם הבדיקות כפי שעברו כולם בעזרת ה 'HD 600 ה RS 1 וכן הלאה
והתנגנו דרכו אותם הקטעים .
קטע 8 מהאלבום של פאט מת'יני" beyond the Missouri sky"
Fist to fist של tribel teck , הסונטה לצ'לו מס 1 של באך , הקונצ'רטו לפסנתר של גריג החלק הראשון בביצוע של ארתור רובינשטיין .

למגבר יש אימג' מדהים שהשאיר אותי עם פה פעור , התחושה היא כמו באולם קונצרטים .
הנגנים טיפה יותר מרוחקים מהאוזן ופשוט עוטפים את הראש בחצי עיגול מלפנים . עומק במה ונפח הם נחלתו של מגבר זה נקודה. !
אפילו ה-RS-1 של GRADO הצליחו לקבל פה נפח מספק כדי להרגיע את האוזניים מהחדות המאיימת של מוצרי גראדו השונים .
יכול להיות שזה בא על חשבון פירוט מטורף שמגיע ממגבר כמו ה AQUA (בהמשך) ,אך פה החברה דווקא קלעה לטעמי המוסיקלי וסך הכול מתברר שזה עניין של טעם .
בדגמי האוזניות של גראדו החדות היית טיפה מעל הנסבל לאורך זמן ומצאתי את עצמי מושיט יד למגבר לחפש את כפתור הטון קונטרול , ביחס ל סינהייזר .
מגבר זה הוא הגדול ביותר (פיסית) והכבד ביותר משאר החבורה , שוקל 3.5 קילו וגודלו כ חצי מנגן CDP רגיל .לעומת שאר המתחרים שהיו דיי קומפקטיים וניידים . מי שמתכנן על מגבר אוזניות נח לנסיעות לחמתו או לחול יכול לשכוח ממגבר זה ! המגבר הזה נועד להישאר במקום אחד . בבית.
בבדיקת הקטעים השונים שהתנגנו על כולם, המגבר העביר אותם באופן יוצא מן הכלל וללא עיוותים בלי שום קשר לכמות הגיין שניסיתי להעמיס עליו , המגבר צובע את המיד במן צבע ששמור למגברי מנורות שונים הקטיפתיות שהאוזן מקבלת בצלילים ממגבר זה היא פשוט תענוג.
הקונטרבס של היידן והאקוסטית מת'יני נשמעו כאילו נמצאים בחדר כל הניואנסים של האולם נשמעו באופן חד וברור . בבדיקה לרוק פיוזיין על ידי טרייבל טק באלבום FIST TO FIST ,
הביא המגבר את הדינאמיות של המתופף דניס ציימברס למחוזות נעלות ואת סאונד הגיטרה המיילל של סקוט אנדרסון באופן מעורר פליאה .
עדיין הנפח והעומק במה של מגבר זה משפיעים על חדות מסוימת או על איזון מושלם מבחינה טונאלית שיש למתחרים כמו מגבר ה AQUA המצוין (בהמשך ... ) אבל עדיין זהו עניין של טעם גרידא והמגבר העביר לי 99 % ממה שרציתי לשמוע .
פסנתרו של רובינשטיין נשמע ברור ונקישת הקלידים נשמע ב-decay של הפקת היצירה על דיסק .
הצ'לו מהסונטה של באך נשמע עמוק ומיוחד עם הצבע המהמם של מגבר זה היה אפשר לחוש את קשת המבצע נמשכת על המיתרים הענקיים של הצ'לו . המגבר עומד בעומס מוסיקאלי ולא מראה סימנים של כניסה לעיוותים לא רצוניים וכדומה .



לסיכום :

מכשיר מצוין בעל סאונד חם ועשיר מאד . הנפח והעומק אשר מקבלים ממגבר זה הוא פשוט פנומנאלי למרות שאולי מעצם היותו כך גורע מאיזה שהו פירוט מסוים לפחות החוצה בתדרים הסופר גבוהים .
המגבר נראה מדהים ביופיו בצבע שחור לד כחול ומנורה מאירה באמצע הפרונט פאנל .
כניסה בודדת , ושתי כפתורי ווליום לכל צד ( יוצר מצב קצת קשה לקבל באלנס נכון בין הצדדים אך ברגע שמתרגלים אפשר ליהנות מהזזת הבמה לצדדים או לזוויות אחרות ) .
המכשיר כבד שזה חסרון למי שמחפש מגבר נוח לנסיעות ומחייב מקור חשמל .
אימג' ובמה מסודרים בפוקוס מצוין והאיזון הטונאלי כמעט מושלם עם צביעה מסוימת בתדרי המיד (אולי בגלל המנורה ) .
המכשיר מתומחר בארץ לצרכן (מומלץ) 1980 ש"ח לפני הנחות מבצעים וכדומה ונותן תמורה מעולה למחירו הלא כל כך יקר



Aqua













מכשיר כחול לבן שנבנה עיי בחור בן 35 מוכשר מאד מתל אביב העיר הגדולה .
מתכנן ובונה המגבר עוסק באלקטרוניקה כל חייו והוא חובב מוסיקה מושבע .
למגבר כניסת RCA 1 איכותית ביותר ומגיע עם שנאי מקורי חיצוני . בפרונט המכשיר כפתור ווליום איכותי גדול וכניסת אוזניות 1/4 כיאה למגברי אוזניות איכותיים .
המגבר שוקל 700 גרם ונראה מבחוץ שנבנה במארז איכותי ביותר מאלומיניום (צבוע בצבע כהה ). מבחינת העיצוב הוא מינימליסטי ללא פלצנות יתר על המידה וכנראה שיתחבב על אודיופילים שלא צריכים קופסאות אלומיניום נוצצות עם מיליוני לדים .
פתיחת הקופסא הראתה את קרביי המגבר וגילתה עבודה איכותית ביותר וחלקים ברמה "אודיופילית" אשר הוזמנו מחברות שונות בחול .
הגרפים של המגבר לאחר טסטים שונים והנתונים אשר כתובים באתר החברה הקטנה הזאת ,
מראים על תכנון מקדים באופן רציני ביותר
ועל עבודה אשר לא נופלת מתכנונו .
גרף ההיענות של המגבר הנ”ל הינו כמעט ישר לחלוטין ואחוזי העיוות מצביעים על כמה אפסים לאחר הנק העשרונית .
הנתונים כמובן לא מספרים את סיפור האזנה . אלה רק את איכותו של המכשיר ותכנונו.
אבל כאשר מחברים זוג אוזניות למגבר הזה התמונה מתבהרת ומבינים את האהבה למוסיקה ואת השקפותיו של מי שבנה ותכנן אותו .
השקיפות של מגבר זה היא פנומנאלית וכנראה שהמטרה היית מכוונת לכך . פסנתרו של רובינשטיין בקונצ'רטו של גריג פשוט יצא באופן מדהים ומפתיע ואפשר לשמוע את העברות דפי התווים נקישת האצבעות ודריכת הרגל על הפדלים . הגוון היחידי שתקבלו למוסיקה הוא זה של האוזניות והמקור אליו הוא מחובר . המוסיקה מקבלת פה פרטים גבוהים במיוחד והכול מהודק ו"נכון" . המגבר כאילו שלא משפיע על כלום מהאלבום עצמו ומהמיקס והמוסיקה מוחשית עד לידי נגיעה . הפליאה לא איחרה לבוא גם לאחר החלפת רובינשטיין בצ'לו המקסים של הסונטה מס 1 של באך .



הצ'לו מובע בביצוע הנפלא של Pierre Fournier בצורה מרגשת במיוחד ומגבר זה רק מעצים את היכולות של המיקס מסדרת archive production) 449711-2) הצ'לו מפוקס באימג' חסר תקדים ואפשר לשמוע כל רחש והקטן ביותר של המבצע או בחדר אשר בו הוקלט .
הפרטים היו גבוהים במיוחד גם עם ה HD600 ולא רק עם ה"GRADO " שמאופניים בפרטים גבוהים במיוחד משאר המתחרים .
למתכנן ובונה המגבר אין בכלל מה להתבייש לעמוד בתערוכה אם שאר החברות הגדולות שבונות מגברים מסוג זה .
המגבר בהחלט עושה עבודה נהדרת.
למי שיש זוג אוזניות איכותיות כדי שיקדיש כמה שעות לנסוע תל אביבה לנסות להקשיב למגבר זה .
הקטעים הנוספים שנבדקו עם המתחרים נכנסו למקור ונשמעו דרך ה AQUA גם כן .
tribel teck וסקוט אנדרסון "נתנו בראש " עם גיטרות פיוזיין מיללות, תופים ובס הדינאמיקה של המיקס ושל האלבום FACE FIRST התעוררו לחיים והיה אפשר ליהנות ממנות דיסטורשיין למשך שעות .
המגבר מפורט גם בווליום נמוך מאד ואין בעיה של באלנס כאשר כפתור הווליום נוחת כפי שניתן להבחין במגברים פשוטים יותר .
לסיכום –
מגבר כחול לבן אשר נבנה בעבודת יד עיי בחור צעיר שכל עינינו בחיים הוא אלקטרוניקה ומוסיקה טובה . המגבר מאוזן ושקוף באופן מעורר הערצה .
כל המדידות הטכניות מראות שהתכנון של המגבר היה מעולה בראשית הדרך והייצור פשוט בא אחריו באופן מושלם.
מגבר מצוין אשר נותן תמורה מצוינת למחירו (1400 שח) למי שלא מפריע לרכוש מגבר מחברה "ללא שם" ובלי פלצנות יתרה, ירוץ להקשיב לפחות, אם לא לקנות . !




GRACE M902







חשבתי רבות וארוכות האם כדאי להכניס את המגבר החדש של GRACE ה M902 לסיקור מגברי אוזניות זה .
המכשיר הוא מכשיר ברמה שלא הכרתי לפי כן במגברי אוזניות אך זה לא כל מה שהמגבר עושה .
למגבר כניסות לרב החל מכניסות RCA אנאלוגיות XLR לבאלנס SPDIF אופטי וקואקסלי (משמש גם ל DAC )
יציאת line out (המכשיר משמש כפרא אמפ לכל דבר ) כניסת USB לסנכרון עם מחשב נייד או נייח ועוד ועוד.
המגבר מגביר שני זוגות אוזניות ומשמש בין היתר כ DAC וכ PREAMP לכל דבר למערכות שלמות .
יש אפשרות להקשיב לו בעזרת אוזניות והמערכת כולה בו זמנית . למכשיר יש שלט אשר מגיע בתוספת מחיר ועוד המון שכלולים כאלה ואחרים אשר מעלים את המכשיר הזה לקדמת הבמה בעולם האודיופיליה .
המכשיר מתומחר פה בארץ אצל היבואן הבלעדי שלו ב מחיר של 9500 שח (זאת לא טעות ).
באדיבות היבואן בדקתי אותו ארוכות, לרוחבו ולאורכו והחלטתי היא שהוא לא מתאים לכתבה מסוג זה אלה יקבל את התייחסותי הספציפית אליו . בכתבת המשך . (אפשר למצוא את הכתבה בבלוג זה כמובן)
שאר מכשירי הסיקור לא עומדים באותם הסטנדרטים ולא מתיימרים לעשות את מה שהמכשיר הנ"ל עושה .
חוץ מהיותו מופץ כמגבר אוזניות הוא הרבה יותר מכך .


סיכום ומסקנות הסיקור כולו :
לאחר בדיקות חוזרות ונשנות של המוצרים המוצעים בארץ (לפחות את רובם ) הגעתי למסקנה שהמצב לא כל כך קשה
ואפשר ליהנות מהמוסיקה שאנו כל כך אוהבים בהשקעה קטנה נוספת (יחסית) .
זוג אוזניות איכותיות ואחד מן הדגמים המובאים בכתבה יוכלו להיות אופציה, שינוי או פתרון לכל אחד אשר מאוהב במוסיקה ורוצה להמשיך ליהנות ממנה בכל שעות היממה ללא שיפריע וללא שיפריעו לו .
הדגמים מתומחרים החל מ-1200 ש"ח ועד לנקודת ההשקה עם 2000 ש"ח . כך שההוצאה יחסית למערכת היא לא כבדה במיוחד .
יש עולם ומלואו של "אודיופילים" אשר השקיעו את מיטב כספם אך ורק במערכות מסוג זה ולא שומעים כמעט בכלל בעזרת מערכות סטריאו גדולות בסלונים או בחדרי השינה כשלנו .
אני הגעתי לעולם דרך חיפוש פתרון איכותי להקשבה למוסיקה בשעות בעייתיות ומצאתי עולם יפה ומיוחד אשר נותן הנאה מרובה לא פחות ממערכת הסטריאו העיקרית שלי .
שעות על גבי שעות שהנני מאזין בעזרת האוזניות ומגבר האוזניות שלי ונהנה מכל רגע .



השורה התחתונה :
טוב אז מה היה לנו כאן : מגבר אוזניות של PROJECT שנותן כניסה ל-3 מקורות ומוציא אודיו לשני זוגות אוזניות בו זמנית (אגב, הוא יכול לתפקד כ-PRE AMP למעשה) . מבחינת הסאונד הוא מאוזן אך יבש במקצת ולמי שאין יציאת אוזניות ברסיבר או במגבר הסטריאו שלו ועדיין רוצה לחוות את החוויה של אוזניות ומגבר איכותיים הפרוג'קט נותן תמורה מדהימה לכסף .
(1200 ש"ח לפני הנחות או מבצעים למינהם ).
נעבור איפה ל-GRADO RA-1 המותג האודיופילי ל"מכורים" שבינינו.
המגבר יחד עם אוזניות הדגל שלGRADO ה-RS-1, יוצרים צמד שמפיל כל אוזן אודיופילית או אחרת למשמע הפירוט האין סופי והמוסיקה המלטפת .
מחירו בארץ טיפה גבוה יחסית לחו"ל, אבל עדיין ברמה ששווה לכל כיס .
אם יש לך את אחד מאוזניות ה-GRADO ואתה "מכור" לסאונד האופייני שלהם, ולשם "Grado", זהו המגבר בשבילך . מחירו בארץ מתומחר ב- 1970 ₪, מחיר סביר ביותר למוצר היי-אנד שכזה .

VINCENT, החברה הגרמנית אשר בונה בסין, כנראה יודעת טוב מאד מה היא עושה! המגבר נראה טוב ונשמע מדהים ! נפח, עומק, אימג' כל הביטויים האודיופליים נכנסים בדיוק לפה .
המגבר משלב את הטכנולוגיות הפופולאריות של הגברות ה-HI FI של היום: טרנזיסטורים ושפורפרות יחדיו מה שנותן למגבר את האופי והצבע המוסיקאלי שכל כך אהבתי .
המגבר מתומחר, לפני הנחות ומבצעים, ב- 1980 ש"ח ולדעתי הוא קנייה מצוינת למי שרוצה להשקיע במגבר רציני שישב בבית וייתן את המרב לאוזניות ולמוסיקה איכותית .
אחרון חביב והמנצח שלי לכתבה זו הוא ה-AQUA, "המגבר ללא חברת ענק מאחוריו" ,
מגבר כחול- לבן אשר נבנה כולו בעבודת יד של איש אלקטרוניקה בן 35 שכל עיסוקו הוא אלקטרוניקה ומוסיקה טובה .
המגבר מתוכנן בקפידה וכך גם איכותו הסופית . המגבר שקוף ביותר ומאוזן טונאלית בצורה מדהימה . המגבר כמעט ולא נכנס לעיוותים שמיעים בלא קשר לכמות הווליום או להתנגדות האוזניות אשר מחוברות אליו . (יש גם אפשרות לעבוד יד ביד למודים מיוחדים עם בונה המגבר בשביל אוזניות קשות במיוחד למשל . )
מחירו מתומחר ב- 1400 ש"ח והוא מהווה את ה-“Best Bang for The Buck” מבחינתי. תמורה לכסף הטובה ביותר מכל המכשירים האחרים .
לבסוף הכול עניין של טעם אישי ועומק הכיס. יש עוד המון מכשירים בשוק העולמי שעולים פי עשרות מאלה המובאים כאן בכתבה ..וגם בפחות בהרבה .
לכו האזינו כמה שיותר נסו וקנו את המוצר הטוב באוזנכם .

MOREL octave subwoofer


















למי שלא מכיר את חברת מוראל מנס ציונה אשר מייצרת רמקולים כולל הדריברים של עצמה ,


אני מציע לסור במהירות כדי להתרשם ממגון מוצריה המצויינים ומטיבם .
החברה ישראלית והוקמה בשנת 1975 ,התחילה לייצר רמקולים וכן דריברים לעצמה .




החברה התפרסמה בעיקר באודיו לרכב וזוכה לשבחים מהמגזינים הנחשבים ביותר בעולם מזה שנים רבות על ציוד האודיו לרכב .
החברה נכנסה לתחום הקולנוע ביתי וכן גם לסטיראו HI FI .
החברה מייצרת ליין רמקולים מצויינים אשר עונים לשם OCTAVE .
הרמקול מיוצר בשני פורמטים : הראשון הוא "קוריאן" חומר שישי בשילובים סינטטים אשר גורם לרמקול להשמע נהדר חלק ללא רסוננסים ובעל קולורציה מיוחדת במינה.
הפורמט השני שחברת מוראל הוציאה לרמקול זה הוא אותו הרמקול רק שהתיבה עשויה מ MDF העץ שבו רב חברות האודיו אשר מייצרות רמקולים אוהבים להשתמש .יצירת רמקול זה ב MDF הורידה משמעותית את עלות הרמקול. הרמקול מתומכר נהדר ונשמע מצויין לכל הדעות .
הרמקול הוא Two WAY בעל דרייבר 5 ורבע אינץ פלוס טוויטר מצויין (סופט דום ). הרמקול עצמו מצופה חומר פולימרי שאמור לבטל רזונציות לא טובות לרמקול ומעליו ציפוי נוסף שנותן את הפיניש הסופי לרמקול .
בתוך תיבת העץ (MDF) ישנו חומר ביטומני חשוב כדי לבטל שוב רזונציות מתוך התיבה ולמקסס את הדרייברים אשר עובדים ברמקול .



נתוני הרמקול חשובים הן מפני שהרמקול ככל שטוב הוא, "הבעיתיות" העיקרית היא שקשה מאד למצוא לו הגברה נאותה .
אמנם הרמקול בעל עקבה נומינאלית של 8 אום אך ההתנגדות שלו עומדת על 83DB . שזאת נצילות בעייתית מאד לרמקול מדפי שכזה .
לאחר שמתאימים לרמקול הגברה נאותה "שמזיזה" אותו, לרמקול תכונות מצויינות. המושגים השכיחים ביותר בסקירות לגביו בעולם ובארץ הם: רמקול מוצלח ביותר אשר נותן תמורה מצויינת למחירו , הרמקול "עגול" "מתוק" אך מאד מאד "חושפני" תודות לטוויטר המצויין שמוראל פיתחה למענו .
הרמקול מתאים להמון סוגי מוסיקה וכבר מהכרותי עם הרמקול כבר יותר משנה במועדים שונים ולפעמים לשעות ארכות אני יכול להסכים שהרמקול פשוט מתאים את עצמו לרב סוגי המוסיקה שהעברתי דרכו .



הספסיפיקציות של ה OCTAVE מצינות שהרמקול יכול לטפס ל 30KHZ ולרדת ל-40 ב-1.5 +/- DB. כך שהרמקול מגיע לרב התדרים השכיחים ביותר כמעט בכל מוסיקה.


אך משהו היה חסר לאוהבי ה OCTAVE עם השנים והרב "קבע" שלרמקול "אין בס" מספק ...






מתכנני חברת מוראל לא נחו על זרי דפנה לאורך זמן והשנה הגיחו לאוויר העולם ה"משלימים " ל-OCTAVE האגדי של החברה .


הציפיה להם היית דיי ארוכה אך כאשר הזוג הראשון נחת בחנות המפעל , חברי זיו פרלמן מנהל החנות בנס ציונה הרים לי טל בנייד ואמר " הם כאן , בוא להקשיב" לא התמהמתי יתר על המידה ולאחר יום אחד, כבר הגעתי למחוזו בנס ציונה, כדי לתהות על קנקנם של הסאבים המיוחלים, המשלימים את ה OCTAVE שאני כל כך אוהב .



את האמת שברב המיקרים ששמעתי מוסיקה בחנות זו, אצל חברי הטוב זיו, זה היה כמעט תמיד בתצורת ה OCTWIN


( 4 רמקולים סך הכל 2 זוגות בכל צד העומדים אחד על ראשו של השני ). הפעם שנכנסתי ה-OCTAVE עמדו על שתי "תיבות" בדיוק ברוחב ובעומק המתאימים לרמקולים עצמם באותו הפיניש (לבן) הסט נראה מושלם ויפיהפה ופשוט הסתכלתי עליו מקדימה, מאחורה ומהצדדים למשך כמה דק לפני התחלת הסשיין שכל כך חיכינו לו .








לי ולזיו מנהל החנות במוראל ראש מוסיקלי דיי דומה ואנחנו מדברים בעקרון באותה השפה , מייד הדיסקים התחילו לעוף לכיוון המקור כדי להזיז את הרמקולים ולהבין למה חיכינו כל כך הרבה ,לא לפני שמיקמנו את הרמקולים באופן נכון מהקיר ואחד מהשני ששום רמקול אחר בתצוגה לא יפריע כדי להרגיש ולבחון את הרמקול בצורה האופטימלית ביותר (באותו החדר כמובן) . לרמקולים חיברנו סט של "קיימבריג' אודיו " רסיבר+ מקור שהזיז את הסט דיי בקלות ודיי טוב באופן מפתיע .




הדיסק הראשון שנכנס לCD היה ה "5 של מהאלר" כדי לשמוע את הפתיחה .
למרות שהאנרגיות דיי מאסיביות בפתיחת היצירה אין המון מידע בתדרים הנמוכים מאד כך שהאוקטבים המושלמים לא


"הדהדו" יתר על המידה , אך עדיין ניכר השיפור בנפח שהרמקול קיבל לעומת פעם .


התיבות המשלימות את ה OCTAVE הקטן הם בגובה של 70 סמ ובעומק ורוחב של האוקטב עצמו (175ממ, 325ממ) בתיבות מוקמו שני דרייברים של 9 אינץ בתצורה איזוברית (ISOBARIC) זאת אומרת ששני הדרייברים עומדים אחד מאחורי השני (תנוחה תורכית) ופורט ריפלקס לתיבה עצמה כדי "להוציא אוויר" זה דבר שמתבקש כמובן לסידור הנל .




הקרוס בתיבה הפאסיבית חותך ב 120HZ והספסיפקציות המצויינות ברשומות על הסאב מציינות שהתחתית נמצאת ב 20HZ מה שמביא את הסט כולו לסט פולריינג' מושלם .
מייד במקום ה" חמישית של מהאלר" הוחלף במהירות הדיסק לקטעי אורגן מפרי עטו של "צזאר פראנק" כדי לשמוע את הפדלים ואת הצינורות המייצרים את התדרים שלשמם התכנסנו בבוקר יום ראשון זה . את התדהמה שלי מהסט באותו הרגע לא אוכל להעביר כנראה במילים אך אוכל להגיד דבר אחד ; בפדאל הראשון שהנגן נגע בתדרים שיורדים מתחת ל 40 עברתי עם ישבני לקצה הספה . התדר פשוט יצא מהרמקול וניכר שזה היה רמקול שמזיז אותו ולא התאבכויות אקוסטיות בחדר אשר מגבירים תדרים מסויימים או יוצרים אנרגיות רזוננסיות ודומה שיש לנו המון "בס"אמיתי בחדר .



הרמקול החדש פשוט יצר תדרים נמוכים כמו שהם והביא אותם עד לספה באופן מצויין ומדוייק . מייד עם תחילת ההתרגשות התחלנו להכניס לתוך המקור כמות דיסקים בלתי מבטולת . בעוברנו לג'אז קליל, (פטרישיה ברבר בהופעה חיה בצרפת, עם קונטראבס ומתופף ) .


שמענו כל תו, את כל הנפח של הופעה חיה, ההרמוניות המיוצרות עיי הכלים היו שמיעות וכל "התנפחות" הכלי לאחר פריטה על מיתר נקי , כל דריכה על פדל הבס אצל המתופף, הביא אותי יותר ויותר לקצה הספה שעליה ישבתי בחדר ההדגמה .


הרמקול פשוט שר .



זהו לא סאב קולנוע ביתי , זוהי לא תיבת סיבית אשר יורה תדרים נמוכים ללא הבדלה ,אלה הם משלימים איכותיים ומדוייקים לאחד הרמקולים הטובים שיש למחירו . דיסקים נוספים שהושמעו באותו הבוקר היו ג'ק לוסיה מנגן באך , טריו מצויין בהקלטה של TELARC הסאונד היה מדהים כאן, סולו קונטראבס נוגע ללב ופשוט מעביר צמרמורות בנפח שהרמקול מייצר .



את הפסנתר של ג'ק לוסיה פשוט מרגישים בכל איבר ואיבר בגוף ואפשר לחוש כאילו אתה נמצא באולם שבו הקליטו את האלבום הנהדר הזה , פטישי הקלידים נשמעים בבירור על כל הקלדה , והתוים האחרונים באחד הקטעים אפילו העבירו לי כמאזין את הפסנתר בשלמותו שרק מוסיקאי שהיה ושמע פסנתרים בחייו יכול להבין עד כמה הרמקול הזה כרגע מושלם לרגע קל זה כמובן.




המיתרים הארוכים של הקלידים הראשונים בפסנתר נעו והיה אפשר לשמוע כל תזוזה מילימטרית שלהם ואפילו את המתכת שנמצאת בתוך תיבת התהודה של הפסנתר היה אפשר לשמוע מזמזמת. הרמקול הנוסף שהOCTAVE עומד עליו מחובר באופן מקביל ולא דורש שום הגברה נוספת או מיוחדת (למרות שתמיד אפשר לעשות ככל העולה על רוככם ותמיד יש אפשרות של שיפור בהגברה נוספת ומתאימה ) חיבור "שני" הרמקולים באופן מקבילי הופכים את העקבה מ 8 אום ל 4 כמובן וזה דבר שגם מקשה קצת על מגברים כאלה או אחרים אך אם כבר מצאתם מגבר מספיק טוב כדי שיזיז את ה OCTAVE "ההשלמה" לא תהווה בעיה רצינית .



נראה כאילו הסט של "קיימבריג'" אשר חיברנו להאזנה זאת עשו את עבודת נאמנה, למרות שחוגת הווליום היית בפעמים רבות בחצי הסקאלה ,כדי שנרגיש בנפח ובתדרים כפי שאהבנו או רצינו .



כמובן גם קטעי סרטים נוסו על ידנו ב סט זה + שני OCTAVE בצדדים וסנטר ואפשר להגיד שגם בתחום הנל הסט לא מאכזב כלל וכלל .סצנת החיצים בסרט "גיבור" היה מלא באנרגיות ובדינאמיקה מדהימה . הסט עבד באופן יציב וטוב והעביר לחדר את תחשות הסרט כמו שצריך . סצנה נוספת שנבדקה היית אחת ה"תמונות" בסרט "אדון ומפקד" כאשר סערה פוקדת את הספינה ,





גם כאן היה אפשר לשמוע את "המשלימים" נותנים ביצועים של אוירה מיוחדת ונפח כליי מצויין בחדר עיי העברת התדרים הנמוכים אל הספה שבה ישבנו .




לסיכום :






לOCTAVE הגיעו "האחים הגדולים" אשר משפרים את פס רוחב התדרים של הרמקול המצויין הזה עד כדי "פול ריינג'" .




התיבות הנוספות לוקחות את הרמקול ליגה אחת מעלה (או כמה) ונותנות למאזין את כל מה שחלם עליו בזמן שקנה זוג OCTAV מלכתחילה.



"המשלימים" עושים עבודה מצויינת מבחינת התאמה לOCTAV קולורטיבית ומבחינת דיוק זמנים ודיליי ואווירה כללית.



לא עוד סאב מחברה שונה , סאב לא חזק מידי, לא מותאם וכדומה .



ל OCTAVE יש התאמה מושלמת כדי להעביר את כל ספקטרום התדרים השמיע וההתאמה פשוט מושלמת .



"מוראל" ייצרו שוב מוצר מוצלח ומצויין אשר נותן תמורות מעולות למחירו .הסט כולו מתומחר (מחירון) היום ב 11,700 שח שזה לדעתי מחיר מצויין לתמורה שכזאת .המלצה שלי ? טוסו לנס ציונה כדי להקשיב לפלא הזה .סט הOCTAVE הושלם בשנת 2005 . והמוסיקה טובה מתמיד דרכו .












18 פברואר, 2008

HIFIDELIO MUSIC SERVER



שנות ה 2000, המאה ה 21 , כל אחד חולם על הגד'טים החדשים ביותר. כבר שנים שמדברים על בתים חכמים , כבר ניסו בעבר ועדיין מנסים להוציא רסיברים שיכולים לתת מענה לכמה חדרים ...מוסיקה לכל חדר בבית ... העניין ישנו אבל מסורבל ויקר ביותר .

שלטים לומדים שיחליפו את כל השלטים המפוזרים של עשרות המכשירים שלנו , מקרנים, מסכים שטוחים , מחשבים אשר מחליפים לנו את ספריית DVD ומאכסנים את כל הסרטים אשר אנו מורידים מהאינטרנט ועוד ועוד.
החלום שלי זה לשבת בחדר בודד עם מערכת הסטריאו שלי השלט היחיד ביד ובלי שום דבר אחר ופשוט לשמוע שעות על גבי שעות של מוסיקה .מבלי לקום .
עם השנים אספתי כמויות מדיה מטורפות מאלפי תקליטים , קלטות , ומסוף שנות ה 80 גם דיסקים .כמויות הסטנדים שנערמו כבר תפסו כל פיסת מקום בבית, התקליטים חלקם בארוניות יעודיות חלקם בארגזים במחסן ועל הקלטות אין כבר על מה לדבר .

הפתרון המסתמן היה להעביר את כל המדיה למחשב מיוחד ,כרטיס קול איכותי ולחבר למערכת .
הבעיה קצת קשה בגלל שלזה צריך גם מסך קטן כדי לנבור בקבצים וכדומה , רב המחשבים מרעישים , מסובכים ומגושמים . כנראה שלא מתאימים לכל אחד .

לאחרונה יצא מכשיר חדש שאולי הוא הפתרון של אנשים כמוני ועוד כמה אשר מחפשים פתרונות נורמאלים לבעיות של מקום או אפילו גדולים מכך : מוסיקה בחדרים, או באולמות שונים בלי הרבה בעיות וסיבוכים אשר מגיע ממקור אחד .
למכשיר קוראים "HIFIDELIO" ומייצרת אותו חברה גרמנית בשם "HERMSTEDT" .
המכשיר נראה כ נגן דיסקים רגיל למדי , מה שמסגיר אולי את היותו מיוחד יותר זהו מסך LCD גדול שממוקם בערך באמצע הנגן .
הנגן, שמשקלו 5 וחצי קילו בצבע שחור, מראה בפרוט כמה לחצנים גדולים מסך גדול מהממוצע , כפתור גלגל כפול , ו- 4 כפתורים קטנטנים שמסודרים ליד המסך .
למכשיר, כפי שאפשר לראות בתמונה, אין מגירת CD רגילה, אלה טעינת המדיה נעשית בדחיפה לחריץ בדומה ל-CD ברכב או במערכות מיני ישנות.
אני אוהב את רעיון המגירה הרבה יותר אבל כנראה שאי אפשר לקבל הכול בחיים .

למכשיר יש יציאת אוזניות. עוצמת השמע ביציאה זו נשלטת עיי המכשיר ידנית על גביו או דרך השלט. ישנה גם שליטה על עוצמת האות ביציאות האנלוגיות (Variable Output) מה שמאפשר חיסכון בקדם מגבר (למי שלא צריך שליטה על עוד מקורות, למשל).
חיבור המכשיר למערכת הינו פשוט ביותר. יש למכשיר יציאה אנלוגית ויציאה דיגיטאלית (קואקסיאלית ואופטית ) לחיבור לממיר DAC חיצוני (רסיבר למשל או Stand Alone).
חיברתי בעזרת כבל RCA לקדם מגבר שלי (וינסנט SA 31 ), הטענתי את אחד הדיסקים שעמדו ליד המערכת ולחצתי PLAY. המכשיר מנגן מיד את האלבום הטעון כמו כן נותן ישר את כל האינפורמציה שיש על הדיסק : מי מבצע, להקה, זמר ,כמה זמן הדיסק, השיר המנוגן וכן הלאה וכן הלאה.

אז מה מיוחד בו ?
המכשיר הוא לא נגן CD רגיל, אלא הוא נגן CD על סטראוידים.יחד עם נגן קונבנציונאלי אתם מקבלים גם HD של 80 ג'יגה בייט שיכול להכיל בתוכו עד 20,000 שירים פחות או יותר .הנגן מסוגל גם לצרוב דיסקים בפורמטים שונים כגון WAVE , MP3, OGG , FLAC … כמו כן הוא יודע לנגן את כל הפורמטים הללו כמובן .

לנגן יש 4 יציאות לחיבור רשת LAN על מנת שיוכל להתחבר למחשבים מרוחקים ולהיות חלק מרשת וכן למשוך או לשדר מוסיקה וקבצים בפורמטים שונים . כמו כן הוא כולל חיבור רשת אלחוטי WLAN WIFI 802.11, על מנת שיכול לשדר עד ל- 5 ערוצים נפרדים,

מוסיקה שונה כולל המכשיר המחובר אנלוגית .המקלטים יכולים להיות או כרטיסי "WIFI" רגילים אשר מתחברים למחשב, או מה שהחברה ממליצה, מקלטים עצמאיים שניתן להשיג מחברות שונות אשר פועלים על אותו פרוטוקול "WIFI" ומתחברים עם חיבורי RCA למערכות סטריאו שונות ובכך מקבלים את המוסיקה מ"HIFIDELIO" ומנגנים דרך ההגברה הקיימת באותו החדר, ללא הצורך במחשב.

חברת "הרמסטדט" הכניסה לתוך המכשיר בסיס נתונים של 2 מליון אלבומים שונים (!!!) על מנת שיוכל לתת את המידע לגבי רב האלבומים שיכנסו אליו , בדיקה קצרה בנושא העלתה שהמכשיר קיבל כמעט כל דיסק לועזי שהטענתי אליו אבל דיסקים מקומיים הוא לא ידע לתת את המידע הנדרש. החברה צמצה את יכולות המכשיר ל 4 מילים : LISTEN MANAGE ARCHIVE BURN אתם כבר יכולים לנחש לפיהם שהמכשיר "מוכשר" ביותר .






"הבדיקה "

לאחר שחיברתי את המכשיר בעזרת היציאה האנלוגית שלו התחלתי קודם כל לבדוק את היכולות "הרגילות" :
הנגן מנגן את הדיסקים ברמה טובה ללא רעשים מיותרים והטעינה לוקחת משהו כמו 2 שניות פחות או יותר .
המכשיר מציג לאחר הטעינה את האינפורמציה שיש על המדיה כגון: מבצע , זמנים שונים וכו.
תפעול המכשיר קל מאד ידנית בכפתורים קשיחים על גביו או עיי השלט. גם באופציות המסובכות יותר, שעליהן ארחיב בהמשך. המכשיר ידידותי ביותר ואחרי 2 דק' עימו, ניתן לתפעל כמעט את כולו בקלות .

לאחר השמעת אלבום ניסיתי לעלות בדרגות הקושי ולנסות את האופציות השונות בו :
את אותו האלבום או כל אחד אחר אפשר "לשמור" ב- HD של המכשיר בשני אופנים - תוך כדי האזנה או ללא האזנה .
(כמובן שאם שומרים בעת האזנה הם לא מסוכרנים אך זה לא משנה כלום.) למכשיר לוקח להעתיק אלבום, באורך ממוצע, בסביבות ה-3 דק' ולהישמר בקובץ לפי קיטלוג שתבחרו , לפי סגנון מוסיקלי, לפי שמות האלבומים , הלהקות וכן הלאה .
הפעולה היא פשוטה למדי בכפתור אחד המכשיר מזהה את האלבום ומתחיל לשמור אותו .לאחר "השמירה" המכשיר ייפלוט את הדיסק או ישאיר אותו, על פי בחירה בתפריט.
מעתה, ההשמעה של האלבום יכולה להיות או מהדיסק עצמו או מ-HD של המכשיר . את הדגימה אפשר לבחור ברמה של פורמטים WAV , OGG , MP3, FLAC וכדומה .

לפי השמיעה שלי לא היה הבדל לחלוטין בין שני המצבים . משם ישר קפצתי לאופציה הבאה : BURN . המכשיר גם צורב דיסקים, וזה פיצ'ר שעניין אותי ביותר מכיוון שבפעמים הרבות שאירחתי תמיד ביקשו ממני לצרוב קטעים ששמענו באותו הערב וזה היה טיפה מסובך מפני שאת כל הדיסקים הייתי חייב לשמור במחשב לעשות סדר בקטעים ואחר כך לצרוב להם .

כאן העניין יותר פשוט! בעת ההשמעה אפשר לסמן את הקטעים הנבחרים וליצור "PLAY LIST", בו במקום, או כמובן, לקבוע אלבום מסוים שרוצים לצרוב , החיסרון היחידי של המכשיר הוא זמן הצריבה שפשוט נמשכה המון זמן בהשוואה לצריבה מהירה של מחשב .

המכשיר לוקח את כל הקטעים שאתה רוצה לצרוב עובר עליהם, מחשב את הזמן אם הן נכנסים בדיסק רגיל, ורק לאחר מכן מתחיל לצרוב . תכנון שבעקרון נכון אך כנראה מגושם מידי בינתיים .לפי הבדיקה שלי לאלבום ממוצע של 65 דק' לקח למכשיר קצת יותר מ-15 דק' לצרוב אותו , שוב בהתחשב שזהו מכשיר היי אנד שיושב בסלון כרגע עם מערכת , זה בסדר .

אבל בהשוואה ישירה למה שאנחנו מכירים ביום יום הוא "קצת" איטי . אז בעקרון עברתי עד כה כמעט על כל הפיצ'רים שיש למכשיר במקום הימצאותו .שמיעת מדיות דרכו (LISTEN) , טעינת המדיות בתוכו ושמיעתם דרך ה HD שלו

(ARCHIVE) , וצריבת מדיות חדשות בעזרת הצורב הפנימי שלו (BURN).
לאחר שסיימתי את סשיין הבדיקות התחלתי עם החיבורים השונים :
- למכשיר יש גם חיבור אנלוגי לתוכו ולא רק כלפי חוץ ככה שאפשר לטעון לתוכו המון דברים חוץ מהדיסקים שלכם

(עכשיו העסק מתחיל להיות מעניין.) תקליטים , קלטות ישנות , טיונר , סאונד מהטלוויזיה וכדומה יכולים להטען לתוך HD של המכשיר וזהו יתרון ענק שיש לו על צורבים או מאגרי מידע אחרים שכעיקרון יכולים לקבל רק מדיה ממקור דיגיטאלי (אלא אם כן מבצעים הקלטות בעזרת תוכנות הקלטה שלרוב יש צורך לעשות עריכה עליהן וכו' במחשב).


עכשיו, אפשר להיפטר מכל המדיות ולא רק מהדיסקים שרכשתם ב-15 שנה האחרונות , החיבורים הנוספים שיש למכשיר כאמור הם : יציאה דיגיטאלית אופטית וקואקסיאלית . פה אין חדש תחת השמש זה דבר קונבנציונאלי שיש היום כמעט בכל נגן . - החיבורים הנוספים הם חדשים ומעניינים ; למכשיר יש 2 חיבורי USB 2.0 ו- 1.1 לחיבור מקלדת חיצונית למשל, כדי לרשום מידע לתוך המכשיר או להכניס מאגר מידע חיצוני כגון : ניידי MP3 , DISKONKEY וכדומה , במבט מאחורי המכשיר, כפי שציינתי קודם, מתגלים 4 חיבורי רשת, אשר מאפשרות להתחבר ל- 4 מחשבים או מרכזיות שונות ובכך ליצור עם המכשיר רשת . לי יש מחשב אחד בבית ומיד חיברתי עם כבל תקשורת רגיל . המחשב מזהה את המכשיר בתור כונן נוסף אשר יש לו מידע פנימי.
המכשיר והמחשב יכולים לשתף קבצים בפורמטים שהזכרתי כבר בתחילת הכתבה . המכשיר יכול לייבא קבצים מהמחשבים האישיים וגם להוציא קבצים לניגון . "ARCHIVE," ל-HIFIDELIO, כפי שהזכרתי כבר, יש משדר WIFI וגם אותו ניסיתי עם מחשב לפטופ של חבר שבא לביקור . המחשב והמכשיר זיהו אחד את השני והתחלנו לשתף קבצים מהמכשיר למחשב ולהיפך . הזיהוי נעשה מייד ללא כל תקלות מיוחדות . יכול להיות שלפעמים תידרשו להגדיר משהו במכשיר אך הממשק קל להפעלה ומאד ידידותי . כפי שכבר כתבתי הHIFIDELIO יכול לשדר עד 5 ערוצים בלתי תלויים, לכל ערוץ המוסיקה שלו . במחשבים האישיים מצאתי כי הוא עובד הכי טוב עם תוכנת "I-TUNES" של אפל . הסנכרון ביניהם מתבצע מייד והתוכנה מזהה את המכשיר בתור "HIFIDELIO" כ-device .אפשר דרך התוכנה לשנות את הקבצים וכן לנגן אותם ישירות מהמכשיר . בנקודה זו סיימתי את סשיין הבדיקות המתוכננות וכרגע רק נשאר להנות מהפלא הזה שנקרא "HIFIDELIO" .







לסיכום :
"HIFIDELIO" הוא אחד מהמכשירים המתקדמים ביותר כיום מבחינת יכולות, כאשר השוק מתחיל להבין שזה העתיד. כמובן שיש עוד כמה מתחרים בשוק, אך זה כרגע מה שיצא לשוק העולמי בצורה רצינית וכן גם בארצנו .
"המכשיר גם יפה וגם אופה", ארבעת המילים :LISTEN MANAGE ARCHIVE BURN , מקבלות את מלוא המשמעות מהמכשיר הנ"ל . - המכשיר גם מנגן דיסקים אשר דגומים בפורמטים שונים . המכשיר בעל זיכרון HD של 80 גיגה ומסוגל לנגן מתוכו את כל הפורמטים שנטענו . יעילות התפעול של המכשיר מרשימה, ידידותית וקלה למשתמש .



"HIFIDELO" מגיע עם ספר הדרכה דקיק מלא באיורים וקל מאד לקריאה. המכשיר מסוגל גם לצרוב ל CD-R מוסיקה בפורמטים שונים וכן גם לשלוח לערוצים נפרדים מוסיקה בעזרת חיבורי לאן או באמצעות שידוריהם ב WIFI. לפי התמונות אפשר להבחין שמראהו עדין וסקסי אשר יכול להתאים למערכת ההי אנד שלנו באופן מושלם ללא חוטים מיותרים . מבחינת הסאונד המכשיר מצוין ונותן פייט לנגנים במחירים שלו ואולי גבוהים ממנו . הסאונד הכולל אולי עושה רושם של דיגיטאלי מידי אבל הוא קריספי ונקי ויש כאלה שאוהבים את זה כך .
מבחינתי הוא המכשיר המושלם לבתים מלאי כונניות של מדיות אשר מעלות אבק ומקומות אשר מעוניינים לשדר מוסיקה לחלקים שונים ללא צורך במקורות רבים . המכשיר מקבל אצלי, ולא לאחר יד, מקום של כבוד שאגיד: HIFIDELIO THE HOME OF YOUR MUSIC .









14 פברואר, 2008

ALMARRO 318A


סינגל אנדד טריוד או בעברית "SET".. היא הטופולוגיה המופלאה שהיית עד לא מזמן נחלתם של מעטים ומאושרים שיכלו להרשות לעצמם, או שתתאים להם.

אך מגברי שפופרות ו SET בפרט, לא היו מעולם נגישים כל כך לאודיופיל הממוצע שאינו מסוגל להוציא סכומי כסף גדולים.


העתיד כבר כאן. אין זו תגלית מדהימה או חידוש, שמבחר ההגברות והגברות שפופרתיות בפרט, נמצאות בנסיקה תמידית
בשנים האחרונות. מאז שמלוכסני העיניים מן המזרח הרחוק הצטרפו לעולם הקפיטליסטי ואל נסיון החדירה לליבם של האודיופילים בכל העולם.

הקסם השפופרתי ידוע לאוכלוסיית האודיופילים, העיוותים המקסימים אשר "מנפחים" ומלטפים את הסיגנל, רגע לפני שהוא יוצא מבעד לרמקולים והופך למוסיקה, יכול להיות שלכם היום! עבור סכומים די ראליים.

כיום לרכוש מוצר שישמע HI END אפשרי גם בפחות מ 2000$ ואם הוא שפופרתי, מה טוב!
אין סוף לחברות ולדגמים היוצאים מידי שנה בעולם. נכתבים עליהם מאות סקירות בעשרות מגזינים על טיבם, על אמינותם ועל קיסמם המדהים של מגברי השפופרות.
חברות נחשקות בעולם האודיופילי כגון אודיו נוט (KONDO), אודיו ריסרץ, VTL ,VAC ,WAVAC ואחרים הם רק חלק מהשמות המובילים היום בתחום, אך כאמור זה לא חדש שישנן כיום חברות רבות אשר בונות רכיבים מצוינים בתמחורים "שפויים" הרבה יותר ונותנים גישה לעולם השפופרתי מבלי לפרוץ לבנק הקרוב, או לשבור חסכונות עבורם.

אחת מהחברות הללו היא חברת ALMARRO היפנית. חברה קטנה אשר בונה מגברי מנורות ורמקולים בעלי אלמנטים דינאמים. תמחורם מפתיע מאד ובשל כך הם קיבלו בשנים האחרונות חשיפה רחבה מאד, בתערוכות ובמגזינים שונים.
היבואן החדש מחיפה "סטיראו נטו"- "התלבש" על החברה והתחיל לייבא את אחד ממוצריה, מגבר SET אשר מוציא 18W לערוץ. נראה מדהים, בבניה ואיכות יפנית. הדגם הוא :ALMARRO 318A.

ALMARRO היא חברה קטנה אשר מייצרת ביפן כאמור ובונה את מגבריה בטופולגיות שונות: SET ו PP וכן כאמור בונה גם רמקולים בעלי אלמנטים דינאמים, שנראים דומה מאד לגישה העיצובית שלהם במגברים (או שזה ההיפך ?!) אפשר רק מלהתבונן במגבר שהחברה היפנים שתכננו ועיצבו אותו מלאי תשוקה למוסיקה וניסו לעשות THE BEST THEY KNOW תחת התקציב שהוקצב.
טלפון קצרצר למייסדי "סטיראו נטו" מחיפה, הביא לפתח דלתי יומיים לאחר מכן 2 ארגזים שבתוכם המגבר 318A וסט השפופרות שלו עטופות בקפידה באריזה נפרדת. החברה מ"סטריאו נטו" מילמלו" "שאהנה ואתקשר אליהם לאסוף את הביבי לכשאסיים".


טכני :
המגבר הוצא לאחר כבוד מאריזתו וכבר היה אפשר להבין שאני לא הולך לשמוע TAMP, המגבר שוקל 15 קילו מה שנראה לי הרבה יותר כאשר התכופפתי להרימו לסטנד. זוג שנאי אווט-פוט .ו ארבע שפופרות אמורות להכנס לפנל העליון של המגבר. הטופולוגיה של המגבר כאמור היא SET (single ended triodes).והוא אמור להוציא לפי הבהרת הייצרן כ 18W לערוץ ב 20 עד 20K.

4 השפופרות שהוכנסו לסוקטים הקרמים ואמורות לשחק את התפקיד הראשי "בסרט" הזה הם :2X 6CC3C (POWER)
1X 6SL7 (cathode follower)1X 6SN7

המגבר נראה לחלק מהאנשים כ DIY עשוי היטב, אני "מאשים" בזה את המראה הפשוט משהו של הפנל העליון שכל הקונסטרוקציה של השנאים והשפופרות בחוץ (אני דווקא אוהב את זה מאד!) אך ברגע שמגיעים אל המגבר פנים מול פנים, אפשר להבחין בגימור העץ היפיפה שעוטף את המרכב מ 4 צלעותיו. אלה שמחפשים גם WAF בדיל ..לא בטוח שתמצאו, אך לטעמי הוא יפה מאד.
זוג כפתורים ממתכת שמרגישים נהדר בקידמת המגבר, האחד שולט על הגיין (ווליום) ואילו השני בורר את כניסות המגבר.
מה שמביא אותנו לחלק האחורי של ה 318A. סנפי 4 ו 8 אום וכן סנף ה 0 לכל כניסת רמקול מהצדדים.

באמצע הפנל האחורי שלוש כניסות LINE. המחברים עשויים ממתכת איכותית ולא מפלסטיק זול כפי שאפשר למצוא במגברים רבים בתחום מחירי ה mid level. מצופים כמובן בזהב למוליכות טובה יותר.
אלו שמתענינים בקרביים, באלקטרוניקה וכן בעבודה שהמפעל עושה לאחר שרכשו רכיבים (יש כאלה עוד שלפני שרכשו) יכולים לישון בשקט בלילה, מכיוון שהיפנים לא חסכו בעיניין כלל וכלל. חיווט המגבר נעשה POINT TO POINT ולא חלילה על פרינט מה שיכל להביא את המגבר לחיים קצרים יותר וכנראה שלהעשות וינטאג' בימי הנכדים הוא לא היה מגיע.
מבחינה טכנית, מראה ובני, המגבר עשויה לעילא ועילה ועושה רושם שהשקיעו בו מחשבה ואהבה בתחום.

המחיר זול עד כדי הפתעה והוא מהווה פאנץ ליין לכל אחד שמביט בו (שימו לב שעדיין לא הקשבנו) ולא משקף את העבודה ואת איכות הבניה שהמגבר מציג.

המחיר עומד בחול על 1500$ בלבד! סכום זעום יחסית לעולם האודיופיליה שלרב אפשר למצוא אצל ה"כבדים" כבלי חשמל שעולים כפליים מזה. לעצלנים שבינכם: אין שלט ..SORRY.


הסאונד :
החדרת המנורות, חיבור הרמקולים, חיבור ה CDP והפטיפון שלי והדלקת המכשיר לקחו בדיוק כ 5 דק תמימות למדי.

ה BIAS של השפופרות מומלץ לעמוד על 1.8 .. ומרגע הדלקת המגבר (עי מתג שחור קטן בפנל העליון) יש לחכות שתי דקות עד שהזרם יגיע לכל חלקי המגבר. כעבור 2 דק המגבר "מקליק" את דרכך למוסיקה (יש ריליי שסופר לאחור 2 דק לחימום השפופרות ורק לאחר מכן מאפשר להשתמש במגבר).
כמובן שלא יכלתי לחכות יותר מהשתי דקות המחויבות עיי היצרן, כדי להתחיל לשמוע מוסיקה, אך אוכל להגיד שרק אחרי חצי שעה או קצת יותר היה אפשר לקבל רפרנס למה המגבר יודע לעשות.
לכל הספקנים והוודואיסים מבינכם אוכל לגרום לישון טוב בלילה. שהמגבר שהובא אלי לסקירה עבר ברייק אין של למעלה מ 100 שעות. כך שלא הייתי מחוייב, או ספקן לרמת הביצועים שלו בביתי בעת הסקירה.

האלבום הראשו שנכנס היה החדש של BRAD MEHLDAU ו PAT METHENY. מוסיקה שתפורה על מגברים מסוג זה, מכיוון שהיא מלטפת, לא עמוסה מידי ומוקלטת ברמה גבוה. רציתי לתת למגבר נינוחות כל-שהיא בהתחלה לפני
"שאני שובר לו את השיניים" עם ה 5 של ברוקנר, או ה 9 של דבוז'אק. למשל.
לעת זאת המגבר עושה עבודה טובה מאד, הגיטרה והפסנתר של שני הוירטואוזים נשמעים בחלל החדר בפירוט רב וביסודיות.
זה לא סוד שהמיד רינג' של המגברים הללו הוא החזק ביותר בעקומה וגם פה היה אפשר להבחין, שהמיד טוב בהרבה מסך חלקי התדרים . אך שרוב המוסיקה נמצאת שם בכל מקרה בבסיס ..זה רק מסתדר הגיונית, שמגבר יהיה טוב בתחום הזה.
הבס נשמע טוב ונשלט בחדר (אמנם הבס באלבום הזה לא יורד נמוך כל כך, אך יותר ממנו בהמשך)
הבמה סבירה, המגבר לא מנפח אותה מעבר לגבולות הרמקול, או החדר ..מה שסט הגברה שפופרתי אחר שנמצא אצלי כבר חודש להרצה, עושה (לא בטוח מה אני מעדיף).
האימג' מצוין ואפשר TO SPOT את הנגנים בחלל. התלהבתי מאד מהדיוק שהוא מביא בכל כלי וכלי ומוציא אותם החוצה אך לא מאבד לרגע את המוסיקאליות של כלי הנגינה.

לפסנתר יש הרמוניות נפלאות ואפשר פשוט לחוש את שפופרות ה 6c33c עושות את עבודתן נאמנה. הכל מאד מלטף ומאד מוחשי ..קצת מ 2 העולמות מנורות ו SS. עושה רושם שהמגבר אינו מתאמץ בכלל עם זוג הרמקולים ששידכתי לו אצלי (jm lab 816s - שיורדים על הנייר ל 37HZ ונמדדים 91.5 DB ב 8 אום). המוסיקה זרמה וריחפה בחלל האזנה בצורה חופשית למדי.
כאמור לאחר חצי אלבום לערך המגבר נפתח ונתן את התחושות שאני מייחס לו כאן. מיד לאחר מכן החלטתי לתת למגבר להתאמץ קצת, אך עדיין נשארתי בתחום ה ג'אז המודרני. אלבום הופעה חיה של ביג בנד עכשוי randy brecker "some skunk funk

נגנים רבים על הבמה' המון דינאמיקה המון דרייב. ההופעה הזאת מצריכה מגבר שייתן תגובה טובה לריבוי כלים והרמוניות. חצוצרות, טרומבונים, סקסופנים, גיטרת בס חשמלית, גיטרות חשמליות, מתופפים, כלי הקשה סיטיסיזרים ועוד ועוד ...המגבר עמד במלאכה ונתן להופעה לזרום.

אחת הבעיות שהבחנתי ב 318A היא הפרדת הכלים והתוים בתדרים הגבוהים. מידי פעם שיש מוסיקה במעלי העקומה יש שימצאו אותו מעביר את המוסיקה, קצת מחוספסת והאימג' קורס במקצת.
גם ב la campanella של ליסט (yundi li –liszt- sacd – DG ) יש קטע שמקישים על זוג קלידים לסירוגין במהירות. המגבר הצליח לשחזר את הרמוניות הפסנתר ואת הDECAY הנפלא בהקלטה אך ברגע שהתדרים הגביהו גובה ומהירות ההקשה היית גבוה אבדה הרזולוציה במקצת. מתכננני המגבר "יודעים על הבעיה" ..ובדגם המשופר יותר (318B) הם העלו את "מרחב המחיה" בתדרים הגבוהים עד ל כ 30K HZ יחד עם שנאים מוצא משופרים וגדולים יותר. זה לדבריהם שיפר את עקומת ההענות ואת רוחב פס המוסיקה שהמגבר יהיה מסוגל לעמוד בו.
המסע של המגבר רק התחיל מבחינתו והחלטתי שהזמן הגיע ..בחרתי בשתי סימפוניות מופלאות עם קטעי דינאמקיה קשים ו"ברדק" תדרים. אך מאידך מלודיים מאד. הראשון שנכנס היה ה 9 של דבוז'אק.

from the new world symphony no 9 – Rafael kubelik-DG
סימפוניה גרנדיוזית ב 4 חלקים. משקט מאד ועד קטעי דינאמיקה אימתניים ..כלי נשיפה לצד מחלקת קשתנים אדירה.
המגבר הצליח להעביר למאזין את כל מרחב המוסיקה והתדרים ולא החסיר פעמה גם בחלקים הקשים בסימפוניה ..וגם בזאת שנכנסה לאחר מכן ה 5 של ברוקנר.

bruckner symphonie nr5 thielemann –munich- DG
הריג'קט הכמעט יחידי שיש לי ואולי הגדול ביותר שהיה יכול להיות לצערי, זה השיעמום היחסי שהמגבר העביר בעבודתו.
במוסיקה בסגנון הזה לא "נפלתי". הוא ניגן יפה מאד והעביר את מה שעל המדיה אך ללא תעוזה או הצטינות כלשהיא בחלק מסוים במה די צרה אך אימג' טוב כהרגלו. המוסיקה התנגנה לה בחופשיות ובטבעיות אך היה חסר את הקצוות שכנראה חסר למגבר ..האוקטבה התחתונה שהיית נותנת מסד, או בסיס לפירמידה הזו והגבוהים שהיו מידי פעם מחוספסים, או שבכלל לא היו. אך מנגד, הוא היה מדויק במוסיקה שהוא כן הצליח לנגן. הכל ברכות אך אולי באיטית מסוימת. המגבר נבדק אצלי במשך ימים עם מגוון אלבומים יצירות וסגנונות די רחב. ביום השלישי ניסיתי לנגן בו רוק והאלבום שנרכש לאחרונה של CREAM מצא את מקומו במגירת ה CDP כדי לנסות לעבור דרך המגבר הזה.

שוב המגבר הצטיין במה שהוא עושה הכי טוב וזה המיד רינג' הגדול והעשיר שלו, ההקלטה גדולה מאד ומאד עמוקה.
היה אפשר לשמוע את זה גם כאן דרך ה SET של ALMARRO אך היה אפשר למצוא שהמגבר אינו מוסיף ערך מוסף משל עצמו ודי סגר לי את הנפח הגדול ששמעתי עם הגברות הנוספות "שעומדות" אצלי בחדר. סך הכל הוא צלח את בדיקת הרוק והעביר את הפרטים הדי קשים שמוקלטים בהופעה חיה באולם ה ROYAL ALBERT HALL באופן סביר בהחלט.


LA FINALE
מגבר יפה, בנוי היטב ,אשר מוציא 18W לכל צד ומבקש יפה יפה מבעליו לשדך אותו לזוג רמקולים קלים יחסית.

(עדיף סביב ה 90 DB מעלה) אלה שבעלי חדרים גדולים ימצאו אותו חלש מידי עבורם אלא אם כן יש להם רמקולים נצילים ביותר ..(HORNS וכדומה יוכלו להתענג על הקסם הקטנטן הזה). המגבר כמו כמעט כל SET קיים, מצטיין בקסם מוסיקאלי שקשה למצוא! אך ב 1500$ המגבר הזה הוא WINNER אמיתי על אף הריג'קטים הבינוניים.
המון מוסיקה זורמת בחופשיות וכמעט שהוא לא מתאמץ. חסר גבוהים כפי שרב האנשים שסקרו אותו ציינו ואני מצאתי בחלק מההקלטות ששמעתי את הדבר כנכון . אך לא בכל דבר ובכל מוסיקה זה הפריע לי לאישית.
אלה אם רמקולים בהירים, על הצד הקשה. יוכלו להתאהב בעיגול הפינת הנהדר שהמגבר הזה מקיים עבורם.
הבס מפתיע מאד, 2 השפופרות שאחראיות על הכוח כאן מתחממות מאד ושולטות על המיד בס והבס הנמוך יותר בסבירות נערצת. לא ציפיתי לשליטה מוחלטת על כל התדרים, בכל זאת מגבר 18W שעולה 1500$.
המגבר מצריך מקום מאוורר ביותר בשל החום הגבוה שהוא מפיץ לכל עבר, אפילו הכפתורים שמצויים על קידמת הפנל מתחממים לאחר כמה שעות. ה Almerro 318A הוא מגבר מפתיע באיכותו ובסאונד המתקבל ממנו ללא ספק.

וב 1500 $ אפשר לקבל פה את מגבר שמחולל פלאים במערכת הנכונה. הוא לא מעייף כלל וכלל.
הקשבתי במשך 3 ימים ל15 שעות מוסיקה כמעט ברצף ולא הרגשתי צורך להנמיך את הווליום, או לכבות את המערכת לכמה דק כדי "לנשום לרווחה". אם כבר בדיוק הפוך.. חוגת הגיין עלתה כל פעם שעברתי מול המערכת כדי לראות עד כמה זה אפשרי לפני שהמגבר יחליט שהוא לא רוצה יותר לעבוד באופן נקי.
המחיר מול האיכות מדהימה, כמו שפתחתי את הסקירה תחת 2000$ אפשר לקבל מגבר שנשמע HI END לכל דבר.
עם המון קסם ומוסיקה שמרחפת ללא כל מאמץ.
מדויק, חם ועשיר. לאלה שרוצים לקחת את זה לדרגה קצת יותר גבוהה עבור 350$ נוספים יש את הוורסיה המשודרגת 318B עם שנאי אאוטפוט גדולים יותר (עבור שליטה בבס) והרחבת העקומה ל 30K הרץ למי שצריך את התדרים המאד גבוהים שה 318A לוקה בהם לפעמים. הוורסיה הזו (318B) מתוכננת גם ב ZERO FEDBACK
לעומת ה 'A' עם פידבק קל. ALMARRO מצהירים על 0.75% עיוותים וסך הכל המגבר נשמע רהוט מאד.
לאלה שמחפשים מגבר שפופרות שילך יד ביד עם ה SS שלהם ולהחליף מידי פעם, או לאלה המתכננים מערכת סביב SET ורמקולים נצילים - הייתי ממליץ לסור ל "סטריאו נטו" ולנסות להקשיב ל ALMARRO 318A. איני מכיר שום מגבר מנורות חדש בארץ, מיצור סידרתי ובמחיר הזה שיכול לתת לו פייט . ואף לא להתקרב.
אביעד .


הערה:

בזמן כתיבת הכתבה הזו ,"סטיראו נטו" היו פתוחים ופועלים,

כיום בעת העברת הסקירה לבלוג הנוכחי החברה מ"סטיראו נטו" כבר לא עובדים לצערי הרב.

עד כמה שאני יודע חברת אלמרו אינה מיובאת לארץ יותר.

כולי תקווה שאחד מהיבואנים יניפו את הכפפה לאויר ויתחילו ביבוא סדיר של החברה המצוינת הזו,
כולל הרמקולים שלהם.

כמובן שתקוותי מלווה שאותו יבואן יתמחר את המוצרים כראוי.

10 פברואר, 2008

stradivari violin

הינה כמה לינקים לתכנית על הסטרדיוריוס המפורסם .
אפילו מבחן עיוור בין כינורות כדי לראות אם אנשים שמנוסים בתחום יוכלו לזהות אותו מתוך כמה כינורות .
כל כך הרבה דברים "שקשורים" אלינו (אודיופילים) יש בסרט כמובן חוץ מהעשרה בתחום הכינורות, שבתור חובבי מוסיקה (לפחות אותי) זה מעניין מאד .
אפשר לראות שם מבחנים עיוורים , הנחות, הסקת מסקנות גם בפן המדעי וגם הרוחני השמיעתי .. אפשר לראות שבמחן עיוור אנשים דווקא העדיפו כינור אחר מהסדראד .
בקיצור סרט מעולה ומחכים מאד .

07 פברואר, 2008

beethoven triple concerto


הטריפל קונצ'רטו של בטהובן הוא היחיד מסוגו שמשלב 3 כלים סולנים בקונצרטי יחיד בליווי תזמורת כמובן . 3 כלים כל כך שונים אחד מן השני שבדרך כלל נוכל להאזין להם יחדיו רק במוסיקה קאמרית .
הטריפל קונצ'רטי היה שנים רבות מוחרם ..או יותר נכון סבל מאי פופולריות בקרב המאזינים בשנים ההם בשנים הראשונות של בטהובן 1804 ..אלו השנים שבטהובן פתח לעולם את הקונצ'רטי לכינור שלו ואת הסימפוניה ארויקה ..למשל .. הקושי של בטהובן היה איך לכתוב לשלושת הכלים הללו קונצ'רטי שיעניין את המאזינים ולא ישעמם וכמובן יזכה לפופולריות וינוגן עיי התזמורות .
הכלים שהוא בחר כסולנים שונים זה מזה ..ובעיות ההרמוניה והסאונד שלהם הכתיבו לו מידי פעם את סדר הסולואים או את התוים שעליו לכתוב לכל אחד מהם .למשל הצ'לו הוא עמוק ואפל יותר בשל כך בטהובן נתן לצ'לו את הפתיחות של כל הנושאים כמעט בקונצ'רטי הזה .
לכל יצירה כזאת יש חוקים של כתיבה יוצרת .חייבים להיות הרמוניות בין הכלים והתזמורת , חיבת להיות מלודיה כדי לשחוף את המאזין דינאמיקה וכמובן "נושאים" שעליהם מתבססת היצירה .
הטריפל קונצ'טי "משעמם" בנשא הזה מכיוון שהנושאים שלו מאד ברורים ! ומעטים כך שבטהובן השתמש בהם שוב ושוב בכל שלושת הפרקים של הקונצ'רטי .
את אותו נושא הוא היה צריך לחלק בין 4 קבוצות כל הזמן ...שלושת הסולנים פסנתר צ'לו וכינור וכמובן עם התזמורת ..כך שלא רק מעטים הנושאים ..הם גם חוזרים על עצמם כמעט כל הזמן ארבע פעמים כמובן בואריציות שונות .. אפשר "להשתעמם" מיצירה כזאת ..ואפשר גם לשקוע בה לגלות את היופי שבמלודיה ואת הגאוניות שבכתיבה לשלושת כלי הסולו ולתזמורת הגרנדיוזית שנותנת משטח חי ובועט שמשרה רשת בטחון ענפה לסולנים ולמאזים כאחד .
בטהובן כתב לכלי הסולו תפידים בעוד הוא מאפשר להם להשמע חד וחזק גם שהם מנגנים יחד .הוא פשוט כתב על המיתרים החזקים ביותר של הצ'לו ושל הכינור ..וגם על הפסנתר הוא לא פסח ..ונתן לו את הרגש החלקלקות והוירטואוזיות שבדבר .
אז באותם הימים גם הצ'לנים הוירטואוזים לא יכלו לנגן טכניקה רגש ואנסמבל ...כך שהוא פיצה על זה עם תפקידים שנשמעים כמו סולמות אימון פה ושם עם קישוטים יחידים ..אך היופי והגאונות שלו התבטאה בזה שהוא נתן לו "מיקום" נכון ביצירה ובכך הביא אותו לקדמת הבמה ..
כמובן שהיום שמבצעים את היצירה צ'לנים מן המעלה הראשונה מבצעים את התפקיד וזה נשמע נהדר בשילוב הכנר והפסנתרן ..
2 ביצועים התמודדו אצלי אתמול במערכת ..
BEETHOVEN TRIPLE CONCERTO 1980 anne sophie mutter , mark zelzser, yo yo ma –DG vs 1970david oistrakh , richter , Rostropovich –angel
אמנם ההקלטות בליבלים שונים ובתקופות ש 10 שנים מפרידות ביניהם ...אבל עדיין אפשר לדבר על הביצועים ..ועל ההנאה מהקונצ'רטי הנפלא הזה .
ההרכב הראשון ...חי ובעט ונכנס לעיניין בעוז ובחדות הביצוע ..זה הזמן להגיד שבשני הביצועים התזמור דומה .
KARAJAN מנצח על הסימפונית האלמותית שלו ברלין .
מוטר יו יו מה וזלסברג הם חברה צעירים בשנות ה 80 ...תחת חסותו של המאסטרו הרברט פון קאריאן ועושה רושם שהיית שם התרחזות לא קטנה לקראת ההקלטה והביצוע הזה .כנראה שהיו הכנות ואימונים רבים ..את קאריאן ואת מוטר אפשר לראות בכמה וכמה הקלטות מן התקופה ההיא ..אז שום דבר חדש ביניהם ..
הצוות הוא נמרץ וההקלטה מצוינת ..תחת הלייבל DG בסדרת פרסטיג' .. (תקליטים כמובן )הכל מאד זורם ..והם מנגנים טוב יחד .דבר שבולט מאד בביצוע ה"צעיר" הזה ..שהם נגגנים מעולים בתחילת דרכם אשר מנסין בכל כוחם להכנס לנישות הסופרסטארים בג'אנר . ההקלטה גם כן חלקה חדה ויפה ..וכמובן קאריאן עם התזמורת מאושש הכל מאחור בראוותנות אדירה ובקול רועם .
התקליט הוחלף לאחר הפרק הראשון (אלגרו) לצוות המנוסה יותר ...רוסטרופוביץ פותח את "השיחה" של הסולנים ..וכבר בתוים הראשונים אפשר לחוש שפה מנגן כבר יצור שונה לגמרי מהיפני הנמרץ ..ממקודם . הכל הרבה יותר עמוק ועבה ..עם סמכותיות ובטהובן על מזבח הרצינות . אמנם הביצוע הנל קולח טיפה פחות ומרגיש לי גם קצת טיפה זורם מהצעירים ממקודם ..אך הנגנים פה מנגנים שונה לגמרי ..הרבה יותר סמכותי הרבה יתר מרגש ..פחות חד וחזק ..אבל עם הרבה יותר נוכחות , גם בסאונד ..וגם בהעברת התוים בין האצבעות . שוב קאריאן מתזמר את הנגנים מאחור בשילוב נפלא עם הסולנים ..הכל גדול מהחיים ובסאונד משגע וענק על כל הסטיג' .בביצוע הזה נשארתי להקשיב לכל שלושת הפרקים ..ההקלטה מקרטעת קצת יותר ועמומה קצת (1970) אך המוסיקה סוחפת באופן שונה ולא נותנת לך לעלות את המחט מהתקליט .
ערב ארוך אך מהנה ..של בטהובן והקונצ'טי המשלוש שלו .
אביעד

DVORAK סרנדה למיתרים .


דבוז'ק . סרנדה לכלי קשת .

אחד מהמלחינים האהובים עלי בגלל היותו מלודי , מרגש, ומלנכולי באותה היצירה

ובגלל דבר נוסף (בהמשך).

קצת על המלחין : דבוז'ק נולד בכפר ליד פראג , ולמד בבית ספר עד גיל 11 בלבד .

הוא עבד כשוליה לקצב (עכשיו אתם מבינים למה אני אוהב אותו כל כך . ) אך התעניין מאד במוסיקה ,

אביו שלח אותו בסופו של דבר ללימודי מוסיקה בפראג .הכלי העיקרי שלמד שם היה עוגב (בית הספר היה לעוגב ) אך הוא למד לנגן גן על וויולה ועל פסנתר בין השאר .

לאחר לימודיו הוא היה הוויולן הראשי של תזמורת התאטרון של פראג ותהילתו המשיכה משם .

בעקרון פירסמו ותהילתו של דבוז'ק התחילה בשל תחרות שניצח בה עם הסימפוניה ה 3 שלו (דבוז'ק שלח 15 יצירות לתחרות הזאת )

מי שגילה את דבוזק היה בראהמס דווקא שהיה אחד מהשופטים בתחרות .

המו"ל של בראהמס הזמין מדבוזק יצירה ..ודבוזק כתב את הריקודים הסלובנים שלו (יצירה מפורסמת מאד שלו).

דבוזק ידוע בכישרונו המיחד לקחת נושאים ורעיונות של מוסיקה עממית ולשלב ולכתוב אתם בצורה קלאסית בעלי מוטיב תזמורתי וכדומה .

כמה מהיצירות הגדולות של דבוזק הם הסימפוניה ה 9 (מן העולם החדש)

הסימפוניה ה 7 שנחשבת אולי ליצירה הטובה ביותר שלו ..וכמובן הקונצ'רטו לצ'לו שלו שמושווה בהרבה פעמים לאיכות הסימפוניה ה 7 שלו .בלחן וברגש המלודי המופק שם מהכלי ומהתזמורת .



הסרנדה: דבוז'ק כתב את הסרנדה לכלי קשת בגיל 23 ..אומרים שזה היה הגיל המשפיע ביותר של דבוג'ק וכמה מהדברים היפים ביותר שלו נכתבו בתקופת השנה הזו .

הטריו לפסנתר OP21 , PIANO QUARTET OP23 , הסימפוניה ה 3 (שהגיש יחד עם עוד 14 יצירות אחרות לתחרות) בשנה הזו היית גם התחרות 'שבראהמס "גילה" את דבוזק והתחיל "להזיז" את עיניניו קדימה .

לסרנדה חמישה פרקים .

הפרק הראשון : MODERATO .

הסרנדה פותחת בנושא מלודי מאד שמנוגן עיי הכנרים בקבוצה עם חזרות של שאר כלי הקשת בתזמורת .

הרעיון מתגלגל הלאה ורואים את המלודיה נשמכת באיזונים הרמונים על סולמות G ו B maj הצ'לנים מלווים כמאין רית'ם סקשיין את הנושא המרכזי שמנוגן עיי הכנרים כאמור .

לקראת סוף הפרק הצ'לנים עוברים קדימה ומקבלים את הנושא לידיים ונוצרת החלפת כוחות גם בסאונד וברגש כמובן .

הפרקים נמשכים ללא עצירות כמעט והפרק השני :TEMPO DI VALSE מגיח .

אחד הפרקים האהובים עלי ביותר , רומנטי, שרמנטי, מדהים וחלק כמו עור מתוח של בת 18 .

אפשר לשמוע את ההשפעה משופן בפרק הזה

ואת האמת שהתחלת הפרק היא די זהה ל ואלס ב Cb של שופן שהפרק הזה שותף גם בסולם הזה .

הקונפיגורציה זהה ואפשר שמוע את ההחלפות של כלי הקשת כמו ההחלפות באצבוע הקלידים בפסנתר ביצירה של שופן

אך דבוזק לא מעתיקן ולמרות הפורמט של "אוגמנטד טריאד" שהוא ייצר פה,הוא נשמע מקורי לגמרי ולא COPY בשום אופן .


הפרק השלישי פורץ החוצה מיד עם סיום השני בשינוי טמפו די חד אך נשען על אותה נחת מלודית שיש במיתרים הללו .

הפרק הזה כבר יותר עוצמתי גם מבחינת הסאונד וגם מבחינת כתיבת התווים לכלי הקשת המנוגנים .

פה ההתחלה כבר נשמעת כאילו נלקחה מסימפוניה גרנדיוזית ..ה SCHERZO VIVANCE הוא תמצית של המון נושאים מהיצירה ..

הוא פותח אמנם בחוזקה אך מיד מחליק לצד רך יותר , ענוג ומתוק בסולם F .

אך הפתיחה לא מבוששת להגיח שוב והיא "סוחפת" את המאזין שוב לתזמורתיות ענפה ומלודית נעוצה בחוזק רגשי גדול ביותר . בפרק זה יש חזרה שוב ושוב בין הרגש העז של הפתיחה הגרנדיוזית והקצבית יותר לבין הרוח והמתיקות של הרעיון השני . בשביל הפרק ה 4 הייתי חייב להחליף את צד התקליט כך שיש לי הפסקה יזומה מראש

הפרק הרבעי הוא ה LARGHETTO פה דבוזק מחזיר את המאזין לתחילת הדרך, לרוח ולמשי של כלי המיתר .

אך הוא עושה זאת עם קריצה מסויימת , אמנם הפרק הזה איטי ורך אך טכניקות רבות הולאו בו .

בתחילת הפרק דבוזק כתב 25 תיבות עם רעיון מלודי מסוים ומיד אחריו יש המשך מלודי אך ללא גבולות ברורים כך שהרגש מתפזר ויש יציאה מן הקווים (כמעט בפעם הראשונה בסרנדה ) הפרק מגיע עד לסולם Cbmin ששם יש כבר ממש ניגודיות ברעיונות ובנושאים ואפשר לחוש זאת עיי האזנה לכלים השונים בתזמורת .

טכניקות כמו ארפג'יו מעלים חיוך על פניהם של המאזינים מפני שזוהי טכניקת נגינה מצוינת כדי להלהיב והעביר רגש רומנטי עז. הפרק מסתיים באותו העונג והשקט שהוא התחיל עימה .

הפרק החמישי : ALLEGRO VIVACE הפרק הזה הוא "המסובך" ביותר מבחינה טכנית ומויסקאלית והוא לא קונבנציונאלי בעליל .

הוא נפתח בהתפעה גמורה בסולם Fb min עם הנושא מנוגן בקנון בקבוצת הכלים .

המוסיקה ממשיכה וקופצת ל סולם B min וחוזרת חזרה לסולם הקודם ומשם מתפתחת שוב ושוב .

ומעלה שוב את הנושא הראשוני של הפרק ומגנת את המלודיה באופנים שונים .

ובסולמות שונים Cb ושוב ב Fb maj מגיחה מכל עבר משתנה ומרמזת על נושא שני שמשתלב כל הזמן עם הראשון עד לטוניקה ב E maj .

שהכינורות מנגנים זאת (בשלישית) לאחר השינויים והתהפוכות (את האמת שרק באוזן מנוסה יהיה אפשר להבחין בהם ..רב הפרק ממש יפה ומלודי ואת האמת שאם תאזינו לפרק בפעם הראשונה ותקראו את מה שאני כותב זה יראה לכם די בלבול מח אך בבקשה האמינו לי .

הנושא הראשוני מחליק פנימה והסרנדה מסתיימת עם קטע שונה מהמלודיה והתוכן של הפרק החמישי ..ונותנת את אותותיה לגאונותו של דבוז'ק .

כולי תקווה שלא הכבדתי עליכם יותר מיד בעגה המקצועית , כנראה שלחלק ממכם זה לא יאמר הרבה ..ולאלה שכן כולי תקווה שהסברתי את עצמי נכון .. (לאלה שלא לא ממש משנה גם ככה חח )

היצירה הזו יקרה לליבי מפני שזאת אחת היצירות הראשונות שהאזנתי להם כילד ומשכו אותי למוסיקה קלאסית .

אפילו בתור נער רכשתי כרטיסים לקונצרט בפילהרמונית שניגנו אותה ..כדי לשמוע פעם אחת איך צריך להאזין לה נכון

נסעתי דרך ארוכה באוטובוסים ..ובחזרה בטרמפים אך נהניתי מכל רגע .

זוהי יצירה קסומה מלודית בכל חמשת פרקיה ולא ארוכה כלל וכלל .

אחת היצירות המומלצות לאוהבי מוסיקה בכלל ולאלו שרוצים להתחיל להאזין .