זוהי אולי הסימפוניה היפה ביותר לטעמי של המלחין הגרמני הזה. אצלי , היא מתברגת בקלות ב 10 היצירות הקלאסיות הטובות והיפות ביותר ב ז'אנר הקלאסי ובכלל .
זוהי יצירה שלה יש לי ביצועים לרב , היא יצירה שאם מישהו מבקש להאזין ליצירה ממש רצינית, עמוקה וטובה ,
זוהי תהיה אחת היצירות שאוציא כנראה עם כמה בודדות אחרות להאזנה מרוכזת .
ולרי גרגייב מנצח רוסי ידוע, שאת הצלחתו ופרסומו עשה דווקא בניצוח על בלטים ואופרות לרב .
יחד עם התזמורת של קירוב הוא עלה להיות אחד השמות הידועים והמפורסמים היום .
- LSOהלייבל של התזמורת הסימפונית של לונדון, הודיע שנה שעברה ש-ולרי גרגייב הולך להקליט ולהוציא את מכלול הסימפוניות של מאהלר.
לדעתי זה לא צירוף מיקרים , היה לי כיף גדול והתרגשות רבה שהוא בחר דווקא בשישית להתחיל את המכלול.
מיד אחריה הסימפוניה ה"ראשונה" יצאה ולפני מספר שבועות יצאה גם למכירה "השביעית" .
בתקווה שעד סוף 2009 כל המכלול יצא למכירה .
לצערי את הלייבל הזה לא מביאים לארץ כך שאת הרכישה עשיתי בחול דרך MDT .
כאמור, ל"שישית" יש לי המון ביצועים כך שהשוואות לא היו חסרות לי. גם עשיתי לא פעם ולא פעמיים בין הביצועים הישנים יותר, השוואת כאלו.
בין ביצועים, בין הקלטות, מבחינה מוסיקאלית ועוד.
דבר שנעשה אצלי כמעט אוטומטית בין ביצועים בז'אנר הקלאסי , אך יש הקלטות ויצירות שההשוואות אצלי נעשות באופן מאד מדוקדק ומאד עמוק ..השישית של מאהלר היא אחת מהם .
את גרגייב אני אוהב מאד , יש לי דיסקוגרפיה מאד רחבה של המנצח המדהים הזה מסימפוניות של שוסטקוביץ ועד אופרות מארץ מוצאו, רוסיה .
ששמעתי בתחילת השנה שהוא מגיע לארץ לנצח על השישית של מאהלר ההתרגשות היית גדולה , כמובן שהייתי בקונצרט ונהניתי מאד .
ההקלטה החדשה ב LSO מאד הזכירה לי את הביצוע ששמעתי לא מכבר בהיכל התרבות .
ההקלטות של כל המכלול ב LSO הוקלטו ב LIVE בלונדון ,ה אמביאנט והביצוע מלא ודינאמי מאד כיאה להקלטות חיות.
כמובן שחסרונות ישנם , בהמשך אגע בזה גם כן .
השישית כמו האחרות של מאהלר לא קצרה , זאת יצירה של קצת יותר משעה של אינטנסיביות מוסיקאלית ומשפטי מחץ מהמלחין אולי הכי "קשה" בתקופה .
הסימפוניה מחולקת ל 4 חלקים כאשר החלק השני והשלישי לפעמים מתחלפים ביניהם לפי האינטרפרטציה של המנצח ..
את ההשוואות אני עושה בדרך כלל על חלק אחד מהסימפוניה והוא ה"אנדנטה" .
אחד החלקים היפים ביותר שכתב מאהלר בכל התקופה ובכלל במוסיקה הקלאסית.
מלודיה ותזמור מדהים של תזמורת עשירה בנגנים .
אנו לא מדברים על תזמורות קלאסיות מהמאות ה 17 וה 18 של 20-30 נגנים, אלא בתזמורות של 100 איש ומעלה . המון חוזק והמון כוח מתפרץ יש באמתחתו של המנצח ותחת שרביטו הוא יכול להביא את הסימפוניה הזו ואחרות של מאהלר לגדולה או ליצירות שנותנות תחושה של החמצה.
אני מקביל את זה פעמים רבות קצת ל עולם הקולנוע או הגסטרונומיה .
ישנם סרטים עם שחקנים מעולים בעלי "שמות" ותקציב ענקי אך בסוף הסרט יש תחושה שלא הוציאו מהעלילה את הכול , התחושה היא שהיה אפשר לעשות סרט גדול בהרבה . עשיר יותר, מהנה יותר ומרגש יותר . בקיצור תחושת החמצה .
הסימפוניה הזו היא בדיוק זה , יש את כל המרכיבים להביא את הסימפוניה הזו ליצירת מופת , מרגשת, מדהימה ומהממת. לא כל מנצח מצליח לעשות זאת , לא כל מנצח מצליח להזיז את האוויר מסביב לתזמורת ולמאזין באופן כזה שתהיה הרגשה של "WOW" בסופה של היצירה .
למרות וזה האירוניה בנוגע אליה שהיא אולי הידידותית ביותר של מאהלר מכל ה עשיריה שלו (10 הסימפוניות כמובן).
אני יכול רק להגיד לכם שישנם מנצחים בודדים שהצליחו להביא את השישית לגדולה אמיתית ,
ולהצלחה אימתנית .
לצערי למרות שהביצוע סביר בהחלט , גרגייב עם LSO לא מגיע לגבהים הגבוהים באמת. למרות שההנאה היא צרופה ואין לי כמעט סייגים מוסיקאליים, רק קצת הערות שוליים לטעמי שאם היה עושה כך או אחרת, זה היה יכול להיות "זה!"
אבל נמשיך , כדאי .
היצירה מאד דינאמית, נכנסת ויוצאת עם פראזות מוסיקאליות עשירות במלודיה ובתזמורים מכל שכבות כלי הנגינה .
המנצח לוקח את המאזין למסע מטורף של מוסיקה מדהימה ביופייה , זוהי שעתו היפה ביותר של מאהלר ומנצח טוב יודע להביע זאת היטב .
גרגייב בשל היותו מנצח בלטים ואופרות בולט במיוחד, לא פוסח על שום תו ושום ניואנס , הוא מביא עימו גם אינטרפרטציה קשוחה לצד הרגש הבלתי סופי שלו.
השליטה שלו בתזמורת היא מופתית, למרות שהוא לפעמים נצמד לכתוב קצת יותר מידי לטעמי .
לטעמי ה "אנדנטה" שלו (כאמור החלק שאני משווה בדרך כלל מול ביצועים אחרים ) מקסימה ביופייה אך הוא מפספס פה ושם את הכניסות החשובות ואת הסימונים המביעים ביותר ..לפעמים יש תחושה של- "נו הינה זה מגיע" ואכזבה קטנה בלב שהוא היה יכול להביא את השיא לגובה קצת יותר גבוה ממה שנעשה בפועל למרות שיש שיא בכל מקרה.
ABBADO למשל הוא המנצח האולטימטיבי בשישית של מאהלר מבחינתי! הוא מביא את השיאים
(את כולם כולל כולם !) לגבהים ששום מנצח אחר לפניו או אחריו הביא .
אמנם אפשר להתווכח על כמות או על איכות התזמור בינו ובין SOLTI למשל, או את העוצמות שמביא קובליק או גרגייב בביצוע הנ"ל, מולו.
אבל מבחינת ניצוח נטו והנאה טהורה ממכלול היצירה הזו הוא המושלם בעיני .
אבל : לא בנו לדבר על "אבאדו" אלא על הביצוע של "גרגייב" ..
הפתיחה של היצירה קשוחה וקצובה מאד , השליטה של גרגייב על הנגנים תמיד היית פנומנאלית והוא יודע להעביר את המתח במוסיקה , התווים נשמעים בבירור והוא לא נכנס לבלבול מוסיקאלי בשום אופן שעל, או תו שמנוגן .
התזמורת יודעת את עבודתה על בוריה ותחת שרביטו של הרוסי הלא מגולח (בדרך כלל) הם מנגנים היטב.
כמובן כל אחד יכול להחליט לעצמו אם גרגייב טוב יותר או פחות טוב מהאחרים ומהביצועים האחרים שיש לו או שהוא שמע . שום דבר ממה שאמרתי כאן הינו מוחלט או אקסיומטרי כמובן.
ההקלטה היא מצוינת למרות שהיא הוקלטה ב"חי" וכנראה גם תוקנה קצת באולפן.
היא מצוינת בעלת נפח ,כמובן מהאולם עצמו שתורם מאד לדינאמיות ולמעורבות של המאזין עם היצירה.
שומעים הכול , מיקרופונים ממוקמים בכל פינה בין הנגנים וכנראה שהם גם הוסיפו לאולם עצמו בשביל לתת את החוויה של "להיות שם" , הם הצליחו .
בסופו של דבר גם אם גרגייב לצערי לא הביא את השלמות בביצוע ליצירה המושלמת הזו בעיני, היא מספיק טובה כדי להתברג די גבוה בין הביצועים שיש ליצירה הזו בכל מקרה .
גם בשל החשיבה והטעם שהוא מביא עם הוספות הבס והניואנסים האימתניים בפינאלה וגם בגלל התזמורת המעולה שמנגנת תחת שרביטו .
רק חבל לי שאת הלייבל הזה לא מביאים לארץ מכיוון שאת כל המכלול אהיה חייב לרכוש בחול ולא לתת לחנויות פה שמחזיקות עדיין דיסקים ומוסיקה קלאסית את הפרנסה שהם כל כך צריכים .
אם תשאלו אותי ? , זה לא הביצוע האולטימטיבי , אבל אני הולך לקנות את כל המכלול של הסימפוניות של מאהלר בניצוחו של ולרי גרגייב , הוא עדיין מביא קסם ורגש שלהרבה מנצחים אין, לא היה וכנראה גם לא יהיה , לפחות לא ביצירות של מאהלר .
סרטון קצר על גרגייב עם התזמורת הלונדונית ומאהלר .
