tag:blogger.com,1999:blog-54637743475037232382024-03-14T10:18:24.425+02:00byrdreview'sHI END AUDIO REVIEWSaviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.comBlogger73125tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-31012240335417391552009-09-17T14:13:00.012+03:002009-09-19T20:02:59.470+03:00סטודיו החלומות<div dir="rtl" style="font-family: arial;"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5Caviadb%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C01%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:595.3pt 841.9pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:35.4pt; mso-footer-margin:35.4pt; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אחרי כמה חודשים של המון אבק , ישיבה על הטוכ'ס, הסתכלות ולמידה לא פשוטה .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אני יושב לכתוב לכם על חוויה שהתחלתי בה לפני זמן מה ..והיא כנראה תמשיך עד כמה שאוכל<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">חלקכם שמכירים אותי, מודעים לאהבתי הגדולה מאד, לכלי קשת קלאסיים. כינור וצ'לו בעיקר.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">לשאר אני מקדים לספר - </span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">ששנים על גבי שנים שההתעניינות שלי בכלים הללו, גוברת בכל רגע והלמידה לא פוסקת .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">התעמקותי בהיסטוריה הענפה של משפחות הבונים האיטלקיים- מתקופת אמאטי המוקד</span><span lang="HE">מת ועד הלות'יריים הצרפתיים, האנגליים ושאר המערביים כיום. ממשיכה בכל עת של זמן פנוי מול ספרים, אתרים ואנשים שלמדו את הנושא במקומות שונים בעולם. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">חקר כלים, תכונות, מאמרים על אקוסטיקה ועל אגדות שקשורות בעצים שנחתכו בלילות ירח מלא , <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">טבילות במי אגמים קסומים למשך שנים, צביעה וגימור כינורות בדם ועוד ועוד הם נחלתי בלילות ובכל זמן שיכלתי להתפנות לכך. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">האובססיה לגבי הסאונד של הכלים השונים, מהמשפחות השונות וכן השוני ביניהם מדיר שינה מעיני לא פעם ולא פעמיים כאשר אני מנסה בכל זמן להדביק את התיאוריות הארוכות על הנושא. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אחד החלומות הגדולים ביותר שלי הוא להתמקצע בנושא ולעבוד על הכלים בעצמי לבנות, לשפץ ולשקם כלים אבודים. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">לאחר הקדמה זו , לסיפור עצמו. </span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SrIhTBUzB1I/AAAAAAAABOk/suyCyQYaeL0/s1600-h/testore1.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 75px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SrIhTBUzB1I/AAAAAAAABOk/suyCyQYaeL0/s200/testore1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382401115318060882" border="0" /></a></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">לפני מספר חודשים פגשתי באחד משיטוטי בחנות הדיסקים השכונתית, איש יקר שעובד בתחום כלי הנגינה.הוא בונה, משפץ וסוחר. כינורות בעיקר, אך גם כלי קשת אחרים.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">התוודעתי אליו כבר בעבר, כאשר חבר משותף שגילה על תחביבי האובססיבי בתחום, הכיר לי אותו.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">בפגישתנו החלפנו ברכות ושוחחנו קלות על ביצועים של כמה מהכותרים שהחזקנו ביד לפני הקופה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מכאן לכאן, השיחה התגלגלה לצ'לו הספציפי ש </span><span dir="ltr">ANNE GASTINEL</span><span lang="HE"> משתמשת בו-</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מסוג </span><span dir="ltr">TESTORE</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> משנת 1690 שמחירו לא גבוה במיוחד ..כ 700</span><span dir="ltr">K</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> במטבע אמריקאי. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">לאחר כמה שניות של דיון מעמיק על איכותה של משפחת </span><span dir="ltr">Testore</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> מול האחרים בתקופתו..אותו בונה כינורות (מיכאל שמו ..) שאל אותי בעיניים מצועפות ובמבט ממזרי , האם ברצוני לראות כינור של </span><span dir="ltr">Testore</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> <span lang="HE">? <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">כמובן ששאלה כזו היא רטורית בעליל והתשובה "בטח" לא יכולה לצאת מהר יותר כפי שיצאה מפי באותו הרגע .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">הסטודיו בו מיכאל עובד, רחוק מספר דק הליכה מהמקום בו היינו ומייד לאחר שסיימנו לשלם על הכותרים שבחרנו בחנות הדיסקים, התחלנו בהליכה קלילה -</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=""> </span>(אני כמובן הייתי לחוץ כאילו זה יום הבר מצווה שלי) לעבר ה"</span><span dir="ltr">SHOP</span><span lang="HE">" שבו הוא עובד. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">בזמן ההליכה, ניהלנו את המשך הדיון שהתחלנו ממקודם על השוני בין המשפחות השונות</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=""> </span>ובהמשך על צ'לים שונים אשר בשימוש נגנים מפורסמים כיום.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אני כמובן ניצלתי את ההזדמנות, לדקלם את הידע הרב שלי בתחום- בעוד אני יורה לעברו תאריכים, שמות באיטלקית ועוד פרטים טריוויאליים בתחום. שקראתי ושיננתי בזמני הפנוי. </span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">בדיעבד זה היה אולי סתמי מצידי, אך מסתבר שזה סיקרן את מיכאל מאד, איך אדם שלא מתעסק בתחום באופן מעשי</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"> יודע די הרבה על הנושא. </span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">בסופו של דבר הגענו למקום, דלת הברזל הכבדה נפתחה וריח העץ, האבק והלכה היו באוויר. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">הסטודיו מחולק לכמה חדרים, כאשר כבר בכניסה אפשר לחוש שזה מקום של קסם ועבודה עם יצורים חיים. כינורות וצ'לים בכל מקום, חסרי מיתרים, ראש, או חלקים אחרים. לצד ויטרינות שאוחזות כמה עשרות של כינורות מגדלים ומתקופות שונות המטופלים לעילא.</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">שולחן עם מחשב שמראה אתרי מכירות פומביות של כלי נגינה וכן שולחן עבודה עם מגוון כלים אותנטיים ומודרניים בבלאגן "יפה" משהו.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SrIfqpHzrnI/AAAAAAAABN0/7NQoUwFi85Q/s1600-h/29072009221.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 300px; height: 400px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SrIfqpHzrnI/AAAAAAAABN0/7NQoUwFi85Q/s400/29072009221.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382399322114731634" border="0" /></a>
<br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אני , כמו ילד בחנות ממתקים. מביט סביבי ומנסה לספוג את האווירה השוררת במקום. זהו מקדש מבחינתי, מקום לסגידה לכלים שעושים בעזרתם את המוסיקה הנפלאה שאני כל כך אוהב, שנכתבת כבר מאות שנים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מיכאל פונה אלי ושואל אותי במבטא חצי רוסי, חצי אנגלוסקסי. האם אני מוכן ל"בחינה קטנה" .. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">כאמור הייתי כבר בלחץ מסוים ממה שהולך לבוא. אך מיכאל הצליח להלחיץ אותי עוד יותר.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">הוא העמיד אותי מול וויטרינה עם מספר כינורות לא מובטל, כאשר הם תלויים בתוכה על צידם.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SrIe0uarDkI/AAAAAAAABNs/lAUW0Ke3Wns/s1600-h/29072009219.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 300px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SrIe0uarDkI/AAAAAAAABNs/lAUW0Ke3Wns/s400/29072009219.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382398395823099458" border="0" /></a></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">ואמר : עליך להוציא שלושה כינורות , יש פה , </span><span dir="ltr">Testore</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> <span lang="HE">, </span><span dir="ltr">Gudagnini</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> <span lang="HE">ו </span><span dir="ltr">Tononi</span><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">כל השאר "סתם" . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">(רק בשביל לסבר את האוזן , שלושת הכינורות שעלי להוציא מן הוויטרינה עולים כל אחד בין 200 אלף<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=""> </span>לחצי מליון $ די בקלות.) <span style=""> </span>אמנם זה לא גוורינרי או סטראדיוואריוס , אך אלה כינורות מהרמה הגבוהה ביותר שיש בעולם כיום ואני כאמור הולך לגעת , לראות ולהרגיש אותם תחת קשת ואוזן בחדר שקט.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אולי לרובכם הדבר אינו נשמע, או מרגיש מלהיב במיוחד. אך בשבילי זהו רגע מדהים ודפיקות הלב שלי הגיעו ל 240</span><span dir="ltr">BPM</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span>. אך לא רק מגודל המאורע. אלא גם מהמחשבה, שאני לא אצליח בבחינה וזה די יאכזב את מיכאל ובעיקר אותי אחרי כל לימודיי האוטודידקטים כמובן ,<span style=""> </span>טוב נו .. בעיקר אותי . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">את הבחינה עברתי בהצלחה , גיבשתי את כל התיאוריות , התמונות וההיסטוריה שהצלחתי למצוא במוחי <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">על אותם משפחות שעלי לזהות. כל זאת - תחת רעש דפיקות הלב. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">ההתלהבות שלי גם מהצלחתי להוציא את הכינורות הספציפיים הללו וגם לראות אותם במציאות הביא אותי לשיכרון חושים לא קל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">סיפרתי באותו המעמד למיכאל שהוא הגשים לי חלום קטן והחלום הגדול ביותר שלי הוא לעבוד על כינורות כאלו ועל אחרים. לבנות ולשפץ ושהם יהיו סביבי ביום יום . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">את הסיפור כולו גוללתי לפניכם כדי שאוכל להיזכר גם אני בהתחלה ולמען הפסקה האחרונה שתבוא מייד.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=""> </span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מיכאל באותו הרגע הציע לי, אם ארצה לבוא, לשבת וללמוד את התחום. אך הפעם מהפן המעשי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">ללטש, לגלף, לכוון, לבנות ולשפץ כינורות וצ'לים בזמני הפנוי . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אני , ששמעתי את הצעתו של מיכאל, קרנתי מאושר עילאי. הסכמתי מייד הרי זהו חלומי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">ללמוד ולעבוד בתחום באופן שכזה ולא לקרוא בלבד על הנושא.
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SrIgNZq0TdI/AAAAAAAABOE/8FAAWf5MRAU/s1600-h/29072009220.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 300px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SrIgNZq0TdI/AAAAAAAABOE/8FAAWf5MRAU/s400/29072009220.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382399919262027218" border="0" /></a>
<br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אני כיום, כבר כמה חודשים אחרי, שמגיע לסטודיו של "מיכאל בונה הכינורות". <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מלטש, מכוון, מקשיב לכינורות שונים, לומד את רזי המקצוע מביט ומאזין. נהנה מכל רגע.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">כולי תקווה שיום אחד, אולי אוכל להגיע לרמתם של בוני הכינורות שרק לפני כמה חודשים הצלחתי להוציא מהוויטרינה מיצירותיהם ולבנות כינור מההתחלה ועד הסוף. זה כמובן, אם יקרה- ייקח לי עוד המון זמן. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">גם אם לא. לפחות אני בפנים, סביבי כינורות וריח הלכה והקסם שיש בכלי הנגינה הללו, נספג בי בכל יום שאני מגיע לסטודיו. כנראה , שזה החשוב לי מכל .
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SrIgipfYpxI/AAAAAAAABOM/SKDJiSUZX0U/s1600-h/29072009218.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 300px; height: 400px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SrIgipfYpxI/AAAAAAAABOM/SKDJiSUZX0U/s400/29072009218.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5382400284286297874" border="0" /></a></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr"><o:p> </o:p></span></p> </div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-19890919507274308842009-07-08T12:24:00.006+03:002010-03-16T14:36:35.209+02:00BRUCKNER - SYMPHONY NO 1<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SlRl9nhsB5I/AAAAAAAABNc/xVpwJ98j_rA/s1600-h/bruckner.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 350px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SlRl9nhsB5I/AAAAAAAABNc/xVpwJ98j_rA/s400/bruckner.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5356017966107068306" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;">בודדות הפעמים (אם בכלל) שהסימפוניה הראשונה, של מלחין כל שהו, בכל הזמנים-<br />היא באמת זאת שאני ממליץ להתחיל איתה.. או שמשפיעה כל כך על הרגש ועל המח.<br /><br />לאנטון ברוקנר זה הצליח בפעם הראשונה שניסה.<br />הסימפוניה הראשונה של ברוקנר, מדהימה ביופיה ואפשר כמעט מייד לזהות את ההשפעות,<br />את הרוח ואת העוצמות של המלחין האדיר הזה.<br /><br />למרות שהעולם מתחלק ל 2 מחנות:<br />מעריצי מאהלר<br />ומעריצי ברוקנר.<br />אני די קרוע בין שניהם, עם נטייה די אובססיבית ל מאהלר (בעיקר לשישית שלו).<br />אך, ברוקנר רואה אצלי המון שעות מגש ..ולא בכדי.<br /><br />מלחין גרמני שחי בין השנים:1824-1896 והוא ללא ספק מהמיוחדים, הקשים והבומבסטיים שיש לי בתקליטייה.<br />כמובן שאת אנטון ברוקנר אפשר לשרבב בנשימה אחת עם מאהלר (למרות היריבות) ואגנר, שוסטקוביץ ואחרים.<br /><br />לאחרונה אני מאזין רבות לאחד התקליטים האהובים עלי, (שגיליתי שוב עד כמה..)<br />הוא - הסימפוניה הראשונה של ברוקנר בניצוחו של הר קאראיאן.<br />עם התזמורת של ברלין כמובן.<br /><br />לקאראיאן יש רומן אדיר עם אנטון ברוקנר, שהתחיל עוד בשלהי שנות 1930..ועד מותו של קאריאין ב 1989.<br />למעשה הקונצרט האחרון שניצח בו קאראיאן היה של ברוקנר (הסימפוניה ה- שביעית שלו) שלושה חודשים בלבד לפני שנפטר.<br />קאריאן היה מאוהב (אובססיבי?!) דווקא בשמינית של ברוקנר וזאת אולי היצירה הכי מבוצעת על ידו.<br />הוא הפיק 63 הופעות ו 5 הקלטות מיוחדות שלה ...מספרים אדירים.<br /><br /><br />הסימפוניה הראשונה מתחלקת (כמו כולן) ל 4 חלקים:<br />ALLEGRO<br />ADAGIO<br />SCHERZO<br />FINALE<br /><br />כל פרק יפה ממשנהו וכל פרק מוביל אותך להתרגשות גדולה וענפה יותר.<br />האלגרו שנפתח בתרועות מחלקת ה BRASS של התזמורת הברלינאית, לא מותירה ספק<br />ש -<br />1 - אנחנו שומעים ברוקנר!<br />2 - שזה קאריאן מנצח על התזמורת האדירה הזו של ברלין.<br />אהבתו הרבה של קאריאן לכלי נשיפה ממתכת, כמו גם של ברוקנר, מביאה את הצימוד ביניהם למושלם.<br />קאיריאן כמובן לא מהסס ומדגיש את הכח שיש לתזמורת בחלק הזה וכל הפרזנטציה נשמעת "ווגנרית", או "ברוקנאית" עד מאד, בכל שניה ושניה בתקליט.<br /><br />האדאג'יו המלודי והמקסים - שגם פה ברוקנר יודע ללחוץ על הנקודות הנכונות אצל המאזין,<br />לא משאיר אף אחד אטום, או אדיש למה שמתנגן. מה שיפה יותר ש"השילוב" בין האלגרו לאדאג'יו נעשית בתחכום וביופי מופתי וכמעט שלא מזהים מתי נגמר אחד ומתחיל השני.<br />כמובן שחדי האוזן ויודעי דבר, יזהו מייד את החלפת הטמפו ואת משיכות הקשת של הקשתנים לעבר הLEGATO שישנו בפרטיטורה לעיתים הרבה יותר דחופות פה.<br /><br />הופכים צד:<br />הסקרצו מתחיל לגעוש ולרעוש כאשר כל הנגנים יחד מנגנים מלודיה שמזכירה קצת כמו וואלס וקצת כמו מארש.<br />הירידה למנוחה, למלודיות ולדינאמיקה שקטה יותר ועליות חדות במתח עד לקרשנדו אימתני, הן נחלת ברוקנר ובכלל מלחינים בסגנון הזה.<br />הסקרצו מונה כמעט 9 דק' שעוברות ביעף ונכנסים הישר לפינאלה.<br />...רבע שעה של סגירת פינות ומעגל, ברוקנר נותן פה הכל:<br />נשפנים, קשתנים, כלי הקשה גדולים ורמים.<br />הפינאלה מתחילה במה שחלקכם ידמיין באופן מידי את הסצנות מ STAR WAR כמארש מותח.<br /><br />הסימפוניה הראשונה כאן מראה לעולם- שמלחין רציני וגדול במיוחד הגיח.<br />ויש להזהר מחרון אפו.<br />סימפוניה משגעת ביופיה, עם המון מלודיה ועם המון כח למי שאוהב את הז'אנר הגרמני\אמוציונאלי הזה.<br /><br />קאיריאן למרות אהבתו הגדולה לברוקנר ויחסית למספר הפעמים שביצע את השמינית,<br />הקליט את הראשונה רק פעם אחת במסגרת הלייבל DG, לסדרת הפרסטיג' של סימפוניות ברוקנר שהתחילה ב 1981.<br />התקליט בעל מאסטר דיגיטאלי ונשמע פנומנאלי באיכותו!<br /><br />מומלץ מאד מאד !!</div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-55126847667254521962009-06-17T10:43:00.008+03:002009-06-24T09:08:36.867+03:00Visual Sound Theories<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sjik3Z5gMZI/AAAAAAAABIc/aNQIkchEC84/s1600-h/steve.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 400px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sjik3Z5gMZI/AAAAAAAABIc/aNQIkchEC84/s400/steve.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5348205829254295954" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;">זה כבר מספר שנים , שאני לא ממש מאורע בסגנונות המוסיקה, שהייתי אולי מאחד החובבים ביותר בסביבה ..<br /> ..<br />לאחרונה קלטתי בשיטוט באחד מחנויות הדיסקים כותר DVD שתפס את עיני .<br />זו היא הופעה חיה מיוחדת של הגיטריסט , STEVE VAI .<br /><br /><span style="font-weight: bold;">קצת על האיש והאגדה - </span><br />סטיב ואי, הוא אחד מהנגנים הטובים והמוערכים כיום בז'אנר. שמאחוריו אלבומים רבים ורזומה מרשים.<br />כולל – לנגן עם פראנק זאפה בעצמו, שבעקרון נתן לו את קפיצת הדרך המשמעותית , לחיים של<br />"סופר-סטאר" ברמה עולמית שכיום ואי נהנה ממנה באופן קבוע .<br /><br />סטיב ואי התחיל כאמור בלהקתו של זאפה ומשם התפתח לכיוונים שונים,ניגן עם דיויד לי רות' ,אוזי אוסבורן,סטריאני ועוד. שלמעשה בסופו של דבר הקים "מוסד על שמו" שהוא כמובן עמוד התווך שלו.<br />מרקטינג , יחסי ציבור , תפאורה, "אנדורסמנט" (IBANEZ ו CARVIN)<br />וכמובן מוסיקה משובחת - מתפוצצת ממנו בכל עת בשנים האחרונות ואין ילד או מבוגר שלא שמע את השם שלו (שמתעניין בז'אנר הנ"ל כמובן).<br />סטיב ואי ניכן בכישורי נגינה יוצאי דופן ובדמיון מוסיקאלי שכל גיטריסט יכול רק לחלום עליו.<br />על הסאונד שהוא מפיק דרך האצבעות הארוכות שלו (וכמה טון של אפקטים ומגברים) אפשר עוד להתווכח בין הסגנונות, אך אדיש הוא לא משאיר אף אחד בשטח.<br /><br /><span style="font-size:100%;"> <span style="font-weight: bold;">ד"א – בסוף יוני , סטיב ואי מגיע ל"כיתת" אומן בישראל , שתתבצע בהיכל התרבות בת"א .</span> <span style="font-weight: bold;">הביאו אותו רשת "כלי זמר" שהם היבואנים הרשמיים של חברת IBANEZ בארץ . </span></span><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SjimFFDQ1wI/AAAAAAAABIs/b6dtqqddHhE/s1600-h/steve2.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 240px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SjimFFDQ1wI/AAAAAAAABIs/b6dtqqddHhE/s400/steve2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5348207163687884546" border="0" /></a><br />לאחר שהיו לי את כל אלבומיו (נמכרו לא מכבר לאדון מכובד, שאסף באהבה כל פיפס שלו שהיה לי)<br />וגם הופעות ב VHS, רכישה של הופעה חיה שלו ב DVD היה למעשה , מעשה די "לא נורמאלי" מבחינתי.<br />אך החשק והאהבה לרעיון של הגיטריסט הזה, הוצת בי מחדש והיד נשלחה ל כותר שלא ראיתי לפני .<br /><br /><span style="font-weight: bold;">ההופעה – </span><br />לסטיב ואי יש כמה וכמה הופעות חיות בפורמט סולו, עם להקתו וגם בשנים האחרונות עם הרכב G3<br />(יחד עם ג'ו סאטריאני ותוספת שהשתנה בכל פעם מחדש , אריק ג'ונסון , ג'ו פאטרוצ'י , ינגווי מלמסטין ואחרים)<br />הפעם משהו טיפה "אחר" , סטיב ואי הופיע בשנת 2005 עם התזמורת המטרופול של הולנד מאחוריו, באולם קונצרטים.<br /><br />הצימוד הזה של סולן רוק , להקה וכדומה יחד עם תזמורת סימפונית כבר מזמן לא משהו "מיוחד".<br />עשו זאת רבות לפניו ועל מגוון רחב מאד של ביצועים , DEEP PURPLE , מטאליקה ,<br />ינגווי מלמסטין (עם התזמורת של יפן בטוקיו) ורבים אחרים.<br /><br />לא תמיד הצימודים האלו מוצלחים, בגדול פה ושם יש יציאות טובות ולפעמים זה דווקא מדליק ביותר .<br />הפעם -משום מה ידעתי, שזה הולך להיות טוב מן הרגיל.<br />בשל הדמיון והגישה המוסיקאלית של סטיב ואי , ידעתי שצימוד עם תזמורת מאחוריו, יהיה משהו שהוא אינטואיטיבי ומיוחד מאד.<br /><br />סטיב ואי ידוע כאמור בדמיון רחב מוסיקאלית , הקולות והשטיקים שהוא משתמש במוסיקה שלו מהווה מן יצירה על בד קנבס וככל שהוא משתולל יותר בצורה אקספרימנטאלית, התזמור העצמי שלו נהיה מיוחד יותר<br />(אך לא תמיד מזמין או קל להאזנה - ע"ע "זאפה") .<br />DEEP DOWN INSIDE – ידעתי שהשילוב של תזמורת סימפונית עם ה"שגעון" הזאפאי של סטיב ואי , יביא למאזין דברים אחרים מאשר סתם "רית'ם סקשיין" של כינורות, מאחורי הקטעים הבנאליים והרגילים שלו .<br />לשמחתי , צדקתי ובגדול !<br /><br />לפני שאספר קצת על מה הולך בפנים , אני ממליץ לכולם!!! לעזוב עכשיו את הסקירה , לעבור<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SjiolzjYbhI/AAAAAAAABI8/0DhJNR0-C0I/s1600-h/steve4.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 237px; height: 320px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SjiolzjYbhI/AAAAAAAABI8/0DhJNR0-C0I/s320/steve4.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5348209924949700114" border="0" /></a><br />לפה –<br /><a href="http://www.amazon.com/Visual-Sound-Theories-Steve-Vai/dp/B000TV1STM/ref=sr_1_1?ie=UTF8&s=dvd&qid=1245219750&sr=8-1">הקליקו נא! </a><br /><br />להזמין , ולחזור שוב בחזרה, להמשך קצר .<br /><br />הזמנתם ?<br />יפה ..<br />לא יקר נכון?! ..<br /><br />ממשיכים –<br /><br /><span style="font-weight: bold;">אז מה הולך בפנים ? </span>-<br />בעקרון הכול התחיל שהמנצח של המטרופול אורקסטרה של הולנד - Dick Bakker ביקש ממנו לכתוב קטע אינסטרומנטאלי של שעה ..עבור התזמורת שלו , בעקבות רצון לשלב מוסיקה מודרנית<br />מהמאה ה 21 (למרות שהמוסיקה של ואי מתאימה יותר למאה ה 25 {BUCK ROGERS} ) .<br />מה שיצא זה , הופעה מדהימה שמשתרעת על כמעט שעתיים, של התזמורת המופלאה של הולנד<br />וסטיב ואי כמובן על הגיטרה החשמלית על שלל פרצופיו , תנועותיו ולשונו שמשתרבבת על המיתרים ככל שניתן .<br /><br />סטיב ואי מבצע שם כמה מהקטעים המוכרים יותר שלו משנים עברו (for The Love Of God , answer,<br />ועוד) וגם כמה מהחדשים ביותר .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sjims0RuBII/AAAAAAAABI0/S-Lk-030yn0/s1600-h/steve3.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 266px; height: 400px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sjims0RuBII/AAAAAAAABI0/S-Lk-030yn0/s400/steve3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5348207846379881602" border="0" /></a><br />התזמורת ההולנדית מצטרפת ל ואי עם כל השטיקים שלו , כגון משחקי "שאלה תשובה" עם החלקים השונים של התזמורת ועוד המון המון תצורות מוסיקאליות שעברו בראשו של ואי באותה העת.<br />השילוב של ואי , הכלים השונים שמנגנים עימו בדרך כלל , תופים, קלידים, גיטרת בס ועוד והכלים הקלאסיים שישבו בתזמורת היו מהפנטים. היו קטעים ורגעים בהופעה שזה היה פשוט עילוי חושי ברמות מטורפות , ואי ידוע כאנתרופולוג של רגש האדם בשמיעה למוסיקה ובהופעה הזאתי הוא פשוט מוצץ מהמאזין כל טיפה של רגש בנמצא.<br />הרגשתי כמו על רכבת הרים מטורפת במשך שעתיים, החיוך לא הצליח לנחות והלב לא הפסיק את ריצתו<br />(עדיף ב 240BPM ), יש בתזמורת שלל מתופפים , כלי הקשה , פסנתרים , קלידים וכמובן כמעט כל כלי קלאסי מכינור ועד טובות וקונטרבסים שיושבים שם ומשתתפים בחגיגה המוסיקאלית הנהדרת הזו .<br /><br />להדיוטיים חלקה הראשון של ההופעה תראה כמו "SHOW OFF" של ואי בריצות מטורפות של סולואים מופלצים מהגיטרה . אך לאחר כמה וכמה פעמים, תוכלו להעריך עד כמה קשה ומיוחד הנגן הזה עובד, יחד עם ה רית'ם סקשיין הענקי שמאחוריו וכמה שליטה יש שם מסביב על כל ניואנס.<br />בהופעה ישנם קטעים אינסטרומנטאליים שהתזמורת מנגנת לבדה, ללא ואי על הגיטרה. יצירות ש ואי כתב עבורם וגם ביצועים לקטעים ישנים של ואי, אך הפעם עם גישה קלאסית ולא חשמלית בעליל .<br /><br />לאחר שראיתי את ההופעה החיה , עברתי לחלקי הבונוס שיש ב DVD ו סטיב ואי מספר שם שהם ניגנו קטעים מאולתרים לגמרי בהופעה החיה שהוסרטה עבור ה DVD הנ"ל. – למרות ניסיוני הלא מובטל במוסיקה בכלל , זה פשוט נראה זורם לגמרי ובלי לפספס BIT .<br />נראה כאילו שהתזמורת ו ואי מסונכרנים באופן מוחלט, כנראה לאחר אימונים וחזרות רבות ביניהם למרות שלא כך הדבר כלל וכלל מסתבר .<br /><br />ההופעה הזו ללא ספק, החזירה אותי אחורה כמה שנים במנהרת הזמן וההנאה מכך היית עצומה !<br />זה הוא אחד הצימודים הטובים ביותר שנעשו עם תזמורת סימפונית, בז'אנר כל כך "פיוז'ני" או רוקיסטי.<br />למרות שהפרויקט של "מטאליקה" היה העשיר ביותר מבחינת השקעה כלכלית ולוגיסטית , פה המוסיקה פשוט השתלבה באופן מושלם ! ולא סתם , היה להם את סטיב ואי בתור מנהל מוסיקאלי .<br /><br />אפשר ללהשיג את ההופעה הזו גם במדיה של דיסק אודיו רגיל (אלה זוג דיסקים שמכילים קצת יותר קטעים מה DVD ד"א)<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sjiln9BrrmI/AAAAAAAABIk/NrUyYiXMcyQ/s1600-h/steve1.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sjiln9BrrmI/AAAAAAAABIk/NrUyYiXMcyQ/s400/steve1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5348206663317565026" border="0" /></a>DVD Tracklisting<br /><br />1) Kill The Guy With The Ball<br />2) The God Eaters<br />3) The Murder Prologue<br />4) The Murder<br />5) Answers<br />6) Lotus Feet<br />7) I'm Becoming<br />8) Salamanders In The Sun<br />9) The Attitude Song<br />10) Gentle Ways<br />11) Liberty<br />12) For The Love Of God<br />13) Shadows And...<br />14) Sparks<br />15) Frangelica Pt. I & II --Red Ink<br /><br /><br />הכותר עצמו מביא עימו תמונה לא רעה (למרות שזה קונצרט די חשוך ) וסאונד מדהים באיכותו (יש גם PCM סטיראו וגם סראונד 5.1 למי שמתעקש להקשיב בתוצרה הזו).<br />כמובן שיש קטעי בונוס נחמדים שמלווים את הכותר המשלימים את חווית הבעלות על ה DVD הספציפי הזה .<br /><br />מומלץ ביותר ! .<br /><br />הינה סרטון לקטע זוכה הגראמי של סטיב ואי "LOTUS FEET"<br /><object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/6CfEaSmdtGU&hl=en&fs=1&"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/6CfEaSmdtGU&hl=en&fs=1&" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-66595955559677118142009-05-13T10:51:00.008+03:002009-05-13T13:02:04.469+03:00"תאווה לעיניים"<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SgqDk69dpkI/AAAAAAAABHQ/Oq7k_34AzjY/s1600-h/1111.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 300px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SgqDk69dpkI/AAAAAAAABHQ/Oq7k_34AzjY/s400/1111.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5335221378899355202" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br />לאחרונה , גיליתי שאפשר להשתמש גם בעיניים בכדי להנות ממוסיקה טובה .<br />במקום שדרוג נוסף לטובת המערכת , החלטתי הפעם לרכוש לעצמי מסך שטוח שיותקן על הקיר מול הכורסא הנוחה שלי<br />ומעל המערכת עצמה .<br />בעיקר בשביל להיכנס לתחום הקונצרטים המוקלטים - לא רק באודיו, אלא גם בוידיאו.<br />כמובן שבנוסף יש את הפריבילגיה להשתמש בפונקציות הנוספות שהמסך "מסדר" בחדר.<br />כמו גלישה, או עבודה על מחשב רק על מסך גדול יותר , צפייה בסרטים מנגן DVD, או ממיר YES וכו .<br /><br />כאמור , המסך ונגן DVD החדשים שהצטרפו להיכל הקודש (חדר המוסיקה שלי) נקנו בעיקר כדי<br />שאוכל לצפות בקונצרטים, מכותרי DVD ומערוץ MEZZO (אחד מהערוצים הנצפים ביותר מבחינתי)<br />לשם כך , רכשתי לשם התחלה כמה כותרים שעינינו אותי כבר בפתיחת "המסע" .<br /><br />לא בהפתעה גליתי שרב ה DVD'S הנמכרים בארץ ובחו"ל מהז'אנר הקלאסי יש לציין ,<br />הם בעיקר של אופרות .<br />כפי שכבר פתחתי , זאת לא הפתעה גמורה.<br />מכיוון שהדבר הגיוני בהחלט - בגין כך שלאופרה יש מימד תיאטרלי וויזואלי לחוויה.<br />כך שרב מה שיוצא על DVD ל"שוק" הפרטי יהיה בתחום האופרות , הבלטים וכדומה איפה שתפאורה , משחק ,תאורה ותלבושת משחקות תפקיד לצד המוסיקה.<br /><br />אופרות אני מחבב מאד ויש לי לא מעט כותרי CD ו LP של טובי האופרות המוקלטות .<br />ב DVD אני משאיר אותם כרגע לפחות, לסוף .<br /><br />החיבור שלי גדול יותר ליצירות סימפוניות, או אינסטרומנטאליות ודווקא שם התחלתי את הרכישות שלי גם בתחום הוויזואלי .<br /><br />ארבעה כותרים נרכשו כבר (ועוד כמה הוזמנו וצריכים להגיע בימים הקרובים .. )<br /><br />הראשון ,<br />קונצרטים לפסנתר בביצוע ארתור רובינשטיין בניצוחו של אנדרה פראבין .<br />יחד עם הפילהרמונית של לונדון .<br />ארתור רובינשטיין מנגן שלושה קונצרטים מדהימים - את הקונצ'רטו של גריג , הקונצרטו מס 2 של שופן<br />ואת הקונצ'רטו מספר 2 של סינט סאנס .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SgqEBxncWiI/AAAAAAAABHg/fbecyeyehaE/s1600-h/rubdvd.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 400px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SgqEBxncWiI/AAAAAAAABHg/fbecyeyehaE/s400/rubdvd.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5335221874607282722" border="0" /></a><br />למרות שנת ההקלטה העתיקה בזמן שרובינשטיין עוד הקליט וניגן, התמונה הפתיעה אותי לטובה ..<br />ניכר שהמצלמות והעדשות הם ישנות ממה שאנו רגילים כיום, אך התמונה היית חלקה עם תאורה חזקה ויפה .<br />הקונצ'רטים מבוצעים לעילא , כהרגלו של רובינשטיין .<br />לראות את התזמורת מאחוריו ואת הידיים המקומטות והזקנות של רובינשטיין המאוד זקן פה,<br />מעבירות מן עקצוץ בעורף בכל פראזה ופראזה .<br /><br />כותר מצוין עם מוסיקה שמימית ומקסימה בנגינה מסורתית ורומנטית במיוחד .<br /><br />הכותר השני והשלישי הם של הפסנתרן האהוב עלי מכולם .<br />קריסטיאן צימרמן .<br />חמישה הקונצ'רטים לפסנתר של בטהובן .<br />את השניים הראשונים צימרמן הקליט, בניצוחו לא פחות. הפסנתר ללא מכסה הכנף, שהוסר.<br />מכוון באמצע הבמה מול הנגנים (כאשר הפסנתרן עם הגב לקהל) ותזמורת וינה מסודרת סביבו.<br />נגינתו חלקה ללא דופי , יכולת ורגש עילאיים בשילוב עם ניצוח שנראה מותאם לאינטרפרטציה האישית שלו על הפסנתר. מביאים את שני הקונצ'רטים הראשונים של בטהובן לגבהים אחרים לגמרי ממה שאנו מכירים.<br />מראה נגינתו של צימרמן קצת הצחיק אותי בהתחלה , הוא יושב קצת נמוך מידי ואולי קצת רחוק מידי אך התמונה של ידיו הלבנות מרחפות על הקלידים הלבנים, במן תנועות קטנות של משיכות יד ימינה ושמאלה מעבירה לצופה את ההרגשות, האינטימיות ואת מה שהולך להגיע .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SgqD1h5dBZI/AAAAAAAABHY/Uw-UIqskZBg/s1600-h/beethoven+z.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 400px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SgqD1h5dBZI/AAAAAAAABHY/Uw-UIqskZBg/s400/beethoven+z.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5335221664229426578" border="0" /></a><br />שלושת הקונצרטים הבאים כולל הקיסר (החמישי) נמצאים ב DVD שני, במארז והם מבוצעים "חי" מול קהל<br />ובניצוחו של לא אחר מאשר לאונרד ברנשטיין.<br /><br />הפסנתר ניצב על צידו כראוי בקונצרטים, שהקהל רואה את הפסנתרן ואת הפסנתר מצידם הימיני<br />ותזמורת וינה בניצוחו של ברנשטיין כאמור מסודרים מאחוריו בחצי עיגול מפואר.<br /><br />המצלמה נעה בין אצבעותיו של צימרמן, הבעות פניו של ברנשטיין וחטיבות הנגנים בתזמורת לפי הפרטיטורה .<br />תנועות הידיים , משיכות הקשת ואפילו הבעות פניו של הפסנתרן, מביאות את הצופה\מאזין לרגש מיוחד -<br />כמעט כמו שיש בקונצרט חי באולם ולא בחדר עם מערכת בלבד .<br />למה כמעט – מכיוון שאת ההתרגשות , האווירה והחשוב ביותר – האקוסטיקה של אולם הקונצרטים,<br />לא מקבלים מ DVD .. או ממערכת סטריאו , טובה ככל שתהיה.<br /><br />הכותר השלישי ששיך לביצוע מרהיב ביותר של צימרמן, הפעם בסולו פסנתר באולם קטן.<br />מנגן יצירות של שופן כולל ארבעת הבלדות המופלאות שלו.<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SgqET35WBNI/AAAAAAAABHw/HMQGCP0dff4/s1600-h/chopin+zimerman.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 400px; height: 400px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SgqET35WBNI/AAAAAAAABHw/HMQGCP0dff4/s400/chopin+zimerman.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5335222185530623186" border="0" /></a><br />בנוסף לאימפורפטוס של שוברט .<br />הפעם צימרמן ממלא את ה DVD לבדו עם הפסנתר, ביצירות קצרות של שופן ושוברט , שוב הרגש והביצועים עילאיים אך את אלה אפשר לשמוע בדיסקים, או בתקליטים שכבר יש לי . ה DVD מביא עימו מימד חדש, של הבעות פנים ותנועות גוף. עם צילומי אצבעות מנגנות בקלילות משקרת על ה סטינוואי הענק. איכות התמונה קצת קשה וגרעינית עם מן סטורציה בצבעים מסוימים, יכול להיות שכייול טוב יותר של ה LCD היה מסדר זאת קצת. אך התאכזבתי קלות בגין הצילום הבלתי מושקע שלהם.<br />בסופו של דבר , תמיד כיף לראות את צימרמן מנגן גם עם תמונה קצת "קשה" לצפיה.<br /><br /><br />כותר נוסף שהתרשמתי ממנו , בעיקר בגלל הביצוע המצוין והסוחף הוא :<br /><br />שלושה סימפוניות של צ'יקובסקי בניצוחו של הרברט פון קאריאן .<br />הסימפוניות המפורסמות ה רביעית , חמישית והשישית, מבוצעות בהקלטה משנות ה 70, באולם המדהים של ברלין,<br />יחד עם התזמורת אולי הטובה בעולם .<br />האסרטיביות והתיאטרליות של קאריאן בכל תו ותו ובכל כניסה של חטיבת הנשפנים, נראית כאילו יוצאים למלחמה חדשה. היצירות הללו מלודיות להפליא עם רגעי שיא מטורפים ומרגשים במיוחד.<br />הביצוע הוא לעילא ואפשר להשוות אותו בנקל לזה של מרווינסקי או גרגייב .<br />תמורה נאותה ליצירות הללו של צ'יקובסיקי מגיע "מסקשיין נשפנים" יוצא מן הכלל , שמבא מהתזמורת הברלינאית בניצוחו החזק ביותר של קאריאן.<br />בנוסף לרגש ולעוצמות שיש ליצירות הללו מאודיו בלבד , מראה התזמורת , הנגנים , האולם היפה וקאיריאן הכובש מעלים מדרגה את החוויה עצמה .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SgqEdW9SQVI/AAAAAAAABH4/E1aWzdiVJ8w/s1600-h/kar.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 400px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SgqEdW9SQVI/AAAAAAAABH4/E1aWzdiVJ8w/s400/kar.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5335222348487475538" border="0" /></a><br />למרות שפה איכות תמונה דווקא קצת אכזבה אותי (שוב קצת ישן ) , נהניתי מהכותר הזה במיוחד מעצם המראות והמוסיקה.<br /><br />כל הכותרים שנרכשו עד עכשיו וגם אלו שהוזמנו בנוסף-<br />(צימרמן יחד עם ברנשטיין בקונצ'רטים לפסנתר של בראהמס , YUNDI LI מנגן רסיטל פסנתר – שופן וליסט , סייקל סימפוניות של בראהמס בניצוחו של קאריאן ועוד )<br />הם כולם שייכים ללייבל – "דויטשה גרמופון" שעושה רושם שהוא השולט בז'אנר , כך גם בדיסקים .<br />איכות התמונה לא יציבה בכולם וההקלטות החדשות כמובן, זוכות לצילום ולאיכות תמונה איכותית הרבה יותר מהישנות. גם אם משפרים ומחליקים קצת את הגרעיניות בחלק מהישנות .<br />כמובן שאת רמת ההקלטה באודיו הם בדרך כלל משפרים מאד ו ב 99 אחוז מהכותרים, איכות הסאונד<br />(ב PCM סטריאו) היית טובה מאד עד נהדרת.<br />הכותרים אינם זולים , הם נעים בין 99 שח לכותרים "לעוסים" יותר , אופרות, או "גאלות פופליסטיות" וכדומה<br />ועד ל 225 ש"ח לסט של 2X DVD עם כמה וכמה יצירות , כמובן שיש גם BOX SET's<br />של סייקלים שלמים -<br />כגון – כל הסימפוניות של בטהובן , או של מאהלר שעלותם כבר בהתאם (500-700 שח)..<br />(המחירים בחול כמובן שזולים יותר מבארץ , אם יש אפשרות לרכוש בחנויות ששולחות לארץ לפעמים עדיף כלכלית, אך יש לבדוק את הפערים , מבדיקה לפעמים הם נאמדו על 10-20 שקלים בלבד . כל אחד עושה את החישובים שלו לבד כמובן)<br /><br />אני עדיין לא חושב ש"שווה" לרכוש כל DVD שיש ,למרות המימד הויזואלי שבו, בעיקר בשל המחיר הגבוה יחסית מול CD, או LP שאיכותו באודיו עדיפה על פני בסופו של דבר.<br />אך זהו פורמט שפסחתי עליו עד כה והיום הוא מכניס קצת "חיים" רעננים לחדר המוסיקה שלי .<br />מבחינתי , זאת קניה מוצלחת עם המון FUN .<br /><br />אביעד.<br /><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-26470398233647871812009-04-23T10:13:00.006+03:002009-04-23T11:05:13.178+03:00Kind of Blue 50th anniversary box<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SfAb6SloAdI/AAAAAAAABGw/Y5DT-v1KIRs/s1600-h/ALEG-33552.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 288px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SfAb6SloAdI/AAAAAAAABGw/Y5DT-v1KIRs/s400/ALEG-33552.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327789047415308754" border="0" /></a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SfAbndXLVfI/AAAAAAAABGo/tEFDjHym_hc/s1600-h/kindofbluebox.jpg"><br /></a><div dir="rtl" style="text-align: right;">לאספנים בלבד ?!<br /><br />אחד מהאלבומים הגדולים ביותר, אם לא הגדול ביותר בז'אנר ה ג'אז - בכל הזמנים.<br />הוא ללא ספק KIND OF BLUE של ענק החצוצרה – מיילס דיויס .<br />המוסיקאי ו החצוצרן שהמציא את עצמו מחדש, יותר מכל מוסיקאי אחר בעולם ובכל זמן .<br />עד שנות ה 90 האלבום הנמכר ביותר בז'אנר היה TIME OUT של הפסנתרן דייב ברובנק.<br />בשנות ה 90 מכירת האלבום (KOB) נסק והגיע למימדים עצומים בתחום .<br />האלבום הציב ועדיין מציב רף גבוה ביותר ורמה מוסיקאלית מהדרגה הראשונה.<br />מהנגנים המוכשים ומהמוסיקה שמתנגנת בו .<br />מיילס דיויס "ארג" מסביבו נגנים מהמעלה הראשונה מאז ועד היום , ג'ון קולטריין (סקסופון) , ג'ימי קוב (תופים) , צ'ימברס על הבס , ביל אוונס על הפסנתר וג'וליאן אדרלי (CANONBALL) סקסופון גם כן.<br />כמובן גם ויינטון קלי שמנגן בקטע בודד באלבום (FF) .<br />ה סקסטט הנ"ל כולל מיילס, הם המובילים שהביאו את KOB לגדולתו המוסיקאלית .<br />כמובן שעל נושא המכירה המואצת , אחראים חברת "קולומביה" שהוציאה אין ספור רי-מאסטרים של האלבום הנ"ל והביאה לקפיצת מכירות ניכרת ביותר .<br /><br />גרסה מיוחדת ביותר יצאה השנה לחגיגות 50 שנה לצאת האלבום (1959-2009) .<br />חברת LEGACY הוציאה קופסה "לאספנים" שכוללת –<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SfAchqdy3jI/AAAAAAAABG4/4wtt8eZhzsk/s1600-h/1441864_170x170.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 201px; height: 201px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SfAchqdy3jI/AAAAAAAABG4/4wtt8eZhzsk/s400/1441864_170x170.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327789723839815218" border="0" /></a><br />את האלבום האוריגינלי של KIND OF BLUE על ויניל (בצבע כחול)<br />כמו כן :<br /><br />3 מדיות דיגיטאליות .<br />CD1 – כולל את האלבום המקורי (כמו בתקליט) וקטעים נוספים קצרים (של דקה פחות או יותר) מסשיין ההקלטה באולפן , אפשר לשמוע את מיילס דיויס, מדבר עם טכנאי ההקלטות ועם הנגנים האחרים באולפן. אפשר לשמוע את ההכנות ואת השינויים שנעשו תוך כדי נגינה וכדומה וכן גם צחוקים ובדיחות קלילות שבדרך כלל "פנימיות" (בספר שמצורף בקופסא יש המון הסברים לבדיחות הללו שנשמעות תוך כדי הסישיין) .<br /><br />ב CD2 – ישנם קטעים מיוחדים, שנמצאים באלבום. אך בגרסאות ארוכות במיוחד .<br />חלק מהופעה חיה שהתקיימה ב 1961 ועוד גרסאות מיוחדות של קטעי האלבום המקורי .<br />דיסק מהמם ביופיו לטעמי, שהגרסאות הללו כמעט ולא יצאו לאוויר העולם באופן רשמי.<br />כיף במיוחד לשמוע את הגירסאות השונות והארוכות יחסית לאלבום (הם היו חייבים לקצר בשביל שיכנס בויניל).<br /><br />המדיה הדיגיטאלית השלישית שמגיע בקופסא היא DVD עם 2 סרטונים .<br />הראשון , הוא סרט של 26 דק' על מאחורי הקלעים ועשית האלבום KOB.<br />הסרט השני הוא סרט שמופיעים בו מיילס דיויס ו ג'ון קולטריין ונקרא :<br />“Robert Herridge Theater: The Sound of Miles Davis"<br />שמגולל על חייו של דיויס ועוד..<br />בהחלט חומר שווה מאד לחובבי מיילס וג'אז במיוחד .<br />נחמד מאד לראות את הסרטים ולקבל מושגים קטנים, על השינויים ועל התחושות שעברו החברה האלה בזמן עשיית האלבום המדהים הזה .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SfAde8-fETI/AAAAAAAABHA/OFpM6yrBpvM/s1600-h/miles_davis-kind_of_blue_%3D50th...jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 338px; height: 340px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SfAde8-fETI/AAAAAAAABHA/OFpM6yrBpvM/s400/miles_davis-kind_of_blue_%3D50th...jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327790776780788018" border="0" /></a><br />עוד בקופסא :<br />ספר בכריכה עבה במיוחד שבתוכו דפי כרום משובחים וגדולים (גודל של תקליט ) עם תמונות בצבע ובשחור לבן.<br />כמו כן כמה חלקים כתובים , קצת על מיילס דיויס ועוד ..אך החלק הנחמד ביותר הוא -<br />סיפור דוקומנטארי כמעט סימולטאני, של ימי ההקלטה כולל הדיאלוגים בין חברי ה "סקסטט" וגם פרשנות של הכותב ..<br />זהו חלק שקראתי בשקיקה והוא מעניין מצחיק ונחמד מאד !<br /><br />החלק החביב והאחרון שהוסיפו בקופסא, הוא מעטפה נחמדה ובה תמונות מיוחדות מאד, של הנגנים מהאולפן בשחור לבן וכן שלוש תמונות של סיפור האלבום (שנמצא בתוך כל אלבום שאתם קונים) שכתב ביל אוונס בכתב ידו .<br /><br />בהחלט אוסף נחמד של מדיות , כתובות, דיגיטאליות ואנלוגיות של היסטורית האלבום ו מיילס דיויס .<br />הקופסא הזו מבחינתי סוגרת מעגל או יותר נכון מאגדת את סיפור KIND OF BLUE.<br />בנוסף לאלבום עצמו, שמוגש פה פעמים רבות בגרסאות שונות .<br />למי שזה חשוב , כל החלקים באלבום הם של המאסטרים החדשים. ללא העיוות בפיצ' של הקטע הראשון.<br /><br />רק בשביל הקוריוז , סרט ההקלטה המקורי של כל הויניל המקורי שאיתו עשו את ההדפסות הראשונות התפורר לפני כמה שנים לאבק ..<br />את האלבומים החדשים מאז בכל מדיה מדפיסים מהמאסטרים שהיוו BACK UP אז , שכל קטע היה בסרט נפרד.<br /><br />לסיכום –<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SfAd5ommT1I/AAAAAAAABHI/4LC16OWxpmg/s1600-h/miles+blue.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 300px; height: 300px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SfAd5ommT1I/AAAAAAAABHI/4LC16OWxpmg/s400/miles+blue.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327791235168358226" border="0" /></a><br />הקופסא מאגדת את סיפור האלבום ואת חייו של מיילס דיויס באותה התקופה, על ידי מדיות רבות.<br />אנלוגי (ויניל) דיגיטאליות (CD'S ו DVD), תמונות ובמילים כתובות על גבי דפי כרום משובחים בספר יפהפה .<br />בגדול , אם יש לכם את התקליט במצב מצויין ואת האלבום המקורי ב CD למשל ואתם לא נמנים עם "המעריצים השרופים" של הז'אנר או של מיילס דיויס בפרט. יכול להיות שהקופסא לא בשבילכם , מה שגם היא לא עולה מעט כלל וכלל . בחו"ל המחיר עומד על 110 $ (לפני הובלה , מע"מ וכו) ובארץ בין 450-500 ₪ . (התמחור די דומה).<br />כך שלא בטוח שזה משתלם לעשות DOUBLE על מדיות קיימות .<br />אך אלה שמתעניינים בז'אנר ואוהבים את האלבום, או לחילופין את מיילס דיויס כמוסיקאי ברמה שהם "חייבים" כמעט כל דבר שהוא הוציא (כמוני למשל .. ) הקופסא מהווה "אוצר" קטן של הצצה לתמונות מיוחדות ויפות , קטעים מיוחדים על גבי הדיסקים שלא נשמעו עד היום , סרטים יפים וקצת סיפורים מעניינים על הנושא .<br />כמובן שעותק נוסף (יש לי כבר כמה .. ) של KIND OF BLUE אף פעם לא מזיק .<br /><br />א.<br /><br />הינה קטע מדליק של 8 דק ..מההקלטות .<br /><object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/pBpLKm8vw4M&hl=en&fs=1"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/pBpLKm8vw4M&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-46983371956810293372009-04-12T23:15:00.009+03:002009-04-13T00:07:15.538+03:00טקס קבלת כנפיים .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJXWwACi6I/AAAAAAAABGI/RlnVZaof4Zk/s1600-h/1.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 300px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJXWwACi6I/AAAAAAAABGI/RlnVZaof4Zk/s400/1.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323913757859154850" border="0" /></a><br />זה לא סוד שתעשיית האודיו מנסה לחדש ולהשתפר כל הזמן .<br /><div dir="rtl" style="text-align: right;">למרות שהטכנולוגיה בגדול נשמרה כבר עשרות שנים, בכל הנוגע ל – בניית רמקולים , מגברים ומקורות .<br />אנו יכולים לרדת לפרטים ולהבחין גם בשינויים כאלה ואחרים בכל אחד מהאלמנטים .<br />כל מה שעושים היום, עושים טוב יותר, חזק יותר ומיוחד יותר. הכול בשביל שהתחום יישאר רענן ומדבק כתמיד.<br /><br />רמקולים נבנים היום מסגסוגות וחומרים חדשים , לדוגמא "קרבון פייבר" , שיש , "קוריאן",זכוכית ,פלסטיק ועוד .<br />וכן גם מגברים עברו איזו שהיא תהפוכה לפני כמה שנים, שתחום הצ'יפים נכנס והחליף את השפופרות ואת הטרנזיסטורים בעבודת ההספקים .<br />כמובן שכל טכנולוגיה חדשה בתחום אינה מבטלת שום דבר מהעבר , אלא רק מתווספת אליה!<br />בתחום האודיופיליה יש שמרנים רבים וכאלו שלא יחליפו את הטכנולוגיה, או הטופולוגיה העדיפה והאהובה עליהם בעד\בשום דבר .<br />כך נוכל תמיד למצוא מצאי רציני ורחב של כל טכנולוגיה באשר היא .<br /><br />טכנולוגיה "חדשה" אומצה על ידי יצרנים רבים היום. היא למעשה באה לשפר את נושא "הרעש" מהמכשירים- בשל תנודות בהספקי החשמל מקירות ביתנו . אני מדבר על טכנולוגיית הסוללות .<br /><br />יצרנים רבים פנו לכיוון הזה כדי לספק מתח למכשיריהם , האם זה גימיק או ישום חכם באופן מפתיע ..<br />כל אחד יעשה את החושבים לבד , את הניסיונות ואת האזנות שלו לכל מכשיר ומכשיר שהוא מסוגל לבדוק, או שיעניין אותו .<br />כמובן שלא כל דבר אפשר להפעיל היום עם סוללות, למרות שבתיאוריה זה אפשרי ורק בגלל שלא לכל מכשיר או יצרן יש את היישום או את האופציה הזו .<br /><br />כמה חברות מתמחות בתחום, מספקות את המכשירים שלהם עם PSU סוללות שכזה (ASR למשל) ויש כאלו שמתוכננות לעבוד עם סוללות בתוכם עוד מחבלי הלידה (red wine או sutherland למשל )<br />חברות נוספות מספקות פתרונות כאלו ואחרות ל מכשירים מסוימים כגון DAC או מנועי פטיפונים אך אלה לא מפורסמות כל כך .<br /><br />אז למה בעצם להוסיף סוללות לשרשרת ולא לחבר "לקיר" את רכיב האודיו היקר שלכם ?!<br />ההסבר הקצר, שלא נכנס לפרטים קטנים מידי הוא : שהמתח שאנו מקבלים מהקיר (מחברת חשמל ) הוא מקור זרם לא יציב , כולנו יודעים שה 230V שאנו צורכים מכל שקע בבית הוא לא תמיד כזה ..<br />בימי עומס המצב משתנה , ו ה V יורד באופן יחסי .<br />דבר נוסף שאפשר להתעכב עליו הוא ה"רעש" או ה"לכלוך" שמגיע עם החשמל מהקיר , למרות שארץ ישראל היא ספקית חשמל טובה מאד יחסית בעולם . החשמל עדיין מגיע עם רעש ולכלוך שזורם בעורקי מערכת הסטריאו שלנו ומחלחל לכל קבל , נגד , שפופרות וטרנזיסטור .<br />בייחוד בשל מארג החשמל והארקה בבתים שאנו גרים בהם .<br /><br />נכון , יבואו אלה שמבינים היטב את עבודת האלקטרוניקה ואת התיאוריות ויגידו שאני הוזה , הרי בכל מכשיר חשמלי, על אחת כמה וכמה במגבר יעודי למערכת, או כל רכיב אחר שרכשתי במיטב כספי-<br />ישנו שנאי, מיישר ומייצב , כך שהם אמורים בכל מקרה לייצב את המתח , ליישר אותו וכמובן גם לסנן אותו מרעשים כאלה ואחרים שכביכול נכנסים אליו מה"קיר" .<br />הכול טוב ויפה .<br />כמובן שבתיאוריה כמו בתיאוריה, אנו יכולים לנתח שעות כל דבר ובכלל לבטל כל טוויק, או כל רכיב כזה או אחר בתחום .. אך אנו יודעים ("אנו" הכוונה לאלה שלא רק חושבים בתיאוריה, אלא גם מנסים בפועל) שיש דברים בגו. הבדלים בין מקורות , הבדלים בין כבלים שונים וטוויקים שנראים כמו שמן נחשים, שעובדים.<br />אם במימד הפסיכו אקוסטי או במימד הפיזי בעזרת האוזן "בעיוור" ...לי זה לא משנה.<br />מה שעושה לי נחמד יותר, או "מתיישב" לי טוב יותר על המערכת , מבחינתי עובד .<br />את החישובים של - כדאי או לא כדאי, אני עושה בעצמי ולעצמי בלבד וכל אחד שיעשה לעצמו גם כן .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJWD-Du4dI/AAAAAAAABFw/Fvp4FLfkpi8/s1600-h/work.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 365px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJWD-Du4dI/AAAAAAAABFw/Fvp4FLfkpi8/s400/work.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323912335703597522" border="0" /></a><br />להבדיל-<br />אני כמובן לא רומז אפילו במיל, שספק סוללות לרכיב אודיו הוא למעשה וודו. ממש לא!<br />להפך, זאת טכנולוגיה עשירה בתיאוריות ובהוכחות פיסיות. שמשתמשים בה די הרבה זמן, במגוון יישומים בעולם. חוץ מליצור רכיב נייד ולכן לספק אותו עם סוללות. ישנם יישומים אשר משתמשים בסוללות כבר המון שנים – דוגמא לאחת כזו היא תעשיית האזעקות .<br />ביתיות או אחרות ..שבעקרון עובדות על ספק סוללות ביישום שונה - כגיבוי .<br />פה כמובן אין עניין אודיופילי, אך הטכנולוגיה בשל היותה מיושמת שנים רבות, כבר בשלה ואנו יודעים עליה די הרבה כדי ליישם אותה לטובתנו .<br /><br />אופציית הסוללות בעקרון נגלתה לי דרך חברות שמוזכרות לעיל בתור דוגמאות , ASR , RED WINE ואחרות.. כאשר חברת ASR מספקת עם המוצרים שלה ספק סוללות אימתני בגודלו ..עם מערכת אוטומטית של טעינה.<br />חברת RED WINE שהתעסקה במודים לרכיבים שונים כדי להפוך אותם מבוססי סוללות בעבר.<br />כיום מוכרת מוצרים מגוונים בייצור עצמי שלה שהם כמובן מבוססי סוללות .<br /><br />כבר זמן רב שרציתי לשלב ספק סוללות כזה במערכת שלי ולהתוודע על טיבו ועל יתרונותיו ביחס לאלטרנטיבה הקונבנציונאלית .<br />האופציה ה"קלה" ביותר ליישום אצלי במערכת היית לתמוך ב פונו סטיג' שלי (AQUA AUDIO – VK)<br />בשל היותו CUSTOME MADE.<br />טלפון קצר ל אסף , (AQUA AUDIO) והעבודה על ספק הסוללות יצאה לדרך .<br /><br />כמובן שהבניה לא כזאת קלילה ונדרשה עבודה רבה וחישובים מסוימים, כדי ליצור ספק שיענה על הצרכים של הפונו סטיג' על כל שכלוליו ומעגליו .<br />בשל שינוי טופולוגית העבודה הבסיסית של החשמל במכשיר, נדרש שינוי בתוך הפונו סטיג' עצמו כמובן.<br />כך העברתי כמה שבועות ללא ANALOG FRONT ששלחתי את המכשיר ל AQUD HQ .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJVRzhFkWI/AAAAAAAABFo/tdsK_CB285M/s1600-h/inside.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 238px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJVRzhFkWI/AAAAAAAABFo/tdsK_CB285M/s400/inside.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323911473880469858" border="0" /></a><br />קצת טכני ..<br />למרות שאיני בקיא בתחום האלקטרוניקה, אנסה להעביר קצת מהעובדות, או מהאלמנטים שאסף השתמש בסט הזה .<br />ספק הסוללות נבנה בתוך מרכב שרכשנו מדילר קופסאות ב EBAY ..הקופסא היא זהה לזאת שבנה אסף בעבר את הפונו סטיג' שלי ולכן נבחרה .<br />היא התאימה מבחינה עיצובית וכן מבחינת הגודל, כדי שתוכל להכיל את המעגלים והסוללות בתוכה.<br />הסוללות שנבחרו לספק את המתח שהפונו סטיג' שלי צורך, נקנו פה בארץ ועלותם סביב ה 80 שח לאחת .<br />ישנן שש סוללות סה"כ (3 לכל רייל) .<br />יש כיום סוגים שונים של סוללות , במגוון טכנולוגיות (גם כאן) ובהספקים שונים .<br />הסוללות שנבחרו ע"י אסף הם סוללות ג'ל "פשוטות" שידועות באמינות ובעבודה רציפה ואחידה .<br />בעקרון החשיבה היית , שאנו צריכים סוללה טובה, שתעבוד לשנים רבות ותספק את המתח באופן רציף<br />ואחיד. חישוב נוסף בבחירת הסוללות היה , שאם אי פעם נרצה או נצטרך להחליף אותן , נוכל תמיד למצוא ולהחליף אחת בשנייה מבלי לשנות את מעגלי הטעינה או את גודל המרכב . סוללות אלה נפוצות מאד כבר שנים רבות וכנראה יהיו תמיד בחנויות המתמחות .<br />(היית אופציה נוספת לרכוש סוללות ליתיום או טכנולוגיה חדישה אחרת , זה היה חוסך במקום ובמשקל אך הטכנולוגיה הזו מתחדשת כל הזמן ולכן הסיכוי שנמצא בעוד 10 שנים סוללה זהה לזאת שרכשנו היום, הוא קטן. הרעיון נגנז כמובן בשל התיאוריה הזו ) .<br /><br />ספק הסוללות בעקרון משלב ספק כוח , שנאי , מעגל טעינה וסינון וכמובן את הסוללות שמספקות את המתח הלאה לרכיב האודיו המחובר אליו .<br />בפנל האחורי אפשר להבחין בשקע IEC שמחבר את הספק למקור החשמל בקיר, בעזרת כבל חשמל "קומקום" רגיל. פקק עם פיוז בטחון , כפתור אדום אשר מאלץ את מעגל הטעינה להתחיל "סבב" חדש (על זה בהמשך) ושקע DIN המעביר את המתח לפונו סטיג' בעזרת כבל יעודי .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJUZ84FmrI/AAAAAAAABFg/5kFIYTX1PI0/s1600-h/back.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 281px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJUZ84FmrI/AAAAAAAABFg/5kFIYTX1PI0/s400/back.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323910514320186034" border="0" /></a><br />על הדופן הקדמית של ספק הסוללות נוכל לראות את כפתור ההפעלה (מעליו לד כחול לאינדיקציה)<br />ובנוסף שני לדים באמצע הפנל - אחד מעל השני , האחד ירוק והשני אדום .<br />הירוק מראה שספק הסוללות טעון במלואו והוא יספק מתח טהור מהסוללות בלבד, כאשר הוא מנותק לחלוטין מ"הקיר" והאדום מרמז שהספק במצב "טעינה".<br />יש לציין שגם שספק הסוללות נמצא במצב של "טעינה" נוכל להקשיב למוסיקה דרך הפונו סטיג', אך המתח אשר יעבור הלאה יהיה מהמתח "בקיר" ולא מהסוללות עצמן (המצב הסטנדרטי בכל רכיב אודיו כיום,רק שפה הוא חיצוני ורחוק מהמכשיר).<br /><br />ספק הסוללות מחובר לפונו סטיג' בעזרת כבל יעודי עם מחברי DIN .<br />בפונו סטיג' נעשו מודיפיקציות כך שיתאים לעבודה עם ספק חיצוני. במקום שקע IEC שהיה בו בעבר,<br />יש היום מאחור שקע DIN שאליו מתחבר כבל המתח מהספק .<br />שינויים נוספים שהפונו עבר הם פנימיים .<br />אסף לא נגע כמובן במעגלי הפונו עצמו, אלא רק בכל הקשור לחשמל. הפונו סטיג' היה בעבר עם ספק כוח ושנאי פנימיים (טעות עבר שלי, בעקרון ) שהוצאו לאחר כבוד מהקופסא והקלו על משקל הרכיב וגם על ביצועיו.<br />פונו סטיג' היא ישות אודיופילית רגישה מאין כמוה .<br />בשל הצורך להגביר אות כה חלש מראש הפטיפון, ההגברה חזקה מאד פי כמה וכמה מכל מגבר אחר בשרשרת המערכת .<br />ובכך נחשפת לרעשים חיצוניים ופנימיים קשים . יצרנים רבים נאבקים יום יום בתכנון וביצור של קדמי פונו רק על השתקת המערכת וקבלת מדידות טובות יותר בתחום ה"רעש" והלכלוך, שההגברה הזו מביאה איתה באופן טבעי .<br />הרחקות השנאים וספקי הכוח ממעגלי הפונו היא דבר מנדטורי כיום . יצרנים רבים מייצרים את הרכיב הזה ביתר זהירות , מיגון הספק והשנאי מהפצת השראות , יציאת הרכיבים הללו לקופסא נפרדת ועוד אופציות שכל יצרן בוחר לעצמו, כמובן בתלות של עלות מול תועלת ומיצוב המכשיר מול האחרים .<br /><br />פונו סטיג' שקט באמת, הוא למעשה "חד קרן" – אגדה , פנטזיה של כל אודיופיל שעובד עם פטיפון.<br />כל אחד שמתעסק בתחום יודע שכאשר הוא "עובר" לשמוע בפטיפון , עוד לפני הנחת המחט על התקליט<br />יש רעש "רקע" ...(YMMV).<br />אלה עם פונו סטיג'ים יקרים בדרך כלל, אשר הוציאו את הספק והשנאי החוצה לקופסא נפרדת, או משתמשים בסוללות למשל (ASR) ייהנו מרקע - שקט הרבה יותר ..<br />אין צורך לספר או לתאר לכם מה נותן רקע שקט שכזה לסאונד ..ובכמה רמות חווית המוסיקה והסאונד מהמקור עולה .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJWTIMXZVI/AAAAAAAABF4/8r4poDixpK0/s1600-h/together.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 320px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJWTIMXZVI/AAAAAAAABF4/8r4poDixpK0/s400/together.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323912596122199378" border="0" /></a><br />ספק סוללות הוא האלטרנטיבה העדיפה ביותר – לא רק שהרחקנו את כל נושא החשמל ממעגלי הפונו וההגברה שלו ..אנו גם מספקים לכל המערך הזה ,מתח טהור , יציב ושקט מאין כמוהו .<br />אתם יכולים רק לדמיין כמה רצפת הרעש ירדה ..אני עדיין בהלם מהשקט המופתי שהספק הזה ייצר עבורי .<br />על אחת כמה וכמה לאחר הטעות שעשיתי לפני כמה שנים, שאסף בנה עבורי את הקדם עצמו והתעקשתי שהוא יהיה בקופסא אחת יחד עם הספק כוח והשנאי ולא מופרד כפי שהוא בונה את הפונו סטיג' "הסטנדרטי" שלו .למרות כל העבודה הקשה של אסף, בלהגן על מעגלי הפונו מהשראות שהגיעו מהם .<br />רצפת הרעש היית גבוה יחסית. למרות המדידות המאוד טובות בתחום, יחסית למוצרים בעלי "שם".<br /><br />לקופסא החדשה יש כמה "הפתעות" נחמדות ומעניינות מאד.<br />מעגל טעינה אוטומטי למשל , הוא למעשה הצעה של אסף להוסיף (כפי שיש ל ASR) ושכלול הלוגיקה היית מאוחר יותר (תודה לענת שעזרה לי להתמקד בנושא) ע"י הוספה של מתג באחורי הספק .<br />המעגל האוטומטי עובד על ידי חישה של שתי רמות , HIGH ו LOW .<br />כאשר החישן "מאבחן" שהסוללות במצב "ריק" (בעקרון LEVEL LOW נבנה ככה שיהיה קצת מעל המינימום הנדרש להפעלת הקדם) הוא מפעיל את מעגל הטעינה עד שהסוללות מגיעות לרמה הגבוה ביותר (LEVEL HIGH) עד שהסוללות מלאות .<br />הכפתור האחורי בעקרון התווסף למעגל כאמור לאחר דיון לשכלול הלוגיקה והוא למעשה "מאלץ" את מעגל הטעינה - להתחיל לטעון בלי שום קשר למצב הסוללות בין הרמות .<br />כך אוכל תמיד למצוא את הספק שלי טעון במלואו בזמן האזנה .<br />הפתעה נוספת היא מצב בו מעגל הלוגיקה מנותק גם כן מקו המתח הראשי בזמן האזנה למוסיקה ולמצב הזה אני מגיע כאשר אני מכבה את הספק סוללות בעזרת כפתור ה ON\OFF בקדמת המכשיר.<br />זה משאיר בעקרון את הסוללות עובדות ומספקות מתח טהור לחלוטין לפונו סטיג' בזמן האזנה .<br />ישנן הפתעות נוספות שקשורות לרעש אדמות וניתוקו ,אם ישנו במערכת ועוד .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJTvVTdFTI/AAAAAAAABFQ/0BMeo1iuwt4/s1600-h/3.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 300px; height: 400px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJTvVTdFTI/AAAAAAAABFQ/0BMeo1iuwt4/s400/3.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323909782143046962" border="0" /></a><br />את הספק אני מניח על הרצפה ליד ה RACK , רחוק כמעט ככל האפשר ממעגלי הפונו סטיג' .<br />בעזרת כבל יעודי (2 מטר) אני יכול להרחיק את הספק גם חצי חדר מהפונו סטיג' אם אחפוץ בכך .<br />אך מרחק של כמעט מטר מספיק בהחלט להשתיק כל השראה כזו או אחרת, שמגיע מהספק אל הפונו סטיג'.<br />מה שמקבלים הוא - שקט ועבודה עדיפה של הפונו , ללא לכלוך מיותר מרשת החשמל הביתית.<br /><br />למעשה , ספק הסוללות מהווה קפיצת דרך מטורפת ל מערך האנלוגי שלי .. איכות הפונו סטיג' הגם ככה מעולה של AQUA , עלתה פלאים והיום הוא שקט הרבה יותר וכל מה שידע לעשות לפני כן, הוא עושה טוב יותר כיום.<br />השיפור ניכר במיוחד כאמור, בפירוט רב יותר ודינאמיות עדיפה. בשל רצפת רעש נמוכה במיוחד וחיסול ההשראות על המעגלים משנאים ומספקים בקרבת מקום .<br />הפונו סטיג' עושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב - וזה להגביר את אות הראש ולעצב אותו ב RIAA ברמה המדויקת ביותר שיש .<br />בניית הספק ארכה כחודש (GIVE OR TAKE) כולל המתנה למרכב עצמו שיגיע מהמזרח ועוד .<br />החלקים ודיוק הבניה נשארו כמו תמיד מדויקים , חכמים וברמה הגבוהה ביותר.<br />כרגיל אצל AQUA AUDIO .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJWvniUVlI/AAAAAAAABGA/JtF6ghDB_4I/s1600-h/2.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 300px; height: 400px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SeJWvniUVlI/AAAAAAAABGA/JtF6ghDB_4I/s400/2.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5323913085572109906" border="0" /></a><br />כיום אני משתמש באחד מקדמי הפונו הטובים שיצא לי לשמוע . יחד עם ספק הסוללות ששדרג את רמתו של הפונו סטיג' שהיה מלכתחילה ברמה גבוה מאד , אני נהנה מרת סאונד וניקיון מדהימים שיתנו - FIGHT מדהים לכמעט כל פונו סטיג' OUT THERE .<br />כפי שכבר כתבתי בעבר - הפונו סטיג' הזה , כיום יחד עם הקופסא המשלימה שלו (אי אפשר לעבוד אחרת מהיום, בשל השינויים במערך החשמל בכל מקרה) ילך איתי כנראה לעוד שנים רבות מאד .<br /><br />תודה רבה לאסף , שעשה עבודה מדהימה ונהדרת , בזמן ממש קצר ונתן לפונו סטיג' שלי , כנפיים .<br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-35060073301828699572009-03-25T22:40:00.018+02:002009-03-27T10:21:51.424+03:00הגשמת חלומות ..הפוסט הבא ..לא מתאר או סוקר ציוד אודיו כל שהו, אלבום חדש/מיוחד שרכשתי .<br />הרשמים הבאים , מתארים לבטים וכניסה לחלון של הגשמת חלום ישן וגדול מאד שלי .<br /><br />במשך השנים היו בבעלותי , יותר מ 21 גיטרות שונות (בעיקר חשמליות) ושלל של ציוד משלים כבד ביותר .<br />מגברים אפקטים ומה לא .<br />לפני כמה שנים , החלטתי בגין סידרי עדיפויות שונים, למכור את רב הציוד שלי ולהשאר עם גיטרות בודדות בלבד.<br />שבהמשך גם הם נמכרו והפכו ליחידה.<br /><br />החלום הגדול ביותר שלי היה תמיד , לרכוש לעצמי כלי נגינה קלאסי ברמה גבוהה מאד .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SctlGxypSyI/AAAAAAAABD4/w_gSHc5fwSo/s1600-h/hauser08rosette.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 303px; height: 331px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SctlGxypSyI/AAAAAAAABD4/w_gSHc5fwSo/s400/hauser08rosette.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317454952160381730" border="0" /></a><br />החלומות נעו בין כינור , צ'לו וכדומה ..אך בשל היותי גיטריסט (מגיל 8) החלום הראלי ביותר שלי<br />היה להשקיע את כספי ואת מרצי בגיטרה קלאסית ברמת - "CONCERT GRADE"<br />כך גם אוכל להנות ממנה ולמצות אותה נכונה, מאשר להיות "חובב" עם PRIDE OF OWNERSHIP<br />של כלי שאיני מכיר היטב ולא אוכל למצות את התכונות האדירות שיש בו ברמות הללו ובכלל .(הכוונה היית להתחיל ללמוד על אותו הכלי שארכוש , כינור צ'לו וכדומה..הרעיון כאמור , נגנז)<br /><br />לפני כמה שבועות בהחלטה אמיצה ביותר (שאת התקציב הבא - אני משקיע בחלום הגדול הזה ולא בעוד שדרוג של מערכת האודיו שלי) הכנסתי את עצמי בדלת ההגשמה וכרגע כמעט וכל מרצי נתון לה.<br /><br />מה יש ואיך בוחרים ?!<br />כלים קלאסים בעקרון מתחלקים להמון קבוצות ותתי קבוצות .<br /><br />שתי הקבוצות העיקריות שניתן וראלי לחלק אותן הן :<br />כלים אותנטים שנבנו בשנים עברו וכלים חדשים ש"בונים" של היום בונים , ממיטב העצים והמסורות .<br /><br />בגיטרות ספרדיות\קלאסיות החלוקה קצת יותר "קלה" מפני שהכלי הזה כפי שאנו מכירים אותו , לא ישן כל כך .<br />הגיטרה הקלאסית כפי שאנו מכירים אותה כיום, היא תוצאה של התפתחות מכלים כמו; לאוטה מנדולינה וכלי מיתר שונים והגיע לצורתה הנוכחית פחות או יותר, בסביבות שנת 1850 בספרד . משם הגיטרה התפתחה ליבשות וארצות אחרות .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sctls1o8QwI/AAAAAAAABEA/tL9okFEgd2g/s1600-h/lute1.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 111px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sctls1o8QwI/AAAAAAAABEA/tL9okFEgd2g/s200/lute1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317455606028452610" border="0" /></a>כך שמרדף אחר גיטרה עתיקה, היא לאו דווקא הדרך למציאה מטורפת ואולי רכישה של גיטרה מבונה כלי נגינה (LUTHIER) מודרני, אשר משתמש בעצים מיוחדים וטובים שהתישנו כיאות, עם יד ואוזן טובה. זה הפתרון האידיאלי .<br />הטכנולוגיה והתקדמות הבנת הכלי, היא רבה יותר כיום .<br /><br />ד"א - גם ברכישות של כינורות או צ'לים למשל יש אסכולות שרבות על איכותם של כלים חדשים, מבוני כלי נגינה מומחים. לבין רכישה של כלים עתיקים יותר עם "שמות" מבתים מפורסמים .<br />כמובן שיש הילה רצינית מאד, סביב בתי אב איטלקיים - בוני כינורות וצ'לים שהם נחשבים לכלים הקלאסים הטובים בעולם.על כך אין כמעט עוררין .<br />אך דעו זאת - יש היום המון בוני כינורות וצ'לים (למשל) שעושים עבודה מדהימה והכלים שלהם נשמעים ביחס למפורסמים ביותר מדהימים בצורה פנומנאלית .<br /><br />בחזרה לגיטרות .<br />בשל היותי אזרח ותושב ישראל "זכיתי" במצאי די מצומצם של סוגים או BRANDS של גיטרות קלאסיות\ספרדיות המובאות לארץ.<br />ברשותכם אני משמיט את כל הגיטרות הנמכרות ברחבי המדינה, ברשתות כמו; כלי זמר , מרום וכדומה .<br />אלה כלים טובים ויש כמה שעולים כמה אלפי שקלים בחנויות האלה, אך לא ברמה הזו אנו עוסקים כאן .<br /><br />אנו עוסקים בגיטרות קלאסיות ברמה אחרת לגמרי , עבודת יד מהתחלה ועד הסוף , בחירת עצים מדוקדקת ,פינישים חסרי פגע ורמת דיוק עולמית .<br />אלה גיטרות שמתחילות להמכר במחירים של 500$ מבונים פחות ידועים ל" STUDENT GRADE"<br />ועד לכמה עשרות אלפי יורו לגיטרות מ LUTHIERS מפורסמים, לכלים ברמה של "CONCERT GRADE" .<br /><br />בארץ בעקרון יש יבוא של 3 "בתים" של בוני גיטרות .. שמביא אותם איש יקר, שהוא גם במקרה מורה לפלמנקו.<br />הכלים שהוא מייבא נבדקים על ידו ומתומחרים בהתאם למחירם בחול + מיסים וכדומה .<br />שלושת השמות שהוא מביא מסודרים על פי סדר ה"איכות" שלהם .<br /><br />הראשון הוא "בית" שנחשב עממי ANTONIO APARICIO (שוב צריך לשים לב שהכל יחסי כן ?!) שהגיטרות שלו "מתאימות" יותר לתלמידים אשר מתעמקים ומתמחים בכלי ועד לכלים מושקעים קצת יותר.<br /><br />ה BRAND השני הוא איכותי קצת יותר ונחשב "לבית" עם מוניטין וגיטרות שנחשבות קצת יותר<br />AMALIO BURGUET<br />(רק לשם היחסיות ...הגיטרה היקרה ביותר של זה עולה סביב ה 4000 יורו ~)<br /><br />ה"בית" השלישי והאיכותי או המפורסם ביותר שהוא הביא, Vicente Carrillo הם הגיטרות שמשתמש נגן הפלמנקו אולי המפורסם ביותר כיום PACO DE LUCIA .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sctl555xboI/AAAAAAAABEI/a2mlnrjAQ2Q/s1600-h/carrillo_label.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 320px; height: 230px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sctl555xboI/AAAAAAAABEI/a2mlnrjAQ2Q/s320/carrillo_label.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317455830511087234" border="0" /></a><br />הגיטרות הללו עולות כבר בהתאם ולא בגלל אלא בזכות .<br />על כל גיטרה שוינצ'נטה בונה , פאקו בכבודו ובעצמו מנגן , בודק וחותם על תעודה מיוחדת אשר מעידה על איכותה של הגיטרה ומתומחרת בהתאם.<br />הגיטרות של VICNETE יכולות להגיע גם ל 8000 יורו "בשקט" .<br />פאקו בעצמו התחיל לנגן ולהקליט באלבומיו האחרונים רק על כלים של CARRILLO .<br />מה שמעיד ע איכותם הפנומנאלית ולא רק על PR .<br /><br />למי שלא מצא את מבוקשו בארץ ישראל ועדיין חשקה נפשו בגיטרה ברמת "CONCERT GRADE" והפרוטה נמצאת בכיסו.. יכול לבחור בעוד כמה אופציות ..<br /><br />לנסוע לחול , להפגש ולנסות אצל בוני הגיטרות הפזורים בעולם את מרכולתם .<br />אפשר לרכוש גיטרות מוכנות שממתינות אצלם לאחר סיום בניית הכלי ואפשר גם להזמין גיטרה CUSTOM MADE .<br />פה "הסיכון" הוא שלא נדע איך הגיטרה מצלצלת, לפני שבנייתה התסיימה. (ובדרך כלל סכום ההימור לא קטן במיוחד)<br />אך זוהי שיטה ידועה שועשים בה שימוש די הרבה פעמים .<br />הרעיון העיקרי זה להזמין גיטרה מ LUTHIER שהינך מכיר היטב ואת הכלים שהוא בנה במרוצת השנים .<br />כך שתהיה בטוח שמה שלא יגיע או יבנה יהיה טוב מספיק בשביל מה שאתה מחפש.<br />כאם תדימות וה"שם" של אותו "בית" משחק תפקיד חשוב .<br /><br />אמנם הגיטרה הקלאסית\הספרדית מקורה בספרד וגם בוני הגיטרות המפורסמים והטובים בעולם נמצאים שם<br />(כמו שאיטליה היא ארץ המוצא של הכינור וכלי הקשת השונים)<br />אך בוני הגיטרות מהמעולים והמוערכים בעולם נמצאים בארצות אחרות גם כן .<br /><br />הינה כמה מהשמות המדוברים והחשובים ביותר בכל הזמנים מבין בוני הגיטרות הקלאסיות .<br /><br />"ROMANILLOS" - נולד במדריד ועבר ב 1952 לאנגליה ומאז השתקע שם .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sctmc5v16PI/AAAAAAAABEY/RV9kKAaU9BM/s1600-h/35183.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 150px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sctmc5v16PI/AAAAAAAABEY/RV9kKAaU9BM/s200/35183.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317456431764859122" border="0" /></a><br />זהו אחד מהשמות הגדולים ביותר בתעשיית בוני הגטרות אם לא הגדול מכולם .<br />בעקרון כל הבניה מתבססת על מסורת ספרדית אותנטית אך הוא נחשב לבונה אנגלי .<br />בגיטרות שלו בין היתר ניגן נגן הגיטרה הקלאסית הגדול ביותר בכל הזמנים:<br />אנדראס סגוביה (ANDRES SEGOVIA) הוא בעקרון שינה לחלוטין את הגישה לגיטרה הקלאסית .<br />עד עליתו לפרסום עולמי , הגיטרה היית נחלתם של צוענים ונגני פולק ברחבי העולם. אנדראס הביא את הגיטרה הקלאסית לתודעה עולמית מטורפת ומאז אנו עדים לנגני גיטרה קלאסית וספרדית מעולים וכן לעשרות אלפי סטודנטים לכלי הזה בכל שנה ברחבי העולם .<br /><br />גיטרות של "ROMANILLOS" נמכרות במעל 10,000 יורו לכלי ..אומרים שהם שווים הרבה יותר מכל $ שמשלמים עליהן.<br /><br />שם נוסף שהוא "שם דבר" בתחום הגיטרות הקלאסיות\ספרדיות , מגיע "דווקא" מגרמניה ולא מספרד .<br /><br />השם"HAUSER" מהדהד בכמעט לחש, בחדרי חדרים ומעורר יראת כבוד בכל פעם שהוא נשמע .<br />שושלת "האוזר" מגיע ל III היום ..כאשר ה I התחיל את עבודתו בשנת 1875 כ בונה כלים כמו ZITHAR ולאוטה.<br />עם השנים התחיל לבנות גם- גיטרות , כינורות ומנדולינות .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sctm49567hI/AAAAAAAABEw/4SFoYluZXGA/s1600-h/hauser3.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 209px; height: 320px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/Sctm49567hI/AAAAAAAABEw/4SFoYluZXGA/s320/hauser3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317456913917210130" border="0" /></a><br />"ג'וזף האוזר" היה הראשון מהשושלת כאשר "הרמן האוזר" (האוזר ה III ) בונה כיום גיטרות בהזמנה אישית לחלוטין.<br />גיטרה של "האוזר" יכולה להיות בהמתנה של עד 5 שנים לקבלת הכלי מהרמן. הוא מתאים את הכלי לפי ספסיקציות מסוימות מאד של המזמין (נגן) ובכך נותן לה אופי יחודי רק לה .<br /><br />ל ANDRES SEGOVIA (שוב הוא כן ..) היית אחת כזאת גם ..(כמובן!)<br />והוא אמר על "בית האוזר" -<span class="hausertext"><span class="zitatimtext">“A friend for the rest of your life</span></span>"<br /><span class="hausertext"> <span class="zitatimtext"></span></span><br />בוני גיטרות היום פזורים בכל העולם כאמור , כאשר רובם נמצאים באירופה ,ובארצות הברית .<br />ספרד כמובן היא הראשונה בכמויות "הבתים" שיש בה ואפשר כיום לטייל ברחובות שלמים של בוני כלים , בסמטאות מדריד או אפילו בכפרים קטנים בפריפריות של הערים הגדולות .<br /><br />צרפת , אנגליה , הולנד , בלגיה , שוויץ ועוד ועוד מצטרפים לחגיגה ומכל ארץ כזאת יש בונים איכותיים במיוחד וכאלה שהם קצת פחות (הכל יחסי ...זוכרים?!)<br />בארצות הברית ובקנדה יש ריכוז רב מאד של בוני גיטרות , בעיקר בחוף המערבי ולכיוון דרום (מקסיקו) ובדרום קנדה .<br /><br />בארה"ב - ב 2008 הלך לעולמו בגיל 59 אחד מבוני הגיטרות המוכשרים ביותר של זמננו ..<br />THOMAS HUMPHREY.<br />בשלהי שנות ה 80 בחלום, מצא תומאס את העיצוב האולטימטיבי לגיטרה, שמצלצלת נקי , חזק ובעלת האופי החזק ביותר שיכול בונה גיטרות לבנות .<br />טומאס האמפראי בנה כנראה יותר כלים לנגנים המפורסמים ביותר (בזמננו) מאשר כל "בית" אחר בכל הזמנים .<br />כמה מהגיטריסטים המפורסמים ביותר משתמשים עד היום בכלים שלו .<br />SHARON ISBIN הנהדרת , SERGIO ASSAD ועוד ..<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SctnDUcXufI/AAAAAAAABE4/mlNqy5Ou5I0/s1600-h/humphreyob2.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 314px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SctnDUcXufI/AAAAAAAABE4/mlNqy5Ou5I0/s320/humphreyob2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317457091765975538" border="0" /></a><br />מקנדה יש את FRITZ MULER שהגיטרות הקלאסיות שלו לא רק יפיהפיות אלא גם בנויות ומצלצות מצויין .<br /><br />אי אפשר לסיים מבלי להזכיר עוד כמה שמות, מהארץ שבה הכל התחיל - ספרד .<br /><br />"JOSE RAMIREZ" - בית עוד מהמאה ה 19 שבונים עד היום באותה המסורת ..כמובן שהמייסד JOSE כבר לא איתנו אך כל "בית" כזה משאיר מאחוריו את הבנים , האחינים או את השוליות של אז. שנעשים מאסטרים בעצמם עם השנים . יש כאלה שאפילו יכולים להתווכח מאיזה שנים (מאילו ידיים ) הגיטרות מאותו ה"בית" נשמעו הכי טוב .<br /><br />"COSIMIRO LOZANO" - בית חדש כביכול אשר בונה לפי פטנט של FAN BRACING ..אלה חיזוקים בחלק העליון של הגיטרה (כביכול החלק החשוב ביותר לסאונד הסופי של הגיטרה) .<br />גיטרות עם עוצמה למוסיקה ספרדית (פלמנקו) ואחרים .<br />בניה אקסולוסיבית ביותר עם עיצובים ושימושים בעצים מ GRADS משובחים במיוחד .<br /><br />"PAULINO BERNABE" - "בית" שבונים בו , אב ובן - הם כנראה נחשבים לבונים הטובים ביותר כיום בספרד<br />(לא דבר של מה בכך !) הגיטרות שלהם ניחנות באלמנט כמעט מיסטי מכל אחד שבא לבחור, או לנגן על כלים שיצאו תחת שרביטם של הבני המשפחה הזו .<br />יש ל"בית" הזה לא פחות ולא יותר גם חנות מדהימה ומיוחדת ביותר, של עצים משובחים לבניית גיטרות והמון "בתים" אחרים בספרד, באים עד אליהם - לרכוש לעצמם קצת מהעצים שהמשפחה הזו מחזיקה .<br />האב ובנו בנו ב 1974 גיטרה 10 מיתרים לנגן הקלאסי המפורסם<span style="font-size:85%;"> </span><span style="font-size:8;"><span style="font-size:100%;">Narciso Yepes</span></span><span style="font-size:85%;"> </span>שניגן בא אקסלוסיבית עד מותו.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SctncictxOI/AAAAAAAABFA/I8LNx5YnOLY/s1600-h/bernabe_imperial_01.jpg-for-web-LARGE.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 211px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SctncictxOI/AAAAAAAABFA/I8LNx5YnOLY/s320/bernabe_imperial_01.jpg-for-web-LARGE.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317457525022246114" border="0" /></a><br />כך שאנו רואים שהשמות מתאספים ואין סופיים כמעט .<br />התחום הזה ועולם הגיטרות הספרדיות\קלאסיות הוא רחב ועצום ..וקל מאד למי שאין קצת מושג, להתבלבל בתוכו ולהחבט מכל צד שלו .<br />בעקרון לשם התחלה , כל נגן חייב להחליט עם עצמו באיזו דרך, או איזה סאונד הוא רוצה "להשיג" מהגיטרה שהוא רוכש. בעקרון יש 2 קבוצות עיקריות פה:<br /><br /><span style="font-weight: bold;">גיטרות קלאסיות</span> - מאופינות בצליל נקי , עם איזון טונאלי מצויין .<br />הסאונד שלהן נוטה לצד החם של הסקאלה ו ה TOP של הגיטרה יהיה בדרך כלל בוני מ עץ ה CEDAR .<br /><br />גיטרות ספרדיות (או פלמנקו) מאופינות בצליל מהיר , בהיר ופאנצ'י במיוחד .<br />הטכניקה שהגיטרות הללו נבנות היא לתת לנגן כמה שיותר נוחות, לנגינה מהירה.<br />הפירוט וההפרדה של הטונים חייבת להיות ללא פגם בשביל שנוכל לשמוע בבירור כל תו ותו בפריטות מהירות ומאסיביות.<br /><br />הסקירה הקצרה הזו באה להראות ממש על קצה המזלג מה יש בעולם בתחום ועד כמה הנושא עצום ומלא פניות .<br />המחירים בדרך כלל מתאזנים ברמות מסוימות , כאמור יש "בתים" נחשבים ויקרים יותר ויש כאלו שלוקחים פחות כסף על עבודתם אך לא תמיד הם פחות טובים או יפים .<br /><br />מטרתי היית למצוא "בית" שעובד "נכון" ומוציא גיטרות מעולות לטעnh האישי , אך שמחירם לא ירקיעה שחקים .<br /><br />בפרק הבא של הפוסט , אסקור את הגיטרות שהתנסתי בהם , עצים שונים שנותנים סאונד שונה ואת הדרך שלבסוף בחרתי בבחירת הגיטרה האישית שלי .<br /><br />אביעד .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SctnnTEEr2I/AAAAAAAABFI/eil44li47lI/s1600-h/CP042a.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 272px; height: 320px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SctnnTEEr2I/AAAAAAAABFI/eil44li47lI/s320/CP042a.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5317457709870919522" border="0" /></a>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-31469881407000769592009-03-10T09:44:00.007+02:002009-03-10T10:00:05.298+02:00THE LOST CHORDS FIND PAOLO FRESU<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SbYbhTWnYNI/AAAAAAAABDY/aqiZVOomSjI/s1600-h/the.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 330px; height: 330px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SbYbhTWnYNI/AAAAAAAABDY/aqiZVOomSjI/s400/the.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5311463069474840786" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} span.title {mso-style-name:title;} @page Section1 {size:595.3pt 841.9pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:35.4pt; mso-footer-margin:35.4pt; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><br /></span></p>חצוצרנים טובים תמיד היו . גם אצלנו בארץ כיום וכמובן גם בחול .<br />הטובים כמובן מצליחים להתפרסם ועושים מוסיקה מצוינת, והטובים באמת נותנים השראה לכל השאר.<br />נגנים ומאזינים .<br /><br />אחד המשפיעים ביותר , עלי לפחות מהתקופה האחרונה ..הוא לא אחר מאשר החצוצרן האיטלקי PAOLO FRESU .<br />FRESU מגיע ברשימה קצרה של חצוצרנים שעושים לי את זה עד עמקי נשמתי. יחד עם<br />STANKO, RAVA ואחרים מעולים, שממשיכים להקליט ולרגש גם כיום.<br />כמובן שהרשימה הרבה יותר ארוכה אם כוללים את האגדות מהעבר , MILES, MORGAN ועוד .<br /><br />בעבר כתבתי סקירה על אלבום מדהים של FRESU שנקרא " KINF OF PORGY & BESS "<br />שהוא לדעתי, אולי אחד האלבומים המעניינים ביותר שנעשו אי פעם בז'אנר ע"י חצוצרן.<br /><br />הפעם המלחינה והפסנתרנית CARLA BLEY המפורסמת יחד עם ההרכב שלה "לקחו" את FRESU והקליטו אלבום מופלא שאין פה עיקר ותפל .<br />ההרכב משלים בהרמוניה מדהימה את נגינת החצוצרה המלודית של FRESU וכך נולד האלבום :<br />"The Lost Chords Find Paolo Fresu"<br /><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><br /></span></p><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SbYbvN53wpI/AAAAAAAABDg/1x5Br5FJd3o/s1600-h/paolo-fresu-ph-sgarzillo.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 240px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SbYbvN53wpI/AAAAAAAABDg/1x5Br5FJd3o/s320/paolo-fresu-ph-sgarzillo.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5311463308530270866" border="0" /></a><p class="MsoNormal" dir="rtl"><br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p><br />האלבום מורכב בעקרון מ 6 קטעים שסוגרים מעגל וסיפור קטן ..(THE BANANA QUINTET)<br />ועוד שלושה שמסיימים את האלבום בניחוחות קצת שונים .<br />בכל אחד מקטעי הבננה אפשר להבחין ביכולות ההלחנה של BLEY וכמובן בהרכב המציין שהיא הרכיבה סביבה יחד עם בעלה והחברים האחרים.<br />שפרד - הסקסופוניסט מחליף פראזות עם FRESU ואפשר בנקל להבחין היכן כל אחד גדל וממה הוא הושפע .<br />היופי פה זה לשמוע את ההשלמה של הסאונד, בין שני הכלים ואת ההרמוניה ביניהם.<br />למרות סגנונות הנגינה הכול כך שונים, שיש להרכב עצמו מול FRESU בפרט .<br />הסאונד של FRESU מדהים ביופיו והנגן המוכשר הזה מסוגל לנגן כמעט כל דבר שיחפוץ עם שליטה על הניואנסים הקטנים ביותר .<br />זהו נגן "זיקית" אמיתי, "שממציא את השפתיים" שלו מחדש כל פעם, בכל תו ותו. בכל אלבום ובכל קטע.<br />זה לא מפתיע ש CARLA BLEY שהיא מלחינה מצוינת והומוריסטית מאד, החליטה "לעבוד" עם חצוצרן שכזה, שמסוגל לחשוב ב 100 כיוונים שונים בדיוק כמוה .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SbYdUaT93kI/AAAAAAAABDw/ibqrza2k7OY/s1600-h/bley.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 133px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SbYdUaT93kI/AAAAAAAABDw/ibqrza2k7OY/s200/bley.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5311465047027736130" border="0" /></a><br />המעבר בין סגנונות בג'אז והשפעות איטלקיות, הרמוניות ומלודיות מצדFRESU .<br />עם ההלחנה התזזיתית משהו של ,BLEY מביאים עניין גדול באלבום גדוש מוסיקאלית. לפעמים שקט, לפעמים אנרגטי - אך תמיד מעניין ומשרה רוגע והומור על המאזין .<br /><br />כמו גם עם אלבומיה הקודמים של BLEY שתמיד מעניינים מאד להאזנה ונותנים למאזין לטעום קצת ממה שיש ל"מופרעת" הזו בראש, גם פה הדבר נוכח בגדול ועל אחת כמה וכמה שחצוצרן מוכשר כל כך כמו FRESU מצטרך לחגיגה .<br />בספרון שמקבלים עם הדיסק אין סיפורי מוסיקה מורכבים כפי שיש על תקליטים (LP) קלאסיים למשל<br />רק סיפור דמיוני על איך החבורה (THE LOST CHORDS ) מחפשת מסביב לעולם את סאונד החצוצרה המושלם עבורם ומוצאת את PAOLO FRESU ואת הסאונד המדהים שממיס את אוזנינו ואת ליבנו .<br /><br />מומלץ מאד .<br /><br /><br /><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr"><o:p> </o:p></span></p> </div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-12659632843388113302008-12-31T20:55:00.018+02:002009-01-02T08:10:44.233+02:00שנת "העקרב" .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvA3oORrKI/AAAAAAAABAg/aigDMs2APdY/s1600-h/Scorpio-Tattoos-2.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 300px; height: 300px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvA3oORrKI/AAAAAAAABAg/aigDMs2APdY/s400/Scorpio-Tattoos-2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286030649572043938" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;">רציתי שיהיה מיוחד , הרי לא כל שנה קונים רמקולים למערכת הראשית שלכם.<br />אז היום , ערב תחילת שנת 2009, אני מספר לכם על, כותב, ומתאר;<br />את הרמקול שרכשתי לעצמי לפני מספר ימים .<br /><br />ראשית בוא נוציא את זה מה-"SYSTEM" כבר עכשיו, בשורות הראשונות אני מתכוון.<br />שלא יהיו אי הבנות, או טרוניות כאלה ואחרות .<br />הרמקול שאני "סוקר" היום , הוא שלי , רכשתי אותו בכספי וכנראה שגם אהיה לטובתו הרבה יותר מלרעתו, מן הסתם.<br />מי שסקירה מסוג זה - "לא עושה לו את זה" , מוזמן לסיים לקרוא עכשיו.<br />אני מבחינתי, אנסה להישאר ברמת האובייקטיביות הגבוהה ביותר שאוכל לגייס עם עצמי.<br /><br />נשארתם ? ... אז אפשר להתחיל .<br />בחלק הראשון "<a href="http://byrdparis.blogspot.com/2008/12/blog-post.html">מבוא לתהיות</a>" גוללתי , סיפרתי וניסיתי להעביר על קצה המזלג אומנם, את המחשבות שרצות לכל אחד מאיתנו , אם הוא מודה בהן או לא, בזמן בחירת ציוד אודיו ורמקול בפרט .<br />כך שבסופו של דבר הפור נופל, על הרמקול "הטוב" ביותר .<br />אחרי כל המסקנות , התובנות וההנחות שהכנסנו למשוואה , הבחירה נעשית - לטוב ולרע .<br /><br />סיכמתי את <a href="http://byrdparis.blogspot.com/2008/12/blog-post.html">החלק הראשון</a> ב"מזל גדול", שנפל בחלקי בסופו של דבר.<br />העניין הוא; שהרמקול הנבחר, נכנס אלי לבדיקה גם כן. אך במקרה, הגיע אחרון לשם כך.<br />מה שהפך להיות זמן, של המון הנחות מוקדמות בגינו , על התאמתו ועל איכותו. למרות "מיצובו" הגבוה יותר ביחס<br />לאחרים. בדיוק כפי שתארתי ב"<a href="http://byrdparis.blogspot.com/2008/12/blog-post.html">מבוא תהיות</a>" .<br /><br />אז לפני הסקירה עצמה על הרמקול , הינה בחירתי לפניכם :<br /><br /><div style="text-align: center;"><span style="font-size:130%;"><span style="font-weight: bold;">"AUDIO PHYSIC - SCORPIO"</span></span><br /><br /></div><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvAeIQAINI/AAAAAAAABAY/YVYcyV4CcA4/s1600-h/1.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 204px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvAeIQAINI/AAAAAAAABAY/YVYcyV4CcA4/s400/1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286030211492618450" border="0" /></a><br />הרמקול הזה אמנם "יוצא" מגבולות התקציב שלי .<br />הוא עולה בארה"ב כולל הגימור היקר (כשלי) 7000$ ובארץ המוצא (גרמניה) ~4500 EUR<br />(אתם לא רוצים לדעת אפילו כמה מתומחר בארץ !)<br />אך במזל-הוא "עלה" בדיוק בזמן לשוק היד שנייה, בתקציב הרבה יותר "ראלי" מבחינתי, מאשר מחירו כחדש.<br />הרמקול בן פחות משנתיים ומגיע בגימור "אבוני" (EBONY) כהה ויפה ביותר!<br />(יש שמונה גימורים שונים לבחירה מהחברה ו פרט ל "BLACK ASH" , "אבוני" הוא הגימור היפה ביותר שלהם)<br />הרמקול שמור עד כדי אובססיה (כיאה לציודים ברמות האלה ביד שניה) והגיע אלי ארוז,<br />כאילו הרגע יצא מהמפעל עצמו בגרמניה .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvD9ksHB5I/AAAAAAAABAo/R1UWvOcwWbs/s1600-h/-1.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 301px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvD9ksHB5I/AAAAAAAABAo/R1UWvOcwWbs/s400/-1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286034050237532050" border="0" /></a><br />הרמקול די גדול. אך בשל עיצובו האלגנטי, הוא מסתדר בחדר קטן ברמה העיצובית באופן מיוחד מאד.<br />גובהו מגיע ל 1010 ס"מ, עומקו כ 40 ס"מ (די עמוק) ורוחבו עומד "רק" על 21 ס"מ.<br />מבנה צר אך עמוק , שמוטה לאחור ב זווית של 7 מעלות , בשביל לגרום לתאום זמנים בין התדרים.<br />חברת "אודיו פיזיק" בחרה בקרוס של 3.5 WAY ברמקול. חלוקה שמשותפת עם בכמה דגמים אחרים של החברה.<br /><br />איך זה מתבטא באופן תיאורטי ברמקול :<br />"בפאה הקדמית" של הרמקול אפשר להבחין בשלושה דרייברים בסה"כ.<br />טוויטר , שאחראי לתדרים הגבוהים (עד 40KHZ !) ושני דרייברים בגודל של 6.5 אינצ'.<br />אחד מהם הוא "MID" טהור והשני, מחלק את עצמו בין MID, ל LOW MID עד תחתית של<br />500HZ . עד כאן יש לנו מה שנקרא: WAY 2.5 (בדיוק כמו ה FOCAL 816S היוצא שלי ).<br />אך בזאת, הגענו רק עד תחום תחתון של HZ 500 והרי אנו יודעים שיש עוד הרבה מוסיקה מתחת לזה .<br />לשם כך יש עוד ארבעה (כן ארבעה!) דרייברים שנמצאים בצידי הרמקול (סה"כ 7 דרייברים ברמקול בודד).<br />בכל צד של רמקול מסודרים שני אלמנטים אחד מעל השני שסגורים בגריל בד שחור (שלא יורד) .<br />ארבעת הדרייברים שנמצאים בצדדים, אחראים לטפל בכל התדרים מ HZ 500 ומטה (הרמקול יורד עד ל HZ 29).<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvIHvfq6sI/AAAAAAAABAw/ucm3sOEAdEI/s1600-h/-2.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 241px; height: 320px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvIHvfq6sI/AAAAAAAABAw/ucm3sOEAdEI/s320/-2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286038622983350978" border="0" /></a><br />הינה עוד כמה נתונים יבשים שהחברה "שיחררה" לעברנו על הרמקול הזה ..<br />הוא שוקל 27 ק"ג (למי שזה חשוב ..) , נצילות עומדת על DB91 אך העכבה התייצבה על 4 אום .<br />אמנם עכבה קשה יותר יחסית, אך בשל עקומת אימפדנס די יציבה הרמקול לא יורד מתחת ל 3.2 אום.<br /><br />את הרמקול חיברתי להגברה של "ROGUE AUDIO" ; מגבר כוח,<br />מדגם –" "TEMPEST<br />וקדם מגבר של אותה החברה -<br />מדגם – "NINETY NINE MAGNUM" .<br />העברתי כמובן במגבר את סנפי השנאי שיעבוד ב 4 אום, במקום ב 8 אום, כפי שהוא עבד עד היום<br />(עם הרמקול הקודם) ולמצב ULTRALINEAR שמוציא 90W מצמד שפופרות KT 88 לצד ב PUSH PULL.<br />המקורות הם : נגן תקליטורים שפופרתי, של חברת "RAYSONIC" הקנדית מדגם CD128<br />ופטיפון של "VPI" מדגם SCOUT (JMW 9 + (AT33PTG .<br />פונו סטיג' בבניה מיוחדת של חברת AQUA audio.<br />וכבלים של , analysis plus, Xindak , aqua audio ,signal audio .<br /><br />כל זה בחדר, שמידותיו צנועות ביותר ומסודר על הקיר הצר מול כורסת יחיד ב SWEET SPOT .<br />החדר מלא בדיסקים ובתקליטים, שמעטרים כמעט כל קיר מסביב לכורסא ועוד תיקונים אקוסטיים קטנים שמפוזרים לאחר חשיבה מסביב בחדר .<br />סה"כ החדר מייצר מעטפת וHEADROOM מיוחדים ומפתיעים מאד, מבחינה אקוסטית ובמיוחד בתחום הבס.<br /><br />הרמקולים מוקמו (בלית ברירה) כ 90 ס"מ רחוקים מהקיר שמאחוריהם , כ 20 ס"מ מהקירות הצדדים (שמחופים ביריעות - "סונקס" בצדדים) ועם "TOE IN" של כמה מעלות בלבד לכיוונו של המאזין .<br />ל"אודיו פיזיק", תיאוריות חזקות על העמדה נכונה של רמקולים בחדר.<br />למרות ש"עברתי" על אחד החוקים ,(כי אין לי הרבה ברירות) "להעמיד את הרמקולים לפחות חצי מטר מקיר צדדי". ניסיתי לשמור על החוקים האחרים כמה שיכלתי ..לפחות ביחסי העמדה, אם לאו דווקא במספרים עצמם .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvKAp0y_fI/AAAAAAAABA4/Ax5hAAoZMWI/s1600-h/-9.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 241px; height: 320px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvKAp0y_fI/AAAAAAAABA4/Ax5hAAoZMWI/s320/-9.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286040700225519090" border="0" /></a><br /><span style="font-size:130%;"><span style="font-weight: bold;">זמן למוסיקה :</span></span><br />הגיע הזמן להקשיב ..ולהבין עד כמה המיצוב ו"הנייר" צודקים בעליונות רמקול כזה מאחר וכמובן מה<br />הרמקול הספציפי הזה, יודע לעשות יחד עם המערכת והחדר שלי .<br />בזמן האזנה לרמקול חדש נראה כי החושים שלנו מתחדדים. יש אולי שינוי בגישה מכיוון שהאזנה היא יותר קריטית . האוזניים "מזדקרות" בתת מודע ובכך אנו "עולים" או לא,<br />על דברים מסוימים שרמקול כזה עושה ביחס לאחר, לדעתנו לפחות...<br />ה"סקורפיו" הוא רמקול שיודע לעשות WOW ברגע הראשון שמאזינים לו , בצורה בלתי נתפסת .<br />בדרך כלל אני די "בורח" מרמקולים שעושים לי WOW , מכיוון שהם בסופו של דבר מתגלים כמרשימים וטו לא.<br />אחרי זמן ממושך של האזנה דרכם , הם משדרים עייפות מסוימת ושעמום כזה או אחר מסופרלטיבים מודגשים, מידי.<br />ה"סקורפיו" הוא רמקול אחר לגמרי . ה WOW שלו מגיע ממקומות אחרים , מקומות של:<br />"את זה חיפשתי "! , "ככה זה אמור להישמע" מקומות של חיפוש ורגש .<br />אחרי שה WOW שוכח כמעה , אפשר להתחיל לנתח את מה ששומעים וגם ליהנות מהמוסיקה שבוקעת ממנו .<br />סגנונות מוסיקה רבים כבר נוסו עליו על ידי (ואוזניי)בימים האחרונים . אנסה לפרט קצת איך הוא נשמע בכמה מהם.<br /><br />הדיסק הראשון שנכנס לפעולה על הרמקול הזה הוא "מרסק מערכות" לא קטן , למרות שעומס כלים אין בו,<br />הוא קשה לעיכול ללא מעט רמקולים .קובאסביץ מנגן סונטות של בטהובן ב EMI ,<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvMPhg1IAI/AAAAAAAABBA/TsTigkO1m8A/s1600-h/kovas.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 200px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvMPhg1IAI/AAAAAAAABBA/TsTigkO1m8A/s200/kovas.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286043154715582466" border="0" /></a><br />הפעם ה "אפסיונאטה". סונטה לא קלה בכלל, שמאגדת בתוכה דינאמיקה קשה וכמעט כל קליד שיש על פסנתר .<br />קובאסביץ הוא אחד מהפסנתרנים "הנקיים" ביותר שיש וההקלטה הזו היא לעילא!<br />האקורדים הראשונים שבקעו מהפסנתר, "מנחים" אותך לשפת הכורסא והרמקול כאילו שואב אותך וירטואלית, לתוך אולם ההקלטה .<br />הפסנתר נשמע טבעי כל כך ואפשר היה להרגיש את הויברציות והרזוננסים שתיבת הפסנתר מעבירה בחדר.<br />הפסנתר נשמע פתוח מאד במיד והגבוהים מפורטים באופן יוצא דופן . הרג'יסטרים הנמוכים בעלי משקל ואופי מדהים .יש עשירות כזאת באוברטונים שאפשר ממש לטובע בתוך כל צליל שנישא באוויר.<br />שומעים כל הקשה על הקלידים וכל פטיש לבד על המיתר . תחושת "הזמזום" שנובע מהרזוננסים של תיבת הפסנתר בחדר ההקלטה, נשמעת היטב ורק מראה כמה "אמביאנט", הרמקול הזה יודע להעביר מהמקור, ביצוע היצירה עצמה.<br />אנו מדברים המון על השוני בין כלי נגינה חי בחדר ובין רפרודוקציה של מערכת ועד כמה היא קרובה,<br />או רחוקה בעצם מהדבר האמיתי. אני הראשון שאומר, שאין שום מערכת בכל מחיר,<br />שמצליחה להעביר כלי נגינה כמו שהוא נשמע בחי .<br />ה"סקורפיו" ובכלל חברת אודיו פיזיק מצליחה להתקרב מאד לרמת הפרטים ,<br />הנפח והריאליזם המיוחד של כל כלי וכלי שמושמע דרכם.<br />אמנם זה עדיין רחוק מאד מהדבר האמיתי , אך זאת אחת החברות שיודעות את העבודה בנושא .<br /><br />מהפסנתר עברתי לז'אנרים וכמובן לדיסקים ותקליטים אחרים .<br />ENRICO RAVA- LIVE- "plays miles davis" –<br />אחד ההופעות הטובות והאהובות עלי.<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvNIfhURqI/AAAAAAAABBI/qcpCN_lh1QU/s1600-h/rava.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvNIfhURqI/AAAAAAAABBI/qcpCN_lh1QU/s200/rava.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286044133433296546" border="0" /></a><br />ההופעה הראשונה במונטריאול , יחד עם סטפנו בולאני , פאולו פראסו ועוד ..<br />הופעה אנרגטית , כל כך חמה ועם מוסיקה אדירה ביופייה . פה כבר פחות חיפשתי סופרלטיבים ורציתי לראות האם הרמקול באמת משכיח ממני את היותו בחדר וההופעה מתנגנת כפי שהיא צריכה להיות , מוסיקאלית בלבד.<br />כך היה .<br />אמנם הרגשתי לחץ מסוים באזור הבס , למרות שזה היה צפוי, בהקלטה עמוסת בס כמו זו.<br />אין אפס .., רמקול שכזה שגם יורה לצדדים וגם יורד ל 29HZ מעביר את תדרי הבס המוגברים במיקס באופן "מושלם" כך שאין ספק שבהקלטה הזו , החדר שלי היה "קצת" קטן על הרמקול .<br />אפילו ה HEADROOM המפתיע ליכולות הבס בחדר, התגלה כמוגבל בהקלטות מסוימות וכאמור גם בזאת .<br />הבטחתי להיות אובייקטיבי כמה שאני יכול בסקירה, אז אני מזכיר גם את הדברים הפחות טובים שהרמקול עשה<br />(אצלי בחדר!) . לדעתי אם היו לי עוד חצי מטר מהקירות הצדדים גם הבומיות השולית הזו היית נעלמת ומתהדקת<br />למרות ההקלטה הנפוחה הזו . אני לא מאשים רק את ההקלטה חלילה, הסינרגיה של הרמקול עם החדר לא מאה אחו<br />ואני מודע לזה .<br />מעל "בעיית" הבס בהקלטה הזו יש גם דברים מדהימים שהרמקול הביא עימו , כמו : העומק של החצוצרה .<br />ראווה ופראסו שניהם מנגנים גם בפלוגהורן וגם בחצוצרה בהופעה . אפשר בנקל להבחין בין הכלים ,<br />בלי קשר להבדלים בין הנגנים .<br />עומק הסאונד הוא אדיר , החצוצרה נשמעת ריאליסטית לחלוטין .<br />הבמה עמוקה מאד, למרות הקיר האחורי, הקרוב יחסית, ואימג' המדויק מסגיר את מקומות כל הנגנים על הבמה.<br /><br />בכלל, נושא השקיפות והטבעיות של הרמקול הזה יוצאים מן הכלל .<br />רמת הכניסה שלו לפרטים ויצירת רזולוציה חלקה כל כך ,מדהימה אותי כל פעם מחדש ועל כל ז'אנר שהוא .<br />כוח מתפרץ בלתי נגמר, מבלי לאבד פיקסלים או טקסטורה של כלי נגינה אקוסטיים וחשמליים, אפילו לרגע.<br />בסוויטות לצ'לו של באך למשל ( QUEYRAS – HM ) אפשר לשמוע את האלמנטים שחוברו יחדיו, עד כדי ריגוש בהקלטה המופלאה הזו .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvO2rGaC_I/AAAAAAAABBQ/B1ONvFbUAgk/s1600-h/bach.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 320px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvO2rGaC_I/AAAAAAAABBQ/B1ONvFbUAgk/s320/bach.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286046026327264242" border="0" /></a>הצ'לן הצרפתי יושב בדד, בכנסייה קטנה ומנגן בצ'לו מדהים ביופיו. משיכות הקשת יחד עם גוף הצ'לו מתערבבות יחד ב"ריוורב" הטבעי של הכנסייה. ולמרות שהכול יוצא החוצה כמקשה אחת , עדיין אפשר להבחין בקלות,<br />בכל שערה על הקשת, בכל ליפוף במיתר ובכל לחיצה של יד שמאל .<br />הרמקול מייצר בשבילנו את האווירה המיוחדת שבה הוקלט הביצוע הזה ומקרין למאזין את המוסיקה המופלאה הזו במין קסם מיוחד , שעדין לא הצלחתי להתגבר עליו.<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvQ_TH_4TI/AAAAAAAABBg/J1BuwVVpItw/s1600-h/pag.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 316px; height: 316px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvQ_TH_4TI/AAAAAAAABBg/J1BuwVVpItw/s320/pag.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286048373533565234" border="0" /></a><br /><br />הרבה אלבומי סולו של כלים יחידים מועברים באותו הקסם ובאותה הרמה ..הרמקול כמובן לא מפחד לא מזוגות<br />(PAGANINI FOR TWO-gil shaham\golan sollscher –DG)<br />וגם לא ממוסיקה קאמרית כמובן .<br />מוסיקה קלאסית בכלל נשמעת נהדר ברמקול הזה . אין שום ספק שהוא מנסה בכל הכוח לקרוע את מגבלות החדר בכל שנייה ושנייה ..אך בכל זאת מסוגל להעמיד כלים בודדים והרבה יותר מזה בגבולות שהצבתי לו .<br /><br />בהרבה רמקולים ששמעתי אצלי בחדר וגם על מערכות אחרות, היו רגעים שרמקול או המערכת כולה (כמובן גם תלויה בחדר) פשוט הרימו ידיים בסופרלטיבים מסוימים.<br />הרמקול, או המערכת עושה פשוט TRADE OFF בין יכולת ליכולת .<br />ב"סקורפיו" זה כמעט ולא קורה .<br /><br />לדוגמא ; ה"אנדנטה" בשישית של מאהלר (קאראיאן עם ברלין ב DG ) הוא פרק מופלא.<br />מלא רגש שבו כל כלי וכלי בתזמורת גדולה מאד, מנגנים גם יחד וגם בקבוצות קטנות יותר .<br />לקראת סוף הפרק, יש תהליך של התפתחות מתח מוסיקאלי , עד התפרצות לקרשנדו אדיר מימדים.<br />שכולל את כל הכלים בעת ועונה אחת. חטיבות הקשת , הנשפנים וכן את כל המתופפים שיש על הבמה<br />(יש הרבה יותר מזוג טימפאני על הבמה : יותר כמו שמונה. בנוסף כלי הקשה ועוד מתופף בס ענק).<br />ה"סקורפיו" מעביר את התזמורת במלואה קצת יותר מ 100 נגנים מבלי להתאמץ בכלל .<br />ההפרדה של הכלים והאוויר שהרמקול מביא איתו, אמיתיים עד כדי כך, שאפשר להצביע בדמיון על נגן שמזייף .<br />זו הפעם הראשונה למשל ששומעים "COWBELL" עומד מאחורי התזמורת בקרשנדו הזה. (לפחות אצלי במערכת).<br />שכבות התדרים מתגברים בכל רגע ורגע , שעוד כלים מצטרפים בציווי קאראיאן ..<br />יש תחושה מיוחדת שאין לרמקול גבולות. הוא ממשיך להוסיף את השכבות בקלילות ובחוסר מאמץ מדהים .<br />גבוהים מצלצלים, ונמוכים בלי תחתית כמעט .<br />התופים רעמו בחדר, הקשתנים ניגנו מוסיקה עילאית והכוח המתפרץ של יחידת הנשפנים היה חסר מעצורים.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvTH7urEkI/AAAAAAAABBw/i3_kbG6HUjQ/s1600-h/-6.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 301px; height: 400px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvTH7urEkI/AAAAAAAABBw/i3_kbG6HUjQ/s400/-6.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286050720895406658" border="0" /></a><br />התיאור נשמע כמו "פלצנות מגזינית" טיפוסית, של סופרלטיבים מאוצר מילים אודיופילי.<br />אך אני מבטיח לכם שחוויה כזו לא חווים עם כל רמקול.<br />הרגש והריאליסטיות שהרמקול מעביר בחדר, משכיחה לגמרי כל כבל , כל טוויק , וכל "שם" שרשום על הציוד .<br />המהירות, השקיפות והנפח האמיתי הזה, שיוצא מכל כיוון ועל כל סגנון מוסיקה<br />מינוס הגרעיניות הטיפוסית של רמקולים לא "מתוכננים" מספיק.<br />מביא את המאזין להאמין לכל דיסק ולכל תקליט וכמובן לשמור אמונים לרמקול שמגיש לו כך את המוסיקה.<br />(זה לא חדש, או מפתיע שאלה שרכשו AP גם משדרגים בתוך החברה הלאה)<br />זה נדוש כבר לספר שבעזרת החלפת הכבל , המגבר או הרמקול "גיליתי" את הדיסקים שלי מחדש..<br />אני לפחות , לא אומר את זה. אולי בגלל שאני מכיר אותם כבר מספיק טוב ממקודם .<br />אבל מה שכן אני יכול להגיד זה, שאין ספק שהרמקול הנפלא הזה,<br />מגביר כל רגש שחוויתי בקשר למוסיקה ששמעתי בעבר.<br /><br />פאנצ'יות והיכולת להכניס את המאזין למצב של TOE TAPPING כבר בתחילת המוסיקה המתנגנת<br />זה לא עניין של מה בכך ! תקליטים כמו money for nothing של DIRE STRAIT ,<br />או unplugged של CLAPTON למשל , מקבלים דחיפה וערך מוסף נהדר מדינאמיקה כל כך מטלטלת.<br />הרמקולים הללו בהחלט יודעים לעשות "שמח" בלב ולהכניס את המאזין למצב של מוסיקה בלבד ולא<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvUcrckL5I/AAAAAAAABB4/KjyzJNuzHDY/s1600-h/segoviaa.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 158px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvUcrckL5I/AAAAAAAABB4/KjyzJNuzHDY/s200/segoviaa.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286052176813371282" border="0" /></a> להאזנת פירוטכניקה אודיופילית מצועצעת .<br /><br />למרות הדינאמיקה שלהם והפירוט הפנומנאלי הם לא קדחתניים בכלל , זה רמקול שיודע לענות על כל דיסק וז'אנר שהזנתי דרכו , אם צריך להיות עדין מבחינת פרזנטציה, הוא עושה בדיוק את זה . ע"ע מקרה הסוויטות של באך<br />או רסיטל גיטרה קלאסית (RESITA INTIMO – ANDRES SEGOVIA)<br />אך אם מוקלט משהו "עצבני" וחזק הוא יודע "לתת בראש"!<br />IRON MAIDEN, METALLICA ועוד כמה להקות רוק ו מטאל, שרכשתי תקליטים שלהם בתקופה האחרונה נשמעים מדהים!<br />הרמקול פשוט מפציץ את כל האנרגיות האלה החוצה מבלי להסס ומבלי להתפלצן .<br /><br />לסיכום :<br />עם WOW כזה אני מוכן לחיות הרבה זמן . איך אומרים באומנות ?<br />"אין דבר כזה שאין דבר כזה" (?!).<br />אז באודיופיליה אפשר להגיד משפט נדוש אחר "NEVER SAY NEVER " !<br />אז, אני לא אומר שזה הרמקול הכי טוב , אני גם לא אומר שזה הרמקול האחרון שלי.<br />אני יכול רק לחייך ולשמוח שמצאתי כזה רמקול, שעושה לי טוב על הלב וגם מתאים לי לחדר ההאזנה<br />מבחינת סאונד, במידה טובה .<br />למרות הדעות הרווחות והמוקדמות שלי ושל חברי לתחום, שכנראה הוא לא "יעבוד" אצלי<br />ולמרות כל הרצונות ההיקפיות שלי .. הוא התאים לבסוף והפתיע את כולנו ואותי במיוחד.<br />זהו רמקול שללא ספק מביא "רמה אחרת" אלי הביתה .<br />בתקופה האחרונה המערכת שלי השתנתה כמעט בכל פריט שהיה לי ו"היום" אני יכול להבין רק עד כמה אפשר לגדול ולהמשיך "לשפר" את הסאונד.<br />כמובן שהעיקר אצלי נשאר עדיין המוסיקה ואני מנסה להוציא כל שקל שיש לי לכיוון המדיות ולאו דווקא לציוד אודיו.<br />אך פעם בתקופה, חייבים לרענן את מצב הסאונד גם כן ..לטובת התחביב .<br />למרות שאם תשאלו אותי , לא היה לי "חסר" שום דבר עם ה 816S האהוב שלי. נהניתי עם המעט שהיה לי.<br />כמובן ש"הסקורפיו" הביא עימו התקדמות ברוטאלית, בכמעט כל אספקט וניואנס והשאיר גם את האהבה הגדולה<br />שלי ל "פוקל" מאחור .<br />ה"סקורפיו" של AP ללא ספק מעמידים מחדש את הגדרת היכולת, שאפשר להשיג מזוג רמקולים ואת המוסיקאליות המרגשת שאפשר לקבל ממערכת וחדר מתאימים .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvWTaqegnI/AAAAAAAABCA/FXOHA8Jj3Tk/s1600-h/-7.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 301px; height: 400px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVvWTaqegnI/AAAAAAAABCA/FXOHA8Jj3Tk/s400/-7.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5286054216712749682" border="0" /></a><br />סקירה זו מוקדשת ל שני חברים, שבלעדיהם הייתי מרגיש בודד בעולם .<br />לכבוד הוא לי לקרוא לכם "חבריי" .<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-44839658892396034772008-12-28T21:35:00.015+02:002008-12-28T23:40:28.921+02:00מבוא התהיות :<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVfx6Uu6YeI/AAAAAAAABAQ/dFCE7uxYQmM/s1600-h/confused.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 365px; height: 365px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVfx6Uu6YeI/AAAAAAAABAQ/dFCE7uxYQmM/s400/confused.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5284958672042746338" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;">תהיות מבולבלות ונסיון לסדרם :<br />לבחור רמקול זה דבר קשה . לא רק\או בגלל שהוא הרכיב הבעייתי ביותר במערכת, או החשוב ביותר. (למרות האסכולות שמאמינות בכך) . אלא בגלל שהוא כנראה מהווה את עמוד התווך של המערכת כולה.<br /><br />למדתי בתקופה האחרונה, בזמן האזנה אצלי בחדר , על כל רמקול שהבאתי.<br />היה אלמנט שחיבר את הסאונד למשהו מאד מוכר .<br />עם הזמן סיכמתי עם עצמי, ש הקולוראציה שמשותפת לכל האזנה והאזנה שהיית אצלי,<br />הגיע מהמערכת עצמה ולאו דווקא מהרמקול .<br />החדר יחד עם המקורות וההגברה, נתנו כל הזמן בסיס יציב לסאונד מסוים אחר.<br />על הבסיס הנ"ל התווספו הסופרלטיבים , היתרונות והחסרונות של כל רמקול ורמקול , ביחס לסינרגיה שלהם עם החדר והמערכת כמובן ויצרו מערכת בעלת פרזנטציה שונה .<br />התקציב לא היה גדול במיוחד ביחס לתחום (בגדול ) , אלה יותר תקציב שמאפשר לקבל רמקולים שעושים עבודה טובה מאד . ממוצבים מספיק גבוה "בסולם האודיופילי" (מה זה?) ומהווים בדרך כלל איזה מן<br />"SWEET SPOT" - בין מחיר גבוה ואיכות מוחשית.<br />כמובן שהתקציב גם נוצר מהמצב האקונומי הפרטי שלי , אך זה כבר נושא אחר שכל אחד נמצא בו באופן אישי .<br /><br />אני מתעכב ממש בקצרה על עניין ה "SWEET SPOT" שציינתי פה -<br />רבים טוענים שכל אחד רואה את הנק' במקום אחר. כך שזה אולי עניין, או נושא מאד אינדיווידואלי.<br /><br />מה שכן למדתי שיש שני כיוונים שיש עליהם הסכמה מסוימת .<br />הראשונה היא – לרכוש בתקציב קיים ביד שנייה ולא מכשיר חדש . כך - "הכסף שלך קונה יותר"<br />ואתה מעלה לעצמך את נקודת הייחוס ל "SWEER SPOT" של עצמך .<br />השנייה היא – למצוא את המכשיר של אותנ חברת אודיו שנמצא בדיוק בין מחיר גבוה במיוחד, לבין האיכות המוחשית. ממש לפני המצב של יישור העקומה.<br />מה זאת אומרת !? – אנו יודעים שבתחום (בדרך כלל) נוכל למצוא בכל חברה את המכשיר הטוב ביותר שלה. אך עם יחס לעלותו ולא בגישה אבסולוטית. (שוב כמובן, כל אחד כיס משלו והנקודה היא יחסית למה\או איך הוא חישב זאת לעצמו).<br /><br />היופי הוא;<br />למצוא את אותם המוצרים שנמצאים בתפר..,לנסות אותם ובכך להחליט האם הנקודה מתאימה לכם.<br />לאחר מכן גם לבחור את הציוד הטוב ביותר עבורכם מכל מה שבחנתם.<br />עד כאן , הכל נחמד, בתאוריה .<br /><br />בשלב ההחלטה לשדרג רמקולים, חשבתי על הנושא הזה ביתר תשומת לב .<br />בכדי להבין עם עצמי , על איזה תקציב צריך "ליפול" בכל חברה "רצינית" בכדי לקבל רמקול טוב מאד.<br />או "מספיק טוב" נקרא לזה. בכדי להחליף את הקיים וכמובן שיהיה בתפר"ברך השיפור".<br />כך שבשביל לשדרג אותו שוב, אצטרך לקפוץ במחירים פי כמה וכמה עד שאגיע לנקודה הבאה שהעקומה מתחילה לעלות .<br /><br />אני עדיין לא כל כך בטוח שהתקציב שלי היה בנקודה הזו. למעשה הייתי קצת "נמוך" מזה אולי .<br />אך בשל "המצב" לא יכולתי להרשות לעצמי יותר .<br />(למה לא לחכות קצת אתם שואלים ..?! .. שאלה טובה , התשובה לא קלה כל כך ולכן נדלג עליה)<br />התקציב ההתחלתי שיכלתי להרשות לעצמי "נסגר" על 4000 $ + - (16 אל"ש)<br />כמובן שבמחשבה שאם הייה משהו "ששווה" את זה התקציב יגדל וימתח קצת(!) .<br /><br />לאחר כל זה הכנתי "רשימת מצאי" , בה אני רושם את כל הרמקולים שעומדים בתקציב שלי , שמעניינים אותי וגם מובאים לארץ שאוכל לבחון אצלי בחדר .<br />למרות כל הפוסטים שהיו השנה על בחירות עיוורות\מושכלות. אני עדיין לא חושב שרמקול או כל ציוד אחר בוחרים על עיוור , כמה משכיל שתהיה בתחום . בעיקר עם החדר האזנה שלך, לא סטנדרטי כמו שלי יש .<br />כמובן שאם אין ברירה לרכוש ציוד ללא האזנה ..יש את הדרכים "המושכלות" לעשות כן .<br />"רמקולים" הם לא ציוד שכזה בכל מקרה .<br /><br />"בעיה" נוספת שהיא די מפורסמת בארץ היא תמחור ציוד אודיו, על ידי יבואנים כאלה ואחרים.<br />שפשוט שמים את הרמקולים במיצוב שונה לגמרי ממה שהם אמורים להיות .<br />למשל, אם התקציב הוא 4000 $ ורמקול מסוים עולה ככה בארץ המוצא שלו (להלן המיצוב שהיצרן קבע עבורו)<br />אך מתומחר פה ברמה של 6000, הוא לצערי לא יכנס לרשימת האזנה. מכיוון שהוא פשוט עולה יותר מידי מבחינתי .<br />לא מעט רמקולים, לא הגיעו אלי לחדר בשל תמחירים בעיתיים מבחינתי . אך בכל זאת ניסיתי לשמוע אותם בדרך כזאת או אחרת .ב אולם\חדר תצוגה אצל היבואן , או אצל חבר שיש לו דגם ספציפי ואני מכיר את המערכת שלו ברמה כזו או אחרת .<br />זה היה יותר בשביל לקבל מושג וכיוון על איכותם, פחות בשביל רכישה מידית.<br />כמובן שכך לא מקבלים את התמונה המלאה , אך לשם הרעיון הכללי זה מספק .<br /><br /><div style="text-align: center;"><span style="font-weight: bold; font-style: italic;font-size:180%;" >פקטורים שנלקחים בחשבון בעת רכישת רמקול . </span><br /></div><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVfvUpU0H7I/AAAAAAAABAA/PBjLXKcbsoo/s1600-h/Emily+Nakanda+leaves+the+x+factor.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 218px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVfvUpU0H7I/AAAAAAAABAA/PBjLXKcbsoo/s320/Emily+Nakanda+leaves+the+x+factor.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5284955825712144306" border="0" /></a><br />יש בעקרון שני מוצרי אודיו שמרגשים אותי במיוחד בזמן הרכישה והדרך אליה .<br />אלה הם רמקולים ו "ראשים" ל פטיפון .<br />הראשון ראלי לבחינה בבית, במערכת האישית שלנו והשני כמעט ולא .. (זה מוצר שאין כמעט ברירה אלא לרכוש דרך הבנה מושכלת בתחום וגם קצת קמצוץ של רגש ואינטואיציה)<br />ניסיתי בעצמי וגם בשיחה עם חבר קרוב לא מזמן, להבין .<br />מדוע דווקא שני המוצרים האלה "עושים" לי את זה כל כך, מבחינה אמוציונאלית וציוד אחר.. פחות. (!?)<br /><br />הגענו לכמה מסקנות ..אבל אחת מהן מצאה חן בעיני מאד.<br />אלה בעקרון שני האלמנטים העיקריים במערכת שהם גם לא "חשמליים" בצורה ישירה .<br />יש בהם המון מהמתכנן אבל בצורה "קצת" יותר טבעית ופחות אלקטרונית גרידא.<br />הם יותר כמו "כלי נגינה" מאשר ציוד אודיו הנוסף במערכת. ככה שיש להם יחס טיפה שונה ..לפחות אצלי .<br /><br />בשבועות האחרונים יצא לי לדבר לא מעט עם חברים קרובים (אודיופילים מנוסים בנוסף).<br />על פקטורים שמכניסים בעת רכישת ציוד אודיו ושל רמקול בפרט .<br />נתקלתי לפעמים ב"פרצופים" קצת פחות מבינים וכאלה ש"קצת" יותר הבינו ללבי ..<br />אני מתייחס ל לב , מכיוון שבאמת זה פקטור שאצלי עובד די חזק, מודה בזאת אני!.<br />הפעם הוא היה במקום די חזק "במסע" החיפושים שלי .<br />הרעיון הכללי שאני מנסה להעביר זה, שרכישת ציוד אודיו ורמקול בפרט, לא חייבת להיות ריאלית לחלוטין .<br />בהתעסקות שלנו בתחום, אנו מנסים כמעט יום יום להגיע למסקנות ריאליות , ציונים ודירוגים על ציודים שמהווים בסה"כ תחביב די אמוציונאלי ומעורפל קצת .<br />אני לא אומר שלא צריך להיות ריאלים לחלוטין ולא לבחון את הרמקול באופן מסודר ובאופן סובייקטיבי של טוב ולא טוב ביחס לאחרים .<br />אני אומר שאם "בא לי" על רמקול מסוים בגלל שאני "חולם" עליו , הוא יפה , הוא ממוצב טוב , יש לו "שם" וכדומה , זה לא דבר שצריך לפסול על הסף בגלל שזה לא ריאלי , או נחשב לאהבת הציוד בלבד .<br /><br />אני מנסה קצת לסדר את כל הכתוב למעלה :<br />רמקול צריך להבחן בחדר האזנה , על המערכת שלכם . עליו לנגן מוסיקה באופן כזה שתרצו לשמוע עוד. לא לעייף את המאזין וכן להיות טוב במקומות שחשוב לכם שיהיה טוב.<br />עד כאן אנו מסכימים כולנו פה אחד. רק לאחר מכן להכניס את עניין האמוציות ..וכל מה שכתבתי לעיל .<br />זאת הדרך הברורה והבדוקה ביותר לבחור את הרמקול הכי "נכון" עבורכם .<br /><br />אך נניח שיש עוד ואריאציה :<br />לדוגמא מצב ששמעתם מספר רמקולים וניסיתם לדרג את הרמה הסונית שלהם.<br />כמובן ביחס למערכת הקיימת שלכם ובהתאמה לחדר שבו אתם מאזינים .<br />לדוגמא: רמקול 1 = בציון 50 , רמקול 2 = בציון 65 , רמקול 3 = 80 ורמקול 4 = 30 .<br /><br />..אבל ...נניח מצב שמצאתם רמקול חמישי לבחינה, שהציון שלו נמצא בסופו של דבר בין 65 ל 80 נק' לאחר בחינה דומה לאחרים .<br />אך הוא רמקול שממוצב גבוה יותר , עם "שם" בעל "הילה אודיופילית" ובכללי אתה "רוצה" אותו הרבה יותר מהאחרים. יופי , סחירות , "גאוות בעלות" ..ועוד .. ועוד. הכול מתאים לו הרבה מהאחרים.<br />האם זה לגיטימי לקנות אותו, מאשר את הרמקול שקיבל את הציון הגבוה ביותר מבחינה סונית ?<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVfvtXPX0nI/AAAAAAAABAI/SzdgkGwPHtI/s1600-h/s_factor_2.GIF"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 231px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SVfvtXPX0nI/AAAAAAAABAI/SzdgkGwPHtI/s320/s_factor_2.GIF" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5284956250354209394" border="0" /></a>כפי שאמרתי ..המסקנות לא תמיד נפלו בתאום בין כולם , חלק אמרו שהם יקנו את הרמקול הטוב ביותר! בלי שום קשר לרגש, או ל"הילה אודיופילית" (ניקח את המושג הזה כמסכם למכלול התיאורים)<br />וכאלה שהבינו בדיוק את עניין ה"הילה" וכמה היא חשובה לא פחות מכל ציון או דרוג לפה או לשם .<br />אין ספק וזה לא משתמע ל שני פנים , שהרמקול חייב להישמע ברמת "סבירות מסוימת" רק כדי להיות מועמד בכלל.<br /><br />הרעיון הכללי שאני מתאר, לא מדבר על רכישת רמקול עם "הילה אודיופילית" אבל שנשמע רע מאד, על המערכת בחדר שלכם. אלה בחירת רמקול עם פקטורים מעורבבים ולאו דווקא רמקול שקיבל את הדרוג הסוני הגבוה ביותר .<br />המושג "סבירות מסוימת" משתנה מאחד לאחד , כל אדם שבוחן לעצמו יחליט היכן הקו האדום האישי שלו.<br />בזמן "מסע" בחירת הרמקולים שלי , התחבטתי בשאלות האלה ועוד הרבה אחרות, זמן ממושך .<br />אחד הרמקולים שבחנתי גם היה כזה , עם "הילה" ומיצוב מאד גבוה יחסית לאחרים.<br />המיצוב גם גורר איתו "טיב" אבסולוטי מסוים. לפחות לדעתי.<br />הוא ללא ספק היה רמקול "ברמה" אחרת מהרמקולים האחרים שניסיתי.<br /><br />הבעיה ש "על הנייר" הוא נראה כמתאים פחות אצלי בחדר (!) בשל תכנונו וגודלו היחסי ביחס לאחרים.<br />(<span style="font-weight: bold;">זאת היית הנחה מוקדמת ולא מסקנה לאחר האזנה</span>).<br /><br />בגינו של רמקול זה, עלו השאלות וההתחבטויות שרשומות מעלה, על בחירת רמקול באופן שקול מבחינות סוניות,<br />או גם אם זה "בסדר" להוסיף פקטורים אמוציונאליים בזמן הרכישה או הדרך לרכישה..<br />רק אציין שכל התהיות הללו שאני מעלה על הכתב, היו תרם שמעתי את הרמקול אצלי .<br /><br />לשמחתי הרבה מאד !<br />אותו רמקול שכל כך רציתי, התברר כלא רק הרמקול עם ה"הילה האודיופילית" ה"בהירה" ביותר והטוב ביותר<br />"על הנייר".<br />אלא גם באופן פיסי וברור למדי, לאחר האזנה אצלי בחדר ועל המערכת האישית שלי !ביחס לרמקולים האחרים.<br /><br />בתקופה האחרונה שבחנתי רמקולים , לטוב ולרע , קטנים וגדולים (הרבה יותר גדולים ממה שאחרים היו מנסים בכלל בחדר שכזה) הביאה אותי להעריך את החדר הקטנטן שלי אלפי מונים יותר .<br />המעטפת האקוסטית שהחדר מאפשר היא פנומנאלית ועם תיקונים אקוסטיים מלאכותיים לכאן ולכאן, אפשר להגיע ליכולות סוניות מדהימות ולהשמיע מוסיקה גם מרמקולים "שנראים" גדולים עליו בכמה מידות.<br />כמובן וזה עניין של מזל גדול, שהחדר צריך להיות בעל מידות "זהב" כדי שלא לגרום לרמקול שיורד ל 28HZ למשל, להדהד או לגרום ללחץ מטורף על המאזין .<br /><br />זהו מן מבוא תהיות, לפני הסקירה על הרמקול שבחרתי להחליף את ה 816 FOCAL האהוב שלי.<br /><br />בקרוב גילוי ההחלטה וכן הסקירה על הרמקול הנבחר .<br /><br />א.<br /><br /><br />נ.ב – כל הנאמר במילים לעיל, הם דעות, מחשבות ומסקנות אישיות לגמרי.<br />הן לא באות ללמד, להטיף, או להזיז אף אחד מעמדתו הוא.<br />זה היה מאמר אישי לגמרי, על התחבטויות מבולבלות, שניסיתי "לשפוך" על דפי הבלוג .<br />המסקנות וההנחות שלי משתנות בכל יום שעובר , הניסיון והלמידה רק מעמידים אותנו על טעויתינו פעם אחר פעם.<br /><br />"<span style="font-size:130%;"><span style="font-weight: bold;">ASSUMPTION IS THE MOTHER OF ALL FUCKUP'S"</span></span><br /><br />מקווה שלא בזבזתי את זמנכם לשווא .<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-89254169719787287462008-12-07T09:50:00.008+02:002008-12-07T10:17:21.880+02:00SOMEWHERE BACK IN TIMETHE BEST OF : 1980 -1989<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuAnszZnCI/AAAAAAAAA-E/tR-V0sTz3Wk/s1600-h/Iron-Maiden-Somewhere-Back-In-432199.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 400px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuAnszZnCI/AAAAAAAAA-E/tR-V0sTz3Wk/s400/Iron-Maiden-Somewhere-Back-In-432199.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5276952807924669474" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br />מישהו פעם אמר שכל ריף ומלודיה שאי פעם הולחנה ונוגנה על ידי להקת מטאל, הגיע למעשה במקור<br />מ BLACK SABATH ..האגדיים ..<br />הם נחשבים לאבא ואמא של ה מטאל בכל הזמנים .<br />הכול טוב ויפה ..וגם כנראה נכון מאד.<br />אבל חובבי מטאל רבים מחשיבים להקה אחרת כסוללת הדרכים האולטימטיבית . זאת שהגיע עם כל אלבומיה הראשונים למקומות הראשונים, במצעדים בבריטניה ואפילו בארצות הברית .<br />הם למען הכנות ועם היד על הלב : האבות המייסדים ו ה "מאסטרים" האלמותיים של ה מטאל .<br /><br /><div style="text-align: center;"><span style="font-weight: bold;font-size:180%;" >"IRON MAIDEN"</span><br /></div><br />להקה בריטית שהתחילה את דרכה בתחילת שנות ה 80 ..שכל אלבומיה הראשונים הגיעו למקומות רמים בכל מצעד רדיו ומגזין .<br />סולנה המפורסם "ברוס דיקנסון" הוא "שם דבר" בתעשייה ..(yes THE bruce dickinson)<br />והלהקה היא אולי המפורסמת ביותר בז'אנר .<br />בזכות המוסיקה כמובן , אבל יותר מזה: בזכות הקונספט שהיא התוותה בכל חייה .<br />"אדי", ציורי העטיפות המרהיבים ומסעות ההופעה הענקיים, מלאי פירוטכניקה וצעצועים !.<br /><br />בשנות ה 80 הלהקה הוציאה בכל שנה כמעט אלבום, שמסמל אבן פינה בחייה של הלהקה .<br /><br /><span style="font-weight: bold;">IRON MAIDEN</span> - האלבום שיצא בשנת ,1980, שיר הנושא מהאלבום היווה את המנון הלהקה שסגרה איתו כל הופעה מאז ועד היום .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuCZ3r5elI/AAAAAAAAA-s/5nKlb8bSmj0/s1600-h/killers.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuCZ3r5elI/AAAAAAAAA-s/5nKlb8bSmj0/s320/killers.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5276954769351080530" border="0" /></a><br /><span style="font-weight: bold;">KILLERS </span>– האלבום הראשון שהצטרף הגיטריסט אדריאן סמית' , האלבום הראשון שלהם שהגיע לרשימת האלבומים הטובים ב UK (מקום 12)<br /><br /><span style="font-weight: bold;">THE NUMBER OF THE BEAST</span> – זהו האלבום הראשון של הזמר האלמותי של הלהקה<br />ברוס דיקינסון , האלבום יצא ב 1982 וטיפס למקום הראשון ברשימת האלבומים הטובים ב UK .<br /><br /><span style="font-weight: bold;">PIECE OF MIND</span>- זהו האלבום הראשון של המתופף שאיתם עד היום, ניקו מקבראין ..<br />הגיע למקום ה 3 באותה הרשימה ..<br /><br /><span style="font-weight: bold;">POWERSLAVE</span> – אולי האלבום הגדול והטוב ביותר של הלהקה מאז ועד היום (לדעתי ) שבעקבותיו גם, הלהקה יצאה לטור הגדול ביותר בכל הזמנים (דאז) עם תפאורות בקונספט מצריים העתיקה .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuClSQ4n8I/AAAAAAAAA-0/yWUJFxrDXHM/s1600-h/numberofthebeast.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 200px; height: 200px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuClSQ4n8I/AAAAAAAAA-0/yWUJFxrDXHM/s320/numberofthebeast.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5276954965464096706" border="0" /></a><br />כמובן שהלהקה המשיכה להתקיים ולכבוש מעריצים רבים כל כך . יש ללהקה אלבומי סטודיו רבים וטובים מאז ועד היום , הופעות חיות, בוטלגים ומה לא . !<br /><br />ב שנת 2008 הלהקה החליטה לשחזר את הטור הגדול משנת 1984<br />"THE WORLD SLAVERY TOUR"<br /><br />ולקרוא לו :<br /><span style="font-weight: bold;">SOMEHERE BACK IN TIME </span>–<br />הלהקה שחזרה באופן כמעט מוחלט, את כל התפאורות המיוחדות והגרנדיוזיות שהיוו את הקסם האדיר בטור מ 84 ..כולל ה "סייבורג אדי" שהילך על הבמה באמצע ההופעה.<br /><br />כל התפארה ואדי הוכנסו למטוס של IRON MAIDEN שנקרא למעשה " ED FORCE ONE "..<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuBcxhjOlI/AAAAAAAAA-U/FQg4s8mrTz0/s1600-h/9751465367.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 214px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuBcxhjOlI/AAAAAAAAA-U/FQg4s8mrTz0/s320/9751465367.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5276953719725046354" border="0" /></a><br />ובשנת 2008 מעריצים רבים (רובם הרבה יותר קטנים ממעריצי IRON MAIDEN השרופים של אז) זכו לראות את הטור כולל השירים של אותם השנים באופן היסטורי .<br /><br />בעקבות הטור המוצלח, IRON MAIDEN החליטו להוציא את הסט - על אלבום כפול בתקליטים!<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuBpg1dI6I/AAAAAAAAA-c/nQe6bCw3LVQ/s1600-h/SOMEHWREBACKINTIME.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 230px; height: 320px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuBpg1dI6I/AAAAAAAAA-c/nQe6bCw3LVQ/s320/SOMEHWREBACKINTIME.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5276953938583430050" border="0" /></a><br />בתור מעריץ שרוף של MAIDEN כבר משנות ה 80 (אמנם המאוחרות) וככזה שהיה בכמה הופעות שלהם בחיי , הייתי חייב לרכוש את האלבום המדובר ולו לשם הנוסטלגיה בלבד ..<br />כמובן שאת כל השירים שיש באלבום כבר יש לי על הדיסקים והתקליטים המקוריים .<br />אך ערך האספנות תקף שוב ..<br /><br />האלבום מגיע בעטיפה כפולה ונפתחת, שכוללת ציוריים, תמונות וכמובן את כל מילות השירים שיש בסט ליסט .<br /><br />האלבום פותח (כמובן איך לא ?!) בנאום של צ'רצ'יל שנחתם במשפט<br />"WE SHELL NEVER SURRENDER "<br />ומסתיים כמובן בהמון הלהקה בשיר "IRON MAIDEN" ..<br />הסט ליסט מורכב משירים משבעת אלבומי הסטודיו הראשונים של MAIDEN וכוללים את ACES HIGH , THE NUMBER OF THE BEAST ,CAN I PLAY WITH MADNESS<br /> THE TROOPERועוד .<br /><br />האלבום מודפס על 2 תקליטים במשקל 180 גר' והוא נשמע פנומנאלי! .<br />השירים האהובים והנוסטלגיים של הלהקה מעולם לא נשמעו טוב יותר , זוהי אולי אחת הקניות המרגשות שעשיתי לאחרונה למרות שראשי כבר מזמן לא בתחום ובז'אנר אך ליבי תמיד יהיה !<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuB92a9euI/AAAAAAAAA-k/xq0om2mSJxs/s1600-h/2009tour_smaller.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 264px; height: 320px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/STuB92a9euI/AAAAAAAAA-k/xq0om2mSJxs/s320/2009tour_smaller.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5276954287975267042" border="0" /></a><br /><div style="text-align: center; font-weight: bold;"><span style="font-size:180%;">IRON MAIDEN WILL LIVE FOR EVER !<br /></span></div><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-41852765528785653642008-11-24T14:19:00.012+02:002008-11-25T10:44:25.643+02:00METHENY-AMJ - UPOJENIE<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSu2cc1ANbI/AAAAAAAAA9k/sLJmmcqFMdg/s1600-h/upojenie2.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 363px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSu2cc1ANbI/AAAAAAAAA9k/sLJmmcqFMdg/s400/upojenie2.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5272508388658394546" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /><br />אי אפשר להגיד שאני "מאוהב" בקול האנושי .. טוב לפחות לא הייתי עד לפני כמה שנים .<br />אם הייתם נותנים לי לבחור בין מוסיקה עם טקסטים ושירה, לבין אלבומים אינסטרומנטליים .<br />כלי הנגינה לבדם היו מנצחים בקלילות , את האמת ..עד היום .<br />אבל ,<br />בשנים האחרונות "גיליתי" את הקול האנושי מחדש , זה התחיל מאריות נבחרות של טובי הזמרים והזמרות בתחום האופרה ומשם גם השתלשל לזמרות ג'אז מעולות וכן הלאה .<br />אמנם כאמור אעדיף אינסטרומנטלי בכל רגע , אך הערכה והערצה שלי לזמרים וזמרות טובים היא עצומה .<br />הקול אנושי היה הכלי נגינה הראשון בעולם , לפני כל כלי נגינה בנוי או מאולתר והקושי בהפקתו באיכויות המדוברות<br />הוא לא פחות מכל טכניקה בכינור או בפסנתר .<br /><br />לי ספציפית לא תמיד קל לשמוע קולות במוסיקה , לפעמים הם מפריעים לי לשמוע את כלי הנגינה ולפעמים הם גם לא משתלבים לי טוב באופן כללי .<br />יש המון אנשים שלוקחים מה VOCALS גם ערך מוסף, שהוא אולי אחד הדברים החשובים בשירה הכתובה .<br />זה כמובן הטקסט עצמו .<br />העוצמות והמשמעויות של הטקסט המושר הוא חלק נכבד ולא פחות חשוב מן המוסיקה המנוגנת , המלווה אותו .<br />ואם כבר התחלתי להתוודות על הקשיים שלי לגבי שירה ,אז אמשיך בזה שמשמעויות הטקסט מעניינות אותי כקליפת השום .<br />מבחינתי (לפחות בשלב הזה) קולות השירה של הזמרים והזמרות הם כלי נגינה בלבד לא שום ערך מוסף של משמעות טקסטואלית .<br />כך , שגם אם אני שומע שירה באיטלקית , גרמנית , או צרפתית באופרות למשל , זה עניין שולי מכיוון שלהבין את הטקסט אף פעם לא היה משאת נפשי .<br />(באופרות בדרך כלל גם מצורף ספרון עם הטקסט מתורגם וכתוב, כולל הסיפור. כך שאפשר תמיד לקרוא אם זה מעניין ).<br />למרות השפות הרבות שמושרות בעולם בכלל, האוזן שלנו לא תמיד מצליחה לתפוס או להתרגל לשפה מסוימת , מבטא וכדומה .<br />גם אם איננו רוצים להבין את הטקסט עצמו השירה עצמה "מעצבנת" אותנו , בדיוק כפי שכלי נגינה מסוים יכול לעצבן אותנו באוזן (למשל סיטאר לחלק מאנשי המערב ...) .<br />אז למה כתבתי את כל ההקדמה הארוכה הזו אתם שואלים ?<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSu26-lo0sI/AAAAAAAAA9s/Ob3ZRH_Kmv8/s1600-h/Upojenie_CD_cover.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 300px; height: 301px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSu26-lo0sI/AAAAAAAAA9s/Ob3ZRH_Kmv8/s320/Upojenie_CD_cover.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5272508913116828354" border="0" /></a><br /><br />מפני שבאלבום החדש* של פאט מת'יני יש זמרת ששרה שירים שלמים פרי עטה פולק פולני ועיבודים עם טקסטים שכתבה וכתבו לה לקטעים ישנים של מת'יני .<br />"הבעיה" חוץ מזה שיש באלבומו (של אולי אחד האמנים האינסטרומנטליים האהובים עלי בז'אנר), גם זמרת ששרה ,<br />היא שרה בפולנית !<br />ANNA MARIA JOPEK היא זמרת ג'אז שכבר פועלת כמה וכמה שנים..נולדה ב 1970 בפולין ולמדה מוסיקה קלאסית (פסנתר) באקדמיה "שופן" בווארשה.<br />שיתוף פעולה עם אמני ג'אז ידועים כבר היו לה בעבר וזה היה רק עניין של זמן, עד שפט מת'יני יעשה איתה מטעמים לאוזניים .<br />*(האלבום יצא ב 2008 תחת הלייבל של פאט מת'יני לאחר שהוקלט ויצא בגרסה פולנית ב 2002 )<br />ב 2001 בזמן שפאט מת'יני הופיע בפסטיבל ג'אז באירופה , ניגשה אליו AMJ והציגה את עצמה , עם ביטחון רב וחינניות "כבשה" את ליבו של פאט והוא בחר להגשים את חלומה לעבוד עימו כשנה לאחר מכן .<br />מת'יני מספר שהוא התאהב במוסיקאים הפולנים ושכל סשיין ההקלטות היה מעורר ומלא השראה גם אצלו .<br />כמובן שמצד הפולנים שעבדו עם אייטם עולמי שכזה הדבר היה אדיר מאין כמוהו .<br /><br />קולה של AMJ מדהים ביופיו מלא ברק ועומק , היא שרה עם המון נשמה והמון רגש בכל המנעדים .<br />למרות המבטא והשפה ה"מעצבנת" (פולנית) השירה משאירה אותך פתוח עיניים ופעור פה , לא ברמה של וואו , אלא מהבנה כמה תום,רוך ואהבה יש לה למוסיקה ולשירה .<br />קולה לא דומה לזמרות ג'אז אחרות אמריקאיות למשל ,אלא יותר בגוון פופי חצי מחוספס חצי חלומי .<br />כמובן שהליווי של מת'יני לא נופל במאומה והוא ממלא את האווירה ואת האלבום בנגינתו הרהוטה , הרעננה והמיוחדת במינה . גאנותו נישאת באוויר בכל תו ותו באלבום ואי אפשר לטעות שזאת הפקה שלו .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSu5pvA6ngI/AAAAAAAAA98/nBnWIuJu6Zg/s1600-h/Methenypose.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 297px; height: 320px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSu5pvA6ngI/AAAAAAAAA98/nBnWIuJu6Zg/s320/Methenypose.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5272511915413380610" border="0" /></a>כלים נוספים משתתפים באלבום חוץ ממת'יני למרות שהוא הדומיננטי ביותר. פסנתר , כלי הקשה ואפילו סקרטצ'ינג מפטיפון באחד הקטעים . הנגנים הנוספים הם בעיקר פולנים שניכר שעבודתם טהורה מרוח וצילצולים אלא מוסיקה טהורה עם המון רגש והערכה למת'יני וגם לפולק הפולני באופן מסוים.<br />מי שמכיר וקצת מתעניין יודע שבפולין סצנת המוסיקה ענפה מאד ובעיקר הג'אז הפולני שנחשב למשובח ביותר .<br />הארץ מלאה בנגנים מוכשרים ובמוסיקאים מחוננים .<br />זהו לא פלא שפט מת'יני לקח פרויקט מופלא שכזה .<br /><br />הטקסטים באלבום מושרים כאמור בפולנית על ידי אנה, אך בחוברת הדיסק כל הטקסטים מתורגמים<br />לאנגלית, שכל אלה שרוצים את הערך המוסף של משמעויות הטקסט יוכלו גם להבין .<br />השילוב של השירה המצוינת של AMJ עם נגינתו הכול כך מיוחדת של מת'יני עושים את האלבום הזה לפנינה אמיתית .<br />משהו קצת שונה אמנם, אבל אמנותי להפליא .<br />האלבום משלב כאמור שירים שכתבה AMJ עם ליווי של מת'יני והאחרים , AMJ על הפסנתר כמובן בנוסף לשירה .<br />קטעים ישנים יותר של מת'יני שהפולנים כתבו לו מילים , ואפילו עיבודים חדשים .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSu3GkCWmxI/AAAAAAAAA90/ezKrL5Egf6M/s1600-h/4-11-3627-1.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 200px; height: 200px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSu3GkCWmxI/AAAAAAAAA90/ezKrL5Egf6M/s200/4-11-3627-1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5272509112147942162" border="0" /></a><br />קטעים מ "OFFRAMP", מ "STILL LIFE" ועוד .. יש אפילו עיבוד מדהים ביופיו בביצוע פסנתר, באופן אינסטרומנטלי ל "LETTER FROM HOME" המצויין של מת'יני .<br />כל האלבום הוא הפתעה אחרי הפתעה . ה"מסר" עובר את מחסומי השפה , המבטא והשוני בין המוסיקאים .<br />כמובן שהמוסיקה עצמה מאחדת ומאגדת את כולם תחת אותה "שפה" האוניברסלית השניה (אחרי המתמטיקה כנראה).<br />זהו אלבום מקסים ביופיו שיקלט אצל כל אחד ואחד ללא שום קשר לאובי ג'אז (טוב את האמת זה לא כזה ג'אז) או ז'אנר אחר .<br /><br />מומלץ ביותר !<br /><br /><br /><br />הינה קליפ לשיר הנושא של האלבום .. תהנה .<br /><object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/dBrtLnjgIV0&hl=en&fs=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/dBrtLnjgIV0&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-8417880475177264732008-11-21T14:39:00.010+02:002008-11-21T15:19:50.610+02:00RODRIGO Y GABRIELA- <span style="color: rgb(153, 0, 0);font-size:130%;" >METAL MARIACHIS</span><br /><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSawtpFoC6I/AAAAAAAAA78/koWB74Rxn8c/s1600-h/gal_vicar1.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 294px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSawtpFoC6I/AAAAAAAAA78/koWB74Rxn8c/s400/gal_vicar1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271094712053795746" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"> <span style="font-weight: bold; font-style: italic;font-family:arial;" >"It’s as if a roaming band of mariachis met up with a nomadic pack of Metallica die</span> <span style="font-weight: bold; font-style: italic;font-family:arial;" >-hards on the road somewhere, and nine months later, two stars were born.</span> <span style="font-weight: bold; font-style: italic;font-family:arial;" > One-part satanic rock, one-part angelic classical; </span> <span style="font-weight: bold; font-style: italic;font-family:arial;" >sheer fuck-your-face acoustic awesomeness in totality"</span><br /><br />תשכחו מהפיוזיין שאתם מכירים , ג'אז מהול בסגנונות שונים ומשונים, זה לא זה... !<br />זהו הפיוזיין החדש:<br />שני גיטריסטים מקסיקנים, שגרים באירלנד. מנגנים פולק ספרדי\מקסיקני עם השפעות של מטאל ורוק.<br />לזה אני קורה פיוזיין !<br /><br />זוג גיטריסטים צעירים כבש את עולם המוסיקה בסערה בשנתיים האחרונות , עם אלבום הבכורה שלהם ..<br /><span style="font-weight: bold; font-style: italic;">RODRIGO Y GABRIELA - THE ALBUM </span><br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSazUWBAmHI/AAAAAAAAA8E/aP9V0UZn8ME/s1600-h/B000HKDEE2.01.LZZZZZZZ.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 246px; height: 217px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSazUWBAmHI/AAAAAAAAA8E/aP9V0UZn8ME/s200/B000HKDEE2.01.LZZZZZZZ.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271097575972313202" border="0" /></a><br />רודריגו סאנצ'ס מצד אחד וגבריאלה קווינטרו מצד שני ..שני צעירים שגדלו והושפעו מלהקות מטאל ורוק כל חייהם.<br />מ-מטאליקה ועד פינק פלויד , לד זפלין ועד ג'ימי הנדריקס , הם נפגשו במקסיקו לראשונה בסדנת מוסיקה<br />והקליק היה מיידי .<br />המוסיקה סחפה את שניהם למחוזות מטורפים, רעננים וחדשים .<br />הם כתבו קטעים מקוריים שלהם וכן גם עיבודים לשירים וקטעים מוכרים, של הלהקות שהם הושפעו מהם ..<br />"ORION" של מטאליקה , ""STAIRS WAY TO HAEVEN" של לד זפלין ועוד ..בעיבודים שלא נשמעו מעולם .<br />הם התחילו לשלוח הקלטות דמו לכל הכיוונים עד שגילו אותם .<br />הזוג הזה מנגן LIVE ברחבי הגלובוס והם מצליחים למלא אולמות עד אפס מקום.<br />אלה הופעות אנרגטיות, מלאות הומור ומוסיקה טהורה וטובה .<br />בקרוב יוצא DVD של השניים בהופעה חיה מטוקיו !<br /><br />2 גיטרות ספרדיות מנגנות ליווי וסולו משלבות רית'ם סקשיין בתיפוף עצמי, על גבי גוף הגיטרה ובכך נותנות למאזין הרגשה של להקה שלמה .<br />רודריגו שהיה בכלל מתופף בלהקת מטאל שהיה צעיר יותר, מנגן פה גיטרה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר .<br />תשכחו מפאקו דה לוסיה , תשכחו מוינסנט אמיגו .<br />רודריגו מנגן "פינגר פיקינג" במהירות האור ועד לנגינה חושנית, עמוקה ורומנטית .<br />גבריאלה קווינטרו מלווה אותו על הגיטרה לצידו בטכניקה משגעת , רבויה באומוציות ועומק מוסיקאלי אדיר .<br />גם היא ניגנה בכמה וכמה להקות מטאל ורוק בצעירותה וההשפעות שלה דומות מאד לאלו של רודריגו .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSazdHvGSbI/AAAAAAAAA8M/DlgiaLyjy-8/s1600-h/gal_ec_rodgab.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 294px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSazdHvGSbI/AAAAAAAAA8M/DlgiaLyjy-8/s400/gal_ec_rodgab.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271097726757915058" border="0" /></a><br />הם מציינים לכל המאזינים שהם אינן מנגנים פלמנקו, למרות שכך תמיד מציגים אותם .<br />אמנם הסאונד הוא פולקלור ספרדי מקסיקני, שבקלות יכול להתפרש כמוסיקת פלמנקו מסורתית.<br />אך המבנה וההשפעות הם מרוק וכאמור מ-מטאל .<br /><br />אלבום הבכורה שלהם שיצא לפני כשנתיים בערך משלב קטעים מקוריים של השניים שנכתבו מהשפעות ומכיוונים שונים.<br />כמו היסטוריה ויקינגית , מקסיקנית , ועוד .. לאחר שהזוג החליט לטייל קצת באירופה הוא נחשף וכתב בזוויות שונות .<br />גם עיבודים לקטעים מוכרים של להקות גדולות ..ORION של מטאליקה ו "מדרגות לגן עדן" של<br />לד זפלין בעיבוד יוצא דופן, מעניין ומדהים לדעתי .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSazrO1Qc-I/AAAAAAAAA8U/Ci6fNVG-cS8/s1600-h/gal_vicar3.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 294px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SSazrO1Qc-I/AAAAAAAAA8U/Ci6fNVG-cS8/s400/gal_vicar3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5271097969180963810" border="0" /></a><br />האלבום מאגד בתוכו מוסיקה נדירה שמנוגנת בצורה יוצאת דופן , כל התווים נקיים ומדויקים .<br />זהו לא מפגן פירוטכניקה ו SHOW .. אלא מוסיקה כתובה, שמגיע מהבטן של שני האומנים הצעירים הללו .<br />אלבום נדיר ביופיו שכל חובב מוסיקת עולם , קלאסי ,מטאל ובעצם כל סגנון וג'אנר יוכל למצוא משהו להתאהב בו .<br /><br />נדיר מאד למצוא מוסיקה טובה באמת שמחדשת ומרעננת קצת את התקופה ..<br />רודריגו וגבריאלה הצליחו לעשות זאת באלבום צנוע ומדהים ביופיו .<br />ה"מטאל מאריאצ'י " של הזוג הוא KICK ASS לכל החושים ..ששומעים את האלבום אין שום מצב שלא תנועו או תתופפו ברגליכם .<br />כל קטע וקטע מסוגנן ומושפע מכיוונים שונים , הנגינה של השניים מביאה את כל האנרגיות לזרם אחד ופשוט מציף אותך באושר ובחיוכים .<br /><br />הינה קטע מדהים מקורי של השניים (כמובן שאפשר למצוא עוד הרבה ב YOUTUBE*)<br /><object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/Xhk0rvGH7hI&hl=en&fs=1"><param name="allowFullScreen" value="true"><param name="allowscriptaccess" value="always"><embed src="http://www.youtube.com/v/Xhk0rvGH7hI&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-89154276564094182862008-11-12T14:11:00.005+02:002008-11-12T14:22:50.673+02:00THE BACH ALBUM - Helene Grimaud<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SRrJhWcPNII/AAAAAAAAAtY/BGc_xIEPp4E/s1600-h/HeleneGrimaud03.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 263px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SRrJhWcPNII/AAAAAAAAAtY/BGc_xIEPp4E/s400/HeleneGrimaud03.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5267744288960099458" border="0" /></a><br /><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;">חשבתי רבות מאיזה זווית לתקוף את הסקירה הזו , האם להתחיל אותה מכיוון "באך" האגדי,<br />או דווקא מאצבעותיה המופלאות של הפסנתרנית Helene grimaud .<br />הבעייתיות שנתקלתי בה ולא בפעם הראשונה לפני כתיבת סקירה מוסיקאלית. היא מאיפה לקחת את המילים , האם מהלב לכתוב אותה או דווקא מהראש .<br /><br />החלטתי ש ...טוב האמת שעדיין לא החלטתי אבל התחלתי לכתוב אז נראה מה יצא .<br /><br />דיסק חדש יצא תחת הלייבל DG , והפעם, כמו הרבה פעמים בעבר. יצירות לפסנתר שהלחין אולי המלחין הגדול ביותר למקלדת ובכלל בכל הזמנים .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SRrJXFY18oI/AAAAAAAAAtQ/HguslUSBhB0/s1600-h/grimail.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 150px; height: 149px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SRrJXFY18oI/AAAAAAAAAtQ/HguslUSBhB0/s400/grimail.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5267744112583766658" border="0" /></a><br />"התנ"ך" כפי שמוזיקאים ומלחינים רבים קוראים לו . באך.<br />הלן גרימו החליטה לאחר זמן רב, לאחר שהיא באור הזרקורים כמעט תמיד. להוציא דיסק ביצועים ליצירות שלו גם .<br />ההחלטה בדרך כלל לא קלה לפסנתרנים, שמשקיעים מעצמם באינטרפרטציה ובטכניקה שקרובה לשלמות. ההחלטה לא קלה מפני שלנגן באך זה לא עניין של מה בכך .<br />גם בשל הטכניקה , החשיבה והעומק האדיר שיש ביצירות שלו וגם בשל בעייתיות הסאונד שמוציאים מה מהפסנתר למשל, בניגוד ל"הארפיקורד" שהיצירות הללו נכתבו בעזרתו ועבורו דאז .<br /><br />כל טכניקה ההקשה , התזמור והדינאמיקה משתנה, שיש לפניך פסנתר כנף משובח שנותן כל כך הרבה יותר ממה שהיה לבאך לעבוד איתו . אך מנגד גם ,הופך את היצירות של באך לקצת יותר מודרניות וקצת יותר עגולות ממה שהם באמת .<br />המילה "אמת" קשה שמדברים על יצירותיו של באך. מכיוון שאין שום אמת אבסולוטית או "נכון ו לא נכון" לאייך צריך או חייבים לנגן את התווים שהוא השאיר אחריו .<br /><br />פסנתרנים שונים מנסים את כוחם בהקלטות ובביצועי היצירות שלו , חלקם עושים זאת בצורה טיפה יותר אוטנטית ואחרים לוקחים את זה "רחוק" יותר. לכיוון ולנוחות שלהם .<br />זה נשמע טוב, גם פה וגם פה ונתון למחלוקת לאייך צריך לשמוע באך, לנגן אותו ולאהוב אותו .<br />כמובן שאין אני או אחר יכולים להשפיע על טעמו של מאזין. אלא טעמו הוא שלו בלבד ושכל אחד יבחר איך הוא היה רוצה לשמוע את יצירותיו של באך .<br />גלן גולד למשל הוא הדוגמא המרשימה ביותר לאינטרפרטציה אישית מאד של יצירות באך בכל השנים .<br />האומץ והתעוזה שלו בנגינתו את התווים העתיקים ראויה להערכה עצומה וכך גם הוא נרשם בספרי ההיסטוריה.<br /><br />הלן גרימו היא התפר מבחינתי , למרות שבפתיחת הדיסק היא מנגנת את ה פרלודים והפוגות<br />מה"ספר הראשון" של ה WELL TEMPERD CLAVIER בצורה מאד אוטנטית ללא פדל ססטיין וכמעט ללא לגטו .<br />האינטרפרטציה שלה דומה מאד לנגינה על "הארפיקורד" לפי הזמנים והתקיפה של המקלדת .<br />באלבום עצמו הלן גרימו בחרה בפוגות ופרלודים מסוימים מ "שני הספרים" של<br />ה WELL TEMPERED.. ועוד כמה יצירות שעליהם אני אתעכב מהשורה הבאה .<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SRrJ68j-qlI/AAAAAAAAAtg/xWKcCJvD9XE/s1600-h/e0033_0.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 270px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SRrJ68j-qlI/AAAAAAAAAtg/xWKcCJvD9XE/s400/e0033_0.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5267744728689846866" border="0" /></a><br />שתי סדרות של פרטיטות וסונטות כתב באך בחייו .. אחת שהוא כתב לפסנתר..לא מזמן הצגתי ביצועים של גלן גולד ושל מארי פראחייה שמנגנים את הפרטיטות שלו לפסנתר ,וכן סדרה נוספת שהוא כתב,<br />אך לכינור סולו .<br />באך היה כנר מחונן כפי שהיה נגן עוגב ומקלדת מחונן והידע שלו , ההשראה והדמיון שלו לכלי קשת,<br />היו עצומים .<br />הוא מכיר ומבין את הכלים, כך שתמיד היה כותב להם ובאופן יוצא דופן אפילו בהשוואה למלחינים אחרים מתקופתו שהיו מזוהים הרבה יותר עם כלי קשת. .(אם כי יצירות הפסנתר היו המוערכות, שמזכירים את באך בכלליות) .<br />שני קטעים משני פרטיטות לכינור(!) מופיעים כאן , באלבום שמייצג מקלדת ומבוצע ע"י פסנתרנית .<br />כמובן שאלה הם טרנסקריפציות על הפרטיטות לכינור, בביצוע של פסנתר .<br />הראשון , מהפרטיטה השניה ואולי המפורסמת ביותר ..נערך ושונה מכינור לפסנתר ע"י FERRUCCIO BUSONI .. מלחין , מוסיקאי ומורה למוסיקה שחי בסוף המאה ה 19 עד ל שנת 1924 .. והושפע רבות מבאך וליסט . רב המוסיקה שכתב , הלחין ו "הנדס" היו במגמה מאד "עכשווית" ודי מסובכת לעיכול.<br />הוא שיצר טרנסקריפציה לפרטיטות לכינור של באך, לימד וביצע אותם לעצמו .<br />הלן גרימו ביצעה את אותה הטרנסקריפציה בעצמה ובהצלחה מרובה . פה היא דווקא זונחת קצת את המגמה האוטנטית של באך ומנגנת את הקטע ביתר שאט ובריחוף מסוים, עם טכניקה קצת יותר מודרנית .<br />כמובן שלא הופתעתי גם מכיוון שזאת כאמור טרנסקריפציה מכינור ולא קטע שנכתב להארפיקורד וגם בשל המודרניות של "המעבר" ש"בוסוני" הביא בכתיבתו בשנים של המאה ה 20 ולא מימי באך .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SRrKV9eQnOI/AAAAAAAAAto/uLMuS5ucMFA/s1600-h/bach-hausmann.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 162px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SRrKV9eQnOI/AAAAAAAAAto/uLMuS5ucMFA/s200/bach-hausmann.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5267745192790760674" border="0" /></a><br />את הקטע השני שנלקח מהפרטיטה השלישית ..היא מנגנת במצב קצת יותר "נוח" כך אפשר להרגיש. אולי בגלל שאת הטרנסקריפציה לחלק הזה יצר רחמנינוף הרומנטי .<br />הלן גרימו מכירה את יצירותיו, את האינטרפרטציה שלו ומנגנת את יצירותיו מגיל מאד צעיר . ואולי השילוב של התווים של באך עם החשיבה הרומנטית הדי מודרנית של רחמנינוף הצליחו להביא את גרימו לשבת קצת יותר בנח על הכיסא המונח מול המקלדת ולא על קצהו .<br />"פרלודיון" מהפרטיטה השלישית הוא נתח מקסים מפרטיטה די קשה, אך מלודית להפליא של באך .<br />הלן גרימו מביאה אותו על מגש של כסף למאזין . נגינתה בטוחה וזורמת מתחילתה ועד סופה .<br /><br />היצירה הגדולה ביותר שמבוצעת באלבום הזה ושזורה בדיוק באמצע הדיסק הוא הקונצ'רטו הראשון לפסנתר שבאך כתב בימיו .<br />הפעם עם אינטרפרטציה של גרמיו וללא טרנסקריפציה או תווים מסומנים של מלחין ומוסיקאי אחר.<br />הקונצ'רטו אמנם לא ארוך אך מלווה בתזמורת ובכלי "סולו" נוספים .<br />בימי באך הקונצרטים היו כתובים בדרך כלל למספר כלי סולו וליווי , למרות שתמיד כלי מסוים הוא הדומיננטי ביותר ופה כמובן זהו הפסנתר .<br />הלן גרימו כבר לא ילדה וקו החשיבה שלה מותאם יפה מאד לקו המנחה שהיא בחרה , ניסיון לגשר בין פערי סטקאטו ה "באכיים" ובין המודרניות שהיא נוטה אליו .<br />ליווי הרמוני לעבודת פסנתר מופלאה מביא את הקונצ'רטו הראשון ליצירה עמוקה ומצויינת בדיסק הזה וגם לאתנחתא מסוימת אם כבר ,באמצע האלבום לאחר ששמענו רק פסנתר סולו .<br /><br />האלבום הזה בכללי מתוכנן מאד יפה. עם קו רחב מאד, ששוזר המון יצירות, אלמנטים ודמיון מבאך.<br />הלן גרימו בחרה יצירות מאתגרות שיובילו אותה לסף היכולת גם מבחינה טכנית וגם מבחינת דמיונה .<br />האינטרפרטציות של הפרלודים, הפוגות והקונצ'רטי מדהימים ביופיים וכמו שאמרתי , מביאים את המאזין לגבולות שבין אוטנטי לבין מודרניזם טכני מסוים .<br />הנגינה רהוטה, נלהבת ונכונה מכל האספקטים האומנותיים .<br />הלן גרימו עשתה זאת שוב , אחרי הדיסק והביצוע המדהים שלה ל"קיסר" של בטהובן שיצא לפני תקופה קצרה , היא הוציאה יחד עם DG עוד אלבום מופלא לביצועים מצוינים לפסנתר . באך כבר לא נשמע משעמם ושבלוני אם כי רענן חדש ומחודש והפעם על ידי אחת הפסנתרניות הטובות בעולם אולי .<br /><br />מומלץ ביותר.<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-10561817866272974292008-10-28T13:12:00.013+02:002008-10-29T15:27:57.453+02:00MAHLER 8th SYMPHONY<span style="font-size:180%;">חלק ב' </span><br /><br />למי שעדיין לא קרא את חלק א' , הינה זה פה - <a href="http://byrdparis.blogspot.com/search/label/MAHLER%20THE%208TH%20SYMPHONY">MAHLER 8 SYMPHONY חלק א' </a><br /><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;">עם השנים רכשתי כמה וכמה ביצועים ליצירה הזו, כפי שאני עושה עם המון יצירות קלאסיות אחרות .<br />חלק מהכיף ומהלמידה של יצירות שכאלו , זה לגלות אותן מחדש בידיי המנצחים שמנסים את גורלם ואת ניסיונם בהפקתן. למשל ביצירה הענקית הזו .<br /><br />אני אנסה לסקור בקצרה כמה וכמה ביצועים שברשותי ולהביא לכם את השוני באינטרפרטציה של כל אחד ואחד מהמנצחים, התזמורות, המקהלות וכמובן הסולנים המשתתפים תחת ניצוחם .<br /><br />בחלק זה אני אסקור שלושה ביצועים ספציפיים ..<br /><br />שלושה מנצחים ענקיים עומדים על הפרק .<br /><br />* ג'ורג' שולטי האגדי .. מנהלה האגדי של תזמורת שיקגו שנים רבות ..<br />* קלאודיו אבבאדו .. או איך שאני קורא לו , "המנצח בעל יד הזהב". אחד המנצחים הטובים בעולם כיום אם לא הטוב ביותר, לדעתי .<br />והמנצח האחרון שיסקר בפרק זה יהיה;<br />* פייר בולז . . מנצח מבוגר שסיים להקליט את מכלול סימפוניות מאהלר ממש בתקופה האחרונה.<br /><br />נתחיל, בהתחלה .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb0wZ6sAbI/AAAAAAAAAsY/20g5rjoQe_c/s1600-h/solti8.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 400px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb0wZ6sAbI/AAAAAAAAAsY/20g5rjoQe_c/s400/solti8.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5262162327056941490" border="0" /></a><br />ג'ורג' שולטי עם התזמורת הגדולה של שיקגו, יחד עם מקהלות שונות מוינה אוסטריה ..<br />מנגנים את אחד הביצועים המוכרים והמפורסמים של השמינית של מאהלר בכל הזמנים .<br />סוללת הסולנים ששרה בביצוע זה , היא הנבחרת והטובה ביותר שידעה היצירה הזו,<br />מכל הביצועים הטובים והרעים בכל הזמנים כנראה .<br />השירה היא גולת הכותרת של השמינית ופה שולטי הצליח בגדול, לאסוף אליו את מיטב הכישרונות, שעשו את תפקידי השירה מהפרטיטורה של מאהלר באופן הטבעי והמיוחד ביותר שנשמע .<br />הת'ר הרפר , לוצי'ה פופ, הם רק חלק מהשמות שמשתתפים פה בתפקיד הסולנים .<br />כמובן שהמקהלות של וינה שמשתתפות בהקלטה הזו, עושות את העבודה בצורה הטובה ואולי האותנטית ביותר בזמנים שלנו (המאה ה 20 ) .<br />אופיו ה"חזק" והמהיר של שולטי מביא את היצירה הזו לרמת דינאמיות חזקה מאד.<br />מתפרצת ולפעמים קצת יתר על המידה , אולי היכן שחייבים איפוק וסבלנות מסוימת להבנה עמוקה יותר של המוסיקה שולטי היה צריך לתת למוסיקה "לדבר" בפני עצמה .<br />בפרק הראשון האורגן שעל הבמה קצת מאפיל בשל "ווליום" גבוה יותר (שמורה לו המנצח) על הסולנים ובכך יוצר קצת ערפול מסוים על שירתם .<br />כאמור הסימפוניה הזו נכתבה לסולנים והם גולת הכותרת בכל פרק ופרק .<br />ההקלטה משנות ה 70 של שולטי היא לא מהטובות ביותר אך בשל הגרנדיוזיות העצומה, יש תחושה של נפח גדול והמון בומבסטיות בצליל ..כמובן שהעומס הזה דורש את הטכנולוגיה של היום כדי להעביר את הפירוט הרגיש שיש בארבעת החלקים של השמינית .<br />שולטי לא משאיר כלום מאחור ודוחף בחוזקה עד לשנייה האחרונה ו "לפינלה" העצמתי בכלי נשיפה ובשאר הכלים והמקהלות שמשתתפות פה .<br />זהו ביצוע מרגש , גדול וחזק מאד של השמינית ..והיא כפי שכבר ציינתי בפתיחה ..המפורסמת ביותר מכולם.<br /><br />NOTE – ל לייבל DECCA יצא רימסטר של השמינית של שולטי בסדרת ה LEGEND, שם הם ניקו את ההקלטה ועם הטכנולוגיה העדיפה של היום, הביצוע נשמע בכמה מונים טוב יותר מההקלטה הישנה.<br /><br />הביצוע השני שהחלטתי לסקור הוא של ABBADO .. קלאודיו אבאדו הקליט כמה וכמה פעמים את הסימפוניות הגדולות והמעולות של גוסטב מאהלר .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb0-5kbhaI/AAAAAAAAAsg/Pn5qOJU8zDw/s1600-h/8abbado.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 400px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb0-5kbhaI/AAAAAAAAAsg/Pn5qOJU8zDw/s400/8abbado.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5262162576071689634" border="0" /></a><br />לפני שנים רבות וגם בעשור וחצי האחרון .. הקלטות (לא המלא) האחרונות היו בפסטיבל לוצרן ב 2003. ולפני כן עם ה BPO ב DG בכמה הזדמנויות .<br />הביצוע לשמינית שאני סוקר, קלאודיו אבאדו הקליט לפני שנים מספר בשנות ה 90 (1995)<br />זו היא כנראה הקלטתו היחידה של השמינית בכל הזמנים שהוא ניצח והקליט (עד כמה שאני יודע) .<br /><br />אמנם הסולנים שיש לאבאדו בהקלטה הזו ל דויטשה גרמופון, לא ברמה הווקאלית שיש לשולטי ..<br />אך התזמורת הברלינאית היא כבר סיפור אחר. היא יכולה להתחרות בעוצמות של זאת משיקגו. בעוד הם מבצעים הכול ברהיטות רבה יותר ובדינאמיקה שקשה לשחזרה, על ידי תזמורות אחרות בעולם .<br /><br />תחת שרביטו של אבאדו, השמינית של מאהלר נהיית גדולה יותר, אך מתונה יותר מזאת של שולטי .<br />אבאדו חדור מרץ מנצח על כמות הנגנים הסולנים והמקהלות בחוסן מטורף .<br />הוא לא מתפרץ בכל זמן שמאפשרת לו הפרטיטורה, אם כי הוא נותן למוסיקה לזרום מאליה ולהגיע לשלבים הגבוהים ביותר במוסיקאליות שמביאה איתה היצירה .<br />האוזן החדה של קלאודיו אבאדו לפרטים, מקרינה למאזין את הניואנסים המיוחדים והקטנים ביותר במוסיקה. את הפירוט הרב ואת התווים הקטנים ביותר שגוסטב מאהלר כתב ועדכן שם על הניירות .<br />קלאודיו אבאדו מנצח על היצירה הענקית הזו במלוא תפארתו ותפארתה של המוסיקה הטהורה .<br /><br />לאחר האזנה לביצוע הזה: יש הרגשה שיותר מוסיקה נשארת בראש, מאשר תעלומת הביצוע עצמו .<br />וליצירה גרנדיוזית שכזו, הדבר טוב ורגיש שבעתיים .<br />ההילה שיוצר קלאודיו סביב הנגנים והמוסיקה היא חד פעמית ובזמנים המודרניים שלנו זהו אולי הביצוע האולטימטיבי לחובבי מאהלר .<br />כמובן שהדעות חלוקות לכאן ולכאן ..ויש כאלו המעדיפים טכניות ופירוט רב יחד עם הפקה מושקעת מהשנים האחרונות ..<br />פה הם דווקא יקבלו אותה מהביצוע השלישי והאחרון שאבחן להיום .. אך לפני כן עוד קצת על ההקלטה הזו .<br />הפתיחה אצל ABBADO תמיד מושיבה את המאזין על קצה הכורסא , הוא תופס אותך בו ברגע , הסולנים למרות שהם פחות "נחשבים" מאלה בהקלטה של שולטי , שרים מצוין ויחד עם המקהלות כמובן הכל נשמע הומוגני והרמוני למשעי.<br />אבאדו יודע לשלוט בכל אגף ואגף ובתשומת לב לפרטים ולכלים שמגנים סולו או מחויבים בפרטיטורה להיות מודגשים יותר .<br />יש על הבמה יחד עם מאות המשתתפים גם אורגן קונצרטים, שמנגן בפרק הראשון וכן גם בחלק הרביעי והמסיים של הסימפוניה . השליטה בעוצמות ובדינאמיקה של 150 נגנים ועוד מאות זמרי מקהלה, יחד עם עוצמת האורגן שבהיסח הדעת יכול לשבש לכולם. בשל עוצמתו והתדרים שמוקרנים לאולם .<br />תחת ניצוחו של ABBADO הסאונד נשמע מאוזן ומושלם לטעמי .<br /><br />איזון מושלם, פירוט וטכניות עילאית אפשר גם למצוא אצל -<br />פייר בולז יחד עם התזמורת Staatskapelle berlin .. הוא הקליט ל DG את השמינית לאחר מכלול של סימפוניות מאהלר.<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb2jQQyPAI/AAAAAAAAAso/kJtYUInnms0/s1600-h/boulz.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 400px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb2jQQyPAI/AAAAAAAAAso/kJtYUInnms0/s400/boulz.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5262164300150225922" border="0" /></a><br />הפקת ענק כיאה לשמינית של מאהלר והמנצח שידוע בעוצמתו ובירידה לפרטים .<br />פייר בולז פותח את היצירה בפרק הראשון אולי החשוב ביותר ביצירה כולה, בנגינה מצוינת ומפורטת במיוחד .<br />ההקלטה פנומנאלית ואולי זאת ההקלטה שהייתי ממליץ ל"אודיופילים" אשר רוצים לשמוע כל ניואנס וכל תו שמנגנים בתזמורת .<br />בולז לטעמי טכני מידי ואת ה"הילה של אבאדו או הורננסטין" לא מוצאים כאן בכל דרך שנסתכל על זה .<br />למרות שמוסיקאליות וזרימה יש פה בשפע, חסר קצת הטאצ' הסופי כדי להביא את היצירה כולה לתודעה מסוימת של המאזין .<br />הדיסק עצמו מגיע ב 2 מדיות פיסיות כאשר החלק הראשון 23 דק' בערך מופיע על המדיה הראשונה (דיסק 1 ) ושאר החלקים כמעט שעה נוספת ..מופיעים על המדיה השנייה.<br />פה חברת DG או אולי המפיקים של הביצוע הזה, רצו והצליחו לבודד את החלק הראשון של היצירה משאר המוסיקה ובכך לייחד אותה ספציפית למאזין .<br />חוץ מחשיבה שיווקית יפה ואולי גם משהו מעבר לכך, ..העניין די אידיוטי וגם לא כל כך נוח .<br />היצירה כתובה בשלמותה ב 4 חלקים וכך יש להאזין לה .<br />מתחילתה ועד סופה ..קצת מעצבו שאם כבר מאזינים ב CD ..לקום אחרי 20 דק ולהחליף מדיה לשאר הקונצרט.<br />בכל אופן ..הביצוע מופלא חד וחלק מאד. אך הוא מאופיין בפן הרבה יותר טכני מהביצועים הישנים יותר.<br />יש כאלה שיעדיפו ויבינו כך את מה שמוקלט ביתר קלות ..אין פה התפלפלויות או מוסיקה בתוך מוסיקה ..הכול נשמע מאד ברור ומאד ישר למאזין .<br />בולז קצת פחות אובייקטיבי לכתוב בדפי התווים של מאהלר ודי מושפע ממנצחים שונים שהוא כנראה "גדל" על ביצועיהם .<br />בולז תפוס לזרם מאד משכנע, אך גם פחות אינסטינקטיבי למוסיקאליות ולרוח הדתית אופראית שמאהלר ניסה להשיג פה .<br /><br />לסיכום ,<br />ביצועים רבים, טובים מאד, לא נסקרו פה . לא בגלל שהם לא חשובים מידי אלא בשל שרירותיות מסוימת שתפסה מקום .<br />הינה רשימה של כמה ביצועים מדהימים שכדי מאד להאזין להם ..<br /><br />MAHLER 8 SYMPHONY – OZAWA – BOSTON So' - PHILIPS<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb3zOkkFcI/AAAAAAAAAsw/3BloIBVfyMA/s1600-h/ozaw.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 240px; height: 240px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb3zOkkFcI/AAAAAAAAAsw/3BloIBVfyMA/s400/ozaw.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5262165674085848514" border="0" /></a><br />MAHLER 8 SYMPHONY – HORENSTEIN – LONDON SYMPHONY – BBC 1959<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb3_VPCT5I/AAAAAAAAAs4/x2l7BrwooF0/s1600-h/gorn.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 200px; height: 200px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb3_VPCT5I/AAAAAAAAAs4/x2l7BrwooF0/s200/gorn.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5262165882033033106" border="0" /></a><br />MAHLER 8 SYMPHONY – SOLTI – CHICAGO – DECCA LEGEND 1971 (REMASTER)<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb4QmFkqpI/AAAAAAAAAtA/2it1-yFuisw/s1600-h/soti82.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 320px; height: 320px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb4QmFkqpI/AAAAAAAAAtA/2it1-yFuisw/s320/soti82.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5262166178614520466" border="0" /></a><br />MAHLER 8 SYMPHONY – NAGANO – DEUTSCHER ORC BERLIN – Hm<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb9hZ6NcyI/AAAAAAAAAtI/gl7LPYBWzbI/s1600-h/nagano.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 251px; height: 251px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQb9hZ6NcyI/AAAAAAAAAtI/gl7LPYBWzbI/s320/nagano.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5262171964961551138" border="0" /></a><br />יש כמובן עוד המון ביצועים מצוינים ,<br />אלה שכתבתי עליהם גם כן בלי ספק מומלצים בעיני מאד .<br /><br /><br />קליפ מצחיק על השמינית ...<br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/zsAOOgry-8A&hl=en&fs=1"><param name="allowFullScreen" value="true"><embed src="http://www.youtube.com/v/zsAOOgry-8A&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" height="344" width="425"></embed></object><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-66145394511470154322008-10-24T14:24:00.004+02:002008-10-24T14:42:39.977+02:00MAHLER THE 8TH SYMPHONY
<br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CADMINI%7E1.JM3%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C03%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--><span dir="ltr">"THE SYMPHONY OF THE THOUSAND"</span><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr">
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQHAPrrhkoI/AAAAAAAAAsA/KY8ppyGmruo/s1600-h/Mahler8.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 300px;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQHAPrrhkoI/AAAAAAAAAsA/KY8ppyGmruo/s400/Mahler8.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5260697215401300610" border="0" /></a>
<br /><span dir="ltr"></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CADMINI%7E1.JM3%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C04%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> </p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">בקיץ 1906 יצא גוסטב ("מאהלר", לא הכלב של עופר שחורי) </span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr" lang="HE"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span style=""> </span></span><span lang="HE">לחופשה בבקתת העץ שלו ביערות..<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=""> </span>אי שם בגרמניה . זאת היית "בקתת ההלחנה" שלו ..כך קרא לה ..אך הפעם לא התכוון להלחין מאום אלא לנוח בשל הרגשה לא טובה של אפיסת כוחות . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">ביום הראשון "לחופשתו" התחיל גוסטב מאהלר, אחד המלחינים הגדולים ביותר, אם לא הגדול ביתר במאה ה-20 לכתוב את הסימפוניה\יצירה הגדולה ביותר שלו . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">הסימפוניה ה שמינית או בשמה המסחרי -<span style=""> </span>"סימפונית האלף" . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">שמה של השמינית כ "סימפונית האלף " <span style=""> </span>כפי שרבים מציגים אותה על גבי הדיסקים והתקליטים שלהם היא כאמור לא שמה ה"אמיתי".. מאהלר מעולם לא כינה אותה כך .<span style=""> </span>שם זה הוא תוצאה של פרסומת ש"נאמני\אמרגני" מאהלר כינו את הסימפוניה הזו , כדי למשוך יותר ויותר צופים ומאזינים לבכורה . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">השם "סימפונית האלף " הגיע ממספר המשתתפים העצום שמאהלר השתמש בהופעת הבכורה .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">כן , זאת לא טעות. 1000 משתתפים ניגנו ושרו ביצירה הזו .. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מאהלר אסף מקהלה ענקית של 850 גברים נשים וילדים ( 500 מבוגרים ו 350 ילדים ) ..בנוסף אליהם ניגנו תזמורת של 147 נגנים שמתוכם 8 היו מפוזרים (כלי נשיפה ממתכת) בין המקהלה הרחבה ולא ישבו עם שאר חבריהם לתזמורת .
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CADMINI%7E1.JM3%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C05%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> </p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">הקהל מנה 3400 איש שראה <span style=""> </span>את מאהלר .בבכורה הגדולה <span style=""> </span>שלו מכל . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מאהלר מעולם לא היה אהוב כל כך והתקבל מהר כל כך כמו אחרי הבכורה של השמינית.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">למרות שהיא העצומה ביותר מבחינת רגש , טקסטים מנוגדים ותזמור אין סופי, שמשתרע על כמעט שעה וחצי של יצירה גרנדיוזית ..שנכתבה ל סולנים. <span style=""> </span>לעומת סימפוניה עם סולנים . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">כך הציג אותה מאהלר בכל הראיונות והכתובים שהתייחס לשמינית ..<span style=""> </span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">"זוהי הסימפוניה שכתבתי לסולנים ולא יצירה שהשתמשתי בהם .. " <o:p></o:p></span></p> <meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CADMINI%7E1.JM3%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C06%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מאהלר מספר שביום הראשון "לחופשה" ב 1906 אז בבקתה, רוח הקודש נפלה עליו והוא היה מוכרח לכתוב את היצירה הענקית הזו .. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">כל החלק הראשון מוקדש להרגשה הזו והטקסט חוזר על משפט שהוא גם הכותרת של החלק הראשון .. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">"</span><span dir="ltr">VENI,CREATOR SPIRTUS</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span>"<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">כמובן שהכול נכתב בלטינית וגם השירה באותה השפה ..המשפט אומר בתרגום חופשי : <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">"בואי רוח הבורא "<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">היצירה נפתחת במשפט הזה וממשיכה לגולל טקסט דתי יחסי , עם תזמור מלווה מצד כל 146 נגני התזמורת היושבים . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr">
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr">Come ,creator spirit"</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr">Visit our souls,</span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr">Fill them with grace </span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr">Thou, that didst create the</span> <span dir="ltr">"</span><u style=""><span style="font-variant: small-caps;" lang="HE"><o:p></o:p></span></u></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><u style=""><span style="font-variant: small-caps;" lang="HE"><o:p><span style="text-decoration: none;"> </span></o:p></span></u></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">בקהל בין 3400 המאזינים שנוכחו באותה ה"בכורה" של מאהלר בשנת 1910 במינכן.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=""> </span>היו מפורסמים רבים ;<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=""> </span>ליד בית המלוכה הבווארי ישבו; המלחינים ,<span style=""> </span>ריכרד שטראוס , קמיל סינט סאנס , המנצח וידידו<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">, ברונו וואלטר. <span style=""> </span>סופרים , שחקנים, הוגי דעות, פוליטיקאים והרשימה ממשיכה עוד ועוד . <o:p></o:p></span></p> <p></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--><span lang="HE">בדיוק ברבע לשמונה באותו היום הגיח מאהלר מאחורי התזמורת והתמקם על במת המנצחים ..כאשר הוא פותח בעוצמה אדירה את הסימפוניה השמינית,<span style=""> </span>יחד עם<span style=""> </span>1000 המשתתפים שעל הבמה . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">4 שנים לקח למאהלר לבצע את "בכורת" היצירה שלמעשה כתיבתה נסתיימה לאחר רק 8 שבועות (ההלחנה הסתיימה לאחר 6 ) בדיוק מהיום שהתחיל בה כאשר נפלה עליו רוח הקודש . <o:p></o:p></span></p> <p></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CADMINI%7E1.JM3%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C08%5Cclip_filelist.xml"><o:smarttagtype namespaceuri="urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" name="State"></o:smarttagtype><o:smarttagtype namespaceuri="urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" name="City"></o:smarttagtype><o:smarttagtype namespaceuri="urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" name="place"></o:smarttagtype><o:smarttagtype namespaceuri="urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" name="country-region"></o:smarttagtype><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><!--[if !mso]><object classid="clsid:38481807-CA0E-42D2-BF39-B33AF135CC4D" id="ieooui"></object> <style> st1\:*{behavior:url(#ieooui) } </style> <![endif]--><style> <!-- /* Font Definitions */ @font-face {font-family:"Trebuchet MS"; panose-1:2 11 6 3 2 2 2 2 2 4; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:647 0 0 0 159 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} p {mso-margin-top-alt:auto; margin-right:0cm; mso-margin-bottom-alt:auto; margin-left:0cm; mso-pagination:widow-orphan; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> </p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אלה הם הביצועים החיים שהתפרסמו לאחר מכן עם אותה מסת המשתתפים (בכורות בעולם)
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p style="margin: 0cm 0cm 0.0001pt;"><span style="font-size:85%;"><strong><span style=";font-family:";" >- World premiere: September 12th, 1910, <st1:city st="on"><st1:place st="on">Munich</st1:place></st1:city>, conducted by the composer himself, Gustav Mahler.</span></strong></span><span style=";font-family:";font-size:85%;" ><o:p></o:p></span></p> <p style="margin: 0cm 0cm 0.0001pt;"><span style="font-size:85%;"><strong><span style=";font-family:";" >- American premiere: March 2nd, 1916, <st1:place st="on"><st1:city st="on">Philadelphia</st1:city>, <st1:state st="on">Pennsylvania</st1:state></st1:place>, conducted by Leopold Stokowski <o:p></o:p></span></strong></span></p> <p style="margin: 0cm 0cm 0.0001pt;"><span style="font-size:85%;"><strong><span style=";font-family:";" >- English premiere: April 15th, 1930, <st1:city st="on"><st1:place st="on">London</st1:place></st1:city>, with Henry Wood conducting the BBC Symphony Orchestra.</span></strong></span><span style=";font-family:";font-size:85%;" ><o:p></o:p></span></p> <p style="margin: 0cm 0cm 0.0001pt;"><span style="font-size:85%;"><strong><span style=";font-family:";" >- Japanese premiere: December 8th, 1949, <st1:city st="on">Tokyo</st1:city>, with Kazuo Yamada conducting the <st1:country-region st="on"><st1:place st="on">Japan</st1:place></st1:country-region> Symphony Orchestra (now NHK Symphony Orchestra).</span></strong></span><span style=";font-family:";font-size:85%;" ><o:p></o:p></span></p> <p style="margin: 0cm 0cm 0.0001pt;"><span style="font-size:85%;"><strong><span style=";font-family:";" >- Canadian premiere: June 24th, 1983, <st1:city st="on">Toronto</st1:city>, with Andrew Davis conducting the <st1:city st="on"><st1:place st="on">Toronto</st1:place></st1:city> Symphony Orchestra.</span></strong></span><span style=";font-family:";font-size:85%;" ><o:p></o:p></span></p> <p style="margin: 0cm 0cm 0.0001pt;"><span style="font-size:85%;"><strong><span style=";font-family:";" >- Taiwanese premiere: October 10th, 1995, <st1:city st="on">Taipei</st1:city>, with Uri Mayer conducting the National Symphony Orchestra (<st1:country-region st="on"><st1:place st="on">Taiwan</st1:place></st1:country-region>) (formerly known as National Concert Hall Symphony Orchestra).</span></strong></span><span style=";font-family:";font-size:85%;" ><o:p></o:p></span></p> <p style="margin: 0cm 0cm 0.0001pt;"><span style="font-size:85%;"><strong><span style=";font-family:";" >- Chinese premiere: October 11th, 2002, <st1:city st="on">Beijing</st1:city>, with Long Yu conducting the <st1:country-region st="on"><st1:place st="on">China</st1:place></st1:country-region> Philharmonic Orchestra (that’s no more than five years ago).</span></strong></span><span style=";font-family:";font-size:85%;" ><o:p></o:p></span></p> <p style="margin: 0cm 0cm 0.0001pt;"><span style="font-size:85%;"><strong><span style=";font-family:";" >- Southeast Asian premiere: May 29th, 2004, <st1:country-region st="on">Singapore</st1:country-region>, with Lan Shui conducting the <st1:country-region st="on"><st1:place st="on">Singapore</st1:place></st1:country-region> Symphony Orchestra.</span></strong></span><span style=";font-family:";font-size:10;" ><o:p></o:p></span></p> <p></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CADMINI%7E1.JM3%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C09%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> </p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">בתמונה לאופולד סטוקאסקי מ 1916 עם 1068 משתתפים בהפקה הגדולה ביותר כנראה אי פעם של השמינית . <o:p></o:p></span></p> <p></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQG_NkC75vI/AAAAAAAAAr4/-WEuyg3YNQY/s1600-h/mahler_8th_1068.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 400px; height: 214px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SQG_NkC75vI/AAAAAAAAAr4/-WEuyg3YNQY/s400/mahler_8th_1068.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5260696079480645362" border="0" /></a></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CADMINI%7E1.JM3%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C10%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> </p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">לסימפוניה ארבעה חלקים כאשר החלק הראשון מופרד מכל השאר אך מחובר מבחינה מוסיקאלית כתמיד ביצירות של מאהלר .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">המלחין ידוע בתצורות הסגורות שלו בכל יצירה ויצירה , גם למעשה כאשר יש <span style=""> </span>יציאה מהקווים המנחים ומהמפתחות המקובלים באותה היצירה, החזרה וסגירת המעגל היא נחלתו לתמיד .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">החלק הראשון – </span><span dir="ltr">VENI CREATOR SPIRTUS</span><span lang="HE"> <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">החלק השני – סקרצו <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">החלק השלישי – אדאג'ו <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">והחלק הרביעי שנוגד את החלק הראשון – </span><span dir="ltr">THE BIRTH OF EROS</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> <span lang="HE">(טקסט מ<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr">II</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> <span dir="ltr">FAUST</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> של וואגנר ) <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">
<br /></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">החלק הראשון והחלק הרביעי מדברים על שתי תרבויות שונות לגמרי , בשתי שפות מקוריות שונות ובשתי תקופות שונות לגמרי את החלק הרביעי הוא לקח מהמאה התשיעית. אלו כתובים של הארכיבישוף מ "מאינצ'" (</span><span dir="ltr">MAINZ</span><span lang="HE">).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מאהלר זכר רק חלק קטן מאד מהכתובים ומהשירים שקרא בילדותו ולבקשתו שלחו לו את הטקסטים בשלמותם למינכן, בעוד הוא עובד על המוסיקה לחלק הרביעי ללא טקסט . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">לאחר שגילה שהטקסטים בלטינית כמובן, <span style=""> </span>מצא שתירגמו אותם לגרמנית וכך יכול הוא להשתמש בהם בקלות יתרה. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אחרי מסת העבודה שהיית לו עם החלק הראשון ועם הטקסט" </span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"><span dir="ltr"></span><span dir="ltr"></span>"VENI CREAYOR SPIRTUS</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> הוא היה די מפוחד להתחיל זאת שוב ועם טקסט אפילו קשה יותר . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">להפתעתו ולגאוותו מצא שהטקסט מתאים לתזמור ולהלחנה שלו בשלמות וללא דופי . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">בעיקרון מאהלר כתב את החלק הרביעי מהסצנה האחרונה של </span><span dir="ltr">FAUSTII</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> .. וזה אולי הדבר הקרוב ביותר לאופרה שמאהלר מעולם הגיע אליו. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">חוסר ההתאמה בין החלקים הראשון והרביעי יוצרת אצל מאהלר ובסימפוניה השמינית תהפוכות ואסימטריות .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=""> </span>אך זאת <span style=""> </span>אפשר להבין רק דרך הטקסט (מי שמבין את הלטינית או רוצה לקרוא את כל היצירה בשלמותה).<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=""> </span>מבחינה מוסיקאלית למרות הקונטרסט שהכניס מאהלר באופן מלאכותי, השאיר קווי מתאר דומים ומקשרים לאורך כל היצירה מתחילתה ועד סופה .<o:p></o:p></span></p> <p></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><meta equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8"><meta name="ProgId" content="Word.Document"><meta name="Generator" content="Microsoft Word 11"><meta name="Originator" content="Microsoft Word 11"><link rel="File-List" href="file:///C:%5CDOCUME%7E1%5CADMINI%7E1.JM3%5CLOCALS%7E1%5CTemp%5Cmsohtml1%5C11%5Cclip_filelist.xml"><!--[if gte mso 9]><xml> <w:worddocument> <w:view>Normal</w:View> <w:zoom>0</w:Zoom> <w:punctuationkerning/> <w:validateagainstschemas/> <w:saveifxmlinvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:ignoremixedcontent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:alwaysshowplaceholdertext>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:compatibility> <w:breakwrappedtables/> <w:snaptogridincell/> <w:wraptextwithpunct/> <w:useasianbreakrules/> <w:dontgrowautofit/> </w:Compatibility> <w:browserlevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> </w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:latentstyles deflockedstate="false" latentstylecount="156"> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><style> <!-- /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} @page Section1 {size:612.0pt 792.0pt; margin:72.0pt 90.0pt 72.0pt 90.0pt; mso-header-margin:36.0pt; mso-footer-margin:36.0pt; mso-paper-source:0;} div.Section1 {page:Section1;} --> </style><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} </style> <![endif]--> </p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span style=""> </span>החלק השני והשלישי הם מקשרים מוסיקאליים וזמרתיים בין שני החלקים המנוגדים בטקסט שמאהלר השתמש בשמינית . אך הם לא פחות גדולים, מלודיים, או מורכבים מהשניים שאני מתעכב עליהם פה .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">היצירה גדולה וסוחפת מאד. למרות שהיא חייבת בריכוז מצד המאזין לכל אורכה כדי ליהנות ממנה בשלמות (בדיוק כמו כל יצירה של מאהלר לדעתי) .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אלו יצירות לא קלות לעיכול ויש פה עניין של </span><span dir="ltr">VOCAL</span><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span><span lang="HE"><span dir="rtl"></span><span dir="rtl"></span> יחד עם המון מוסיקה, שלפעמים נדמית שולית למול השירה של הסולנים והמקהלות . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">את היצירה יש כמובן לשמוע מתחילתה ועד סופה כדי לקבל את כל הרגש והדינאמיקה שמאהלר התכוון לה ולא לעצור בכל חלק להפסקות ארוכות מידי למרות העייפות המובנת מהעומס הרב (אני מגזים כמובן).
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">את הסימפוניה ה-שמינית, מאהלר כתב בטכניקות שונות והציף בהם את כל הידע שלו ..החלק הראשון כתוב כסונטה זמרתית ואילו האחרונה כתובה בטכניקה שונה לגמרי .. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">כל היצירה כולה מתוארת וכתובה כסימפוניה ולא כאורטוריה, או כאופרה כפי שבוודאי המון אנשים יטעו בגינה .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">יש למצוא את קווי המתאר ולהבין באופן יחסי את המתמטיקה והתיאוריה הרחבה, שמאהלר השתמש פה בכל תו ותו .
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אך כל אחד ואחד יוכל ליהנות מהמוסיקה וכן גם משירת הנגנים, שחוץ מהטקסטים היפים בעלי המשמעות שמאהלר הכניס פה , הוא גם יצר אשליה של כלי נגינה עם קולותיהם של הסולנים וכמובן עם המקהלה על כל גווניה , נשים גברים וטף.
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">זאת היצירה הגדולה ביותר שהוא כתב .</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">לא סתם לדעתי, לקח לו 4 שנים מאז כתיבתה לבצע אותה בבכורה עולמית .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">זאת יצירה שגם כותבה ויוצרה הלו הוא מאהלר כאמור, <span style=""> </span>היה צריך לעכל כנראה את גודלה העצום, מבחינה רגשית ופיסית . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">המוסיקה, התזמור והטקסטים על כל גווניה יוצרים פה הרמוניה ניסיונית, אך מוצלחת ביותר.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"> של המלחין ב "ה" הידיעה של המאה העשרים . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">זאת אולי לא היצירה הנגישה ביותר של מאהלר למאזיני המאה ה 21 , אך היא ללא ספק המוערכת ביותר על ידי חובבי מוסיקה רבים שמדובר בגוסטב ("מאהלר", לא הכלב של עופר שחורי כן ?!) . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מן<span style=""> </span>פרדוקס שכזה שדווקא בימי הבכורה ב 1910 שהשנים היו קצת יותר בעייתיות מבחינת קבלת מלחינים, כאלה ואחרים ויצירות ענק שכאלו.</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"> השמינית היית הצלחתו המסחררת ביותר של מאהלר והתקבלה באהדה מטורפת (מחיאות הכפיים בסיום הבכורה, הגיעו ליותר מ 20 דק מחרישות אוזניים מקהל של 3400 איש) .</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">זהו סוף החלק הראשון אשר סוקר על קצה המזלג (אני לא צוחק!) את היצירה האפית הזאת.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">בחלק השני אעבור על כמה וכמה מהביצועים שרכשתי , שמעתי וניתחתי עם השנים..לעצמי כמובן .
<br /></span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl">
<br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">א.
<br /></span></p>
<br /><span lang="HE"><o:p></o:p></span><p></p> <p></p> </div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-55586187511203767052008-10-09T00:31:00.020+02:002008-10-12T15:04:56.648+02:00ROUGUE AUDIO - TEMPEST II<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3K8nmIeUI/AAAAAAAAAqg/m0Fo-yZ3H8c/s1600-h/tempest.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3K8nmIeUI/AAAAAAAAAqg/m0Fo-yZ3H8c/s400/tempest.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255079482981120322" border="0" /></a><br /><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;">ממש לא מזמן, סקרתי את ה preamp של חברת "ROGUE AUDIO" ..<br />סקירה זו, היא מאין סקירת המשך, למכשיר שכיום צמוד לו ..הפעם ה POWER! .<br /><br />ה TEMPEST II הוא למעשה מגבר משולב שמסוגל לעשות "הכול" מבחינת הגברה .<br />אז למה הוא צמוד ל קדםמגבר ואיך ?..נגיע לזה .<br /><br />בואו נתחיל ראשית עם קצת עובדות ואלקטרוניקה ;<br />ה T-II תוכנן לעבור כמגבר משולב להגברה כוללת של מערכת סטריאו .<br />אפשר לחבר לו עד 5 מקורות והוא מוציא 90W לצד בטופולוגיה שפופרתית טהורה .<br />הT-II משתמש ב ארבעה שפופרות מסוג KT88 עבור כוח , 2 שפופרות מסוג 12ax7 עבור ה INPUT<br />וזוג 6sn7 שמשמשות כדרייברים למנורות הגדולות .<br />למגבר יש כפתור ווליום , "סלקטור מקורות" ובאלנס .<br />למגבר יש גם כפתור MUTE והוא מגיע כמו ה 99 עם שלט רציני ומאסיבי מאלומיניום יצוק, שמתפעל את כפתור הווליום בלבד . ROGUE מאופיינת בתכנון קצר ביותר ועם כמה שפחות "פויילשטקים" בציוד שלהם, כך שהם מנסים להכניס כמה שפחות מנגנונים נעים, או אלקטרונים עבור "נוחות" בשל כך השלט לא שולט על שום דבר חוץ מהנ"ל.<br />למרות זאת מצאתי שיש פה המון פיצ'רים , יחסית למגברים אחרים שאני מכיר.<br />כפתור הדלקה וכיבוי ולד כחול (כמובן)לאינדיקציה, נמצאים על הלוח קדמי .<br /><br />המגבר כבד מאד (כמעט ששבר לי את הגב שהעלתי אותו 3 קומות) ..ומשקלו 24 ק"ג .<br />בנוי באופן מעולה ומאסיבי ביותר , גם שמרימים את המכסה העליון כדי להגיע לשפופרות, אפשר לראות שחברת ROGUE יודעים בדיוק איך בונים מגברים וציוד שפופרות בכלל .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3LKGK7l0I/AAAAAAAAAqo/Y_83ygPYExc/s1600-h/TEMPESTInside.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3LKGK7l0I/AAAAAAAAAqo/Y_83ygPYExc/s400/TEMPESTInside.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255079714526828354" border="0" /></a><br />במבט על הכפתורים , ה FACE PLATE ובהצצה פנימה ,מגלים בניה מדוקדקת, חלקים יוקרתיים וטובים וחשיבה על כל מ"מ במגבר.<br />מאחור אפשר להבחין בכניסות רבות למקורות , ו בשלושה יציאות, לא פחות .<br />הראשון הוא לקדם מגבר חיצוני , (המגבר בנוי כאינטגריטד, אך משתמש בקדם פאסיבי בתוכו. כאשר המכשיר מאפשר חיבור קדם-מגבר אקטיבי כדי לקבל את היתרונות של אחד כזה).<br />השניים הבאים הם יציאות או ל SUB או כ PREOUT למי שרוצה ל-השתמש ב T-II דווקא כ pre או להגביר את הרמקולים שלו ב BI-AMP . ולשרשר את ה T-II עם עוד הגברה .<br />עוד מאחור , בורג ארקה למי שמחבר אנאלוג אל ה T-II ,כפתור אשר בורר בין מצב triode למצב<br />Ultraliner ... (על כך בהמשך גם כן) וכמובן שקע כניסה IEC לכבל חשמל (מסופק מהחברה כבל "פשוט) .<br /><br />את המגבר ניסיתי "שבורר המקורות" במצב "PREAMP" כך שהמגבר עובד בתצורת"POWER" בלבד.<br />מחובר לרמקולים מצד אחד ומהצד השני ל קדם מגבר חיצוני אקטיבי, מאותה החברה (ה-99 להזכירכם) .<br />המקורות השונים כמובן מחוברים ל קדם . כך ש ל T-II אין שום תפקיד חוץ מלהגביר .<br /><br />לפני האזנה ראשונית, יש לבצע BIAS לשפופרות הכוח . הדבר פשוט ביותר ואפילו מי שלא יודע מה זה BIAS ,<br />יכול לקרוא את הצעדים הפשוטים בחוברת ההדרכה ולעשות כך בקלות ובמהירות ללא שום בעיה.<br />הT-II מאפשר גם חיבור של רמקולים הפועלים ב8 אום, או ב 4 אום.<br />בעזרת שינוי כבלים קצר בתוך המגבר (פשוט ביותר) אפשר לעשות את השינוי ביניהם .<br />המגבר מגיע כשהו מוכן כבר לרמקולים של 8 אום מהחברה, כך למי שיש רמקולים הפועלים בנומינאלי ב 8, לא צריך לשנות דבר .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3RS80YZ_I/AAAAAAAAAqw/CbSmoGbVLCQ/s1600-h/TEMPESTB.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3RS80YZ_I/AAAAAAAAAqw/CbSmoGbVLCQ/s400/TEMPESTB.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255086463704918002" border="0" /></a><br />הפעלת המגבר לוקחת כ 40 שניות פחות או יותר, עד שהמערכת מחממת את השפופרות למצב האזנה<br /><span style="font-weight: bold;">(כמובן שלמצב האזנה אידיאלי כדאי לחכות לפחות 15 דק או קצת יותר, כדי לקבל את מלוא עושר השפופרות . )</span><br />תכונה זאת שומרת על חיי הציוד ועל השפופרות עצמן, היא מאריכה כך את חייהן .<br /><br />2 "קליקים" נשמעים מה TEMPEST II , כך אנו יודעים שהוא מוכן לפעולה ..<br /><br /><br /><br /><span style="font-weight: bold;">SOUND :</span><br />לפני שאתאר את ששמעתי , אתחיל ברקע לגבי הטופולוגיה והיחס שלי אליהם בשנים האחרונות .<br />כל אודיופיל מתחיל יודע , ששפופרות זוכות ליחס חם בקרב אוהבי התחום.<br />כנראה בשל יתרונותיה הסוניים על פני הטופולוגיות האחרות, בנוסף בשל שלל תיאורים וסופרלטיבים שמתקשרים בדרך כלל עם ציוד שפופרתי .<br /><br />לאחר ניסיון (של כולנו) המסקנות הם: שלטופולוגיה מסוימת אין שום יתרון על השנייה באופן מוחלט וכל אחד אמור לבחור את מה שמתאים לו, מהמון סיבות וכיוונים . אם זה התאמה לרמקולים , התאמה לסגנונות המוסיקה , התאמה לוגיסטית, כספית וכמובן של טעם .<br />לכל טופולוגיה היתרונות שלה מול החסרונות כמו כל דבר בחיים . בסופו של דבר אנו חיים עם ערימה של פשרות,<br />גם אם הוצאנו 50 אלף שח על מערכת אודיו ואף גם יותר .<br /><br />אצלי במערכת נוסו הגברות רבות , בטופולוגיות שונות ובמחירים בטווחים שונים . בסופו של דבר אני תמיד חזרתי למגבר הכוח הפרטי שלי שבסופו של יום גם התאים לי הכי הרבה .<br />סגנונות המוסיקה שאני מאזין להם ורסטיליים ביותר ומאופיינים ביחס אחוז גבוה בתזמורות ובמוסיקה עמוסת כלים ודינאמיקה מאד רחבה.<br />טופולוגית השפופרות היית תמיד אצלי בסוף הרשימה מכיוון שכל מגבר שעד היום התארח אצלי , "נפל" במבחן התוצאה,<br />כאשר הוא היה אמור להגביר את סגנונות המוסיקה האלו .<br />אין כמובן ספק שאותם אי אילו הגברות, היו טובות יותר בסגנון כזה או אחר מאשר המגבר האישי שלי ..מידי פעם .<br />ועשו לי אין ספור צביטות בלב .<br />למי שהמקום והממון מאפשר יחיה עם שתי הגברות (מאד דומה לגברות ..) או יותר שיוכל להחליף ביניהם שיחפוץ ולפי סגנון המוסיקה שהוא מאזין . כמובן שלא לכולם זה מתאים ואנו מנסים למצוא את זה שיעשה את מה שאנחנו רוצים ברמה הגבוה ביותר .<br /><br />מפלצת הכוח הפרטית שלי (Vincent SP-331 ) שלטה ביד רמה בכל סגנון וסגנון אך מאידך לא הצטיינה מעבר "לטוב מאד" בשום סגנון מסוים .<br />שנים רבות חייתי מנקודת מוצא, שההגברה שלי עושה 85% טוב את כל הסגנונות במקום שתהיה לי הגברה שעושה 92% טוב בסגנון מסוים אך רק 50 % בסגנון אחר .<br />לא הייתי מוכן לוותר על איכות בסגנונות מסוימים לטובת אחרות .<br /><br />כאשר האזנתי בתקופה האחרונה לצמד מבית ROGUE, התחלתי לשנות את דעתי בנושא .<br />צמד המכשירים שמהווים הגברת שפופרות טהורה (קדם וכוח).<br />לא מתעייפים ולא מזיעים בכמעט שום דיסק או סגנון שהשמעתי דרכם .<br /><br /><span style="font-weight: bold; font-style: italic;">לשם הגילוי הנאות: שום מגבר שפופרות שהיה אצלי לא סיפק 90W לצד כפי שה TEMPEST II מספק . מאד יכול להיות שזה מה שהיה חסר כל הזמן .</span><br /><br />אמנם חסרונות אחרים התגלו דרך צמד האמריקאים , אך אלו התגלו כחסרונות שוליים, שאחד מסוגל להתעלם מהם וליהנות מהיתרונות הרבים שיש כאן בכל זאת .<br /><br />בפעמים שהבאתי מגברי שפופרות לבדיקה, היית לי דרך רגילה לנסות אותם וכמובן הציפיה לאכזבה באמצע הדרך כאשר "התותחים הכבדים" יצאו החוצה וניסו את כוחם של הגברות אלו .<br /><br />האלבום הראשון הפעם שנכנס ל CDP כדי לשמוע את הצמד, היה ENRICO RAVA הופעה חיה במונטריאול , שם "ראווה ", "בולאני" וחברים מנגנים סשיין שלם לכבודו של מיילס דיויס .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3RtQKzmjI/AAAAAAAAAq4/r-UQhFW4b2w/s1600-h/ENRICO3.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3RtQKzmjI/AAAAAAAAAq4/r-UQhFW4b2w/s400/ENRICO3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255086915575847474" border="0" /></a><br />זו היא אחת ההופעות והדיסקים האהובים עלי בספריית המוסיקה שלי .<br />אני מנסה תמיד לקחת אותו איתי לכל בדיקה .<br />שם חצוצרה נשמעת חצוצרה. הדינאמיקה והמוסיקה בעיקר, עושים את החוויה לפתוחה ולאמיתית הרבה יותר מכל ציוד אודיו ספציפי.<br />כמובן שלא הופתעתי שצמד ה ROGUE "אכל" את ההופעה לארוחת בוקר והביא לביתי צלילים באיכות גבוהה כזאת, בחדר המוסיקה שלי .<br />החצוצרה היית בעלת נפח אדיר אך לא גדולה מידי ..(למרות העיוות הטבעי שהמנורה מכניסה במוסיקה)<br />ה T-II יחד עם ה 99 לא הגדילו אותה למידות לא פרופורציונאליות .. הם הביאו לכלים את הנפח הטבעי שלהם ואת משקל המוסיקה המיוחד, שיש בהופעות אקוסטיות מאין אלה מבלי לעוות את גודלם הפיסי .<br />לא יכולתי להפסיק את ההופעה באמצע, כמו תמיד האזנתי לה בשלמותה.<br /><br />מיד לאחר שהתאוששתי מההופעה המצמררת והמיוחדת הזו , הדיסקים והתקליטים התחילו להישלף זה לאחר זה .<br /><br />תור הפסנתר :<br />פסנתר הוא אחד הכלים הקשים לשחזור במערכת אודיו והייתי מאד סקרן לשמוע האם הT-II יוכל לשחזרו באופן משביע רצון. מדוע אני מתבטא כך ?<br />מכיוון שכמעט ואין שום מגבר שפופרות שלא מעוות את סאונד הפסנתר במיוחד ומוסיף בקצוות דיסטורשיין מסוים .<br />כמובן שהדיסטורשיין הוא יחסי ..ופה הוא נמצא גם כן ..אך בשול .<br />הוא מורגש בעיקר לאלה שהתרגלו לשמוע את הכלי ב LIVE או דרך הגברת SS .. שם הוא כמעט תמיד נקי למשעי.<br /><br />בטהובן , "הרמוניה מונדי" , פול לואיס מנגן את ה "אפסיונאטה" . הפרק הראשון לא קל למערכות רבות.<br />הדינאמיקה ועוצמת הנגינה מגיע לפיקים עצבניים ומעט המערכות שעוברות אותו בשלום. גם יקרות ו"נחשבות" מאד.<br /><br />טווחי הדינאמיקה גבוהים מאד כאן וזוהי יצירה סוחפת, מוסיקאלית ומאתגרת סונית כל ציוד אודיו .<br />למרות שיש שם "רק" פסנתר ..<br />הROGUE צולח את הקטע הראשון, כמעט באין מפריע , 90W לצד שולטים ברמקול ולא נותנים לו להיכנס לקליפינג או אפילו לדיסטורשיין בחלקים הקשים ו הטובעניים ביותר . שוב, משקל נוסף נכנס למשוואה ויד שמאל של פול לואיס, נשמעת באיזון כמעט מוחלט עם יד ימין. שבדרך כלל נשמעת הרבה יותר טוב ובאופן מוחשי יותר בהקלטות אלו.<br />הסאונד נהיה "נוזלי" יותר בהשוואה להגברת SS ו "ענברי" (אני מאד אוהב לתאר סאונד "בצבעים" ) יותר בפרזנטציה<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SPHpcbhiPOI/AAAAAAAAArg/DAw23CPdu8I/s1600-h/lewis3.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SPHpcbhiPOI/AAAAAAAAArg/DAw23CPdu8I/s400/lewis3.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5256238914752101602" border="0" /></a><br />הכללית .<br />מי שלא מסוגל לשמוע קצת "עגלגלות שפופרתית" מסוימת, כנראה שיעקם את האף למשמע המגבר הזה .<br />חברות אודיו מאופינות בתחתימת צליל לפי תיכנונם , גם בין הגברת שפופרות ..יש חברות עם סאונד יותר "נקי" וחד , מודרני אולי ויש כאלו עם תכנון קצת יותר "רומנטי" ועם הדגשה בתדרים האמצעיים.<br />המיד בס והתדרים הנמוכים יותר מקבלים פה משמעות אחרת מאשר רק "בסים". <br />לא עוד בומים , או שליטה מלאה בתדר באופן מוחלט וזהו . אלא בסים מוגדרים , עמוקים, יפים ומלאי מוסיקה .<br />בניגוד ל הגברת ה SS ששולט ברמקול עד כדי משטר טוטאליטרי, אך חסר נשמה לפעמים .<br /><br />ה T-II "מנגן" בתדרים הנמוכים והכניס LOW MID למשוואה באופן רציף ומאוזן, עם שאר הספקטרום.<br />הסופרלטיבים שמזווגים רבות עם ציוד שפופרתי, כמו; חם, מעגל פינות וכדומה הם משהו שבעיקרון לא ממש קיים . ציוד שפופרתי בינוני או מתוכנן באופן "לקוי" יכול להישמע מאד "עייף" , חסר פירוט ומעגל פינות , כל אלה עשויים להעביר אשליה של חמימות מסוימת .<br />במגבר הזה לא שומעים שום אשליות , כל התדרים מובאים עד לפתח הרמקול למרות ה"מיד" שמודגש יותר באופן טבעי, בשל התכנון ותכונות הטופולוגיה הספציפית הזו .<br />פסנתר נשמע טוב יותר במנורות, למרות העיוותים שנכנסים למוסיקה, בשל אותם דברים שהביאו את היתרונות גם כן .<br /><br />פירוט לא חסר בשום שלב. זאת למדתי דווקא מהדיסקים הבאים שנכנסו לפעולה . .<br />הרי הייתי חייב לאחר שהצמד עבר את "מבחן הפסנתר", להוציא קצת את "התותחים הכבדים" כאמור .<br />שוסטקוביץ השביעית (לנינגרד , עם גרגייב) צ'יקובסקי השישית (מרווינסקי ותזמורת סט פטרסבורג)<br />מאהלר – סימפונית ה 1000 (השמינית ..עם בולז) ועוד .. ועוד..<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3SEFPLvYI/AAAAAAAAArI/bZhMaUmxeHs/s1600-h/shos.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3SEFPLvYI/AAAAAAAAArI/bZhMaUmxeHs/s320/shos.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255087307778407810" border="0" /></a><br />אלו יצירות עתירות כלים , הפקות ענק , דינאמיקה ועוצמות אדירות ..<br />כאשר כאמור, כל מגבר שפופרות שהיה אצלי עד ה TEMPEST II לא הצליח לעמוד מולם. הדיסטורשיין והקריסה בסופרלטיבים הבסיסיים ביותר כמו אימג' וSTAGE לא מענו לבוא עימם.<br />הצמד האמריקאי העביר דבר הפוך לגמרי , הם פשוט גיחכו לשמע כל סיפוניה וכל יצירה והגיבו בפה מלא - ! KEEP THEM COMING<br />קבוצות הכלים נשמעו בבהירות רבה , כלי הנשיפה מעץ הביאו תכונות אופי<br />כפי שכתוב ביצירה והיה אפשר לשמוע את קולם ביתר פירוט ..כינורות ומשיכת קשתות היו בנמצא בכל זמן שהמדיה איפשרה לשמוע, עד כדי זיהוי המיקומים ואפילו הפיכת הדפים מפעם לפעם בדקות השקטות .<br /><br />יצירות גרנדיוזיות נוספות הושמעו דרכם בתקופה האחרונה , כללתי אופרות איטלקיות וגרמניות בהפקות ענק (THE RING, TOSCA ...) . אורטוריות דתיות שבנוסף לעומס כלים גדול, הצטרפו גם סולנים ומקהלות (המיסה בF של באך , המטאוס פאסיון .. .)<br />לאחר שהבנתי שהצמד יכול על הז'אנר הזה, דעתי ולילותיי התחילו להתמלא ברעיונות רכישה וכמובן הסקת מסקנות והעמדת מחשבותיי מחדש, לעצם הידיעה שגם אני יכול ליהנות מהגברת שפופרות. על כל יתרונותיה מבלי להתפשר על שליטה בסגנונות מוסיקה עמוסים וחזקים במיוחד .<br />כל זה אמור לעלות לי כסף רב, אך לא "במחירים יוניספרים" כפי שתמיד הערכתי .<br /><br />לא הכול ורוד ואם אהיה חייב לשים אצבע על מינוסים כאלו ואחרים, הייתי יכול , אך כפי שאמרתי עוד בהתחלה, אלה "מינוסים" או "חסרונות", שאני מסוגל להתרגל אליהם , לקבלם ואפילו לחבקם מעת לעת. בעוד אני נהנה מהסאונד המשובח שמגיע מה T-II ומה 99 המשודכים מהיום יחדיו .. המוסיקה נשמעת נהדר והחוויה מעפילה על סך כל חלקיה של האנאלטיות בגין יתרונות וחסרונות של כל ציוד וציוד .<br />בסופו של דבר זה מה שחשוב לחובב מוסיקה מושבע ..כמוני למשל .<br /><br />הבטחתי עוד בהתחלה לספר למה העדפתי לחבר קדם חיצוני ולא להשתמש במה ש ROGUE כבר סיפק ותכנן בתוך ה TEMPEST II ..<br />אז ..<br />MARK (אחד המייסדים ואיש נחמד מאד) מחברת ROGUE , ידע בדיוק מה הוא עושה.<br />קדם-מגבר כפי שכבר תיארתי וסיפרתי בסקירה הקודמת. הינה פה : <a href="http://byrdparis.blogspot.com/2008/09/rogue-ninety-nine-magnum.html">ROGUE - NINETY NINE MAGNUM</a><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3SmTFv2gI/AAAAAAAAArQ/nCcG1C6-SFU/s1600-h/RA99M.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3SmTFv2gI/AAAAAAAAArQ/nCcG1C6-SFU/s400/RA99M.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255087895612480002" border="0" /></a>הוא הלב הפועם והמעצב המוחלט של מערכת האודיו בחלקים (פרט לרמקולים כמובן).<br />כמובן שהחברה שתכננה ויצרה את הציוד הנ"ל, יודעת זאת בדיוק כמונו . חיבור קדם חיצוני אקטיבי, נותן למאזין את תוספת הדינאמיקה , המהירות והסאונד שיש ל 99 למשל אצלי, להציע בחיבור עם ה TEMPEST II.<br />..הצמד נעשה דינאמי , הדוק ומשובח יותר מאשר כל אחד מהם לבד .<br />הם מתאימים מהחברה מכל הבחינות, אלקטרונית וסונית מכיוון שהם נועדו לעבוד יחד תכנונית .<br />ה TEMPEST II במצב POWER בלבד (כפי שהשתמשתי בו) הופך להיות מוצר דומה ב LINE של ROGUE שהוא ה STEREO 90 (מגבר כוח סטריאו ) וזה האחרון אמור מבחינת החברה, לעבוד עם ה 99 ..בהתאמה מלאה .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3S44-eCcI/AAAAAAAAArY/QRt7YVVoJuo/s1600-h/90FrontNew.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SO3S44-eCcI/AAAAAAAAArY/QRt7YVVoJuo/s400/90FrontNew.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5255088215020145090" border="0" /></a>הורסטיליות של ה TEMPEST II מבחינת המאזין והמשתמש הרגיל מהוה VALUE FOR MONEY גבוה ביותר .<br />התחרות מאד גדולה בתחום המחירים של עד 3000$ למגבר שפופרות. אך ROGUE נותנים פה פייט חזק מאד לחברות האחרות. גם מבחינת התכנון ,המראה, הרכיבים המעולים ש MARK מרכיב בציוד של החברה וכמובן הכוח האדיר שחברת ROGUE AUDIO הצליחה להוציא מזוג KT88 לצד .<br /><br />בדרך כלל מגברי שפופרות עתירי כוח עולים פי כמה וכמה ממה שאפשר לקנות מ ROUGE האמריקאים ,<br />אך אני יכול להבטיח לכם ,שזה בשום אופן לא בא על חשבון איכות סונית במקרה הזה .<br /><br />בחזרה קצת ל TEMPEST ..<br />ל T-II יש אפשרות לעבור בין מצב TRIODE למצב ULTRALINER בעוד שהמוסיקה מתנגנת,<br /> ע"י מתג מאחורי המגבר.<br />חדי האוזן שבינכם יוכלו להבחין, שבזמן שהמגבר עובד בתצורת TRIODE למשל ,הסאונד "נקי" יותר ופתוח יותר ..<br />האופי של המצב הזה הוא שפופרתי יותר (מה שזה לא אומר ..) .אך יש TRADE-OFF מסוים עבור כל אותם "יתרונות" שהוא נותן , ה TEMPEST II הופך לספק רק 60W לצד במקום ה 90W שהוא מספק במצב ULTRALINER ..<br />הסקירה כולה נעשתה שהמגבר היה במצב האחרון , החזק ביותר ,ששלט במוסיקה שהשמעתי דרכו באיכות הטובה ביותר .<br />ניסיתי מפעם לפעם לשנות את המצבים תוך כדי שהמוסיקה ניגנה..<br />כפי שכבר כתבתי , רק חדי האוזן יצליחו לזהות את ההבדל ורק בסגנונות המוסיקה שמאפשרים זאת .<br />סה"כ זהו פיצ'ר נחמד מאד לכאלו שאוהבים "לשחק" קצת עם ציוד האודיו שלהם ..ולהתנסות במה הם מסוגלים לתת בכל אחד מהמצבים .<br /><br />אני ? אני אוהב את המוסיקה שלי יותר מכל , וכיום אני נהנה גם מהגברת שפופרות איכותית, שמסוגלת לתת לי את כל סגנונות המוסיקה שלי באיכות טובה מבלי להתפשר ..כמעט ...<br /><br /><br />הנתונים הטכניים של ה TEMPEST-II (הועתק מהאתר)<br /><span style="color: rgb(44, 45, 89);font-family:Verdana,Arial,Helvetica,sans-serif;font-size:85%;" ><br />- output power: 90WPC minimum<br /> - THD: <0.1% color="#afbed1">- </span>20Hz - 20KHz at peak output,<br /> <span style="color: rgb(175, 190, 209);">- </span>10Hz - 100KHz at 10 watts<br /> - input sensitivity: 1.0V RMS<br /> - dimensions: 18" W x 15¾" D x 7" H<br /> - weight: 60 lbs<br /> - shipping weight: 65 lbs<br /> - power requirements: 120V/240V - 50/60Hz<br /> <br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-12671033609452606202008-10-06T11:23:00.008+02:002008-11-03T13:10:49.635+02:00PIERANUNZI plays SCARLATTI sonatas impro<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOnmNsJ7bWI/AAAAAAAAApg/3dX3yXSoKeM/s1600-h/%D7%A7%D7%9E%D7%A8%D7%9F%D7%91%D7%9D.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOnmNsJ7bWI/AAAAAAAAApg/3dX3yXSoKeM/s400/%D7%A7%D7%9E%D7%A8%D7%9F%D7%91%D7%9D.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5253983563169885538" border="0" /></a><br /><span style="font-size:100%;"><br />רק פעם ב , מגיע אלבום מיוחד שכזה. שמשלב גם מוסיקאליות מדהימה ,גם מבצע שהוא עילוי בתחום וגם שילוב של מוסיקה קלאסית עם ג'אז יחד .<br />מה עוד אפשר לבקש ?<br /><br />אנריקו פיארנונצי הוא פסנתרן עילוי לדעתי , חי את חייו לרב בספרד והוא יליד איטליה .<br />פסנתרן ג'אז בחסד עליון עם טאצ' מופלא ו FEEL מיוחד מאד .<br /><br />באלבום זה אנריקו בחר לנגן קטעים של דומיניקו סקארלאטי , מלחין מתקופת הבארוק, בשילוב עם אימפרוביזציות ג'אזיות על הקטעים הקלאסיים עצמם .<br /><br />ראשית , מי הוא סקארלאטי המדובר :<br />נולד בנפולי שבאיטליה בשנת 1685 ולמד מוסיקה מאביו (שהיה מוסיקאי גם כן ..). דומיניקו הוא הילד השישי מבין 10 אחים .<br />דומיניקו היה אורגניסט\הארפיקודיסט עילוי בתקופתו והתחיל לנדוד בין הערים הגדולות של אירופה דאז .</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOnmf9TF82I/AAAAAAAAApw/qxof9YUEVz4/s1600-h/scarlatti_portrait.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOnmf9TF82I/AAAAAAAAApw/qxof9YUEVz4/s320/scarlatti_portrait.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5253983877009372002" border="0" /></a><br /><span style="font-size:100%;">לונדון , רומא , מדריד , ליסבון וכדומה .<br />דומיניקו התמחה בטכניקה ובנגינה על "הרפיקורד" ואפילו היו עושים השוואה בינו ובין אחד "הקומפוזרים" הגדולים של התקופה "הנדל" ..<br />דומיניקו סקארלאטי כתב אין ספור יצירות למקלדת (555) ואפילו 5 אופרות שלמות ..בעיצומו של חייו היה חבר של "פרינאלי המסורס" (חבל איטלקי ) ויחד הם הופיעו רבות . כאשר סקארלאטי היה מלווה את שירתו השמימית של פארינלי במקלדת .<br />דומיניקו סקארלטי נפטר במדריד בגיל 71 לאחר שנישא כמה פעמים והוליד ילדים .<br /><br />קצת על הטכניקה ,על הכתיבה, של דומיניקו סקארלאטי ועל יחודה ..<br />סקארלאטי הושפע רבות ממלחינים איטלקיים בני תקופתו כמובן , אך בשל מסעותיו ברחבי אירופה, הוא גם הושפע<br />רבות "מהשפעות איבריות" , ספרדיות פורטוגזיות , פלמנקו וכדומה .<br />לא סתם המון אנשים שמבינים במוסיקה שומעים את סקארלאטי ומדמיינים דווקא הרמוניות של גיטרה ספרדית ,<br />גם הכתיבה שלפעמים היא דיסוננסית, מאפיינת מאד את הכתיבה הפורטוגזית וגם את יצירות המקלדת של סקארלאטי בהתאמה .<br />פראזות רבות יהיו קשות גם לנגני המקלדת הטובים ביותר, בשל טכניקה שמגיע לחלקי פסנתר לא "הגיוניים" ברצף הנגינה.<br />מי שמנגן סקארלאטי על פסנתר יודע שהוא לא "יושב" כמו שצריך על היד ויש לעבוד על "טכניקה" רבות, לפני שניגשים ליצירות שלו .<br />סולמות "פרינגיים" מנוגנים רבות ויש להקפיד על דינאמיקה זהירה, לאלה שמנגנים את יצירותיו על פסנתר ולא על הרפיקורד או אורגןשלהם כתב סקארלאטי את יצירותיו .<br /><br />אנריקו פיארנונצי יליד איטליה וחי את חייו במדריד, בחר את סקארלאטי בתור המלחין שעליו הוא מקדיש את אלבומו החדש ..<br />וזה לא היה במפתיע יש לומר.. עם אותם השפעות ומאותם הארצות באו שניהם והעבודה של אנריקו על יצירותיו של סקארלאטי , מדהימה ביופיה וביחודה כאמור .<br /><br />האלבום משלב כמה מהסונטות היפות של דומיניקו סקארלאטי.<br />אנריקו פיארנונצי בחר אותם בקפידה והאלבום משלב את הסונטות יחד עם קטעים משולבים שלו שהוא פשוט מניח אימפורביזציות על ואחרי הסונטות עצמן .<br />שלוש סונטות בלבד באלבום, מנוגנות באופן טהור. לפי כתב היד של סקארלאטי, ללא שום IMPRO מצד אנריקו , הם K18, K51 , K260.<br />ששאלו את אנריקו למה את אלה הוא השאיר ללא תמורה מצידו, הוא השיב שלדעתו' שלושת אלה הם מספיק אינטנסיבים מוסיקאלית ועשירים כל כך עד שלא הרגיש שום צורך להוסיף עליהם .<br /><br /></span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOnmTsBiv-I/AAAAAAAAApo/TiLEfgOVrCY/s1600-h/scarlatti.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOnmTsBiv-I/AAAAAAAAApo/TiLEfgOVrCY/s400/scarlatti.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5253983666213928930" border="0" /></a><br /><span style="font-size:100%;">נגינתו של פיארנונצי מדויקת להפליא למרות שהוא נגן ג'אז ולא קלאסי בהוויה שלו (לא שזה סותר את הטכניקה או הדיוק שהם מסוגלים לו כן?!).<br />הסונטות נשמעות מעולה ,בטכניקה ובFEEL שמחויב במציאות, שמנגנים יצירות שנכתבו להארפיקורד .<br />האימפורביזציות של פיארנונצי נשמעות כאילו הוא המשיך באופן טיבעי ביותר, את הסונטות עצמן ולאו דווקא שבירה חדה מהג'אנר הקלאסי .<br />חדי האוזן יכולים להבחין מתי מסתיימת הסונטה עצמה ומתי מתחילה האימפורביזציה . אך גם פה לפעמים דרוש ריכוז רב. אני לשמל נפלתי כמה וכמה פעמים בעצמי ברגעים של הסך הדעת .<br />זה כמובן לא דבר של מה בכך .. וה"בלבול" הזה נובע כמובן בשל יחוד כתיבתו של סקארלאטי ..המוסיקה מפולפלת מאד וגם משלבת דיסוננסים, בריחה "ממפתחות" אמצע, חזרה אליהם וטכניקות "משוגעות" קצת יותר, מ"מלחין הבארוק הקרוב לביתך" .<br /><br />זהו אלבום לא פשוט בכלל שדורש קצת ריכוז מהמאזין ,<br />יחודו עולה בקנה אחד, עם היצירות הטובות ביותר. קלאסיות ,או ג'אז מהשנים האחרונות .<br />את האלבום לא קל להשיג אבל מומלץ לחפשו ..<br />הלייבל שהוא הקליט הוא CAMJAZZ לכל אלה שצריכים לדעת וטיבה של ההקלטה מעולה .<br /><br />תהנו .<br /><br />סרטון של אנריקו מנגן בפסטיבל ב טורינו (איטליה)<br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/TdMZdnWyhbU&hl=en&fs=1"><param name="allowFullScreen" value="true"><embed src="http://www.youtube.com/v/TdMZdnWyhbU&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" height="344" width="425"></embed></object><br /></span>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-6995336656295366042008-10-02T23:39:00.011+03:002008-10-02T23:59:33.493+03:00THE SQUEEZEBOX<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOU0AWsr1gI/AAAAAAAAAow/_9Kz_cq-of4/s1600-h/MainImage.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOU0AWsr1gI/AAAAAAAAAow/_9Kz_cq-of4/s400/MainImage.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5252661721095198210" border="0" /></a><br />לאחר כמה ימים של "ספיגה טכנולוגית" של מה שכנראה, יחליף את כל מה שאני מכיר ומוקיר כיום<br /><div dir="rtl" style="text-align: right;">מבחינה רומנטית ומעוד כמה בחינות ..<br />אני יכול לשטח ולסכם פחות או יותר, את החוויה עד היום ..(5 ימים ברוטו סה"כ) .<br />כמובן שכל הנאמר צריך להילקח בעירבון מוגבל וגם מנקודת מבט שעוד לא חיברתי לו DAC חיצוני (איכותי או לא, זה לא משנה) ולא שום שדירוג נוסף (ספק כוח , החלפת צ'יפ וכדומה(/<br />הכתבה הנ"ל, לא כל כך כתבה ..כי אם סיפרו מסע משעשע, של מאורעות הימים האחרונים שעברו עלי לטובה ולרעה ..<br /><br />אז הכול התחיל מבורותו של קרוב משפחה ..ו "זכייה" שלי במכשיר (להלן SQUEEZEBOX הידוע בכינויו גם SB3 )<br />שעד היום לא הצלחתי להביא את עצמי להתקשר לבזק סטור ולרכוש לעצמי .<br />למרות עלותו השולית (ביחס לשאר הדברים שאנחנו קונים כן ?!) ...והקסלנות שלי להתחיל<br />ל"התקשקש" עם הצעצועים האלו (כן כן להתקשקש !!! )<br /><br />רגע... יוצאים קצת מהרצף ,כדי להבין טיפה רקע מחשבתי שרץ לי בראש כבר די הרבה זמן :<br />בשל אוסף אדיר של דיסקים ושינויים על גבי כמה שנים בסגנונות האזנה (תנודות בים ז'אנרים על גבי אחוזים ניכרים)<br />וכמובן מעבר לחדר מוסיקה (ששם כל "הזבל" שלי אמור להימצא ..)<br />הגעתי ל"לפקק" די רציני מבחינת מקום אחסון ...החדר כיום מכיל קצת יותר מ 2000 דיסקים וקצת יותר מ 1000 תקליטים. כורסת יחיד וכמובן את המערכת על כל חלקיה ..<br />כל אלה בחדר שאומנם מסודר ומעוצב לתלפיות אך מונה 10 מטר רבועים ..כולה ~.<br /><br />לפני כמה חודשים "סדר פסח" קטן הוביל 500-600 דיסקים לארגזים שאוחסנו במחסן ו 200 תקליטים לערך שמצאו את עצמם במחסן גם כן, למסירה.. נגיד..<br />מה שהשאיר +- 500 דיסקים מ ה ז'אנר הפחות מושמע מבחינתי ..ו 1500 מהממושמעים עדיין בחדר .<br />הגידול אצלי הוא די גדול .. (30 דיסקים בחודש פלוס מינוס ) מה שמביא בחישוב מהיר- שעוד מעט אצטרך לשים דיסקים באמבטיה .כדי שיהיה לי איפה לשבת בחדר.<br /><br />מחשבתי כבר זמן רב נדדה לעבר כונן קשיח, שיאחסן את כל הדיסקים הלא מושמעים בדרך קבע ואת אלה ,לאחסן במחסן..או להחזיר למעגל המאזינים בעולם (קריא - למכור)<br />אך הרעיון תמיד נגנז בשל תחושות "אין כוח " (זה הרבה דיסקים !) ,גם ואולי והכי חשוב,<br />שלא היה לי שום דרך להשמיע אותם במידה וארצה (כמובן באיכות סבירה ומעלה).<br /><br />חוזרים:<br />אז ה SB3 הגיע אלי בירושה לאחר שהיה מעמד יפה על ה DVD של "אב ההנהלה", ללא כל אוויר או חשמל הזורמים בחלציו מעולם ..(של ה SB כן ?!)<br />חיבור די זריז, למערכת ולחשמל והעמדתו ביתר כבוד באותו LEVEL מגובה פני הים עם הפטיפון שלי .. והופ תצוגה ירוקה מבריקה מבשרת לי שהוא דולק וגם "מחפש את הרשת האלחוטית שלי "<br />כמובן ששום דבר עדיין לא פועל ולא יכול לעבוד, כי צריך "לקנפג" את כל נושא המחשב המרכזי,<br />כדי שיהיה ל"צעצוע" הזה מאיפה לשאוב את המוסיקה ולנגנה ..<br /><br />כמובן שלא היה לי את ה,MANUEL או דיסק התקנה, או כל דבר אחר שאולי, או לא ,מקבלים עם הערכה החדשה .<br />רק את המכשיר, את השלט (מינוס סוללה ..) ואת ספק הכוח המקורי שלו ..<br /><br />אני כמובן לא מתייאש במהירות ..<br />כמה הקשות באינטרנט ומגיעים לאתר של "LOGITECH" (אלה שקנו את SLIMDEVICES) .. ומורידים ב PDF את ה"מדריך" ...32 עמודים "קלילים" וזה נגמר ... YA RIGHT!<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOU0EvXEkZI/AAAAAAAAAo4/xpP55WFTD4Q/s1600-h/reardiagram.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 368px; height: 234px;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOU0EvXEkZI/AAAAAAAAAo4/xpP55WFTD4Q/s400/reardiagram.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5252661796434907538" border="0" /></a>קוראים הרבה, מבינים קצת פחות . מורידים את ה MUST ל בינתיים וזה שהתחלתי את כל הפעולות לאחר סעודת ערב החג ובשעה קצת מאוחרת, 12 בלילה לערך, לא עזר בכלל לרמת הריכוז .<br />תוכנה חינמית מהאתר עצמו (שמשום מה ירדה ב 9KB בשנייה ולא במהירויות הרגילות כיום )<br />רק זה לבד לקח איזה חצי שעה אם לא יותר, למזלי היה לפחות את המדריך "הקצרצר" לקרוא בינתיים .<br /><br />AND TO MAKE A LONG STORY SHORT ...<br />בסופו של דבר, לאחר כמה ניסיונות והתנסויות הצלחתי ,בשעה 3 וחצי לפנות בוקר, להקשיב לקטע או שניים שבקעו מן המערכת ללא כל התערבות או התקרבות מצידי אליה ...<br />HAPPY ? HAPPY !<br /><br />מה שמעתי ? קבצים מן המחשב בסלון (שבו קנפגתי והורדתי את תוכנת ה SERVER עבור ה SB ) שנשארו לי עוד מהימים שהייתי טורח להוריד מ "SOULSEEK" וכדומה כדי לדגום אלבומים חדשים וישנים לפני קניה ..אז , נשארו לי שם איזה 18 -20GB של מוסיקה מז'אנרים שונים.<br />כמובן שכל אלה הורדו מתוכנות אינטרנטיות לפני מספר שנים והם כולם כמעט ב MP3 "מסריח"<br />של 128 ובמקרה הטוב קצת יותר ..<br />למה "מסריח" ? מכיוון שאחרי שיש לך SB3 ואתה קורא קצת בפורומים שחברים מדברים על הנושא אתה מבין שפחות מ FLAC ,שמאלק ,שפיץ, שפיל, אוג , זוווובבבייייי! אסור !<br />אז אם אסור, אז אסור!.<br />אני כמו אודיופיל מן השורה ,ממושמע, מרים מסר אישי ישירות לרב המנצחים על ענייני SB3 בארץ מבחינתי, כדי ללמוד מהמאסטר מה עושים כדי לשמוע "הכי טוב שאפשר" ..(לפחות מבחינת הקבצים כן?!)<br />אז אחרי כמה שעות הגיע מסר בחזרה באורך הגלות, עם לינקים לתוכנות נוספות וגם לינקים לכל מיני הסברים ארוכים על קינפוגים נוספים ועוד מושגים כאלו ואחרים !<br />אני ,שלבסוף סיימתי לקרוא את המסר חשבתי לעצמי, WHY ?????????????<br />שחזרתי לעשתונותיי, התחלתי להוריד חלק מהתוכנות המומלצות, על ידי המאסטרים העוסקים בתחום (SB להזכירכם ) .<br />קראתי את ההסברים (הזהירו אותי על עקומת למידה תלולה במקצת בנושא ...לקחתי את זה בחשבון כמובן)<br />ופעלתי על פיהם .. הבאתי כמה דיסקים שגם ככה רציתי לעשות להם RIP ו התנסיתי ..<br /><br />התוכנה המומלצת מכל, היא ה EAC המדוברת על לשונות כל "הדגיטלאישים" (ככה אני קורא להם דרך אגב מהיום ) שכמובן איתה התחלתי והיא הראשונה שלמדתי ...<br /><br />מסובך , בלאגניסטי ולוקח FOREVER לעשות RIP לדיסק ...חצי שעה ישבתי כמו מפגר והסתכלתי על מליון חלונות קופצים וזזים על המסך. שבסופו של דבר הקבצים היו על המחשב בפורמט המומלץ ביותר כדי לא לאבד מידע, אך עדיין מקובץ מבחינת מיקום ..מה זה מכווץ?!?! , מה אני אגיד לכם??<br />..כמעט חצי ג'יגה לקח לי דיסק בודד .. (מה זה??? יש לקרוא את זה בעיוות פנים חמור)<br />מה שהביא אותי ישר, לחפש פתרון איפה אני מאחסן מידע של 1000 דיסקים כמעט .<br />בחישוב מהיר של 400MB לדיסק רציני ב FLAC .. אני צריך לפחות 500GB של דיסק קשיח ..וזה רק ככה להתחלה ..<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOU0k4iIymI/AAAAAAAAApI/ys3s2KQYMqE/s1600-h/squeezebox_network.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOU0k4iIymI/AAAAAAAAApI/ys3s2KQYMqE/s320/squeezebox_network.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5252662348653054562" border="0" /></a><br />אז-<br />אתמול הלכתי וקניתי לי כונן קשיח חיצוני המחובר למחשב ב USB2 ..אה הא! אמרתי (גיליתי את אמריקה עלק..) כולם משתמשים בזה אתה לא היחיד אמרו לי (טמבל) ..<br />אז עכשיו יש מקום (עלק), ויש SB3 שמחובר למערכת ב כבל שעולה כמו המכשיר עצמו ועל המחשב בסלון מותקנת תוכנה ועוד אחת ועוד אחת ולידו נח מן ספר שחור עומד (WD5000 שלפחות יש לו לד כחול !! שלא יגידו שזה לא אודיופילי חלילה) ומה שנשאר עכשיו זה לעשות RIP לכל הדיסקים שרציתי להעיף מהחדר למי לעזאזל יש זמן לזה ?? אני בשנת 2012 אסיים ! אולי ..<br /><br /><span style="font-weight: bold; font-family: arial;">SOUND:</span><br />עד כאן הקשקשת ...עכשיו מתחיל העניין האמיתי .<br />הרי בסופו של דבר אם המוצר הזה על כל מרכיביו, לא נשמע לפחות סביר אז למה ואיזה טעם בכלל יש בכל זה ?<br />היה עדיף להשאיר את כל הדיסקים ולהמשיך לשמוע אותם פעם בכמה שנים מה CDP שכבר שילמנו עליו מחיר כבד (לפחות לא הייתי צריך להגדיר אותו למערכת) .<br />כמובן שכל המדובר כאן הוא בהתייחסות לפתרון שאני מנהל בעזרת ה RIG הזה.<br /><br />אז כפי שהתחלתי את סיפור המסע הזה , אני לא חיברתי אותו ל DAC לא החלפתי לו את CHIP ההמרה<br />D\A ולא קניתי ספק כוח מיוצב חדש ומשופר.<br />הבדיקה היא עם המכשיר עצמו ,מחובר עם כבל איכותי ישירות למערכת וקבצים מRIP שאורך חצי שעה (FLAC) שמוזרמים ב WIFI מהמחשב בסלון לחדר המוסיקה .<br />כל זה משמיע מוסיקה בכלל בכלל לא רע .. לפני כמה ימים שמעתי את הקבצים "המסריחים" שלי דרכו הוא נשמע "בסדר" לא טוב במיוחד אבל לא גרוע ..זה לא DVD של 150שח במגה ...אבל גם לא איזה CDP סביר ומעלה<br />חלבי כזה , קוהרנטי מספיק כדי שיהיה אפשר להגיד שהוא מפורט, אבל בלי הרבה נפח או "נשמה" מיוחדת.<br />היום עם הקבצים המקודדים "קצת אחרת" הוא נשמע "קצת" יותר טוב .<br />יש כבר פירוט מוחשי וגם נפח , אפשר ממש לדבר על הסאונד דרך סופרלטיבים אודיופילים אבל החלטתי שהסיפור הזה יהיה קצת יותר קליל ..אז רק אגיד שזה נשמע טוב מאד, עד נהדר ..<br />עדיין הרגשה קלילה של דיגטאליות מסוימת , לא יודע אם זה מהמכשיר עצמו או בשל העובדה שהמחשב מזרים את המידע הזה באוויר אליו , אבל משהו "מהנשמה" שיש למשל ב CDP שלי (RAYSONIC CD128 ) אין פה .. ולכל הסקפטיים ..עשיתי מבחן עיוור , A\B SWITCH על אותו הדיסק מול הקבצים ב FLAC .<br />אין מה לעשות, לCDP יש צבע אחר לסאונד ויש חתימת צליל שונה ..<br />זה לא עניין של מי טוב יותר, או פחות טוב. רק עניין של זיהוי טהור ומיידי 100 פעם מתוך 100!<br />(רק לשם הבהרה , אני העדפתי את ה CDP בכל פעם אבל למעשה זה עיניין של טעם כנראה כמו בכל דבר)<br />אז סאונד לא רע יש לו , ו LOOK לא רע , גם יש לו (כמובן שזה תלוי בטעם ...ובעיקר עם שמים את שומר המסך עם המחוגים "אה לה מקינטוש")<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOU0T-7rOaI/AAAAAAAAApA/qUkT7tU-6Co/s1600-h/squeezebox_v3_VU.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOU0T-7rOaI/AAAAAAAAApA/qUkT7tU-6Co/s320/squeezebox_v3_VU.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5252662058313005474" border="0" /></a><br />אז מה הבעיה ?<br />לי זה עדיין מנוכר , גם אחרי שעוברים את כל "מסכת העינויים" של הגדרות וקינפוגים.<br />את הזמן הבלתי חוזר של ה RIPים המטורפים, שעושים למאות ואלפי דיסקים ..<br />זה עדיין קובץ במחשב שמעבירים מהשלט במחי יד ללא כל הוקרה או טקסיות מסוימת. שלי אישית מאד חשובה ..<br />בלי לדבר כמובן על "הנשמה" ועל הסאונד שאני מקבל מה CDP ועל אחת כמה וכמה מהפטיפון .<br /><br />אז אולי עם DAC טוב הסאונד ישתפר עוד יותר . או עם ספק כוח משודרג, או יותר מזה,<br />החלפת הצ'יפ הפנימי לאחד טוב פי כמה ..<br />עדיין זה "צעצוע" עבורי, שמעביר קבצים מהמחשב לתוך המערכת מבלי שאוכל לגעת ולמשש את האריזות , לקרוא ולהביא בתמונות .<br /><br />אז כמובן שבשבילי הוא מהווה פתרון יחסי, לכמות וסתימה של מדיות שיש לי ואיני רוצה אותם בחדר בכל זמן נתון ..<br />אבל לחשוב עליו כמקור לכל דבר שיחליף את המדיות האהובות שלי ...לזה אני עדיין (אישית) לא מוכן .<br />אולי פעם , בעתיד , שאתבגר אולי ?! ..<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOU06Jq8ppI/AAAAAAAAApQ/J_XZYOzMPVY/s1600-h/squeezbox-1.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SOU06Jq8ppI/AAAAAAAAApQ/J_XZYOzMPVY/s400/squeezbox-1.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5252662714030663314" border="0" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-47870456544204019762008-09-19T16:50:00.015+03:002008-09-19T18:59:28.477+03:00ROGUE - ninety nine magnum<span style="text-decoration: underline;"><br /></span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPAXMgyoFI/AAAAAAAAAnY/kEjvW7LP7Ac/s1600-h/99FRONTnew.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 383px; height: 118px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPAXMgyoFI/AAAAAAAAAnY/kEjvW7LP7Ac/s400/99FRONTnew.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5247749495545045074" border="0" /></a><br />דיונים רבים נפתחים על חלקי המערכת השונים ,<br /><div dir="rtl" style="text-align: right;">על יתרונותיהם ועל חשיבותם של חלקים מסוימים יותר מחלקים אחרים .<br />אסכולות "נלחמות" אחת בשנייה ; רמקולים תחילה, מקור תחילה וכדומה ..<br />אני נמצא איפה-שהוא "בדמדומים" של כל האסכולות הללו .<br />אני עדיין די משוכנע, שרמקולים הם החוליה החזקה והמשפיעה ביותר, במערכת סטריאו.<br />אך גם המקור הוא גורם משפיע וחשוב עד מאד. (למרות שלדעתי הגורם המשפיע ביותר בתחום המקורות, היא דווקא המדיה עצמה ולא המכשיר ...אבל זה קשור לדיון אחר).<br /><br />כבר שנים שמסקנה אחת , בקשר לחשיבות חלק מסוים באלקטרוניקה ברורה לי.<br />ה"קדם מגבר" הוא אחד החלקים החשובים והמעצבים ביותר בשרשרת .<br />כמובן שמי שמשתמש במגבר משולב לא יכול להחליף את הקדם מגבר הפנימי שיש לו , אך אלו שמגבירים את הרמקולים שלהם עם סט של מגבר כוח וקדם מגבר , יכולים כמובן "לשחק" עם החברות והדגמים השונים , לשדרג ולחפש את הסינרגיה הטובה ביותר לטעמם .<br /><br />עם השנים בדקתי קדמי מגבר שונים ,למדתי את יתרונם על מערכות שונות, על שינוים בחתימת סאונד של מערכות שלמות בגין שינויים אלו וכדומה ..אפילו קדמי מגבר שפופרתיים בתוצרת DIY בעלי תכנון שונה , מנורות שונות, שנתנו סאונד שונה לגמרי . התקציבים נעו מ 2000 שח ועד כמה אלפי $ , מתוצרת עצמית וכאלו בעלי "שמות" אודיופילים ..כמובן בטופולוגיות שונות SS , TUBE , היברידי וכו .<br /><br />לאחרונה בדקתי קדם מגבר שהכרתי לפני כן במערכת של חבר טוב , אך אצלי במערכת עדיין לא .<br />הקדם מגבר הוא ROGUE AUDIO –ninety nine magnum .<br />המערכת שלי מורכבת (למי שעוד לא מכיר )<br />רמקולים של JMLAB 816S , הגברה – כוח וקדם של חברת VINCENT בטופולוגיה הייברידית , מקור של החברה הקנדית RAYSONIC ה CD128 וכן סט אפ אנלוגי שכולל פטפון של VPI ופונו סטיג' של חברת AQUA (ישראל) .<br />סט ההגברה שלי כולו (כוח וקדם) עולה בסביבות ה 10K שח ..לא מספר גבוה כל כך בתחום האודיופיליה אך לא משהו פשוט מאד .<br />הסט מהווה ערך לכסף באופן יוצא דופן , בנוי חזק מאד ומדויק ומנגן ברמה סבירה ביותר.<br />לא משהו מיוחד או מרשים, אבל מאוזן ונקי .דבר שהיה חשוב מבחינתי תמיד, שהסט מהווה ALL-ROUNDER ומצליח להתמודד עם כל רמקול (שאני ניסיתי לפחות) ועם כל סגנון מוסיקה. יש לו רזרבות כוח אדירות והוא נייטראלי עד כמה שיכול להיות סט ב 10K שח .<br /><br /><span style="font-weight: bold;">NINETY NINE : </span><br /><br />הרוג הוא מכשיר די גדול שמשתמש בטופולוגיה שפופרתית באופן טהור , ארבע שפופרות מסוג 6SN7<br />הדגמים הישנים יותר לפני ה MAGNUM היו מגיעים עם שפופרות "פשוטות" יחסית אך החברה שידרגה את הדגם וכיום מסופק עם הקדם שפופרות NOS של GE .<br />מאחורה אפשר להבחין ב חמש כניסות ושתי יציאות ; אחת למגבר כוח ואחת שמתפקדת כ REC OUT.<br />הגברה לאוזניות קיימת בקדם הזה ואפשר לראות את הכניסה (להפתעתי הרבה) גם מאחורה מתחת לבורג הארקה עבור פונו סטיג' פנימי להגברת MM ו MC (כרטיס אופציונאלי)<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPAkVMBrlI/AAAAAAAAAng/TH5cYpQ0NI0/s1600-h/99BACK.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 407px; height: 130px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPAkVMBrlI/AAAAAAAAAng/TH5cYpQ0NI0/s400/99BACK.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5247749721212169810" border="0" /></a><br />המכשיר מגיע עם ספק כוח נפרד ועם שלט מאלומיניום כבד ומרשים. אשר נותן שליטה על ווליום בלבד .<br />בשביל להחליף בין המקורות צריך לקום מהכורסא .<br />המכשיר די כבד יחסית והבניה מאסיבית וחזקה . מבפנים חברת ROGUE שידרגה את הקדם מהשנים עברו בקבלים טובים יותר , חיווט כסף של HT ועוד .<br /><br />חיבור ה 99 למערכת במקום ה"קדם" מהסט המקורי שלי, לקח כמה דק, כולל חיבור ספק הכוח הנפרד .<br />הקדם מתוכנן לספור 15 שניות מאז שהפעלנו אותו לחימום הפילמנט ולאחר מכן עוד 15 שניות עד שיעבור דרכו סיגנל .<br />לאחר המתנה קצת יותר ארוכה מצידי שיתחמם קצת יותר , התחלתי להשמיע דרכו מוסיקה .<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPAzhXZWBI/AAAAAAAAAno/pYiCSpAqxxs/s1600-h/POWERSUP.JPG"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 358px; height: 229px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPAzhXZWBI/AAAAAAAAAno/pYiCSpAqxxs/s400/POWERSUP.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5247749982179121170" border="0" /></a><br /><br /><span style="font-weight: bold;">SOUND</span>:<br /><br />חברות רבות מייצרות מכשירי אודיו ולכל אחת מהן יש חתימת צליל טיפה שונה .<br />ROGUE נמצאת על הצד הרומנטי או ה "חם" נגיד .. יותר של הסקאלה למרות שהיא לא החברה ה"חמה" ביותר..<br />עדיין יש כאלו הטוענים שהרזולוציה והפאנצ' שבדרך כלל מאופינים עם SS מצויים שם ובגדול אני נמצא ביניהם .<br />אמנם לא אותם הכמויות באיפיונים אלו, אך הם מצויים גם פה .<br /><br />ה99 הביא לחדר את ה"מיד בס" שהיה כל כך חסר אצלי באיזון המערכת .<br />עם התדרים "ששבו אל גבולות בעליהם בשלום", הגיעו הסופרלטיבים שכל כך חיפשתי בשנים האחרונות אצלי במערכת.<br />משקל , נפח , BODY ו TIMBER . כל אלו היו אצלי כל הזמן לא צריך להגזים.. אך באופן מינורי ויחסי למכלול השלם .<br /><br />הבמה התפרשה לצדדים וחשוב יותר, לעומק . מי שמכיר והיה אצלי בחדר האזנה, הבחין שהוא קטן מאד, אך זה לא מנע ממנו להיות מופתע לאחר שהמוסיקה התחילה לנגן. המערכת מתאימה והמוסיקה מנגנת היטב למרות מגבלות גודל החדר.<br /><br />דבר שחסר אצלי מאד, זה במה (STAGE). כמובן שבמה רחבה לא יכולה להתקיים שהרמקולים צמודים לקירות הצדדים כמו אצלי ובטח לא שהם במרווח של 180ס"מ אחד מהשני . למעשה אנו קובעים את רוחב הבמה בהעמדה של הרמקולים שלנו ובמרחב שנשים אותם .<br />בכל זאת , אשליה או לא , הקדם מגבר של ROGUE פרש את הבמה לצדדים קצת יותר וכאמור הכניס עומק יחסי שלא היה לפני כן .<br /><br />אני רואה שכולכם מהנהנים ,ממלמלים .....שפופרות ..... ומגלגלים עיניים בהבנה ..הרי זה ברור לכולם שכאשר עוברים מ SS לשפופרות הסאונד מתנפח ומקבלים "תמונת סאונד" גדולה יותר ועמוקה יותר.<br />גם אני תמיד מלמלתי כך מניסיון, אך איכויות כאלו מקדם מגבר שנחשב "סביר" בתחום ולא יותר (2600$~ סה"כ ) לא כל כך ציפיתי .<br />ציוד שפופרתי לא זר לי וניסיון מעשי איתם יש לי. מידי פעם אצלי בבית וגם מחוצה לו .<br /><br />הקדם הביא שינוי משמעותי ביותר למרות שהוא לא מגביר, לא מנגן תקליטים או דיסקים והוא לא רמקול (כמובן).<br />ישנם רבים אשר חושבים שקדמי מגבר הם מוצרים שאמורים לחבר אליהם את המקורות ,לברור אותם בעזרתו וכמובן לשחק עם כפתור הווליום. פה זה נגמר מבחינתם .<br />פה , כמו בשאר קדמי המגבר (האקטיביים) שאני מכיר ,הסיפור שונה לגמרי .<br /><br />אמנם הקדם לא משנה מקצה לקצה את כל המערכת או את חתימת הסאונד הכוללת של המערכת , אך הוא מעצב ומביא את הניחוחות שלו למשחק, שמשנים באחוזים ניכרים את יכולות המערכת וכמובן את תמונת הסאונד הכללית שמתקבלת.<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPKVzrPOGI/AAAAAAAAAoY/EodTLh9AOgU/s1600-h/still.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 277px; height: 277px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPKVzrPOGI/AAAAAAAAAoY/EodTLh9AOgU/s320/still.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5247760466814384226" border="0" /></a><br />את האזנה הקריטית התחלתי עם מוסיקה די קלה יחסית , סונטה לפסנתר של בטהובן OP109 בביצוע UCHIDA (פיליפס ב CD ) וטריו ג'אז בהופעה חיה (KEITH JARRETT- STILL LIVE ECM - ב LP) למרות שבעקרון אלבומים אלה לא קלים לשחזור , אני עדיין מחשיב אותם "קלים" מהבחינה שאין למערכת את הצורך להתמודד עם עומס כלים גדול ולא עם קטעים דינאמיים במיוחד .<br />ההאזנה הראשונית נעשתה בווליום נמוך יחסית, רציתי לראות עד כמה הקדם ישפיע על הרזולוציה וטווח התדרים עוד לפני ש כפתור הווליום מגיע לתחום האופטימאלי שלו .<br />אמנם המוסיקה נשמעת די FLAT ככה ומרוחקת מבחינת מעורבות למאזין. אך עם הקדם החדש ההרגשה היא שהמוסיקה קצת יוצאת אליך באופן מיוחד יותר כך שיכלתי ליהנות במידה מסוימת גם בהאזנה עם ווליום נמוך יחסית .<br /><br />הבדיקה הזו לא נערכה למשך זמן ממושך , רק בשביל להבין את היתרונות מול החסרונות ...<br />הווליום עלה די מהר למחוזות קצת יותר סבירים להאזנה קריטית ומשם המשכתי גם לסגנונות מוסיקה אחרים .<br /><br />הפסנתר של אושידה כמו כן גם של ג'ארט בטריו, נשמעו מאד חיים עם צלצול נעים בתדרי ה-HIGH MID.<br />כאמור BODY טבעי ועמוק יותר התווסף כמעט לכל כלי נגינה ששמעתי כאשר ה ROGUE היה מחובר, כך שגם פה פסנתר כנף נשמע גדול ויפה, כמובן ביחס לאיכות הקלטה והמקום שהקליטו בו .<br /><br />הדיסק של אושידה הוקלט באולפן וכך זה גם נשמע מיקרופונים קרובים <a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPKDkTAd3I/AAAAAAAAAoQ/n-Dp1ohpxQA/s1600-h/uchida.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 219px; height: 219px;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPKDkTAd3I/AAAAAAAAAoQ/n-Dp1ohpxQA/s400/uchida.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5247760153448576882" border="0" /></a>למיתרי הפסנתר שחצי פתוח<br />וה TIMBER יצא עד לכיסא המאזין בעוד שהטריו הוקלט בהופעה חיה ,כל הפרזנטציה משתנה בעקבות האמביאנט המושמע מההקלטה עצמה בכל מקרה .<br />גם שם הפסנתר קיבל את ה גוף שהוא כל כך זקוק לו כדי להישמע במיטבו, בנוסף לחיות המתופף ולריאליזם שהתקבל . הבסיסט נשמע בבדיקה זו הרבה יותר חד עם נפח משלו למרות שציפיתי לניפוח מלאכותי מסוים בשל עבודה עם שפופרות הופתעתי לטובה. הקונטרבס היה מאד ניטראלי ואמין מהתקליט , ניואנסים נשמעו וקירות העץ של הקונטרבס הדהדו הפעם בעזרת ה ROGUE שלפני כן הם כנראה "התחבאו בין הכלים" (מן משחק מילים כזה ) ..<br /><br />עומס כלים ומוסיקה דינאמית במיוחד היא לרב קושי ומדד להתמודדות נאותה של כל מערכת סטיראו באשר היא .<br />אני מאד אוהב לקחת איתי כמה קטעים שכאלו, כדי לתת למערכות שלמות, או למכשירים בודדים שאני סוקר ובודק ,להתמודד עימם .<br />ההתמודדות הזו היא בחינת MUST לדעתי מכיוון שפה אפשר באמת להבחין ביתרונות הגדולים של המכשירים, או המערכות המנגנות למול החסרונות וה TRADE-OFF'S שאנו נהיה כנראה חייבים להתפשר, או לא.<br />אם נרצה לרכוש או להאזין עם אותם המכשירים שאנו בודקים .<br /><br />אחת היצירות האהובות עלי, שהנני לוקח עימי כמעט לכל מקום היא ה סימפוניה השישית של מאהלר( ABBADO ב דויטשה גרמופון – הקלטה מ 2005 ב CD) זאת יצירה שמאגדת לתוכה ארבע פרקים שונים מאד מכל הבחינות;<br />מלודית , רגש, עומס כלים , דינאמיות מתפרצת וגם ליניארית יותר.<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPJjTpKKcI/AAAAAAAAAoI/DF8aJ8rqo3M/s1600-h/Cover_Front_MsmallU.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer; width: 279px; height: 279px;" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPJjTpKKcI/AAAAAAAAAoI/DF8aJ8rqo3M/s320/Cover_Front_MsmallU.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5247759599222270402" border="0" /></a><br />טווח הכלים שם הוא פנומנאלי מכיוון שכמעט כל כלי קונצרטנטי נמצא שם. מכלי נשיפה קטנים ועד תופים וכלי הקשה אימתניים וכמעט כל מה שבדרך .היצירה נכתבה במקור ל 120 נגנים .<br />הסימפוניה כמובן נכנסה אצלי לבדיקה באופן אוטומטי , פה גם כאמור, יכולתי לראות את כל ה"תמונה" של איך הקדם הזה מתנהג וכמובן מה אני מפסיד מול מה אני מקבל ממנו בצורה אופינית ואופטימלית .<br />דינאמיות לא חסר לו , כל "קרשנדו" וכל מעבר חד בין שקט לבין עוצמה אדירה של כלים, עוברת בהצלחה וללא כל קושי. סה"כ מגבר הכוח יחד עם ההתאמה לרמקולים הם אלה האחראיים האמיתיים ליכולות אלו, אך קדם המגבר הוא זה שמעצב את הגוף ואת יכולת המערכת להישמע כמו שהיא נשמעת.<br /><br />אחד החסרונות שהבחנתי בקדם הנ"ל הוא בזמן העברה של עומס כלים בתדרים גבוהים. יש קצת "ערפול" ואולי אפשר לקרוא לזה "קריסה" מסוימת ברזולוציה ובהפרדה בין הכלים שנמצאים בהקלטה .<br />לדוגמא; בקרשנדו שמגיע לפיק של תדרים גבוהים בעזרת מערך הכינורות יהיה מאד קשה "לספור כמה כינורות מנגנים" , אפשר לשמוע אותם היטב, אך הם ישמעו כגוש אחד וקצת "מעוך" , ולא כפי ש 30-40 כינורות אשר מנגנים יחד עם אוויר והפרדה ביניהם אמורים להשמע באופן ריאליסטי .<br />בקדם מגבר "סביר" בטופולוגית SS , הדבר היה כנראה מסתדר הרבה יותר טוב בתחום הזה, למרות שמעטים מסוגלים לזה באופן מוחלט. בכל מקרה היינו מאבדים מהקסם ומהגוף שאנו מקבלים עם השפופרות והפעם מה ROGUE.<br />מי שמוכן לפשרה שכזו והמוסיקאליות והקסם מהמערכת חשוב לו יותר מאנליטיות וספירת הכינורות בעומס יתר,<br />יוכל לעבור על זה בשתיקה ועל סדר היום באופן חיובי לגמרי .<br /><br />לי למשל זה מפריע מידי פעם , אני אוהב מאד פירוט וקשה לי בדרך כלל עם הקצוות המחוספסים שאני מקבל מציוד שפופרתי ככלל, הדיסטורשיין בקצה העליון בדרך כלל בשחזור יצירות פסנתר יכול לשגע אותי.<br />זאת היית גם הסיבה העיקרית שעברתי מראשי פונו MM ל MC למשל.<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPGmFr5JfI/AAAAAAAAAnw/MJWPiwGlcLw/s1600-h/RA99MI.JPG"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPGmFr5JfI/AAAAAAAAAnw/MJWPiwGlcLw/s400/RA99MI.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5247756348480366066" border="0" /></a><br />אך הפעם לקדם הזה היה יותר קסם מאשר שמעתי אצלי בדרך כלל עם ציוד שפופרתי , כך שזה לא "הפריע" לי עד כדי כך. מה שגם בשחזור של כלים קשים הוא עושה עבודה מעולה.<br />אולי זה התכנון המדויק שלו, או אולי בגלל שאפשר לברור את הגיין המתאים ביותר למערכת שלכם בעזרת כפתור שנמצא על ה FACEPLATE .<br />חברת ROGUE הוסיפה את האופציה הזו לקדמי המגבר בסדרות הגבוהות מ ה 99 ומעלה , מה שמאפשר למאזין לווסת ולאזן את הגיין של הקדם עם שאר המערכת .<br />הדבר לדעתי הוא גאוני , בעיקר למי שיש מערכת עם סט אפ אנאלוגי . כך אפשר תמיד להיות מאוזנים באופן מושלם מול הגיין של הפונו סטיג' , הראש ושאר המערכת .<br />כפתור הבורר של עוצמת הגיין ב ROGUE נותן את הבחירה להניע את הקדם מ 0 ועד 23 DB .<br />כך שתמיד יש לנו עתודות גיין למגבר כוח שאימפדנס הכניסה שלו בעייתי מבחינתנו , או להיפך, אנו תמיד יכולים לווסת אחורה עם אנו עובדים עם רגישויות גבוהות (לדוגמא מגברי כוח של "MANLEY" עם רגישויות סופר גבוהות) או למשל עם "פונו סטיג'" שמכוון לגיין מאד גבוה בלי האופציה לשנות אותו .<br />הבחירה נעשית ON THE FLY ותמיד אפשר להאזין תוך כדי לשינוי .<br />בדיקה נעשתה אצלי בכל מיני אופציות וכיוונים של גיין ומצאתי שאני מגיע לאופציה אופטימאלית עם קדם הפונו שלי עד שהדינאמיות המתקבלת מהתקליטים היא מהמעולה שקיבלתי, בעוד יש שקט ורקע "שחור משחור" מבחינת "הרעש" .<br />זוהי נקודה חלשה בעיקרון של קדם המגבר הנ"ל , יש לו בעיקרון רעש עצמי (TUBERUSH) שיוצא באופן תמידי מהרמקולים.. אין צורך להיבהל , זהו לא HUMM או HISS מרגיזים שאי אפשר לשבת ב SWEET SPOT ולדבר בטלפון ..אלא זהו רעש די חרישי שנשמע, אך הוא נבלע עם ריצפת הרעש בבית בכל מקרה .<br />לאחר כיוונים שונים כאמור , הבאתי את ה "רעש" הנ"ל להיות כמעט בלתי מורגש ועדיין להנות מכל הגיין והדינאמיות שהקדם מסוגל לספק. זה עיניין של ניסוי וטעיה באופן מסוים וכמובן התאמה עם שאר המערכת .<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPG6EjpyRI/AAAAAAAAAn4/pi6umDZ-dgE/s1600-h/REMOTE.JPG"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SNPG6EjpyRI/AAAAAAAAAn4/pi6umDZ-dgE/s400/REMOTE.JPG" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5247756691774753042" border="0" /></a><br />על הסט אפ האנאלוגי בדקתי את ה 99 בעיקר במוסיקה מסגנון ג'אז , כלי נשיפה ותזמורות גדולות שנותנות קצת אתגר התמודדות לסופרלטיבים שניתנו עליו מקודם .<br />הרי זה ברור לכל אחד עם ניסיון של יומיים בציוד שפופרות, שכלי נשיפה נשמעים מדהים תחת ידי טפולוגית המנורות .<br />החום והנפח שמתקבל מציוד שפופרות אמיתי, הוא ריאליסטי וטבעי יותר מכל טופולוגיה אחרת לטעמי .<br />אין זה אומר שציוד שפופרות מחמם אוטומטית או מנפח מעל כל פרופורציה כל כלי שנשמע דרכו , הטענה והמיתוס הזה אינם נכונים .<br />לדעתי תכנון מנורות מוציא משהו מההקלטה ומהמדיה שטופולוגיות אחרות מתקשות מאד ..<br />כמובן שאפשר לתלות זאת בהרמוניות זוגיות ואי זוגיות ,באוזן האנושית ובקלות שהיא מקבלת את זרם המוסיקה שמגיע משפופרות בניגוד לתכנונים אחרים .<br />כל אלו טיעונים ומשחקי תיאוריה , בתכלס ? זה נשמע מעולה , "קולטריין" היה אצלי בחדר והסקסופון נשמע מלא וחי . כל תו ברגיסטר נמוך בסקסופון של "סוני רולינס" או "אדרלי" נשמעו כאילו בעוד שנייה נוכל לשמוע את תוף הסנר של המתופף זז ללא כל עזרה מהמקלות שלו .<br />כל הכלים בז'אנר הזה נשמעו מעולה עם המון דרייב, גרוב ותחושה של קסם , כנראה בדיוק כפי שהתכוונו להעביר למאזין כאשר הקליטו אותם לפני 40 ו 50 שנה . חצוצרה מתפרצת וסאונד הנשיפה אמיתי כל כך ועוד .<br /><br /><span style="font-weight: bold;">לסיכום .. </span><br />כאשר קיבלתי את קדם המגבר הזה של ROGUE לבדיקה אצלי, הייתי די סקפטי לאייך הוא יעבוד עם מגבר הכוח ההיבריידי שלי (למעשה הוא נחשב ל SS לכל דבר) והכי חשוב איך הוא יעבוד עם הסימפוניות או אופרות אימתניות שאני מאזין להם ב 50 % מהזמן .<br />הרי בדקתי אצלי ציוד שפופרתי מפה ומשם , עדיין לא מצאתי סט שלם שהשתלב היטב עם המוסיקה,לאו דווקא עם הרמקול או עם החדר .<br />קסם תמיד היה במנורות ובסגנונות מוסיקה מסוימים אני תמיד אעדיף את הסט ה שפופרתי המלא .<br />לטעמי , עם סגנונות המוסיקה המתחלפים אצלי, להגברת שפופרות אין מה לחפש פה .<br />אלא אם כן הכוח ה שפופרתי יהיה יחסית גבוה, כדי שיהיה לו מספיק רזרבות לעמוד ולהתמודד בדינאמיות מתפרצת ובעומס כלים של תזמורות גדולות במיוחד, של 100 נגנים ויותר .<br />כמובן שהגברות שפופרתיות כאלו נמצאות והן מסוגלות לעשות את כל אותם סופרלטיבים של שליטה ופאנצ'יות שמאופיינת הגברת SS בהם .<br />אך המחיר שלהם בדרך כלל יהיה יקר יותר לאין ערוך מאשר הגברת SS שכמעט תמיד יעמידו דום (בהתאמה כמובן עם שאר המערכת) את כל אותם הנגנים ויתנו את תחושת השליטה באופן מוחץ .<br />בינתיים אצלי כנראה שאהיה חייב לשמור על הגברה טרנזיסטורית או בטופולוגיה היברידיית<br />ואת הקדם - שאת הגוף המיוחד , ה TIMBER , הדרייב, הדינאמיות המיוחדת ואת הקסם שאין בשום טופולגיה אחרת אהיה חייב שפופרתי !.<br />ההצמדה הזו היא מיוחדת במינה , כמובן שהיא צריכה בדיקה ,עבודת סינרגיה והתאמה עם המערכת כולה כפי שאנו דורשים מכל ציוד אודיו אצלנו במערכת ואף יותר. ROGUE AUDIO נתנו לי את זה בקלות ובענק .<br />הפעם הם אפילו הצליחו להמיר "פנאט הפרדה ופירוט" כמוני להעריך מוסיקאליות טהורה מבלי להסתכל או לחשוב על הקצוות העמוסים .<br />זהו קדם לא זול אך לא יקר במיוחד , התכונות והקסם שהוא מביא לפרזנטציה הסופית , ממכרות .<br /><br /><br />נתונים טכניים למי שזה משנה ורוצה : (הועתק מהאתר של )ROGUE AUDIO<br /><span style="color: rgb(0, 0, 0);font-family:Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif;font-size:85%;color:#2c2d59;" ><br />- frequency response: 1Hz-200KHz ± 1dB<br /> - THD: <0.1%<br /> - gain: line stage: 23dB<br /> - gain - mm phono: 65dB<br /> - gain - mc phono: 75dB<br /> - RIAA accuracy: ± 0.1dB<br /> - rated output: 1.5V<br /> - maximum output: 30V PP<br /> - output impedance: 350 Ohms<br /> - dimensions: 17"W x 5½"H x 14"D<br /> - weight: 27 lbs.<br /> - shipping weight: 32 lbs.<br /> - power requirements: 115/230V - 50/60Hz</span><span style="color: rgb(44, 45, 89);font-family:Verdana,Arial,Helvetica,sans-serif;font-size:85%;" ><br /><br /></span></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-20728742454522346762008-09-08T11:53:00.005+03:002008-09-08T12:19:39.599+03:00THE JIMI HENDRIX EXPERIENCE<div dir="rtl" style="text-align: right;">LIVE AT BERKELEY<span lang="HE"><o:p><br /><br /></o:p></span> <a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SMTo_uxhdKI/AAAAAAAAAnA/XSTJBITWxHA/s1600-h/hendrix.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SMTo_uxhdKI/AAAAAAAAAnA/XSTJBITWxHA/s400/hendrix.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5243572047751247010" border="0" /></a><br /><span lang="HE">הוא אגדה , הוא נחשב לגיטריסט הטוב בכל הזמנים, יש מהירים ממנו , יש מוזרים ממנו , יש קשים ממנו וכנראה שגם מוכשרים ממנו בכתיבה של מלודיה ובטח טובים ממנו בשירה . <o:p></o:p></span><span lang="HE"><br />אבל את ה </span><span dir="ltr">FEEL</span><span lang="HE"> שהיה לגיטריסט הזה באצבעות והנשמה שהוא הכניס לכל<span style=""> </span>תו ותו אין ולא היה לאף אחד . <o:p></o:p></span><span lang="HE"><br />גם אחרי טונה של סמים , אלכוהול וימים ארוכים ללא שינה , שהוא היה עולה לבמה (לאחר שחבריו ללהקה היו מוציאים את ה-"פנדר" הלבנה שלו ממשכון כל פעם לפני הופעה) הקסם היה באוויר אחרי 3 תווים בדיוק . <o:p></o:p></span><span lang="HE"><br />מה שהנדריקס עשה ב 10 אצבעות המון אנשים ניסו לחקות ולא הצליחו ..</span> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אבל ...<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">הבעיה הרצינית היחידה שיש לי איתו (חוץ מזה שהוא היה מסומם לגמרי בכל</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">הופעה וזייפן ברמות על (בקול שלו כן !? ..) שרב המוסיקה שהוא הקליט</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">שהיית בכמעט 100 אחוז</span><span dir="ltr"> LIVE </span><span lang="HE">היית מעולה (מוסיקאלית) אך בסטנדרטים של הקלטה</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">מג'ויפת לגמרי</span><span dir="ltr"> .<br /></span><span lang="HE">אין כמעט הקלטות סבירות שלו , שלא לדבר על טובות בכלל</span><span dir="ltr"> ..<br /></span><span lang="HE">אנחנו שרגילים להמון, המון מדיות ומוסיקה שמוקלטת ברמות הגבוהות ביותר, לשמוע הנדריקס בהופעה חיה משנות ה 60 שווה באוזנינו האודיופילית <span style=""> </span>לעינוי מים סיני</span><span dir="ltr"> .<br /><br /></span><span lang="HE">אבל הרכישה האחרונה שלי הביאה עימה משהו קצת שונה , הקלטה ומאסטרינג "קצת"</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">יותר טוב ממה שאנחנו רגילים לשמוע את הנדריקס ..והפעם בתקליט כפול' בהוצאה חדשה שמעולם לא הודפסה על ויניל</span><span dir="ltr">.<br /></span><span lang="HE">יש להנדריקס לא מעט תקליטים שאפשר לרכוש ברשת , חלקם גם חדשים, בהוצאות</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">חדשות' אוספים והופעות חיות מהעבר כמובן.<br />הם נשמעים פחות או יותר כמו פעם, עם עליה באיכות באופן יחסי בשל</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span lang="HE">פילטר מאסיבי וניקיון של טכנאי אולפן השונים</span><span dir="ltr" lang="HE"> </span><span dir="ltr">.<br /></span><span lang="HE">אך ההוצאה הזו היא לדעתי אולי ההוצאה הנקייה והטובה ביותר שיצא להנדריקס . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">זוהי הופעה משנת 1970 שהנדריקס עם "בילי קוקס" ו ו"מיטש מיטשל" ניגנו באולם המוסיקה של ברקלי .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">באותו היום הם הופיעו ב שני סשינים.</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SMTp2RjQjuI/AAAAAAAAAnI/7Eqeq8eQ8kg/s1600-h/Jimi_Hendrix_02.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SMTp2RjQjuI/AAAAAAAAAnI/7Eqeq8eQ8kg/s400/Jimi_Hendrix_02.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5243572984799596258" border="0" /></a><br /><span lang="HE">הראשון <span style=""> </span>ב 19:30 בערב והשני שהיא ההופעה המוקלטת והמודפסת כאן התחילה בסביבות 22:00 ..<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">מיותר לציין שהנדריקס היה כבר חצי מסטול ב 19:30 ..אתם מתארים לעצמכם את כמויות הסמים שהיו בדמו ב 22:00 , אך זה לא מנע ממנו לתת את אחת ההופעות היפות והמיוחדות ששמעתי . <o:p></o:p><br />כל הקטעים המיוחדים והטובים מעבר , </span><span dir="ltr">FOXY LADY</span><span lang="HE"> , </span><span dir="ltr">MACHINE GUN</span><span lang="HE"> , </span><span dir="ltr">HEY JOE</span><span lang="HE"> ועוד וכמובן את ההמנון הלאומי של ארה"ב שהוא הוסיף כמעט לכל אירוע אחרי ההופעה המפורסמת שלו מוודסטוק. <o:p></o:p><br /></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">כאמור 2 תקליטים (סה"כ 4 צדדים) שמביאים לנו כמעט שעה וחצי הופעה חיה של הגיטריסט המפורסם ואולי הטוב ביותר בכל הזמנים . <o:p></o:p><br />אצל הנדריקס כל הופעה היא משהו אחר , אפשר להאזין-<br />ל </span><span dir="ltr">HEY JOE</span><span lang="HE"> או ל </span><span dir="ltr">PURPLE HAZE</span><span lang="HE"> עשרים פעם ובכל פעם לשמוע דברים אחרים .<br />הביצועים משתנים לפי הרוח והאנרגיה שיש לבחור באותו הערב ובאותה הדקה. <span style=""> </span>האלתורים משתנים והדינאמיקה עם הלהקה שמלווה אותו, מגיע כל פעם לשיאים אחרים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">היפה והמיוחד בהקלטה הזו , שהיא מצוינת לעומת הסטנדרטים הירודים של ג'ימי וההופעות החיות שלו .<o:p></o:p><br />החיות והדינאמיקה שהודפסו הפעם באלבום הכפול הזה, הדהימו אותי.<br />מיד בתחילת ההופעה שג'ימי מציג את עצמם ומדבר קצת, שומעים את קולו העמום והמג'וברש במיקרופון ואת הזמזום הבלתי פוסק של מגברי המרשל שנמצאים ב 100 % סאטוראציה בשביל לקבל את הסאונד ה OVER DRIVE המפורסם שלו .<o:p></o:p><br />שג'ימי מתחיל לנגן רק אז אתה מבין כמה "כוח" קסום יש לבן אדם הזה באצבעות וכנראה שצריכים להיות קצת מוסיקאים או גיטריסטים כדי להבין את <span style="font-weight: bold;">מלוא</span> הקסם והגדולה שלו . <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">אך אני מכיר מילוני אנשים שלא נגעו בגיטרה בחייהם ועדיין "שרופים" על הנדריקס במשך עשרות שנים.<o:p></o:p><br />התקליט הזה הפתיע אותי לטובה<span style=""> </span>מכיוון שסוף סוף היה אפשר לשמוע הופעה חיה, מתחילתה ועד סופה.<br />של הקטעים הטובים והמיוחדים של הנדריקס בצורה מעוררת התפעלות. היה אפשר ליהנות מהסאונד החי שהודפס על גבי ההוצאה המיוחדת הזו הדרייב של ההופעה היה לא מהעולם הזה והאיזון בין הכלים היה סביר ביותר... <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">הגיטרה יוצאת אליך כמו משום הופעה שלו לפני כן ..אפשר היה להרגיש את האמביאנט המיוחד מהאולם <o:p></o:p><br />ואת ההתרגשות של ההופעה הזו מלפני 40 שנה ממש אצלי בבית .<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">לדעתי זו אחת ההוצאות הטובות ביותר שיצאו בתקופה האחרונה של יוצרים מהשנים האלו ..<br />ושל הנדריקס בפרט , כמובן שיש אלבומי מופת של הבחור והופעות </span><span dir="ltr">MUST</span><span lang="HE"> לחובבי הג'אנר והויניל.<br />אבל מי שרוצה הנדריקס באיכות סאונד טובה ומעלה ו</span><span dir="ltr">FEEL</span><span lang="HE"> של השנים הטובות ביותר של ג'ימי ..<br />זוהי <span style="font-weight: bold;">ה</span>הופעה החדשה המומלצת .</span></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE">הינה קטע מההופעה בברקלי ..<br /></span></p><object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/bXdtPEwQGCU&hl=en&fs=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/bXdtPEwQGCU&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><p class="MsoNormal" dir="rtl"><br /></p><p class="MsoNormal" dir="rtl"><br /><span lang="HE"> <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><span style=""> </span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span lang="HE"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="rtl"><span dir="ltr"><o:p> </o:p></span></p><br />כמה משפטים ממש יפים על האגדה ג'ימי :<br /><br /> hendrix surpassed the guitar... he played the soul...<br /><br />How sad we lost him at this point...we can only dream where he was about to go. But hey...we got all the real stuff he gave us...FOREVER!!!!we are fortunate...<br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-81607496142810118092008-08-21T14:54:00.005+03:002008-08-21T15:12:49.289+03:00MAHLER SYMPHONY NO 6<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SK1XllalqxI/AAAAAAAAAmU/KXE_og6RXwQ/s1600-h/cd-gergiev-mahler6-0308.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SK1XllalqxI/AAAAAAAAAmU/KXE_og6RXwQ/s400/cd-gergiev-mahler6-0308.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5236938244912163602" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br />זוהי אולי הסימפוניה היפה ביותר לטעמי של המלחין הגרמני הזה. אצלי , היא מתברגת בקלות ב 10 היצירות הקלאסיות הטובות והיפות ביותר ב ז'אנר הקלאסי ובכלל .<br />זוהי יצירה שלה יש לי ביצועים לרב , היא יצירה שאם מישהו מבקש להאזין ליצירה ממש רצינית, עמוקה וטובה ,<br /> זוהי תהיה אחת היצירות שאוציא כנראה עם כמה בודדות אחרות להאזנה מרוכזת .<br /><br />ולרי גרגייב מנצח רוסי ידוע, שאת הצלחתו ופרסומו עשה דווקא בניצוח על בלטים ואופרות לרב .<br />יחד עם התזמורת של קירוב הוא עלה להיות אחד השמות הידועים והמפורסמים היום .<br />- LSOהלייבל של התזמורת הסימפונית של לונדון, הודיע שנה שעברה ש-ולרי גרגייב הולך להקליט ולהוציא את מכלול הסימפוניות של מאהלר.<br />לדעתי זה לא צירוף מיקרים , היה לי כיף גדול והתרגשות רבה שהוא בחר דווקא בשישית להתחיל את המכלול.<br />מיד אחריה הסימפוניה ה"ראשונה" יצאה ולפני מספר שבועות יצאה גם למכירה "השביעית" .<br />בתקווה שעד סוף 2009 כל המכלול יצא למכירה .<br /><br />לצערי את הלייבל הזה לא מביאים לארץ כך שאת הרכישה עשיתי בחול דרך MDT .<br /><br />כאמור, ל"שישית" יש לי המון ביצועים כך שהשוואות לא היו חסרות לי. גם עשיתי לא פעם ולא פעמיים בין הביצועים הישנים יותר, השוואת כאלו.<br />בין ביצועים, בין הקלטות, מבחינה מוסיקאלית ועוד.<br />דבר שנעשה אצלי כמעט אוטומטית בין ביצועים בז'אנר הקלאסי , אך יש הקלטות ויצירות שההשוואות אצלי נעשות באופן מאד מדוקדק ומאד עמוק ..השישית של מאהלר היא אחת מהם .<br /><br />את גרגייב אני אוהב מאד , יש לי דיסקוגרפיה מאד רחבה של המנצח המדהים הזה מסימפוניות של שוסטקוביץ ועד אופרות מארץ מוצאו, רוסיה .<br />ששמעתי בתחילת השנה שהוא מגיע לארץ לנצח על השישית של מאהלר ההתרגשות היית גדולה , כמובן שהייתי בקונצרט ונהניתי מאד .<br /><br />ההקלטה החדשה ב LSO מאד הזכירה לי את הביצוע ששמעתי לא מכבר בהיכל התרבות .<br />ההקלטות של כל המכלול ב LSO הוקלטו ב LIVE בלונדון ,ה אמביאנט והביצוע מלא ודינאמי מאד כיאה להקלטות חיות.<br />כמובן שחסרונות ישנם , בהמשך אגע בזה גם כן .<br />השישית כמו האחרות של מאהלר לא קצרה , זאת יצירה של קצת יותר משעה של אינטנסיביות מוסיקאלית ומשפטי מחץ מהמלחין אולי הכי "קשה" בתקופה .<br />הסימפוניה מחולקת ל 4 חלקים כאשר החלק השני והשלישי לפעמים מתחלפים ביניהם לפי האינטרפרטציה של המנצח ..<br />את ההשוואות אני עושה בדרך כלל על חלק אחד מהסימפוניה והוא ה"אנדנטה" .<br />אחד החלקים היפים ביותר שכתב מאהלר בכל התקופה ובכלל במוסיקה הקלאסית.<br />מלודיה ותזמור מדהים של תזמורת עשירה בנגנים .<br />אנו לא מדברים על תזמורות קלאסיות מהמאות ה 17 וה 18 של 20-30 נגנים, אלא בתזמורות של 100 איש ומעלה . המון חוזק והמון כוח מתפרץ יש באמתחתו של המנצח ותחת שרביטו הוא יכול להביא את הסימפוניה הזו ואחרות של מאהלר לגדולה או ליצירות שנותנות תחושה של החמצה.<br />אני מקביל את זה פעמים רבות קצת ל עולם הקולנוע או הגסטרונומיה .<br /><br />ישנם סרטים עם שחקנים מעולים בעלי "שמות" ותקציב ענקי אך בסוף הסרט יש תחושה שלא הוציאו מהעלילה את הכול , התחושה היא שהיה אפשר לעשות סרט גדול בהרבה . עשיר יותר, מהנה יותר ומרגש יותר . בקיצור תחושת החמצה .<br />הסימפוניה הזו היא בדיוק זה , יש את כל המרכיבים להביא את הסימפוניה הזו ליצירת מופת , מרגשת, מדהימה ומהממת. לא כל מנצח מצליח לעשות זאת , לא כל מנצח מצליח להזיז את האוויר מסביב לתזמורת ולמאזין באופן כזה שתהיה הרגשה של "WOW" בסופה של היצירה .<br />למרות וזה האירוניה בנוגע אליה שהיא אולי הידידותית ביותר של מאהלר מכל ה עשיריה שלו (10 הסימפוניות כמובן).<br />אני יכול רק להגיד לכם שישנם מנצחים בודדים שהצליחו להביא את השישית לגדולה אמיתית ,<br />ולהצלחה אימתנית .<br />לצערי למרות שהביצוע סביר בהחלט , גרגייב עם LSO לא מגיע לגבהים הגבוהים באמת. למרות שההנאה היא צרופה ואין לי כמעט סייגים מוסיקאליים, רק קצת הערות שוליים לטעמי שאם היה עושה כך או אחרת, זה היה יכול להיות "זה!"<br />אבל נמשיך , כדאי .<br /><br />היצירה מאד דינאמית, נכנסת ויוצאת עם פראזות מוסיקאליות עשירות במלודיה ובתזמורים מכל שכבות כלי הנגינה .<br />המנצח לוקח את המאזין למסע מטורף של מוסיקה מדהימה ביופייה , זוהי שעתו היפה ביותר של מאהלר ומנצח טוב יודע להביע זאת היטב .<br />גרגייב בשל היותו מנצח בלטים ואופרות בולט במיוחד, לא פוסח על שום תו ושום ניואנס , הוא מביא עימו גם אינטרפרטציה קשוחה לצד הרגש הבלתי סופי שלו.<br />השליטה שלו בתזמורת היא מופתית, למרות שהוא לפעמים נצמד לכתוב קצת יותר מידי לטעמי .<br />לטעמי ה "אנדנטה" שלו (כאמור החלק שאני משווה בדרך כלל מול ביצועים אחרים ) מקסימה ביופייה אך הוא מפספס פה ושם את הכניסות החשובות ואת הסימונים המביעים ביותר ..לפעמים יש תחושה של- "נו הינה זה מגיע" ואכזבה קטנה בלב שהוא היה יכול להביא את השיא לגובה קצת יותר גבוה ממה שנעשה בפועל למרות שיש שיא בכל מקרה.<br />ABBADO למשל הוא המנצח האולטימטיבי בשישית של מאהלר מבחינתי! הוא מביא את השיאים<br />(את כולם כולל כולם !) לגבהים ששום מנצח אחר לפניו או אחריו הביא .<br />אמנם אפשר להתווכח על כמות או על איכות התזמור בינו ובין SOLTI למשל, או את העוצמות שמביא קובליק או גרגייב בביצוע הנ"ל, מולו.<br />אבל מבחינת ניצוח נטו והנאה טהורה ממכלול היצירה הזו הוא המושלם בעיני .<br />אבל : לא בנו לדבר על "אבאדו" אלא על הביצוע של "גרגייב" ..<br /><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SK1Yb54lpTI/AAAAAAAAAmc/lCfCfiWBUH0/s1600-h/gergiev-757985.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SK1Yb54lpTI/AAAAAAAAAmc/lCfCfiWBUH0/s400/gergiev-757985.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5236939178119636274" border="0" /></a><br />הפתיחה של היצירה קשוחה וקצובה מאד , השליטה של גרגייב על הנגנים תמיד היית פנומנאלית והוא יודע להעביר את המתח במוסיקה , התווים נשמעים בבירור והוא לא נכנס לבלבול מוסיקאלי בשום אופן שעל, או תו שמנוגן .<br />התזמורת יודעת את עבודתה על בוריה ותחת שרביטו של הרוסי הלא מגולח (בדרך כלל) הם מנגנים היטב.<br />כמובן כל אחד יכול להחליט לעצמו אם גרגייב טוב יותר או פחות טוב מהאחרים ומהביצועים האחרים שיש לו או שהוא שמע . שום דבר ממה שאמרתי כאן הינו מוחלט או אקסיומטרי כמובן.<br /><br />ההקלטה היא מצוינת למרות שהיא הוקלטה ב"חי" וכנראה גם תוקנה קצת באולפן.<br />היא מצוינת בעלת נפח ,כמובן מהאולם עצמו שתורם מאד לדינאמיות ולמעורבות של המאזין עם היצירה.<br />שומעים הכול , מיקרופונים ממוקמים בכל פינה בין הנגנים וכנראה שהם גם הוסיפו לאולם עצמו בשביל לתת את החוויה של "להיות שם" , הם הצליחו .<br />בסופו של דבר גם אם גרגייב לצערי לא הביא את השלמות בביצוע ליצירה המושלמת הזו בעיני, היא מספיק טובה כדי להתברג די גבוה בין הביצועים שיש ליצירה הזו בכל מקרה .<br />גם בשל החשיבה והטעם שהוא מביא עם הוספות הבס והניואנסים האימתניים בפינאלה וגם בגלל התזמורת המעולה שמנגנת תחת שרביטו .<br />רק חבל לי שאת הלייבל הזה לא מביאים לארץ מכיוון שאת כל המכלול אהיה חייב לרכוש בחול ולא לתת לחנויות פה שמחזיקות עדיין דיסקים ומוסיקה קלאסית את הפרנסה שהם כל כך צריכים .<br /><br />אם תשאלו אותי ? , זה לא הביצוע האולטימטיבי , אבל אני הולך לקנות את כל המכלול של הסימפוניות של מאהלר בניצוחו של ולרי גרגייב , הוא עדיין מביא קסם ורגש שלהרבה מנצחים אין, לא היה וכנראה גם לא יהיה , לפחות לא ביצירות של מאהלר .<br /><br /><br />סרטון קצר על גרגייב עם התזמורת הלונדונית ומאהלר .<br /><br /><object height="344" width="425"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/jb2T-lhv3a8&hl=en&fs=1"><param name="allowFullScreen" value="true"><embed src="http://www.youtube.com/v/jb2T-lhv3a8&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" height="344" width="425"></embed></object><br /><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-28051787595971893392008-08-09T11:13:00.004+03:002008-08-09T11:19:50.320+03:00Duet.<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SJ1R4leGZyI/AAAAAAAAAmM/kBLFlIN9h2s/s1600-h/duet.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://4.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SJ1R4leGZyI/AAAAAAAAAmM/kBLFlIN9h2s/s400/duet.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5232428374647269154" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /><br />לילה אחד , 2 פסנתרים ,4 ידיים , 12 קטעים , 20 אצבעות, 176 קלידים<br />וכמעט 600 מאזינים היו במועדון ה BLUE NOTE היפני בטוקיו להקשיב לדואט מופלא .<br />פסנתרן הג'אז CHICK COREA שהוא אחד מעמודי התווך כיום בתחום הפיוזין , ניגן עם מיילס דיויס ועם עוד אין ספור אמני ג'אז בעשורים שונים , עדיין מוציא אלבומי סולו, עדיין מנגן, יוצר, מחבר ומלמד.<br />מארח או יותר נכון מתארח ביפן , בטוקיו עם הפסנתרנית העולה בשמי המוסיקה והג'אז בשנים האחרונות. היא משוגעת, מחדשת, מטורפת ואפילו פה בארץ ראינו אותה .<br />HIROMI - היא אחד השמות הלוהטים כיום בעולם , ומייד לאחר שהוציאה את אלבום האולפן החדש שלה , ההופעה החיה יחד עם corea יצא לאוויר גם כן .<br /><br />ה DUET הזה כל כך מיוחד וכל כך "נכון" שהייתי חייב להזמין לשמוע מה שני הפסנתרנים האלו יודעים לעשות. הפעם , יחד! .<br /><br /><a href="http://www.amazon.com/Duet-Chick-Corea-Hiromi/dp/B000YY66ZU/ref=pd_bbs_sr_2?ie=UTF8&s=music&qid=1218267064&sr=8-2">דיסק כפול שעולה הון עתק</a> !! (כמובן בגלל היבוא מיפן )<br /><br /><br />אך שווה כל אגורה .<br />בייחוד ש"הליקון" מייבאים אותו לארץ ואפשר לקנות אותו "רק" ב 89 שח.<br /><br />לכל אורך האלבום רחשי הקהל והסכו"ם "מפריעים" למוסיקה אך האותנטיות שרעשים אלו מביאים למאזין לא תסולא בפז ..אמנם ההקלטה לא "אודיופילית" לחלוטין בשקט וברקע "שחור משחור" אבל הוא לא גרוע ואפילו לא "סביר". הוא טוב מאד ומערב את המאזין בהופעה דינאמית ומיוחדת במינה באופן שקשה להתנתק ממנו .<br /><br />2 פסנתרי Yamaha מסודרים גב אל גב כך ש HIROMI ו COREA יוכלו לראות אחד את השנייה עומדים על הבמה , ההופעה נפתחת בקטע של ביל אוונס , הרי זה מתאים ביותר הוא ההשפעה הגדולה כנראה, של רב הפסנתרנים בג'אנר הזה . "VERY EARLY" בעיבוד ל 4 ידיים כמובן ללא שום ליווי של בס תופים או כל כלי נגינה אחר. אך ורק פסנתר והפעם פעמיים ממנו .<br />קטע מצוין עם המון הומור, המון ביטחון ודינאמיות של שניהם . הם מתואמים, הם אמיתיים והם עושים זאת בהמון רגש ואהבה .<br />כאמור 12 קטעים בהופעה , כאשר 6 בכל דיסק ...ביל אוונס , קרלוס ג'ובים , גרשווין , ביטלס וכמובן קטעים מקוריים של הירומי ושל צ'יק קוריאה .<br /><br />אמנם בתיאוריה ובנגינה עצמה הם מתואמים לגמרי אך בזמן האזנה, אפשר לזהות אם כי לא מייד מי מנגן מה ואיזה פסנתר הוא HIROMI ואיזה COREA .<br />למרות ההשפעות המשותפות וכמובן הירומי שהושפעה מ קוריאה, שמבוגר ממנה בכמה עשורים אפשר עדיין להבחין בהבזקי הכישרון של כל אחד מהם ולזהות את חתימת האצבעות הפסנתרנים המחוננים הללו.<br />זוהי אחת ההופעות המפתיעות והמיוחדות שיצא לי לשמוע בעת האחרונה ..<br />לאוהבי הפסנתר זאת התרגשות כפולה וכמובן לאוהבי הפרסונות ספציפית .<br /><br />רק מילה אחת לסיום על עומס הצלילים ...את ההופעה קשה לשמוע מתחילתה ועד סופה ,<br />בעיקר לאלו שלא מסוגלים לשבת מול המערכת יותר מ חצי שעה בלי להחליף 40 דיסקים או תקליטים .<br />יש פה אינטנסיביות מוסיקאלית מאין כמוה .<br />נסו להאזין עם קצת יותר סבלנות , מוסיקה שהופקה במדיה אמורה להישמע מתחילתה ועד סופה בדיוק כפי שקוראים ספר, זה נכון כיפליים בהופעות חיות.<br /><br />ההופעה הזו מאופיינת בהמון עוצמה ומיליוני צלילים שמופרחים לאוויר (לפעמים קצת יותר מידי לטעמי).<br />בכל מקרה , זוהי הופעה מצוינת ומיוחדת במינה , למי שאוהב וגם למי שמסויג לפעמים כדי לנסות ולהקשיב .<br /><br />מומלץ מאד .<br />A.<br /><br />הינה קליפ מצויין מתוך ההופעה הזו .<br />גרשווין :<br /><br /><object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/S2m4Oy9TWmo&hl=en&fs=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/S2m4Oy9TWmo&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object><br /><br /><br /></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-78177713721994738802008-07-22T13:23:00.005+03:002010-02-09T09:14:32.559+02:00BRUCKNER - symphony no 6<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SIW4b2fwwSI/AAAAAAAAAls/Di4XSVdVeJ0/s1600-h/bruck.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SIW4b2fwwSI/AAAAAAAAAls/Di4XSVdVeJ0/s400/bruck.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5225785731258040610" border="0" /></a><br /><br /><br /><br />זוהי הסימפוניה הקצרה ביותר שכתב אנטון ברוקנר, הוא חשב שהיא המוצלחת והיפה ביותר שלו.<br />אני חושב שיש לו יפה יותר, אבל זאת כנראה, במקום השני מבחינתי.<br /><br />אנטון ברוקנר כתב את הסימפוניה הזו בשנת 1881 ..והיא נכתבה לכבודם של "בעלי הבית" של ברוקנר דאז.<br />הסימפוניה הוצגה ונוגנה בכמה וכמה פעמים; פעם אחת בשנת 1896, רק 2 חלקים ממנה<br />ולאחר מכן במועד אחר את כל ארבעת החלקים בשלמותם,<br />אך בשינויים מהותיים מאורכה על ידי גוסטב מאהלר דווקא.<br />זה היה לאחר מותו של אנטון ברוקנר . הוורסיה הזו של מאהלר לעולם לא הוקלטה לצערנו.<br /><br />אמנם זאת הקצרה מבין הסימפוניות של ברוקנר, אך אין מעיד על שום דבר באופן יחסי .<br />זאת עדיין יצירה של שעה פחות או יותר ולפעמים גם קצת יותר מכך (תלוי מי מנצח) .<br /><br />{ההקלטה המוקדמת ביותר לסימפוניה הזו הוקלטה ב 1943 בניצוחו של פוורטווגלר, אך משום מה החלק הראשון שלה אבד.<br />לאחר מכן ב 1944 הקליט ג'אכום שוב את הסימפוניה והפעם במלואה .(המידע באדיבות וויקפדיה) . }<br /><br /><br />את הביצוע הנוכחי שמנוצח על ידי KENT NAGANO רכשתי לאחר שהיו לי ביצועים שונים לשישית, כך שהכרתי אותה על בוריה לפני כן.<br />ההקלטה מגיע מבית "הרמוניה מונדי" ועל איכות ההקלטה אין צורך לדבר שוב. היא מהמעולים ששמעתי!<br />NAGANO מנצח יפני שגדל בלוס אנג'לס, הוא מנצח עם אמביציות ועם רגש בלתי נגמר.<br />הכוח שהוא מביא עימו אם כי בנסתר באופן מסוים, הוא פנומנאלי בעיקר בחטיבת הנשפנים,<br />ששם ברוקנר מאופיין ביותר.<br />כלי הקשת מנגנים על דרך המשי וכל הסימפוניה נשמעת הומוגנית ביותר.<br />NAGANO לא מאופיין בזרימה רגשית בביצועים בניצוחו, אלא בפירוט רב וביצוע ללא המתקה של הפראזות האימתניות לפעמים של ברוקנר בביצוע הנ"ל.<br />ה אדאג'יו בסימפוניה הזו היא מהיפים שנכתבו על ידי המלחין לטעמי וNAGANO אינו מחסיר פעמה,<br />אך אנו מחסירים ועוד איך. הוא צולח את הקטעים הקשים בסימפוניה למרות שהיא אולי הקליטה ביותר מיצירותיו של אנטון ברוקנר.<br />מה שיפה וגם גאוני משהו, שאת ה אדאג'ו הוא כתב במפתח שונה משאר הסימפוניה..<br />דווקא את החלק המלודי ביותר, הוא בחר לשנות מבחינת הגישה שלו מסתבר.<br />את רב היצירה הוא כתב ב לה מינור\מג'ור , אך לאדאג'ו הוא החליף ל F-מג'ור.<br />הדבר מיוחד במינו ומוציא החוצה רגשות שונים מהמאזין בעת התנועות בין החלקים ובתוכם גם כן כמובן.<br />למרות השימוש במפתח F גם בחלקים האחרים, הוא מצליח "להסתובב" סביב ה אדאג'ו כך שלמאזין יהיה קל להקשיב (יחסית לקלות שיש במוסיקה של ברוקנר ).<br /><br />ההקלטה פנומנאלית כאמור לעיל, היא מביאה את הניואנסים הקטנים ביותר במוסיקה, באופן שמשאיר את המאזין פעור פה.<br />חטיבת הנשפנים היא רצינית בדרך כלל בסימפוניות של ברוקנר, בסימפוניה הזו חטיבת הנשפנים היא יחסית קטנה יותר בהתחשב.<br />בכל מקרה שומעים, שמי שערך והקליט את ההקלטה הספציפית הזו, ידע בדיוק מה הוא עושה,<br />והכיר את ברוקנר באופן מוחלט.<br /><br />KENT NAGANO והתזמורת שלו מברלין עושים עבודה יוצאת דופן על אחת מהסימפוניות שדי שכחו עם השנים..<br />אולי היו צריכים להקליט יותר ביצועים חדשים ולפתוח את הקהל לאחת היפות של ברוקנר לטעמי.<br />תהנו.<br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SIW4rx-jgAI/AAAAAAAAAl0/z8hUrTdug6Q/s1600-h/Anton_Bruckner.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SIW4rx-jgAI/AAAAAAAAAl0/z8hUrTdug6Q/s400/Anton_Bruckner.jpg" alt="" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5225786004922925058" border="0" /></a>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-5463774347503723238.post-55069575727863978532008-06-29T10:41:00.007+03:002008-12-11T08:22:52.581+02:00AMASEFFER - Slave for life<a href="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SGdYjZhgMjI/AAAAAAAAAjU/-6ck64yyq2w/s1600-h/AmasefferAlbumCover.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5217236058502083122" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SGdYjZhgMjI/AAAAAAAAAjU/-6ck64yyq2w/s400/AmasefferAlbumCover.jpg" border="0" /></a><br /><div><br /><span style="font-size:100%;">זוהי סקירה יוצאת דופן קצת בבלוג זה, הפעם זה לא עוד יצירה קלאסית , ציוד אודיו יוקרתי או טריו ג'אז , </span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:100%;">הפעם זה קשור יותר לעבר שלי.<br />קונספט חדש בשמי ישראל: הוציא לבסוף את הסנונית הראשונה מתוך שלושה אלבומים שסוגרים מעגל .<br />"עםהספר" היא להקה של שלושה אנשים , יובל קרמר , חנן אברמוביץ והוגה ומקים הלהקה (שהוא דווקא המתופף לא פחות) ארז יוחנן .<br />שמנגנת ותספר ב שלושה אלבומים, שהראשון שלהם יצא לפני מספר חודשים בודדים את:<br />סיפור "יציאת מצריים" .<br />האלבום הראשון שהלהקה הוציאה הוא "SLAVE FOR LIFE".<br />האלבום הראשון פרץ לתודעת העולם במכה מוחצת, מגזינים שמתעסקים בז'אנר בעולם , פורומים ובלוגים ברחבי הרשת כולם מדברים עליהם ועל הקונספט המיוחד ש "עםהספר" הביאו עימם.<br />לכל אלה שהמתינו בסבלנות אין קץ, למוצא פיהם. אוכל לספר שה HYPE הגדול שנוצר סביבם לא פשוט גם להם וגם לכל השאר שמתעסקים בז'אנר .<br />להקת AMASEFFER הביאה עימם בשורה חדשה . בתור מוסיקאי וחובב מוסיקה מושבע, אני מודע לעובדה שלחדש וליצור משהו שהוא לא העתקה, או "נשמע כמו" זה דבר קשה מאין כמוהו להשגה . </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:100%;">"עםהספר" הצליחו לעשות זאת למרות שהיו רגעים בזמן ההאזנה שאסוציאציות עלו מהכרה של חומר מלהקות שונות ומשונות .. אך זה יותר מהשפעות ולא מלקיחת חומרים . </span><span style="font-size:100%;"><br />את הלהקה משווים כיום ברחבי העולם ל" Opeth" ואפילו כקונספט השוו אותם ל THE WALL של פינק פלויד (את האמת שאין לי כל כך מושג איך הם הגיעו לזה, אך כרעיון גדול שהאלבום כתוב עליו יכול להיות שאפשר לדמיין זאת) .</div><br /><div dir="rtl" align="right">"SLAVE FOR LIFE" חובה בתוכו את שלושת הנגנים , הוגי הרעיון והכותבים של הטקסטים, המוסיקה וכל מה שמסביב .<br />יובל קרמר וחנן אברמוביץ מנגנים גיטרות ובס (יובל מגנן גם וגם לכל אורכו של האלבום) ומביאים עימם את הסאונד החותך, השמן והטוב של הרית'ם סקשיין והסולואים המלודים שיש באלבום. ארז יוחנן הוא מתופף מוכשר שאת המשקל הרציני של האלבום הוא מביא , הקצב המטורף והמשתנה לכל אורכו רק מראה את רמת הכישורים של כל המעורבים בחוויה הזו .<br />חוץ מהשלושה יש אמני אורח שלהקת "עםהספר" הביאה כדי להשלים את הקונספט ואת מה שהם כתבו לידי ביטוי .<br />סולן ללהקה אין בצורה גרעינית. </div><div dir="rtl" align="right">הסולן שנבחר לשיר הוא לא אחר מאשר MATS LEVEN סולן THERION האגדי . את האמת, אני לא יודע אם זה בגלל או בזכות, יש המון תחושה בקטעים מסוימים באלבום שיש הרגשה THERIOנית אדירה ..אולי בגלל שיש המון תוספות של קלידים בסאונד דומה וגם דרייב מאד אופיני .<br />אורחים נוספים שפעלו לא פחות מכל אחד אחר רק בתפקידים ובזמן "מסך" קצר יותר מהארבע הם :</div><div dir="rtl" align="right">קובי פרחי הנהדר "מאורפנד לנד " , מאיה אברהם ששרה שיר מדהים בקולה המצוין ומשחקת את "ציפורה" בסיפור .<br />זמרת אדירה מחו"ל הצטרפה גם בטקסטים מדהימים ויופי קולה, תרם רבות לקונספט ולעושר הקולות והכתיבה באלבום הזה : ANGELA GOSSOW (ARCH ANEMY) .. ועוד רבים אחרים שעזרו ,תרמו את קולם, את ניסיונם ואת האהבה שלהם לתחום כך ש AMASEFFER תוכל לעלות השמיימה לא רק מבחינת הקונספט הגדול שהם הביאו, אלא גם מבחינת הביצוע וההפקה של האלבום המאוד מיוחד הזה .</div><br /><div dir="rtl" align="right">האלבום כאמור מספר על יציאת מצריים , הוא הראשון מתוך שלושה אלבומים שהלהקה מתכוונת להוציא בקונספט הנ"ל .<br />הלהקה עבדה בפרך (משחק מילים כזה) ארבע שנים תמימות , גרו יחד, כתבו, הקליטו בארץ, בגרמניה וחוזר חלילה .<br />השתמשו בכל הכישורים שלהם, בכל האהבה שלהם ובכל הנאמנות המוסיקאלית שלהם, כדי להביא לידי ביטוי את מה שהם רצו במדויק.<br />הלייבל שהלהקה בחרה לחתום אצלם היא INSIDE OUT שמתמחה בז'אנר הזה , המון מטאל פרוגרסיבי , קונספטי , אך החשוב ביותר, זה לייבל שמקדם ,שמעריך ומוציא לאור את האלבומים אולי מהטובים ביותר בז'אנר .<br />אני מאד שמח שהלהקה בחרה לבסוף לחתום אצלם. היא המתאימה להם ביותר, גם מבחינת הרעיוניות וגם מבחינת העתיד שלהם . </div><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5217234841046961666" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SGdXciJlTgI/AAAAAAAAAjM/qt3OusTXFUA/s320/amaseffer3_medium.jpg" border="0" /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><br />באלבום עצמו המוסיקה עשירה מאד , לא רק בטקסטים אלא גם במעורבות משחק שירה , טקסטים בארמית , בעברית , שירה באנגלית , אפקטים בצלילים , יש הרגשה שאתה שומע אלבום שהוא פסקול של סרט .<br />בכלל יש הרגשה של השפעות חוץ מלהקות מטאל , גם ממוסיקת עולם וגם ממלחיני פס-קולים לסרטי הרפתקאות ואקשן .</div><div dir="rtl" align="right">ג'ון וויליאמס, הנס זימר ושות .<br />הסאונד שהלהקה הגיע אליו הוא מהמשובחים ששמעתי וכלים נוספים מנגנים באלבום חוץ מהמקובלים; גיטרות , בס ותופים . תפקידי קלידים רבים, מצורפים לכל אורכה של היצירה , סולו חליל כמעט שפותח את האלבום ועוד כלים שצורפו בצורה כזאת ואחרת כדי לתת נופח אותנטי לקונספט שעלה פה על המדיה . </div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right">האלבומים מסודרים בסדר כרונולוגי כאשר הראשון מדבר על הזמן לאחר הגעת יוסף ועד היום שלאחר מכת הבכורות , כאמור יש עוד שני אלבומי המשך שידברו על התקופות שלאחר מכן, כאשר השלישי יסגור את הסגה הזו בכניסה לארץ כנען כמובטח .</div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">המוסיקה היא עשירה מאד כאמור ולא תמיד קלה להאזנה , שזורים בהפקה ובמוסיקה המון אפקטים של כרכרות רתומות לסוסים , הצלפות שוטים על עבדים עבריים , רוחות ואיתני טבע וכהנה וכהנה . </div><div dir="rtl" align="right">האפקטים לא באים כסמלים מינימליסטים לרוחבו של האלבום בתחילתו או בסופו של קטע מסוים, אם כי לכל אורך האלבום.<br />הדבר שלכשעצמו די מובן אך לי הפריע במקצת ..כקונספט לדעתי זה אמיץ ביותר ואי הויתור הזה על האותנטיות ועל "המשחק" של כל הקונספט, חשוב בעיני לא פחות מכל פראזת גיטרה כזו או אחרת . </div><div dir="rtl" align="right">אך למי שאוהב מאד את הז'אנר, או לפחות אהב מאד בעבר (היום יוצא לי לשמוע הרבה פחות את הלהקות האלו) אני מעוניין מאד במוסיקה עצמה וקצת פחות בפירוטכניקה ששכבתה די עבה בהפקה .<br />הרעיון והסיפור עמוק ביותר ומגיע ממעמקי רוחם ונשמתם של המעורבים בדבר .</div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">האלבום, לאחר כמה האזנות קריטיות אליו, הביא אותי להתחבט בהמון אספקטים ולאהוב כמו לא לאהוב כמה מהדברים ששמעתי . האמביוולנטיות הזאת מבחינתי, היא מצוינת ללהקה כמו AMASEFFER מכיוון שאני היום לאחר שנים רבות של התעסקות בז'אנר הזה מבין מצוין את מה שהם עשו ואת ההשפעות שהם הביאו עימם . </div><br /><div dir="rtl" align="right">אך הרגלי ההאזנה שלי כיום שונים מאד וכיום אני מחפש הרבה יותר מוסיקה ממיוחדות קונספטואלית .<br />למרות זאת ההערכה שלי אליהם היא אדירה ואני מקווה שמסקירה זו יבינו הקוראים עד כמה .</div><br /><div dir="rtl" align="right">אם היו שואלים אותי, הייתי מוריד קצת את כמות ה"משחק" ואת האפקטים הקוליים ומתמקד הרבה הרבה יותר במוסיקה עצמה . אך זוהי ביקורת בונה שהיא ממש בשוליים , אם עושים רשימת פלוסים ומינוסים על ההפקה, האלבום ועל מה שיצא,</div><div dir="rtl" align="right">אז ללא ספק האלבום הראשון של AMASEFFER הוא מדהים ברמות חדשות ביותר .<br />אני חושב שזהו האלבום המיוחד ביותר שיצא לי לשמוע בז'אנר הזה מאז יציאת MABOOL של "אורפרנד לנד" שהיה סנסציה בפני עצמו לפני כמה שנים . </div><div dir="rtl" align="right">בראיונות עם חברי להקת "עםהספר" הם נשאלו על הופעות חיות בארץ ובעולם ומה התכנונים(?).<br />הם ענו שהופעות יתכנו, אך יעשו אך ורק לאחר יציאת האלבום השלישי בסדרה ואז הם יופיעו עם החומר המלא ועם הסיפור השלם .<br />התכנון ליצור הופעה בהפקה גרנדיוזית, שתעביר את כל החלומות, הרעיונות והאהבה של החברה הללו ואת כל מה שהם הכניסו לתוך המדיה.<br />אני בטוח שמעריצים רבים היום לאחר שהאזינו לאלבומם הראשון, ממתינים בקוצר רוח כבר ל 2009-2010 ליציאת האלבום השני בסדרה. בטח ובטח להופעה החיה שתצא בסופו של דבר .<br />אני יודע שאני מחכה בהחלט . </div><div dir="rtl" align="right"><br /> </div><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5217234626354135458" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_24zw1CkPTeI/SGdXQCW0waI/AAAAAAAAAjE/4Tuy2QOQQdM/s320/a.jpg" border="0" /><br /><div dir="rtl" align="right">קצת על אודיו :<br />ההפקה נשמעת מושקעת מאד ,ומהוקצעת ! חוץ מהכלים שמוקלטים ברצינות תהומית , כניסה לפרטים הכבדים והקלים ביותר ותשומת לב לכל ניואנס, יש את כל עניין הקולות השונים , השפות והאפקטים הכבדים שנשמעים לכל אורך האלבום .<br />חוץ מטוענות שוליות לפה ולשם על מיקס או מסטרינג קרוב מידי (למיקרופון) או עם גיין חזק מידי ,הכול מוקלט וערוך ברמות הגבוהות ביותר שהז'אנר הזה ידע.<br />הלהקה הזו הקליטה גם בגרמניה וגם בארץ , עריכות, מיקס ומאסטרינג נעשו עם תשמות הלב הגבוה ביותר ששמעתי עד היום והדבר ניכר בהחלט בכל האזנה מהראשונה ועד האחרונה .</div><br /><br /><div dir="rtl" align="right">מהקטע או מהתו הראשון שבוקע מהרמקול ועד ה FADE OUT האחרון לאחר 77 דק ומשהו .<br />את האלבום שמעתי לראשונה דרך IPOD TOUCH עם IEM ..ומההאזנה השנייה והלאה במערכת סטריאו איכותית . ההדפסה והמסטינג הסופי מתאים לכל ועשוי היטב . </div><div dir="rtl" align="right">ברצוני לאחל להם , המשך דרך צלחה , הם נכנסו לתחום בהנחתת פטיש כבד מאד על המתחרים.<br />המאזינים והמעריצים שלהם בארץ ובעולם מודים להם . אך זוהי גם התחלה שמסמלת עבודה קשה ורציפה מצידם כדי לשמור על רמה גבוהה כל כך שהם נצמדו אליה והעלו את הרף אליה . </div><div dir="rtl" align="right">כמו שאני מכיר את הנפשות הפועלות הם לא יאכזבו אף אחד.<br />"SLAVE FOR LIFE" האלבום הראשון של הלהקה מומלץ ביותר לאוהבי הז'אנר ולמי שרוצה להכיר קצת מה מוסיקאים כישרוניים במיוחד מסוגלים להוציא מארץ הקודש .<br />למזלנו יצאנו ממצרים ויש לנו היום את החופש להאזין למוסיקה טובה כל כך . </div><br /><div dir="rtl" align="right"><br />אביעד . </div><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></span></div></div>aviad baridhttp://www.blogger.com/profile/15497508935832537700noreply@blogger.com1