08 יולי, 2009

BRUCKNER - SYMPHONY NO 1


בודדות הפעמים (אם בכלל) שהסימפוניה הראשונה, של מלחין כל שהו, בכל הזמנים-
היא באמת זאת שאני ממליץ להתחיל איתה.. או שמשפיעה כל כך על הרגש ועל המח.

לאנטון ברוקנר זה הצליח בפעם הראשונה שניסה.
הסימפוניה הראשונה של ברוקנר, מדהימה ביופיה ואפשר כמעט מייד לזהות את ההשפעות,
את הרוח ואת העוצמות של המלחין האדיר הזה.

למרות שהעולם מתחלק ל 2 מחנות:
מעריצי מאהלר
ומעריצי ברוקנר.
אני די קרוע בין שניהם, עם נטייה די אובססיבית ל מאהלר (בעיקר לשישית שלו).
אך, ברוקנר רואה אצלי המון שעות מגש ..ולא בכדי.

מלחין גרמני שחי בין השנים:1824-1896 והוא ללא ספק מהמיוחדים, הקשים והבומבסטיים שיש לי בתקליטייה.
כמובן שאת אנטון ברוקנר אפשר לשרבב בנשימה אחת עם מאהלר (למרות היריבות) ואגנר, שוסטקוביץ ואחרים.

לאחרונה אני מאזין רבות לאחד התקליטים האהובים עלי, (שגיליתי שוב עד כמה..)
הוא - הסימפוניה הראשונה של ברוקנר בניצוחו של הר קאראיאן.
עם התזמורת של ברלין כמובן.

לקאראיאן יש רומן אדיר עם אנטון ברוקנר, שהתחיל עוד בשלהי שנות 1930..ועד מותו של קאריאין ב 1989.
למעשה הקונצרט האחרון שניצח בו קאראיאן היה של ברוקנר (הסימפוניה ה- שביעית שלו) שלושה חודשים בלבד לפני שנפטר.
קאריאן היה מאוהב (אובססיבי?!) דווקא בשמינית של ברוקנר וזאת אולי היצירה הכי מבוצעת על ידו.
הוא הפיק 63 הופעות ו 5 הקלטות מיוחדות שלה ...מספרים אדירים.


הסימפוניה הראשונה מתחלקת (כמו כולן) ל 4 חלקים:
ALLEGRO
ADAGIO
SCHERZO
FINALE

כל פרק יפה ממשנהו וכל פרק מוביל אותך להתרגשות גדולה וענפה יותר.
האלגרו שנפתח בתרועות מחלקת ה BRASS של התזמורת הברלינאית, לא מותירה ספק
ש -
1 - אנחנו שומעים ברוקנר!
2 - שזה קאריאן מנצח על התזמורת האדירה הזו של ברלין.
אהבתו הרבה של קאריאן לכלי נשיפה ממתכת, כמו גם של ברוקנר, מביאה את הצימוד ביניהם למושלם.
קאיריאן כמובן לא מהסס ומדגיש את הכח שיש לתזמורת בחלק הזה וכל הפרזנטציה נשמעת "ווגנרית", או "ברוקנאית" עד מאד, בכל שניה ושניה בתקליט.

האדאג'יו המלודי והמקסים - שגם פה ברוקנר יודע ללחוץ על הנקודות הנכונות אצל המאזין,
לא משאיר אף אחד אטום, או אדיש למה שמתנגן. מה שיפה יותר ש"השילוב" בין האלגרו לאדאג'יו נעשית בתחכום וביופי מופתי וכמעט שלא מזהים מתי נגמר אחד ומתחיל השני.
כמובן שחדי האוזן ויודעי דבר, יזהו מייד את החלפת הטמפו ואת משיכות הקשת של הקשתנים לעבר הLEGATO שישנו בפרטיטורה לעיתים הרבה יותר דחופות פה.

הופכים צד:
הסקרצו מתחיל לגעוש ולרעוש כאשר כל הנגנים יחד מנגנים מלודיה שמזכירה קצת כמו וואלס וקצת כמו מארש.
הירידה למנוחה, למלודיות ולדינאמיקה שקטה יותר ועליות חדות במתח עד לקרשנדו אימתני, הן נחלת ברוקנר ובכלל מלחינים בסגנון הזה.
הסקרצו מונה כמעט 9 דק' שעוברות ביעף ונכנסים הישר לפינאלה.
...רבע שעה של סגירת פינות ומעגל, ברוקנר נותן פה הכל:
נשפנים, קשתנים, כלי הקשה גדולים ורמים.
הפינאלה מתחילה במה שחלקכם ידמיין באופן מידי את הסצנות מ STAR WAR כמארש מותח.

הסימפוניה הראשונה כאן מראה לעולם- שמלחין רציני וגדול במיוחד הגיח.
ויש להזהר מחרון אפו.
סימפוניה משגעת ביופיה, עם המון מלודיה ועם המון כח למי שאוהב את הז'אנר הגרמני\אמוציונאלי הזה.

קאיריאן למרות אהבתו הגדולה לברוקנר ויחסית למספר הפעמים שביצע את השמינית,
הקליט את הראשונה רק פעם אחת במסגרת הלייבל DG, לסדרת הפרסטיג' של סימפוניות ברוקנר שהתחילה ב 1981.
התקליט בעל מאסטר דיגיטאלי ונשמע פנומנאלי באיכותו!

מומלץ מאד מאד !!