20 פברואר, 2008

BEYERDYNAMIC DT880









"האודיופיליה" נמצאת בעיקר באוזניים ובפסיכולוגיה של המאזין הקפדן.
המון אנשים שזאת האובססיה שלהם משלמים ( והרבה ) על ציוד אודיו TOP OF THE LINE" כדי לשמוע טוב יותר, חד יותר, עם ה"צבע" וה"גוון" שהם אוהבים ונהנים ממנו.
אודיופיליה המתמקדת באוזניות נמצאת כבר המון שנים בקרב מאזיני מוסיקה מושבעים רבים וכיום יש מידע רב על סוגים, חברות, דגמים ומה לא.
ההתמקדות היא באוזניות בתחום ה HI FI ובפורמט ה HI END והאודיופיליה.
כבר כתבתי סקירה רחבה מאד על מגברי אוזניות המוצעים למכירה בארץ והשוואה נרחבת ביניהם...
היום אני כותב סקירה על דגם מסויים (DT 880) של חברה לייצור אוזניות מגרמניה (BEYERDYNAMIC).
את החברה אני מכיר כמה שנים ואת מוצריה לתחום הפרו (אולפנים וכדומה) , אך את מוצריה המיועדים להאזנת מוסיקה ברמת HI FI איני מכיר.
במהלך שיטוטי ברחבי הרשת ניתקלתי בכמה דגמים וסקירות נרחבות אוהדות ביותר לדגם הנסקר כאן (DT880) של החברה הנ"ל ולאחר שגיליתי שאפשר גם להשיג בארץ, חיש מהר הרמתי טלפון למפיץ שלהם בארץ, אורי יפה מאולפני אבי יפה בירושלים.
ביקשתי ממנו אם יוכל להשאיל לי זוג חדש לנסיון ולהשוואה מול האוזניות האישיות שלי (HD 600 סינהייזר , AKG 340)ובכדי לכתוב עליהן סקירה .
כמובן שנענתי בחיוב וזוג אוזניות חדשות נשלחו למעוני האודיופילי באמצעות שליח FEDEX.

קופסא ענקית הגיע ולאחר נבירה של כמה שניות בכמויות הקרטון הנילונים ומוצרי קשירה והדבקה הגעתי לבסוף "לאוצר" .
ה DT880 מגיעות בקופסת אלומיניום מהודרת עם דלת עילית הנפתחת בקלות , אשר בפנים נחות להן זוג אוזניות מרשימות למראה, בתוך מעטפת ספוג שנוצרה למידותיהם (הגדולות אם יורשה לי לומר).


"הערכה" כוללת :
זוג אוזניות (DT 880 )
מתאם בין פין שמינית לפין רבע מצופה זהב אשר מתחבר בהברגה .
חוט מאריך 3 מטר (ברמה דיי טובה) .
כרטיס אחריות עולמי .
האוזניות קלות ביותר (270g ) ומרגישות ברמת איכות גבוהה מאד.
האוזניות בנויות מחומרים שונים :
קשת אלומיניום מצופה בעור רך ואיכתי ביותר אשר יכול להתנתק בעזרת "תיקתקים"
האפרכסות עצמן עשויות מחומר פלסטי קשיח ביותר.
חוץ האפרכסת עשויה מפלטת אלומניום המחוררת בצפיפות גבוהה מה שמחזיק את "TITEL" האוזניה כ" SEMI OPEN ".
טבעות האפרכסת מרופדות בבד ויסקוזה בצבע אפור כסף נעים למגע .
האפרכסות גדולות במיוחד, גם למי שרגיל ל סינהייזר HD 600 והאפרכסות פשוט מקיפות את כל האוזן ומכניסות אותה לתוך המעטפת. לחיצת האפרכסות לא חזקה בכלל ולדעתי זהו פרמטר חשוב מאד בנוחות האוזניה, בנוסף לאלמנטים נוספים אשר מקנים לאוזניה הזאת נוחות משגעת.







האוזניה מתכוונת מבחינת גובהה האפרכסות וצידוד שמאל וימין של האפרכסות על ציר הקשת כך שהאוזניה יכולה להתאים לכל גודל וצורה של ראש.
הנתונים הטכנים של האוזניה מראים אוזניה מאד מאוזנת בעלת התנגדות של 250 אום,
ההתנגדות סבירה ביותר המאפשרת נוחות סבירה להפעלת האוזניה גם ללא מגבר יעודי לאוזניות (כמובן שעם מגבר שכזה איכותם נוסקת לגבהים אחרים).
חברת BEYERDYNAMIC מאפשרת בתוספת מחיר גם להחליט כמה התנגדות אנו רוצים לאוזניות כאשר המינימום עומד על 50 אום ועד 600 אום לאולפנים.
כמו כן, החברה תאפשר בעתיד לשנות את עיצובם או ליתר דיוק את צבעם של האוזניות (בתוספת מחיר, כמובן)... האפרכסת העור המקיף את מסגרת האולמיניום וכ"ד...
תחום התדרים שהאוזניה מתוכננת להשמיע הוא מ- 5hz-35Khzהדרייברים המיוחדים של האוזניה מתוכננים להיות מאד רגישים וכתוצאה מכך מסוגלים להפיק תחום רחב שכזה .



מבחן ההאזנה
האוזניה בראש ובראשונה מאד מאד נוחה מהרגע הראשון שהנתחתי אותה על אוזני.
לא היה שום צורך בכיוונים מיותרים, הזזות של הקשת אחורה וקדימה, היא פשוט "נפלה" במקומה בצורה אופטימלית להתחלת ההאזנה.
הושמעו במקור (CD S2 VINCENT) אלבומים שונים ומגוונים בסשן הראשון שהייתי עם האוזניות הנ"ל
(4 שעות בערב שקט).
התרשמותי הראשונה היית שהאוזניה מאד מאד מאוזנת, בעלת גוון קליל ביותר ומעט "מרחף".
האוזניה נותנת תחושה מאד נעימה של ריחוק מסויים מהכלים ומהסולנים השונים שעברו בין אוזניי בסשן הזה.
משהו שמאד מיוחס לדגמים של סינהייזר והפוך מדגמים של GRADO למשל שהם הרבה יותר in your face (ישר לפרצוף). פרמטר זה היה שונה מאד במקרה זה. בדגם (DT880) הכוונה איננה ליצור "שכיבה" מסויימת של המאזין.
אלא לתת לו הרגשה שהוא יושב באולם הקונצרטים בשורה טובה באמצע. האוזניה מפורטת באופן מצויין ושומעים כל ניואנס וכל פיפס גם הקטן ביותר.
לאחר האזנות מרובות היו כבר אלבומים שגיליתי המון רחשים ורעשים שעברו במיקס בלי להתגלות עד כה.
האוזניה הזאת פשוט מוציאה הכל החוצה. פה יש ריג'קט לדעתי למי שהמקור שלו "חלש" או ללא הגברה מתאימה וכדומה.
לאוזניה דרייברים פלסטיים מיוחדים וקלי משקל אשר יוצרים דינאמיות ומהירות עצומה כך ששום דבר לא עובר לידה.
פסנתר מגלה אוברטונים שניים ושלישים במאיות שניה, נפחי עץ של כלים אוטנטים קלאסים כגון כינור, צ'לו ודבל בס (קונטרבס) נשמעים היטב ואפשר להבחין בין ויולה לכינור חצי בקלות יתרה .

ווקלס גבר נשמעים חד וברור ועושה רושם שהאוזניה מסוגלת לשאת כל קול על המעטפת. השוס הגדול של האוזניה הוא דווקא בקולות הזמרות. האוזניה הוכיחה לי שוב ושוב שהיא מצטיינת ביותר בתדרים הללו. ניסיתי גם רוק ורוק כבד בעייתי ועמוס עם האוזניה. למרות שלפי שעה היא לא מראה סימנים של נפילה מעייפות העומס המוסיקלי מסגנונות אלה אני מגלה בעדינות שהיא מעדיפה שלא להגיע לסגנונות כאלו..
טרנסים, ראפ אלקטרוני וכדומה אני לא מקשיב, אך לפי סקירות וכתבות ברחבי הרשת האוזניה לא מומלצת לשימוש למוסיקה בסגנון שכזה.
לדעתי היא נקייה ומאוזנת מידי בשביל לספק את הנחת שאנשי הטרנסים מחפשים באוזניה. לעומת זאת, סופט רוק ורוק אנד רול הלכו נהדר - סטינג , דייר סטרייט , ברוס ספרינגסטיין וכדומה . היא מהירה מאד והגיבה טוב מאד לסגנון




שוב, האוזניה מייחלת למוסיקה אותנטית כמו עם כלים נקיים, ללא אפקטים ועומס של דיסטורשין. ג'אז נשמע עליה מקסים ומתוק ומוסיקה קלאסית מעבירה צמרמות במאזין.
האוזניה חיה מאד ומכניסה את המאזין לסטטוס של מאזין בקונצרט חי לגמרי . חצוצרות, סקסופונים ושאר כלי נשיפה נשמעים נהדר חדים ונקיים עד אשר אפשר להרגיש את הרטיבות בשפתי הנושפים .
בסך הכל האוזניה מתמודדת עם כל סגנונות המוסיקה בכבוד. סגנונות המוסיקה המומלצים להקשיב דרכה הם בעיקר הסגנונות האותנטים והנקיים ביותר שאפשר, האוזניה פורחת בצורה בלתי רגילה עימם. לאחר סשיין ארוך של 4 שעות רצופות של יותר מ 9 אלבומים לערך;
אין שום סמן על הראש או התעייפות באוזניים. אין אפקט של התחממות הראש והאוזן וכאשר הרדתי אותם בפעם הראשונה לאחר 4 שעות בערך הייתי "במצב צבירה" רגיל לגמרי ולא תשוש כלל וכלל .




לסיכום
אוזניה איכותית מבית גרמני (beyerdinamic) המיייצר אוזניות מסוגים שונים וגם לתחום ה HI END. עשויה מחומרים נהדרים ובאיכות חסרת תקדים למחירי תחרות שכאלה. סאונד מפורט מאד אשר שולט בתחום תדרים מאד רחב בשל תכנון דרייברים קלילים ורגישים במיוחד . האוזניה מומלצת בעיקר לכל אלה שאוהבים מאד סגנונות מוסיקה אוטונטים ג'אז, בלוז, קלאסי וכדומה . נותנת פייט סביר ביותר גם לסגנונות מוסיקה אחרים .
נוחות האוזניה הוא הדבר אולי הגדול ביותר שהאוזניה נותנת בראשית ההכרות איתה .
לחיצת האפרכסות על האוזן כמעט ולא מורגשת אבל מספיק חזקה כדי ליצור אטימות מסויימת ל "במה" ו"אימג"
במוסיקה .
הבמה רחבה ביותר והאוזניה נותנת מימד של שורה טובה באמצע למאזין . אימג' הכלים מדוייק מאד והמעבר של הכלים בין ימין ושמאל חלק מאד ומשרה הרגשה של פעילות מאד הדוקה בגוון האוזניה.
את האוזניה אפשר להשיג בארץ דרך אולפני אבי יפה בירושליים במחיר סביר לגמרי .
היבואנים הם "מרום" .


השוואה בין ה DT880 לבין ה HD600 של סינהייזר .
החלטתי לפרק את הכתבה לשני חלקים בכדי:
א: לתת לאוזניות את הכבוד המגיע להם לבדם .
ב: כדי שבחלק זה תוכלו להתרשם מהאוזניות אבל עם רפרנס לאוזניות אחרות בשוק באותו המחיר (חול) מדגם וחברה אחרת.
ההשוואה נעשתה מול אוזניות סינהייזר HD 600 שמוערכות בעולם כאחת הזוגות הטובות לאודיופילים.
על האוזניה הזאת לא צריך לספר רבות, כתבו והיללו אותה באין ספור כתבות, סקירות והשוואות במגזינים ובאינטרנט.
היא זכתה כמעט בכל פרס אפשרי בנושא, ויכולותיה ידועים לכל אודיופיל שמברר בעניין אוזניות. ההשוואה נעשתה בביתי בסשן נפרד (לסשן ראשון ראה חלק א').

ההשוואה כללה 8 אלבומים במגוון סגנונות מוסיקאליים : ג'אז , ג'אז ווקאלי , קלאסי , רוק , רוק כבד . בסשן התמודדו שני זוגות :
ה- DT 880 של BEYERDYNAMIC
ו- HD 600 של סינהייזר בכוונתי היה לצרף עוד זוג נוסף מחברת "גראדו" המתומחרות בחו"ל באותה הליגה אבל לצערי לא היו ברות השגה בעת ההשוואה.

מקור : VINCENT CD S-2
מגבר אוזניות : VINCENT KHV 111 HYBREED TRANS-TUBE
כבלים : INTERCONECT-LABOGA
הסשן נעשה בבית ריק מאדם, בחדר הסלון ובשעות הלילה כך "שהשקט הסביבתי" לא הפריע כלל.
ההשוואה נעשתה באופן פשוט למדי - החלטתי על קטעים מסוימים בכל אלבום (פירוט האלבומים יצורף בסוף הכתבה),
הקשבתי לקטע מסויים בעזרת ה-HD 600 ראשית מכיוון שזו האוזניה הפרטית שלי (אחת מכמה וכמה) והנני מכיר אותה ואת יכולותיה באופן יסודי מאוד, כך שבהחלפת הזוג אוכל להעריך ולשים לב לדקויות.
האלבום הראשון שנכנס למקור לתחילת הסשן (הארוך למדי.) היה אלבום ג'אז:
ואריאציות של באך לטריו אשר מנגן כמובן ג'אק לוסייה ההקלטה היא דיגיטאלית לחלוטין והאיכות טובה מאד.

האלבום קליל למדי, מבחינת עומס (פסנתר תופים בס), ולכן התחלתי עימו מכיוון שהוא גם נותן רפרנס ראשוני חזק מאוד למאזין.
הסינהייזר מלאות מאד ובעלות נפח עמוק. יש כאלו שמתארים את ה 600 כאוזניה "אפלה", הכול נשמע מאד עמוק ומאד "נפוח".
אפשר לומר שהסינהייזר "ממלאות את החדר". הפסנתר נשמע טוב וגדול, התופים עם ATTACK רציני מאד אך מעט נפוחים לפעמים אשר משאירים לחץ מסוים בחלל האוזניה. הדאבל בס (קונטרבס) נשמע באמצע אך שוב עבה מידי לפעמים. הסינהייזר נותנות תחושה של במה אבל לפעמים היא כאילו מכונסת כאילו ששני קירות חוסמים אותה בצדדים. האימג' ברור והכלים נשמעים היטב.
החלפה :


לאחר סיום הקטע ב HD 600 הגיעו תורם של ה-DT880 (על נוחות האוזניות והצד הטכני אפשר לקרוא בחלק הראשון).
ה-880, מתחילת הקטע, נשמעו חדים וההפרדה גבוהה יותר, אך הדבר שהכי קוסם זוהי הבמה הרחבה שנפתחה.
פתאום זוג הקירות הצדדיים נעלמו והפרישה היא תלת מימידית ולכיוון פנימה .
(X'Y'Z') האוזניות נותנות תחושה של שורה טובה באמצע האולם ולא עוד האזנה בחדר.
בכל הסשן כולו, המטאפורה שעלתה לי כל הזמן בראש הייתה:
שעם הסינהייזר שומעים כאילו אתה נמצא בחדר עם רמקולים ממש טובים ואילו עם ה DT 880 אתה יושב ממש באולם.
ה-DT 880 עושות את זה מצוין , הרגשה של "לייב שאו" מתרוממת על כל תו וכל ניואנס במוסיקה.
אוזניות אחרות שברשותי הם ה AKG 340 האגדיות שבנויות בטופולוגיה של 2 אלמנטים לאוזן, דינאמי ואלקטרוסטאטי, הייחוד האמיתי שלהם הוא שהם מעבירות את המוסיקה לתוך הנשמה והפירוט הרב שלה.
לא הכנסתי אותה בהשוואה כי לדעתי היא לא מתאימה כאן.
הן מבחינה טכנית וגם מבחינת רמה (אני חושב שהן גבוהות יותר משתי הזוגות הנבדקות לפחות...).
כאמור, הקטע דיי קליל מבחינת עומס הכלים והתוים המנוגנים אבל רמת הרגש והאמביאנט המוקלט יכול להפיל ולהרים רכיבי סטראו (רמקולים אוזניות מגברים וכו'...)
הפסנתר ב-880 נשמע אולי פחות נפוח מאשר ב-HD 600 אבל הרבה יותר נקי. הנקישות של "הפטישים" בכנף הפסנתר נשמעים ברור יותר ואפשר להרגיש את מהירות האצבעות הנעות על גבי הקלידים. התופים נשמעו טוב וחלק וה ATTACK המהיר של האוזניה הזאת נותן את אותותיו בכל מכת סנר , טם, או בס .
לאוזניה דרייברים קלים מאד אשר נותנים לאוזניה את היכולות הללו. גם בפרטים המדהימים שהיא מוציאה וגם בבמה הרחבה שהיא פותחת.
לאחר הקטע הראשון שהאוזן מתחילה להבין מה יש עליה התחלתי להוציא את
הדיסק השני :
במקרה הזה, ההחלטה הייתה להקשיב גם לזמר בנוסף לכלים. האלבום הנבחר לבדיקה זאת היה מארק נופלר



SAILING TO PHILADELPHIA בשיר הנושא מהאלבום . מארק נופלר מוקלט בצורה יוצאת דופן, הווקאל ממוקד מאד עשיר ומלא.
השיר מתחיל בפריטת גיטרה אקוסטית דרך הגברה. ב-600 של סינהייזר הפריטה נשמעת גדולה ונפוחה אך בקלות אפשר היה לחשוב שזאת גיטרה חשמלית שפורטים בה, הדבר כלל אינו כך ב-880 והפריטה נשמעת ברור מאד.
גיטרה אקוסטית נשמעת ברור והפריטה מאד מפורטת אפשר לשמוע מיתר מיתר. קולו המיוחד של מארק נופלר נשמע באופן מלא, עמוק וחם ב-600.
כך הוא נשמע גם ב-880, אך ההבדל הוא שבזמן השירה הכלים האחרים מאחור קצת "מטושטשים " עם ה-600.
כאילו שהאוזניה לוקחת תדרים מסוימים קדימה מידי ומשאירה כמה "מאחור".
ב-880 הכל נשמע ברור לגמרי הכל בקו מסוים עם המון עומק במה והאימג' מאד ברור לכל כלי וכלי. הגיטרות של נופלר נשמעות שוב אולי פחות נפוחות מאשר ב600 אך תדר המיד יוצא החוצה באופן מעורר הערצה, אפשר לשמוע את רווית המנורות במגברים שלו דרך ההרמוניות.
אלבומים נוספים נכנסו לבדיקה מיד לאחר מארק נופלר בג'אנר דומה: ברוס ספרינגסטיין, אוסף משולש של 10 שנים של יצירה בהופעה חיה, הדינאמיקה והקצב נשמרים לעין ערוך דרך ה-880, האוזניה כאמור מכניסה אותך לאיצטדיון... אמנם זאת לא אוזנית סראונד אך שטח הפנים והמרחב קדימה נותן הרגשה מעולה.





ג'אז שוב: דיסק של מייקל קמילו בהקלטה אודיופילית מדהימה נבדק גם כן בין שני הזוגות... ה HD 600 ביכולת מדהימה מוציאים כל פרט והפסנתר נשמע חי, רחב ועמוק, הקונטראבס מנגן מאחור, הבמה טיפה צרה לעומת ה 880 אך האימג' מדוייק. ה-880 בהחלפה נשמעו בתחילה חלשים יותר (למרות שההתנגדות נמוכה מה 600 ) אך לאחר כמה שניות הם "מסתדרים" לדעתי זה בגלל הנפח המטורף של ה 600 שגורם להכל להשמע חזק יותר. הפסנתר נשמע טוב מאד ונואנסים מגיעים מכיוון הכנף. מצילות התופים נשמעות חדות יותר ודומה כאילו המתופף החליף אותן "בהפסקה" לסוג אחר.


שוב הבמה נפתחת לעומת ה 600 והאוויר בין הכלים ברור ביותר. המעבר למוסיקה קלאסית היה יותר מהיר משציפיתי (אל דאגה הג'אז חוזר) כבר לא יכלתי לחכות לשמוע את ה 880 מתרוממות בקונצ'רטו לכינור מס 1 של צ'יקובסקי

(סולנית – MIDORI, מנצח קלאוד אבבאדו). הקלטה מעולה לדעתי וביצוע חושני וסוחף של הכנרת היפנית המעולה הזאת



(sony classical expand edition). ה 880 כפי שציפיתי וקיוויתי פורחים במוסיקה הזאת . הכלים נשמעים היטב, פתיחת הבמה לרוחב וקדימה רק נותנים הרגשה אמיתית יותר במוסיקה הקלאסית שהקשבתי , שוב בגלל הדרייברים הקלילים של הדגם הנל הכל נשמע מפורט ומואזן כאחד בצורה שלא תאמן והכינור של מידורי נשמע מצויין. היא מעבירה בך רגשות והויבראטו שלה משאיר אותי רוטט בכל פעם .הקדנצה מוקדשת לכינור לבדו, ללא התזמורת המלווה, ואפשר לשמוע בזמן הנגינה את תיפוף או סיבוב הרגלים של מידורי על הבמה, את הקשת האצבעות על גריף הכינור ואת משיכתם על המיתרים, פשוט תאווה. שלא תהיה אי הבנה האוזניה מפורטת להחריד אבל לא אנאליטית ברמה שאי אפשר להנות מהמוסיקה. אלא מגיע לרמות של " להיות שם שזה קורה".בפרק הראשון (הדי ארוך 19 דק') יש רגעים של עילוי מוסיקאלי כאשר כל התזמורת מנגנת הרמוניה מאחורי הכינור ומגיעים לקרשנדו, האוזניה פשוט ממלאת את חלל האוזן ונותנת להרגיש את כל האולם מתמלא במוסיקה מהתזמורת הנהדרת של אבבאדו ולא נכנסת לדיסטורשין אופיני או לעיוותים בגלל העומס הגדול שנוצר.
מיד לאחר הקונצ'רטו עברתי לסימפוניה ה 9 של דבוזאק כדי שוב לבדוק את האוזניה במצבי "לחץ" ועומס מוסיקאלי גם מבחינת DB מתפרץ וגם מבחינת הבמה והאימג' במוסיקה מסוג זה. לא נותר לי אלא להגיד שוב שהאוזניה הפתיעה אותי (טוב זה כבר לא היית הפתעה .) והיא פשוט העבירה לי את הכל בצורה מדהימה . ההקלטה היא מעולה של "דויטשה" מנצח על התזמורת הברלינית רפאל קובליק הענק .
ההשוואה עוד היית ארוכה אך החזרה על הסופרלטיבים שהאוזניה השאירה בי נשארים בדומה למה שכבר אמרתי בעמודים אלו.
עוד המון אלבומים מילאו את הסשן מסגנונות שונים עוד ג'אז עוד קלאסי , כמה אלבומי רוק ורוק כבד נכנסו גם כן ומצאו שהאוזניה הנל מחמיאה להם במיוחד. אחד האלבומים שרכשתי לאחרונה נבדק גם כן בסשן הזה והוא
FRANCO AMBROSETTI europ legacy זהו אלבום ג'אז אירופאי אשר מנגים בו 5 כלים תופים בס פסנתר חצוצרה וסקסופון סופרן. הדבר שהביא לתודעה אולי הסופית והנחרצת שהאוזניה הזאת עולה על ה 600 מבחינת סאונד וריאלטי של הכלים היה בקטע מסויים שהמתופף החליף את המקלות במברשות מתכת (טכניקה מאד יחודית לג'אז ) למברשות אלה סאונד מאד מסויים ("ווש ווש ") כאשר המתופף מניע אותם על הסנר.. כאשר הקטע מנוגן ב 880 החדשות הסנר נשמע חד וברור ושומעים את "מחטי" המברשת נעים על הסנר ומרגישים את תנועות פרק היד של המתופף ,
כאשר העברתי חזרה ל 600 שמעו הכל מלא וטוב אך ה "ווש ווש" נשמע עכשיו כמו שקית ניילון שדורכים עליה... ולא מברשות מתכת על עור הסנר, לצערי ה 600 הנערצות שלי נחלו מפלה לאוזניות החדשות של הגרמנים BEYERDYNAMIC .

לסיכום ההשוואה היית ארוכה וחבל על עמודים נוספים של חזרה על סופרלטיבים ורגשות על כל קטע סגנון או אלבום ששמעתי עימם. ההשוואה מבחינתי היית בעייתית בגלל אהבתי הרבה ל600 המדהימות לכל הדעות (ולדעתי גם כן ) ובפינה קטנה בלב לא רציתי שה 880 יהיו טובות יותר.
גם בגלל הערך הגדול שיש לי ל 600 של סינהייזר וגם בגלל חשבון הבנק שלי (אני אהיה חייב לרכוש אותם עכשיו).
אבל אין מה לעשות וסקירה אובייקטיבית חייבת להיות כזאת לכל אורך הדרך. ה DT 880 של BEYERDYNAMIC טובות יותר ! נוחות יותר ! ואולי הכי חשוב זולות יותר !כך שהתמורה לכסף היא גבוהה פה לאין ערוך. (זה נשמע כמו פרסומת אבל לא) בחו"ל המחיר שלהם דיי דומה כך שההשוואה מתקבלת על הדעת. כאן בארץ התמחור של הסינהייזר עדיין בעייתי וההבדל ביניהם עומד על 1000 ש"ח ! לטובת ה 880 כמובן. המחיר המומלץ לצרכן הינו עומד על 1690 ש"ח כולל כבל מאריך של 3 מטר וכולל את קופסאת האלומיניום המדהימה שה 880 מגיעים בהם. הסינהייזר עומדות על סביב ה 2600 ש"ח.המאה ה 21 שייכות ל 880 התמורה לכסף מעולה ! ומגבר אוזניות יכול רק לשפר את העיניין ברמות אודיופילות מדהימות . אין שום בעייה למצוא אוזניות הרבה יותר יקרות מהן אבל אין שום סיבה לרכוש כאלה, ה 880 DT הם כל מה שאי פעם תצטרכו בעולם האודיופיליה לתוך האוזן.רשימת האלבומים :
TOCCATA -Jacques lousier
SAIILING TO PHILADELPHIA- mark knofler
ON FIRE michel camilo
LIVE - bruce springstein
MABOOL- orphaned land
TCHAIKOVSKY -midori violin concerto no1
-DVORAK symphony no 9 rafael kubelik
BEYOUND THE MISSOURI SKY pat metheny Charlie haden
EUROP LEGACY franco ambrosetti











2 comments:

יאיר שפיגל אמר/ה...

אביעד,
אני בזמנו השוויתי (אצל אורי יפה) את ה BD880 מול גראדו SR125, (בסגנון המוסיקה שרלוונטי לגבי - קרי: ג'אז אקוסטי ומוסיקה קלאסית) והגראדו נשאו חן בעיניי יותר (למרות שעלו חצי מה BD880וללא ספק הן נראות ומרגישות "פושטיות" וזולות יותר מה 880 שנראות ומרגישות מיליון דולר).
ההשוואה ארכה כשעה (אני יודע שזה לא מספיק במונחים אודיופיליים...) ובסופה הגעתי למסקנה שהפירוט של הגראדו היה יותר טוב (אתה מדבר על רעש המברשות על הסנר - תשמע אותו בגראדו ותרגיש כאילו המתופף יושב מילימטר ממך, ומרפרף עם המברשת מעל עור הסנר המתוח) ובאופן כללי התחושה מבחינתי היתה יותר "חיה" בגראדו מאשר ב BD880, ששמרו על סוג של ריחוק.

השוויתי גם ל 225 של גראדו אך לא מצאתי שההבדל בשמע מצדיק את ההבדל במחיר, ולעומת זאת כשירדתי ל 80 של גראדו - הרגשתי שאני מאבד איכות.
חשוב לציין שהגראדו גם לא צריכים הגברה, עוד יתרון למי שהשיקול הכלכלי מעניין אותו.

aviad barid אמר/ה...

הי יאיר
היו לי את ה SR225 ועברתי בהאזנה די ממושכת את כל דגמי GRADO כולל ה RS1 וכו כו .

גראדו עושים משהו טוב מאד למי שאוהב אותם וזה רוק .
הם מפורטים יבשים ובועטים

לי הם היו יבשים מידי ובהירים מידי לטעמי בג'אנרים שאני מאזין להם

ה 225 שהיו לי נמכרו בתחילת הדרך מהפטרות האוסף הגדול מאד שהיה לי בתחום האוזניות .
הם היו הכי פחות משומשות על ידי .

בכל מקרה אין שום ספק שהם אוזניות מצויונות שנותנות תמורה לכסף באופן פנומנאלי .

לטעמי ה DT 880 ׁ(לא BD ) הם טובות יותר אפילו מה RS1 של גראדו .
מפורטות , מאוזנות וכו .

כמובן שהסקירה הזו נעשתה לפני יותר משנתיים ..
מאז יש אוזניות נוספות בתחומי התקציב הזה שעושות עבודה מצוינת

מבחינת מחיר :
אין לי שום ספק שיהיה מאד קשה לאוזניות שעולות כמו ה SR125 להתחרות בה .!
לא סתםה SR60 קיבלה כמעט כל פרס אפשרי בתחום האודיו !
כבר שנים .

לטעמי ככל שעולים בסולם של גראדו יש יותר אופציות לתחרות מולן .
מבחינת מחירים כמובן בהתאמה .