נראה שבשנים האחרונות הסולואיסטים שהתפזרו תחת הלייבלים הגדולים מנסים את כוחם
ואת מרצם בלהקליט ובלהופיע עם קונצ'רטים חדשים בכל פעם מחדש .
לא עוד את השופן הראשון, או את הבטהובן החמישי שוב ושוב , (למרות שגם אותם הם מקליטים בכל מקרה)
אלא לנסות להגיע לקהל שגם מעוניין בדברים פחות מנוגנים, פחות מוכרים,
שרוצה להכיר ולהאזין ליצירות הנפלאות שכבר לא כל כך פופולאריות בזמננו ואולי היו בזמנים אחרים קצת יותר .
בסקירה הקודמת הצגתי את הביצוע החדש של הילארי האן לקונצ'רטו לכינור של שונברג שמשנות ה 40 לא נוגן כמעט על ידי שום כנר ולא הוקלט (ובטח לא בוצע) על ידי אף אחד .
בעילעול בדפי ה"פינגווין" החדש של שנת 2008 ב - ערך - "PROKOFIEV" תחת ביצועי הקונצ'רטים לפסנתר , הקונצ'רטי מס 2 (מתוך חמישיה) שלו כמעט ולא הוקלט .
זהו הקונצ'רטי אולי המפולפל ביותר שלו והיפה בעל המשקל הכבד ביותר שסרגיי פרוקופייב כתב .
מסיבות כאלו ואחרות מחליטים עם השנים, הסולנים ויחצני הסולנים מה ינוגן.
כמובן שהלייבלים בדרך כלל "מזמינים" את היצירות שימכרו את הכי הרבה כותרים,
הרי התעשיה הזו בדיוק כפי כל תעשיה; היא למטרת רווח ולא שום דבר רוחני מעבר לכך .
מה שיפה בתעשית המוסיקה הקלאסית, זה שמי שמבצע ומנהל את התעשיה הזו וכמובן "הפועלים" שהם הסולנים , המנצחים התזמורות, המקהלות וכו עושים זאת מאהבה לתחום ולא בכפיה (טוב לפחות לא בשנתונים שלנו).
כותר חדש מבית דויטשה גרמופון מביא עימו ביצוע לשני קונצ'רטים לפסנתר ממלחינים מוכרים אך לא מנוגנים בתכיפות כמו "השמות הגדולים" .
ועל כל זה הוסיפו גם מיצירותיהם הפחות ידועות .
YUNDI LI פסנתרן סיני צעיר ומוכשר שהוציא עד כה מספר מצומצם של כותרים תחת הלייבל DG .
שברובם הם מביאים את הפסנתרן בצלמו יחד עם פסנתר לבד .
לפני שנתיים יצא אלבום הבכורה שלו בהקלטה לביצועים שלו לקונצ'רטים לפסנתר מלווים תזמורות של שופן וליסט .
הביצועים היו טובים מאד אך לא מצוינים , השופן של יונדי לי קצת חסר רגשות, אך הליסט שלו היה לדעתי יוצא מן הכלל .
הפעם YUNDI LI חובר עם אחת מהתזמורות הטובות בעולם אם לא הטובה ביותר (הפילהרמונית של ברלין) תחת ניצוחו של המנצח היפני סיג'י אוזוואה (SEIJI OZAWA ) לביצועים של הקונצ'רטי מס 2 של פרוקופייב (PROKOFIEV) והקונצ'רטי לפסנתר של מוריס ראוול . (RAVEL) .
הקונצ'רטי של פרוקופייב פותח את האלבום והוא מוקלט בהופעה חיה .
זוהי הופעת הבכורה של LI עם התזמורת הברלינאית , ואת ההקלטה לכותר הם עשו תוך כדי 3 קונצרטים חיים (!)
שביצע LI עם התזמורת .
DG כמובן ערכו את הקונצרט לאחד מושלם מקטעי כל שלושת הקונצרטים, הדבר אינו מורגש כמעט כלל, והביצוע מאופיין בזרימה יוצאת דופן.
הקונצ'רטי השני של פרוקופייב הוא הפחות מנוגן מהחמישה שלו אך לדעתי הוא מהיפים ביותר .
עוצמה רוסית ניכרת לכל אורכו ויונדי לי הטכניקן העילאי, מביא אותה בביצוע מרגש ואימתני .
אימתני אפילו יותר מאשר הפסנתרן ALEXANDR TORADZE ביצוע שלו לקונצ'רטי הזה (בניצוחו של ולרי גרגייב) .
שנחשב לאחד הטובים שביצע את הקונצ'רטי הזה ואת כל החמישיה בכלל , יחד עם ולדימיר אשכנזי שזכה ע"י פינגווין לרפרנס לחמישית הקונצ'רטים הללו .
ההקלטה והביצוע שניהם בעלי אותו אופי , כבדי משקל וחזקים במיוחד .
לקונצ'רטי הזה אין חלקים איטיים והפרק השני הוא מהיר במיוחד , עד כדי שלרגע אתה מרגיש שכולם מפספסים את כולם , אך שמיעה נוספת של הפרק מראה ש OZAWA והתזמורת הברלינאית יודעים טוב מאד את תפקידם ו LI מנגן כאילו אין מחר , הידיים החזקות והמהירות שלו מקישות לכל עבר את התווים הגדולים והמהירים שכתב פרוקופייב והוא ממשיך לעשות כן לכל אורך היצירה .
חלק נכבד מהפרק הראשון הוא קדנצה שיונדי לי מפתיע את המאזינים באחת מרגשת, טובה וטכנית כהרגלו עד מאד.
YUNDI LI נמצא במשחק שלו , לא עוד קונצ'רטי בכייני ומרגש עם מלודיות מלוקקות סטייל שופן , אלא קונצ'רטי רוסי אימתני מהיר ודורשני בדיוק כפי ש YUNDI LI אוהב לנגן .
הפסנתרן הסיני הזה מדומה למכונה משומנת היטב והכותרים הראשונים שלו, שהציגו יצירות סולו רבות לפסנתר של מלחינים כמו שופן , ליסט ואחרים מנוגנים ביתר טכניות ולפעמים נדמה שהרגש שם מלאכותי משהו .
בפרוקופייב YUNDI LI מנגן עם כל הלב והנשמה ועושה רושם שהרגשות שהכניס סרגיי בקונצ'רטי הזה הם רגשות שאפילו הסיני המכונתי מסוגל להרגיש ואפילו מהבטן .
בחלקו השני של הכותר YUNDI LI מנגן את הקונצ'רטי לפסנתר של מוריס ראוול (RAVEL)
אך זהו החלק הפחות טוב באלבום לדעתי , חוץ מזה שהקונצ'רטי הזה פחות אהוב עלי מהרבה אחרים .ההקלטה וניגנתו של LI פחות טובים בניכר מחלקו הראשון והאימתני של האלבום .
ההקלטה הרבה יותר רזה והתזמורת מרגישה הרבה פחות מחוברת למלודיה ולטכניקת ההלחנה של ראוול , זהו לא אתגר לתזמורת של ברלין לנגן ראוול אך עושה רושם שיש הבדלי מצבי רוח ועבודה בין הביצועים .
גם ההקלטה שונה לגמרי ועל אף שנעשתה באותו האולם וכנראה על ידי אותם הטכאים הסאונד שונה מאד ,
רזה במקצת ופחות חזק ונוכחי מהפרוקופייב .
LI עדיים מנגן במיטבו אך לאחר ששומעים את תחילת הדיסק עם הקונצ'רטי של פרוקופייב אין ברירה אלא קצת לעקם את הפרצוף למשמע הביצוע של RAVEL.. .
לקונצ'רטי של ראוול יש ביצועים טובים מאד, מנגנים אחרים בליבלים אחרים לאורך השנים ואפשר לבחור רפרנס ונקודות יחוס טובות ל LI .
צימרמרן ביצע את קונצ'רטי הזה ב DG גם כן והביצוע שלו הרבה יותר משכנע .
YUNDI LI הביא קצת מהרגש החדש שלו גם לראוול ועושה רושם שהוא מסוגל גם "לשיר" תוך כדי הנגינה ובקטעים מסוימים בביצוע הקונצ'רטי היה אפשר לחוש פואטיות מסוימת בנגינתו.
בסקירת הביצועים במגזין "קלאסיקל טודי" (CLASSICAL TODAY ) הם יתיחסו גם כן לפואטיות המסוימת שהוא מצליח להביא פה ושם ולנגינתו הסבירה. אך לחלוטין אנו תמימי דעים שהקונצ'רטו המנצח בכותר הזה ולדעתי גם בשנה האחרונה- הוא הפרוקופייב מס 2 ש YUNDI LI ביצע פה .
מומלץ בחום לכל אלא שעדיין בספק אם כדאי לרכוש , (כדאי !) .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה