19 ספטמבר, 2008

ROGUE - ninety nine magnum



דיונים רבים נפתחים על חלקי המערכת השונים ,
על יתרונותיהם ועל חשיבותם של חלקים מסוימים יותר מחלקים אחרים .
אסכולות "נלחמות" אחת בשנייה ; רמקולים תחילה, מקור תחילה וכדומה ..
אני נמצא איפה-שהוא "בדמדומים" של כל האסכולות הללו .
אני עדיין די משוכנע, שרמקולים הם החוליה החזקה והמשפיעה ביותר, במערכת סטריאו.
אך גם המקור הוא גורם משפיע וחשוב עד מאד. (למרות שלדעתי הגורם המשפיע ביותר בתחום המקורות, היא דווקא המדיה עצמה ולא המכשיר ...אבל זה קשור לדיון אחר).

כבר שנים שמסקנה אחת , בקשר לחשיבות חלק מסוים באלקטרוניקה ברורה לי.
ה"קדם מגבר" הוא אחד החלקים החשובים והמעצבים ביותר בשרשרת .
כמובן שמי שמשתמש במגבר משולב לא יכול להחליף את הקדם מגבר הפנימי שיש לו , אך אלו שמגבירים את הרמקולים שלהם עם סט של מגבר כוח וקדם מגבר , יכולים כמובן "לשחק" עם החברות והדגמים השונים , לשדרג ולחפש את הסינרגיה הטובה ביותר לטעמם .

עם השנים בדקתי קדמי מגבר שונים ,למדתי את יתרונם על מערכות שונות, על שינוים בחתימת סאונד של מערכות שלמות בגין שינויים אלו וכדומה ..אפילו קדמי מגבר שפופרתיים בתוצרת DIY בעלי תכנון שונה , מנורות שונות, שנתנו סאונד שונה לגמרי . התקציבים נעו מ 2000 שח ועד כמה אלפי $ , מתוצרת עצמית וכאלו בעלי "שמות" אודיופילים ..כמובן בטופולוגיות שונות SS , TUBE , היברידי וכו .

לאחרונה בדקתי קדם מגבר שהכרתי לפני כן במערכת של חבר טוב , אך אצלי במערכת עדיין לא .
הקדם מגבר הוא ROGUE AUDIO –ninety nine magnum .
המערכת שלי מורכבת (למי שעוד לא מכיר )
רמקולים של JMLAB 816S , הגברה – כוח וקדם של חברת VINCENT בטופולוגיה הייברידית , מקור של החברה הקנדית RAYSONIC ה CD128 וכן סט אפ אנלוגי שכולל פטפון של VPI ופונו סטיג' של חברת AQUA (ישראל) .
סט ההגברה שלי כולו (כוח וקדם) עולה בסביבות ה 10K שח ..לא מספר גבוה כל כך בתחום האודיופיליה אך לא משהו פשוט מאד .
הסט מהווה ערך לכסף באופן יוצא דופן , בנוי חזק מאד ומדויק ומנגן ברמה סבירה ביותר.
לא משהו מיוחד או מרשים, אבל מאוזן ונקי .דבר שהיה חשוב מבחינתי תמיד, שהסט מהווה ALL-ROUNDER ומצליח להתמודד עם כל רמקול (שאני ניסיתי לפחות) ועם כל סגנון מוסיקה. יש לו רזרבות כוח אדירות והוא נייטראלי עד כמה שיכול להיות סט ב 10K שח .

NINETY NINE :

הרוג הוא מכשיר די גדול שמשתמש בטופולוגיה שפופרתית באופן טהור , ארבע שפופרות מסוג 6SN7
הדגמים הישנים יותר לפני ה MAGNUM היו מגיעים עם שפופרות "פשוטות" יחסית אך החברה שידרגה את הדגם וכיום מסופק עם הקדם שפופרות NOS של GE .
מאחורה אפשר להבחין ב חמש כניסות ושתי יציאות ; אחת למגבר כוח ואחת שמתפקדת כ REC OUT.
הגברה לאוזניות קיימת בקדם הזה ואפשר לראות את הכניסה (להפתעתי הרבה) גם מאחורה מתחת לבורג הארקה עבור פונו סטיג' פנימי להגברת MM ו MC (כרטיס אופציונאלי)


המכשיר מגיע עם ספק כוח נפרד ועם שלט מאלומיניום כבד ומרשים. אשר נותן שליטה על ווליום בלבד .
בשביל להחליף בין המקורות צריך לקום מהכורסא .
המכשיר די כבד יחסית והבניה מאסיבית וחזקה . מבפנים חברת ROGUE שידרגה את הקדם מהשנים עברו בקבלים טובים יותר , חיווט כסף של HT ועוד .

חיבור ה 99 למערכת במקום ה"קדם" מהסט המקורי שלי, לקח כמה דק, כולל חיבור ספק הכוח הנפרד .
הקדם מתוכנן לספור 15 שניות מאז שהפעלנו אותו לחימום הפילמנט ולאחר מכן עוד 15 שניות עד שיעבור דרכו סיגנל .
לאחר המתנה קצת יותר ארוכה מצידי שיתחמם קצת יותר , התחלתי להשמיע דרכו מוסיקה .

SOUND:

חברות רבות מייצרות מכשירי אודיו ולכל אחת מהן יש חתימת צליל טיפה שונה .
ROGUE נמצאת על הצד הרומנטי או ה "חם" נגיד .. יותר של הסקאלה למרות שהיא לא החברה ה"חמה" ביותר..
עדיין יש כאלו הטוענים שהרזולוציה והפאנצ' שבדרך כלל מאופינים עם SS מצויים שם ובגדול אני נמצא ביניהם .
אמנם לא אותם הכמויות באיפיונים אלו, אך הם מצויים גם פה .

ה99 הביא לחדר את ה"מיד בס" שהיה כל כך חסר אצלי באיזון המערכת .
עם התדרים "ששבו אל גבולות בעליהם בשלום", הגיעו הסופרלטיבים שכל כך חיפשתי בשנים האחרונות אצלי במערכת.
משקל , נפח , BODY ו TIMBER . כל אלו היו אצלי כל הזמן לא צריך להגזים.. אך באופן מינורי ויחסי למכלול השלם .

הבמה התפרשה לצדדים וחשוב יותר, לעומק . מי שמכיר והיה אצלי בחדר האזנה, הבחין שהוא קטן מאד, אך זה לא מנע ממנו להיות מופתע לאחר שהמוסיקה התחילה לנגן. המערכת מתאימה והמוסיקה מנגנת היטב למרות מגבלות גודל החדר.

דבר שחסר אצלי מאד, זה במה (STAGE). כמובן שבמה רחבה לא יכולה להתקיים שהרמקולים צמודים לקירות הצדדים כמו אצלי ובטח לא שהם במרווח של 180ס"מ אחד מהשני . למעשה אנו קובעים את רוחב הבמה בהעמדה של הרמקולים שלנו ובמרחב שנשים אותם .
בכל זאת , אשליה או לא , הקדם מגבר של ROGUE פרש את הבמה לצדדים קצת יותר וכאמור הכניס עומק יחסי שלא היה לפני כן .

אני רואה שכולכם מהנהנים ,ממלמלים .....שפופרות ..... ומגלגלים עיניים בהבנה ..הרי זה ברור לכולם שכאשר עוברים מ SS לשפופרות הסאונד מתנפח ומקבלים "תמונת סאונד" גדולה יותר ועמוקה יותר.
גם אני תמיד מלמלתי כך מניסיון, אך איכויות כאלו מקדם מגבר שנחשב "סביר" בתחום ולא יותר (2600$~ סה"כ ) לא כל כך ציפיתי .
ציוד שפופרתי לא זר לי וניסיון מעשי איתם יש לי. מידי פעם אצלי בבית וגם מחוצה לו .

הקדם הביא שינוי משמעותי ביותר למרות שהוא לא מגביר, לא מנגן תקליטים או דיסקים והוא לא רמקול (כמובן).
ישנם רבים אשר חושבים שקדמי מגבר הם מוצרים שאמורים לחבר אליהם את המקורות ,לברור אותם בעזרתו וכמובן לשחק עם כפתור הווליום. פה זה נגמר מבחינתם .
פה , כמו בשאר קדמי המגבר (האקטיביים) שאני מכיר ,הסיפור שונה לגמרי .

אמנם הקדם לא משנה מקצה לקצה את כל המערכת או את חתימת הסאונד הכוללת של המערכת , אך הוא מעצב ומביא את הניחוחות שלו למשחק, שמשנים באחוזים ניכרים את יכולות המערכת וכמובן את תמונת הסאונד הכללית שמתקבלת.


את האזנה הקריטית התחלתי עם מוסיקה די קלה יחסית , סונטה לפסנתר של בטהובן OP109 בביצוע UCHIDA (פיליפס ב CD ) וטריו ג'אז בהופעה חיה (KEITH JARRETT- STILL LIVE ECM - ב LP) למרות שבעקרון אלבומים אלה לא קלים לשחזור , אני עדיין מחשיב אותם "קלים" מהבחינה שאין למערכת את הצורך להתמודד עם עומס כלים גדול ולא עם קטעים דינאמיים במיוחד .
ההאזנה הראשונית נעשתה בווליום נמוך יחסית, רציתי לראות עד כמה הקדם ישפיע על הרזולוציה וטווח התדרים עוד לפני ש כפתור הווליום מגיע לתחום האופטימאלי שלו .
אמנם המוסיקה נשמעת די FLAT ככה ומרוחקת מבחינת מעורבות למאזין. אך עם הקדם החדש ההרגשה היא שהמוסיקה קצת יוצאת אליך באופן מיוחד יותר כך שיכלתי ליהנות במידה מסוימת גם בהאזנה עם ווליום נמוך יחסית .

הבדיקה הזו לא נערכה למשך זמן ממושך , רק בשביל להבין את היתרונות מול החסרונות ...
הווליום עלה די מהר למחוזות קצת יותר סבירים להאזנה קריטית ומשם המשכתי גם לסגנונות מוסיקה אחרים .

הפסנתר של אושידה כמו כן גם של ג'ארט בטריו, נשמעו מאד חיים עם צלצול נעים בתדרי ה-HIGH MID.
כאמור BODY טבעי ועמוק יותר התווסף כמעט לכל כלי נגינה ששמעתי כאשר ה ROGUE היה מחובר, כך שגם פה פסנתר כנף נשמע גדול ויפה, כמובן ביחס לאיכות הקלטה והמקום שהקליטו בו .

הדיסק של אושידה הוקלט באולפן וכך זה גם נשמע מיקרופונים קרובים למיתרי הפסנתר שחצי פתוח
וה TIMBER יצא עד לכיסא המאזין בעוד שהטריו הוקלט בהופעה חיה ,כל הפרזנטציה משתנה בעקבות האמביאנט המושמע מההקלטה עצמה בכל מקרה .
גם שם הפסנתר קיבל את ה גוף שהוא כל כך זקוק לו כדי להישמע במיטבו, בנוסף לחיות המתופף ולריאליזם שהתקבל . הבסיסט נשמע בבדיקה זו הרבה יותר חד עם נפח משלו למרות שציפיתי לניפוח מלאכותי מסוים בשל עבודה עם שפופרות הופתעתי לטובה. הקונטרבס היה מאד ניטראלי ואמין מהתקליט , ניואנסים נשמעו וקירות העץ של הקונטרבס הדהדו הפעם בעזרת ה ROGUE שלפני כן הם כנראה "התחבאו בין הכלים" (מן משחק מילים כזה ) ..

עומס כלים ומוסיקה דינאמית במיוחד היא לרב קושי ומדד להתמודדות נאותה של כל מערכת סטיראו באשר היא .
אני מאד אוהב לקחת איתי כמה קטעים שכאלו, כדי לתת למערכות שלמות, או למכשירים בודדים שאני סוקר ובודק ,להתמודד עימם .
ההתמודדות הזו היא בחינת MUST לדעתי מכיוון שפה אפשר באמת להבחין ביתרונות הגדולים של המכשירים, או המערכות המנגנות למול החסרונות וה TRADE-OFF'S שאנו נהיה כנראה חייבים להתפשר, או לא.
אם נרצה לרכוש או להאזין עם אותם המכשירים שאנו בודקים .

אחת היצירות האהובות עלי, שהנני לוקח עימי כמעט לכל מקום היא ה סימפוניה השישית של מאהלר( ABBADO ב דויטשה גרמופון – הקלטה מ 2005 ב CD) זאת יצירה שמאגדת לתוכה ארבע פרקים שונים מאד מכל הבחינות;
מלודית , רגש, עומס כלים , דינאמיות מתפרצת וגם ליניארית יותר.
טווח הכלים שם הוא פנומנאלי מכיוון שכמעט כל כלי קונצרטנטי נמצא שם. מכלי נשיפה קטנים ועד תופים וכלי הקשה אימתניים וכמעט כל מה שבדרך .היצירה נכתבה במקור ל 120 נגנים .
הסימפוניה כמובן נכנסה אצלי לבדיקה באופן אוטומטי , פה גם כאמור, יכולתי לראות את כל ה"תמונה" של איך הקדם הזה מתנהג וכמובן מה אני מפסיד מול מה אני מקבל ממנו בצורה אופינית ואופטימלית .
דינאמיות לא חסר לו , כל "קרשנדו" וכל מעבר חד בין שקט לבין עוצמה אדירה של כלים, עוברת בהצלחה וללא כל קושי. סה"כ מגבר הכוח יחד עם ההתאמה לרמקולים הם אלה האחראיים האמיתיים ליכולות אלו, אך קדם המגבר הוא זה שמעצב את הגוף ואת יכולת המערכת להישמע כמו שהיא נשמעת.

אחד החסרונות שהבחנתי בקדם הנ"ל הוא בזמן העברה של עומס כלים בתדרים גבוהים. יש קצת "ערפול" ואולי אפשר לקרוא לזה "קריסה" מסוימת ברזולוציה ובהפרדה בין הכלים שנמצאים בהקלטה .
לדוגמא; בקרשנדו שמגיע לפיק של תדרים גבוהים בעזרת מערך הכינורות יהיה מאד קשה "לספור כמה כינורות מנגנים" , אפשר לשמוע אותם היטב, אך הם ישמעו כגוש אחד וקצת "מעוך" , ולא כפי ש 30-40 כינורות אשר מנגנים יחד עם אוויר והפרדה ביניהם אמורים להשמע באופן ריאליסטי .
בקדם מגבר "סביר" בטופולוגית SS , הדבר היה כנראה מסתדר הרבה יותר טוב בתחום הזה, למרות שמעטים מסוגלים לזה באופן מוחלט. בכל מקרה היינו מאבדים מהקסם ומהגוף שאנו מקבלים עם השפופרות והפעם מה ROGUE.
מי שמוכן לפשרה שכזו והמוסיקאליות והקסם מהמערכת חשוב לו יותר מאנליטיות וספירת הכינורות בעומס יתר,
יוכל לעבור על זה בשתיקה ועל סדר היום באופן חיובי לגמרי .

לי למשל זה מפריע מידי פעם , אני אוהב מאד פירוט וקשה לי בדרך כלל עם הקצוות המחוספסים שאני מקבל מציוד שפופרתי ככלל, הדיסטורשיין בקצה העליון בדרך כלל בשחזור יצירות פסנתר יכול לשגע אותי.
זאת היית גם הסיבה העיקרית שעברתי מראשי פונו MM ל MC למשל.

אך הפעם לקדם הזה היה יותר קסם מאשר שמעתי אצלי בדרך כלל עם ציוד שפופרתי , כך שזה לא "הפריע" לי עד כדי כך. מה שגם בשחזור של כלים קשים הוא עושה עבודה מעולה.
אולי זה התכנון המדויק שלו, או אולי בגלל שאפשר לברור את הגיין המתאים ביותר למערכת שלכם בעזרת כפתור שנמצא על ה FACEPLATE .
חברת ROGUE הוסיפה את האופציה הזו לקדמי המגבר בסדרות הגבוהות מ ה 99 ומעלה , מה שמאפשר למאזין לווסת ולאזן את הגיין של הקדם עם שאר המערכת .
הדבר לדעתי הוא גאוני , בעיקר למי שיש מערכת עם סט אפ אנאלוגי . כך אפשר תמיד להיות מאוזנים באופן מושלם מול הגיין של הפונו סטיג' , הראש ושאר המערכת .
כפתור הבורר של עוצמת הגיין ב ROGUE נותן את הבחירה להניע את הקדם מ 0 ועד 23 DB .
כך שתמיד יש לנו עתודות גיין למגבר כוח שאימפדנס הכניסה שלו בעייתי מבחינתנו , או להיפך, אנו תמיד יכולים לווסת אחורה עם אנו עובדים עם רגישויות גבוהות (לדוגמא מגברי כוח של "MANLEY" עם רגישויות סופר גבוהות) או למשל עם "פונו סטיג'" שמכוון לגיין מאד גבוה בלי האופציה לשנות אותו .
הבחירה נעשית ON THE FLY ותמיד אפשר להאזין תוך כדי לשינוי .
בדיקה נעשתה אצלי בכל מיני אופציות וכיוונים של גיין ומצאתי שאני מגיע לאופציה אופטימאלית עם קדם הפונו שלי עד שהדינאמיות המתקבלת מהתקליטים היא מהמעולה שקיבלתי, בעוד יש שקט ורקע "שחור משחור" מבחינת "הרעש" .
זוהי נקודה חלשה בעיקרון של קדם המגבר הנ"ל , יש לו בעיקרון רעש עצמי (TUBERUSH) שיוצא באופן תמידי מהרמקולים.. אין צורך להיבהל , זהו לא HUMM או HISS מרגיזים שאי אפשר לשבת ב SWEET SPOT ולדבר בטלפון ..אלא זהו רעש די חרישי שנשמע, אך הוא נבלע עם ריצפת הרעש בבית בכל מקרה .
לאחר כיוונים שונים כאמור , הבאתי את ה "רעש" הנ"ל להיות כמעט בלתי מורגש ועדיין להנות מכל הגיין והדינאמיות שהקדם מסוגל לספק. זה עיניין של ניסוי וטעיה באופן מסוים וכמובן התאמה עם שאר המערכת .

על הסט אפ האנאלוגי בדקתי את ה 99 בעיקר במוסיקה מסגנון ג'אז , כלי נשיפה ותזמורות גדולות שנותנות קצת אתגר התמודדות לסופרלטיבים שניתנו עליו מקודם .
הרי זה ברור לכל אחד עם ניסיון של יומיים בציוד שפופרות, שכלי נשיפה נשמעים מדהים תחת ידי טפולוגית המנורות .
החום והנפח שמתקבל מציוד שפופרות אמיתי, הוא ריאליסטי וטבעי יותר מכל טופולוגיה אחרת לטעמי .
אין זה אומר שציוד שפופרות מחמם אוטומטית או מנפח מעל כל פרופורציה כל כלי שנשמע דרכו , הטענה והמיתוס הזה אינם נכונים .
לדעתי תכנון מנורות מוציא משהו מההקלטה ומהמדיה שטופולוגיות אחרות מתקשות מאד ..
כמובן שאפשר לתלות זאת בהרמוניות זוגיות ואי זוגיות ,באוזן האנושית ובקלות שהיא מקבלת את זרם המוסיקה שמגיע משפופרות בניגוד לתכנונים אחרים .
כל אלו טיעונים ומשחקי תיאוריה , בתכלס ? זה נשמע מעולה , "קולטריין" היה אצלי בחדר והסקסופון נשמע מלא וחי . כל תו ברגיסטר נמוך בסקסופון של "סוני רולינס" או "אדרלי" נשמעו כאילו בעוד שנייה נוכל לשמוע את תוף הסנר של המתופף זז ללא כל עזרה מהמקלות שלו .
כל הכלים בז'אנר הזה נשמעו מעולה עם המון דרייב, גרוב ותחושה של קסם , כנראה בדיוק כפי שהתכוונו להעביר למאזין כאשר הקליטו אותם לפני 40 ו 50 שנה . חצוצרה מתפרצת וסאונד הנשיפה אמיתי כל כך ועוד .

לסיכום ..
כאשר קיבלתי את קדם המגבר הזה של ROGUE לבדיקה אצלי, הייתי די סקפטי לאייך הוא יעבוד עם מגבר הכוח ההיבריידי שלי (למעשה הוא נחשב ל SS לכל דבר) והכי חשוב איך הוא יעבוד עם הסימפוניות או אופרות אימתניות שאני מאזין להם ב 50 % מהזמן .
הרי בדקתי אצלי ציוד שפופרתי מפה ומשם , עדיין לא מצאתי סט שלם שהשתלב היטב עם המוסיקה,לאו דווקא עם הרמקול או עם החדר .
קסם תמיד היה במנורות ובסגנונות מוסיקה מסוימים אני תמיד אעדיף את הסט ה שפופרתי המלא .
לטעמי , עם סגנונות המוסיקה המתחלפים אצלי, להגברת שפופרות אין מה לחפש פה .
אלא אם כן הכוח ה שפופרתי יהיה יחסית גבוה, כדי שיהיה לו מספיק רזרבות לעמוד ולהתמודד בדינאמיות מתפרצת ובעומס כלים של תזמורות גדולות במיוחד, של 100 נגנים ויותר .
כמובן שהגברות שפופרתיות כאלו נמצאות והן מסוגלות לעשות את כל אותם סופרלטיבים של שליטה ופאנצ'יות שמאופיינת הגברת SS בהם .
אך המחיר שלהם בדרך כלל יהיה יקר יותר לאין ערוך מאשר הגברת SS שכמעט תמיד יעמידו דום (בהתאמה כמובן עם שאר המערכת) את כל אותם הנגנים ויתנו את תחושת השליטה באופן מוחץ .
בינתיים אצלי כנראה שאהיה חייב לשמור על הגברה טרנזיסטורית או בטופולוגיה היברידיית
ואת הקדם - שאת הגוף המיוחד , ה TIMBER , הדרייב, הדינאמיות המיוחדת ואת הקסם שאין בשום טופולגיה אחרת אהיה חייב שפופרתי !.
ההצמדה הזו היא מיוחדת במינה , כמובן שהיא צריכה בדיקה ,עבודת סינרגיה והתאמה עם המערכת כולה כפי שאנו דורשים מכל ציוד אודיו אצלנו במערכת ואף יותר. ROGUE AUDIO נתנו לי את זה בקלות ובענק .
הפעם הם אפילו הצליחו להמיר "פנאט הפרדה ופירוט" כמוני להעריך מוסיקאליות טהורה מבלי להסתכל או לחשוב על הקצוות העמוסים .
זהו קדם לא זול אך לא יקר במיוחד , התכונות והקסם שהוא מביא לפרזנטציה הסופית , ממכרות .


נתונים טכניים למי שזה משנה ורוצה : (הועתק מהאתר של )ROGUE AUDIO

- frequency response: 1Hz-200KHz ± 1dB
- THD: <0.1%
- gain: line stage: 23dB
- gain - mm phono: 65dB
- gain - mc phono: 75dB
- RIAA accuracy: ± 0.1dB
- rated output: 1.5V
- maximum output: 30V PP
- output impedance: 350 Ohms
- dimensions: 17"W x 5½"H x 14"D
- weight: 27 lbs.
- shipping weight: 32 lbs.
- power requirements: 115/230V - 50/60Hz


08 ספטמבר, 2008

THE JIMI HENDRIX EXPERIENCE

LIVE AT BERKELEY


הוא אגדה , הוא נחשב לגיטריסט הטוב בכל הזמנים, יש מהירים ממנו , יש מוזרים ממנו , יש קשים ממנו וכנראה שגם מוכשרים ממנו בכתיבה של מלודיה ובטח טובים ממנו בשירה .
אבל את ה
FEEL שהיה לגיטריסט הזה באצבעות והנשמה שהוא הכניס לכל תו ותו אין ולא היה לאף אחד .
גם אחרי טונה של סמים , אלכוהול וימים ארוכים ללא שינה , שהוא היה עולה לבמה (לאחר שחבריו ללהקה היו מוציאים את ה-"פנדר" הלבנה שלו ממשכון כל פעם לפני הופעה) הקסם היה באוויר אחרי 3 תווים בדיוק .

מה שהנדריקס עשה ב 10 אצבעות המון אנשים ניסו לחקות ולא הצליחו ..

אבל ...

הבעיה הרצינית היחידה שיש לי איתו (חוץ מזה שהוא היה מסומם לגמרי בכל הופעה וזייפן ברמות על (בקול שלו כן !? ..) שרב המוסיקה שהוא הקליט שהיית בכמעט 100 אחוז LIVE היית מעולה (מוסיקאלית) אך בסטנדרטים של הקלטה מג'ויפת לגמרי .
אין כמעט הקלטות סבירות שלו , שלא לדבר על טובות בכלל ..
אנחנו שרגילים להמון, המון מדיות ומוסיקה שמוקלטת ברמות הגבוהות ביותר, לשמוע הנדריקס בהופעה חיה משנות ה 60 שווה באוזנינו האודיופילית לעינוי מים סיני .

אבל הרכישה האחרונה שלי הביאה עימה משהו קצת שונה , הקלטה ומאסטרינג "קצת" יותר טוב ממה שאנחנו רגילים לשמוע את הנדריקס ..והפעם בתקליט כפול' בהוצאה חדשה שמעולם לא הודפסה על ויניל.
יש להנדריקס לא מעט תקליטים שאפשר לרכוש ברשת , חלקם גם חדשים, בהוצאות חדשות' אוספים והופעות חיות מהעבר כמובן.
הם נשמעים פחות או יותר כמו פעם, עם עליה באיכות באופן יחסי בשל
פילטר מאסיבי וניקיון של טכנאי אולפן השונים .
אך ההוצאה הזו היא לדעתי אולי ההוצאה הנקייה והטובה ביותר שיצא להנדריקס .

זוהי הופעה משנת 1970 שהנדריקס עם "בילי קוקס" ו ו"מיטש מיטשל" ניגנו באולם המוסיקה של ברקלי .

באותו היום הם הופיעו ב שני סשינים.
הראשון ב 19:30 בערב והשני שהיא ההופעה המוקלטת והמודפסת כאן התחילה בסביבות 22:00 ..

מיותר לציין שהנדריקס היה כבר חצי מסטול ב 19:30 ..אתם מתארים לעצמכם את כמויות הסמים שהיו בדמו ב 22:00 , אך זה לא מנע ממנו לתת את אחת ההופעות היפות והמיוחדות ששמעתי .
כל הקטעים המיוחדים והטובים מעבר ,
FOXY LADY , MACHINE GUN , HEY JOE ועוד וכמובן את ההמנון הלאומי של ארה"ב שהוא הוסיף כמעט לכל אירוע אחרי ההופעה המפורסמת שלו מוודסטוק.

כאמור 2 תקליטים (סה"כ 4 צדדים) שמביאים לנו כמעט שעה וחצי הופעה חיה של הגיטריסט המפורסם ואולי הטוב ביותר בכל הזמנים .
אצל הנדריקס כל הופעה היא משהו אחר , אפשר להאזין-
ל
HEY JOE או ל PURPLE HAZE עשרים פעם ובכל פעם לשמוע דברים אחרים .
הביצועים משתנים לפי הרוח והאנרגיה שיש לבחור באותו הערב ובאותה הדקה. האלתורים משתנים והדינאמיקה עם הלהקה שמלווה אותו, מגיע כל פעם לשיאים אחרים.

היפה והמיוחד בהקלטה הזו , שהיא מצוינת לעומת הסטנדרטים הירודים של ג'ימי וההופעות החיות שלו .
החיות והדינאמיקה שהודפסו הפעם באלבום הכפול הזה, הדהימו אותי.
מיד בתחילת ההופעה שג'ימי מציג את עצמם ומדבר קצת, שומעים את קולו העמום והמג'וברש במיקרופון ואת הזמזום הבלתי פוסק של מגברי המרשל שנמצאים ב 100 % סאטוראציה בשביל לקבל את הסאונד ה OVER DRIVE המפורסם שלו .
שג'ימי מתחיל לנגן רק אז אתה מבין כמה "כוח" קסום יש לבן אדם הזה באצבעות וכנראה שצריכים להיות קצת מוסיקאים או גיטריסטים כדי להבין את מלוא הקסם והגדולה שלו .

אך אני מכיר מילוני אנשים שלא נגעו בגיטרה בחייהם ועדיין "שרופים" על הנדריקס במשך עשרות שנים.
התקליט הזה הפתיע אותי לטובה מכיוון שסוף סוף היה אפשר לשמוע הופעה חיה, מתחילתה ועד סופה.
של הקטעים הטובים והמיוחדים של הנדריקס בצורה מעוררת התפעלות. היה אפשר ליהנות מהסאונד החי שהודפס על גבי ההוצאה המיוחדת הזו הדרייב של ההופעה היה לא מהעולם הזה והאיזון בין הכלים היה סביר ביותר...

הגיטרה יוצאת אליך כמו משום הופעה שלו לפני כן ..אפשר היה להרגיש את האמביאנט המיוחד מהאולם
ואת ההתרגשות של ההופעה הזו מלפני 40 שנה ממש אצלי בבית .

לדעתי זו אחת ההוצאות הטובות ביותר שיצאו בתקופה האחרונה של יוצרים מהשנים האלו ..
ושל הנדריקס בפרט , כמובן שיש אלבומי מופת של הבחור והופעות
MUST לחובבי הג'אנר והויניל.
אבל מי שרוצה הנדריקס באיכות סאונד טובה ומעלה ו
FEEL של השנים הטובות ביותר של ג'ימי ..
זוהי ההופעה החדשה המומלצת .

הינה קטע מההופעה בברקלי ..





כמה משפטים ממש יפים על האגדה ג'ימי :

hendrix surpassed the guitar... he played the soul...

How sad we lost him at this point...we can only dream where he was about to go. But hey...we got all the real stuff he gave us...FOREVER!!!!we are fortunate...