למי שעדיין לא קרא את חלק א' , הינה זה פה - MAHLER 8 SYMPHONY חלק א'
עם השנים רכשתי כמה וכמה ביצועים ליצירה הזו, כפי שאני עושה עם המון יצירות קלאסיות אחרות .
חלק מהכיף ומהלמידה של יצירות שכאלו , זה לגלות אותן מחדש בידיי המנצחים שמנסים את גורלם ואת ניסיונם בהפקתן. למשל ביצירה הענקית הזו .
אני אנסה לסקור בקצרה כמה וכמה ביצועים שברשותי ולהביא לכם את השוני באינטרפרטציה של כל אחד ואחד מהמנצחים, התזמורות, המקהלות וכמובן הסולנים המשתתפים תחת ניצוחם .
בחלק זה אני אסקור שלושה ביצועים ספציפיים ..
שלושה מנצחים ענקיים עומדים על הפרק .
* ג'ורג' שולטי האגדי .. מנהלה האגדי של תזמורת שיקגו שנים רבות ..
* קלאודיו אבבאדו .. או איך שאני קורא לו , "המנצח בעל יד הזהב". אחד המנצחים הטובים בעולם כיום אם לא הטוב ביותר, לדעתי .
והמנצח האחרון שיסקר בפרק זה יהיה;
* פייר בולז . . מנצח מבוגר שסיים להקליט את מכלול סימפוניות מאהלר ממש בתקופה האחרונה.
נתחיל, בהתחלה .
ג'ורג' שולטי עם התזמורת הגדולה של שיקגו, יחד עם מקהלות שונות מוינה אוסטריה ..
מנגנים את אחד הביצועים המוכרים והמפורסמים של השמינית של מאהלר בכל הזמנים .
סוללת הסולנים ששרה בביצוע זה , היא הנבחרת והטובה ביותר שידעה היצירה הזו,
מכל הביצועים הטובים והרעים בכל הזמנים כנראה .
השירה היא גולת הכותרת של השמינית ופה שולטי הצליח בגדול, לאסוף אליו את מיטב הכישרונות, שעשו את תפקידי השירה מהפרטיטורה של מאהלר באופן הטבעי והמיוחד ביותר שנשמע .
הת'ר הרפר , לוצי'ה פופ, הם רק חלק מהשמות שמשתתפים פה בתפקיד הסולנים .
כמובן שהמקהלות של וינה שמשתתפות בהקלטה הזו, עושות את העבודה בצורה הטובה ואולי האותנטית ביותר בזמנים שלנו (המאה ה 20 ) .
אופיו ה"חזק" והמהיר של שולטי מביא את היצירה הזו לרמת דינאמיות חזקה מאד.
מתפרצת ולפעמים קצת יתר על המידה , אולי היכן שחייבים איפוק וסבלנות מסוימת להבנה עמוקה יותר של המוסיקה שולטי היה צריך לתת למוסיקה "לדבר" בפני עצמה .
בפרק הראשון האורגן שעל הבמה קצת מאפיל בשל "ווליום" גבוה יותר (שמורה לו המנצח) על הסולנים ובכך יוצר קצת ערפול מסוים על שירתם .
כאמור הסימפוניה הזו נכתבה לסולנים והם גולת הכותרת בכל פרק ופרק .
ההקלטה משנות ה 70 של שולטי היא לא מהטובות ביותר אך בשל הגרנדיוזיות העצומה, יש תחושה של נפח גדול והמון בומבסטיות בצליל ..כמובן שהעומס הזה דורש את הטכנולוגיה של היום כדי להעביר את הפירוט הרגיש שיש בארבעת החלקים של השמינית .
שולטי לא משאיר כלום מאחור ודוחף בחוזקה עד לשנייה האחרונה ו "לפינלה" העצמתי בכלי נשיפה ובשאר הכלים והמקהלות שמשתתפות פה .
זהו ביצוע מרגש , גדול וחזק מאד של השמינית ..והיא כפי שכבר ציינתי בפתיחה ..המפורסמת ביותר מכולם.
NOTE – ל לייבל DECCA יצא רימסטר של השמינית של שולטי בסדרת ה LEGEND, שם הם ניקו את ההקלטה ועם הטכנולוגיה העדיפה של היום, הביצוע נשמע בכמה מונים טוב יותר מההקלטה הישנה.
הביצוע השני שהחלטתי לסקור הוא של ABBADO .. קלאודיו אבאדו הקליט כמה וכמה פעמים את הסימפוניות הגדולות והמעולות של גוסטב מאהלר .
לפני שנים רבות וגם בעשור וחצי האחרון .. הקלטות (לא המלא) האחרונות היו בפסטיבל לוצרן ב 2003. ולפני כן עם ה BPO ב DG בכמה הזדמנויות .
הביצוע לשמינית שאני סוקר, קלאודיו אבאדו הקליט לפני שנים מספר בשנות ה 90 (1995)
זו היא כנראה הקלטתו היחידה של השמינית בכל הזמנים שהוא ניצח והקליט (עד כמה שאני יודע) .
אמנם הסולנים שיש לאבאדו בהקלטה הזו ל דויטשה גרמופון, לא ברמה הווקאלית שיש לשולטי ..
אך התזמורת הברלינאית היא כבר סיפור אחר. היא יכולה להתחרות בעוצמות של זאת משיקגו. בעוד הם מבצעים הכול ברהיטות רבה יותר ובדינאמיקה שקשה לשחזרה, על ידי תזמורות אחרות בעולם .
תחת שרביטו של אבאדו, השמינית של מאהלר נהיית גדולה יותר, אך מתונה יותר מזאת של שולטי .
אבאדו חדור מרץ מנצח על כמות הנגנים הסולנים והמקהלות בחוסן מטורף .
הוא לא מתפרץ בכל זמן שמאפשרת לו הפרטיטורה, אם כי הוא נותן למוסיקה לזרום מאליה ולהגיע לשלבים הגבוהים ביותר במוסיקאליות שמביאה איתה היצירה .
האוזן החדה של קלאודיו אבאדו לפרטים, מקרינה למאזין את הניואנסים המיוחדים והקטנים ביותר במוסיקה. את הפירוט הרב ואת התווים הקטנים ביותר שגוסטב מאהלר כתב ועדכן שם על הניירות .
קלאודיו אבאדו מנצח על היצירה הענקית הזו במלוא תפארתו ותפארתה של המוסיקה הטהורה .
לאחר האזנה לביצוע הזה: יש הרגשה שיותר מוסיקה נשארת בראש, מאשר תעלומת הביצוע עצמו .
וליצירה גרנדיוזית שכזו, הדבר טוב ורגיש שבעתיים .
ההילה שיוצר קלאודיו סביב הנגנים והמוסיקה היא חד פעמית ובזמנים המודרניים שלנו זהו אולי הביצוע האולטימטיבי לחובבי מאהלר .
כמובן שהדעות חלוקות לכאן ולכאן ..ויש כאלו המעדיפים טכניות ופירוט רב יחד עם הפקה מושקעת מהשנים האחרונות ..
פה הם דווקא יקבלו אותה מהביצוע השלישי והאחרון שאבחן להיום .. אך לפני כן עוד קצת על ההקלטה הזו .
הפתיחה אצל ABBADO תמיד מושיבה את המאזין על קצה הכורסא , הוא תופס אותך בו ברגע , הסולנים למרות שהם פחות "נחשבים" מאלה בהקלטה של שולטי , שרים מצוין ויחד עם המקהלות כמובן הכל נשמע הומוגני והרמוני למשעי.
אבאדו יודע לשלוט בכל אגף ואגף ובתשומת לב לפרטים ולכלים שמגנים סולו או מחויבים בפרטיטורה להיות מודגשים יותר .
יש על הבמה יחד עם מאות המשתתפים גם אורגן קונצרטים, שמנגן בפרק הראשון וכן גם בחלק הרביעי והמסיים של הסימפוניה . השליטה בעוצמות ובדינאמיקה של 150 נגנים ועוד מאות זמרי מקהלה, יחד עם עוצמת האורגן שבהיסח הדעת יכול לשבש לכולם. בשל עוצמתו והתדרים שמוקרנים לאולם .
תחת ניצוחו של ABBADO הסאונד נשמע מאוזן ומושלם לטעמי .
איזון מושלם, פירוט וטכניות עילאית אפשר גם למצוא אצל -
פייר בולז יחד עם התזמורת Staatskapelle berlin .. הוא הקליט ל DG את השמינית לאחר מכלול של סימפוניות מאהלר.
הפקת ענק כיאה לשמינית של מאהלר והמנצח שידוע בעוצמתו ובירידה לפרטים .
פייר בולז פותח את היצירה בפרק הראשון אולי החשוב ביותר ביצירה כולה, בנגינה מצוינת ומפורטת במיוחד .
ההקלטה פנומנאלית ואולי זאת ההקלטה שהייתי ממליץ ל"אודיופילים" אשר רוצים לשמוע כל ניואנס וכל תו שמנגנים בתזמורת .
בולז לטעמי טכני מידי ואת ה"הילה של אבאדו או הורננסטין" לא מוצאים כאן בכל דרך שנסתכל על זה .
למרות שמוסיקאליות וזרימה יש פה בשפע, חסר קצת הטאצ' הסופי כדי להביא את היצירה כולה לתודעה מסוימת של המאזין .
הדיסק עצמו מגיע ב 2 מדיות פיסיות כאשר החלק הראשון 23 דק' בערך מופיע על המדיה הראשונה (דיסק 1 ) ושאר החלקים כמעט שעה נוספת ..מופיעים על המדיה השנייה.
פה חברת DG או אולי המפיקים של הביצוע הזה, רצו והצליחו לבודד את החלק הראשון של היצירה משאר המוסיקה ובכך לייחד אותה ספציפית למאזין .
חוץ מחשיבה שיווקית יפה ואולי גם משהו מעבר לכך, ..העניין די אידיוטי וגם לא כל כך נוח .
היצירה כתובה בשלמותה ב 4 חלקים וכך יש להאזין לה .
מתחילתה ועד סופה ..קצת מעצבו שאם כבר מאזינים ב CD ..לקום אחרי 20 דק ולהחליף מדיה לשאר הקונצרט.
בכל אופן ..הביצוע מופלא חד וחלק מאד. אך הוא מאופיין בפן הרבה יותר טכני מהביצועים הישנים יותר.
יש כאלה שיעדיפו ויבינו כך את מה שמוקלט ביתר קלות ..אין פה התפלפלויות או מוסיקה בתוך מוסיקה ..הכול נשמע מאד ברור ומאד ישר למאזין .
בולז קצת פחות אובייקטיבי לכתוב בדפי התווים של מאהלר ודי מושפע ממנצחים שונים שהוא כנראה "גדל" על ביצועיהם .
בולז תפוס לזרם מאד משכנע, אך גם פחות אינסטינקטיבי למוסיקאליות ולרוח הדתית אופראית שמאהלר ניסה להשיג פה .
לסיכום ,
ביצועים רבים, טובים מאד, לא נסקרו פה . לא בגלל שהם לא חשובים מידי אלא בשל שרירותיות מסוימת שתפסה מקום .
הינה רשימה של כמה ביצועים מדהימים שכדי מאד להאזין להם ..
MAHLER 8 SYMPHONY – OZAWA – BOSTON So' - PHILIPS
MAHLER 8 SYMPHONY – HORENSTEIN – LONDON SYMPHONY – BBC 1959
MAHLER 8 SYMPHONY – SOLTI – CHICAGO – DECCA LEGEND 1971 (REMASTER)
MAHLER 8 SYMPHONY – NAGANO – DEUTSCHER ORC BERLIN – Hm
יש כמובן עוד המון ביצועים מצוינים ,
אלה שכתבתי עליהם גם כן בלי ספק מומלצים בעיני מאד .
קליפ מצחיק על השמינית ...
חלק מהכיף ומהלמידה של יצירות שכאלו , זה לגלות אותן מחדש בידיי המנצחים שמנסים את גורלם ואת ניסיונם בהפקתן. למשל ביצירה הענקית הזו .
אני אנסה לסקור בקצרה כמה וכמה ביצועים שברשותי ולהביא לכם את השוני באינטרפרטציה של כל אחד ואחד מהמנצחים, התזמורות, המקהלות וכמובן הסולנים המשתתפים תחת ניצוחם .
בחלק זה אני אסקור שלושה ביצועים ספציפיים ..
שלושה מנצחים ענקיים עומדים על הפרק .
* ג'ורג' שולטי האגדי .. מנהלה האגדי של תזמורת שיקגו שנים רבות ..
* קלאודיו אבבאדו .. או איך שאני קורא לו , "המנצח בעל יד הזהב". אחד המנצחים הטובים בעולם כיום אם לא הטוב ביותר, לדעתי .
והמנצח האחרון שיסקר בפרק זה יהיה;
* פייר בולז . . מנצח מבוגר שסיים להקליט את מכלול סימפוניות מאהלר ממש בתקופה האחרונה.
נתחיל, בהתחלה .
ג'ורג' שולטי עם התזמורת הגדולה של שיקגו, יחד עם מקהלות שונות מוינה אוסטריה ..
מנגנים את אחד הביצועים המוכרים והמפורסמים של השמינית של מאהלר בכל הזמנים .
סוללת הסולנים ששרה בביצוע זה , היא הנבחרת והטובה ביותר שידעה היצירה הזו,
מכל הביצועים הטובים והרעים בכל הזמנים כנראה .
השירה היא גולת הכותרת של השמינית ופה שולטי הצליח בגדול, לאסוף אליו את מיטב הכישרונות, שעשו את תפקידי השירה מהפרטיטורה של מאהלר באופן הטבעי והמיוחד ביותר שנשמע .
הת'ר הרפר , לוצי'ה פופ, הם רק חלק מהשמות שמשתתפים פה בתפקיד הסולנים .
כמובן שהמקהלות של וינה שמשתתפות בהקלטה הזו, עושות את העבודה בצורה הטובה ואולי האותנטית ביותר בזמנים שלנו (המאה ה 20 ) .
אופיו ה"חזק" והמהיר של שולטי מביא את היצירה הזו לרמת דינאמיות חזקה מאד.
מתפרצת ולפעמים קצת יתר על המידה , אולי היכן שחייבים איפוק וסבלנות מסוימת להבנה עמוקה יותר של המוסיקה שולטי היה צריך לתת למוסיקה "לדבר" בפני עצמה .
בפרק הראשון האורגן שעל הבמה קצת מאפיל בשל "ווליום" גבוה יותר (שמורה לו המנצח) על הסולנים ובכך יוצר קצת ערפול מסוים על שירתם .
כאמור הסימפוניה הזו נכתבה לסולנים והם גולת הכותרת בכל פרק ופרק .
ההקלטה משנות ה 70 של שולטי היא לא מהטובות ביותר אך בשל הגרנדיוזיות העצומה, יש תחושה של נפח גדול והמון בומבסטיות בצליל ..כמובן שהעומס הזה דורש את הטכנולוגיה של היום כדי להעביר את הפירוט הרגיש שיש בארבעת החלקים של השמינית .
שולטי לא משאיר כלום מאחור ודוחף בחוזקה עד לשנייה האחרונה ו "לפינלה" העצמתי בכלי נשיפה ובשאר הכלים והמקהלות שמשתתפות פה .
זהו ביצוע מרגש , גדול וחזק מאד של השמינית ..והיא כפי שכבר ציינתי בפתיחה ..המפורסמת ביותר מכולם.
NOTE – ל לייבל DECCA יצא רימסטר של השמינית של שולטי בסדרת ה LEGEND, שם הם ניקו את ההקלטה ועם הטכנולוגיה העדיפה של היום, הביצוע נשמע בכמה מונים טוב יותר מההקלטה הישנה.
הביצוע השני שהחלטתי לסקור הוא של ABBADO .. קלאודיו אבאדו הקליט כמה וכמה פעמים את הסימפוניות הגדולות והמעולות של גוסטב מאהלר .
לפני שנים רבות וגם בעשור וחצי האחרון .. הקלטות (לא המלא) האחרונות היו בפסטיבל לוצרן ב 2003. ולפני כן עם ה BPO ב DG בכמה הזדמנויות .
הביצוע לשמינית שאני סוקר, קלאודיו אבאדו הקליט לפני שנים מספר בשנות ה 90 (1995)
זו היא כנראה הקלטתו היחידה של השמינית בכל הזמנים שהוא ניצח והקליט (עד כמה שאני יודע) .
אמנם הסולנים שיש לאבאדו בהקלטה הזו ל דויטשה גרמופון, לא ברמה הווקאלית שיש לשולטי ..
אך התזמורת הברלינאית היא כבר סיפור אחר. היא יכולה להתחרות בעוצמות של זאת משיקגו. בעוד הם מבצעים הכול ברהיטות רבה יותר ובדינאמיקה שקשה לשחזרה, על ידי תזמורות אחרות בעולם .
תחת שרביטו של אבאדו, השמינית של מאהלר נהיית גדולה יותר, אך מתונה יותר מזאת של שולטי .
אבאדו חדור מרץ מנצח על כמות הנגנים הסולנים והמקהלות בחוסן מטורף .
הוא לא מתפרץ בכל זמן שמאפשרת לו הפרטיטורה, אם כי הוא נותן למוסיקה לזרום מאליה ולהגיע לשלבים הגבוהים ביותר במוסיקאליות שמביאה איתה היצירה .
האוזן החדה של קלאודיו אבאדו לפרטים, מקרינה למאזין את הניואנסים המיוחדים והקטנים ביותר במוסיקה. את הפירוט הרב ואת התווים הקטנים ביותר שגוסטב מאהלר כתב ועדכן שם על הניירות .
קלאודיו אבאדו מנצח על היצירה הענקית הזו במלוא תפארתו ותפארתה של המוסיקה הטהורה .
לאחר האזנה לביצוע הזה: יש הרגשה שיותר מוסיקה נשארת בראש, מאשר תעלומת הביצוע עצמו .
וליצירה גרנדיוזית שכזו, הדבר טוב ורגיש שבעתיים .
ההילה שיוצר קלאודיו סביב הנגנים והמוסיקה היא חד פעמית ובזמנים המודרניים שלנו זהו אולי הביצוע האולטימטיבי לחובבי מאהלר .
כמובן שהדעות חלוקות לכאן ולכאן ..ויש כאלו המעדיפים טכניות ופירוט רב יחד עם הפקה מושקעת מהשנים האחרונות ..
פה הם דווקא יקבלו אותה מהביצוע השלישי והאחרון שאבחן להיום .. אך לפני כן עוד קצת על ההקלטה הזו .
הפתיחה אצל ABBADO תמיד מושיבה את המאזין על קצה הכורסא , הוא תופס אותך בו ברגע , הסולנים למרות שהם פחות "נחשבים" מאלה בהקלטה של שולטי , שרים מצוין ויחד עם המקהלות כמובן הכל נשמע הומוגני והרמוני למשעי.
אבאדו יודע לשלוט בכל אגף ואגף ובתשומת לב לפרטים ולכלים שמגנים סולו או מחויבים בפרטיטורה להיות מודגשים יותר .
יש על הבמה יחד עם מאות המשתתפים גם אורגן קונצרטים, שמנגן בפרק הראשון וכן גם בחלק הרביעי והמסיים של הסימפוניה . השליטה בעוצמות ובדינאמיקה של 150 נגנים ועוד מאות זמרי מקהלה, יחד עם עוצמת האורגן שבהיסח הדעת יכול לשבש לכולם. בשל עוצמתו והתדרים שמוקרנים לאולם .
תחת ניצוחו של ABBADO הסאונד נשמע מאוזן ומושלם לטעמי .
איזון מושלם, פירוט וטכניות עילאית אפשר גם למצוא אצל -
פייר בולז יחד עם התזמורת Staatskapelle berlin .. הוא הקליט ל DG את השמינית לאחר מכלול של סימפוניות מאהלר.
הפקת ענק כיאה לשמינית של מאהלר והמנצח שידוע בעוצמתו ובירידה לפרטים .
פייר בולז פותח את היצירה בפרק הראשון אולי החשוב ביותר ביצירה כולה, בנגינה מצוינת ומפורטת במיוחד .
ההקלטה פנומנאלית ואולי זאת ההקלטה שהייתי ממליץ ל"אודיופילים" אשר רוצים לשמוע כל ניואנס וכל תו שמנגנים בתזמורת .
בולז לטעמי טכני מידי ואת ה"הילה של אבאדו או הורננסטין" לא מוצאים כאן בכל דרך שנסתכל על זה .
למרות שמוסיקאליות וזרימה יש פה בשפע, חסר קצת הטאצ' הסופי כדי להביא את היצירה כולה לתודעה מסוימת של המאזין .
הדיסק עצמו מגיע ב 2 מדיות פיסיות כאשר החלק הראשון 23 דק' בערך מופיע על המדיה הראשונה (דיסק 1 ) ושאר החלקים כמעט שעה נוספת ..מופיעים על המדיה השנייה.
פה חברת DG או אולי המפיקים של הביצוע הזה, רצו והצליחו לבודד את החלק הראשון של היצירה משאר המוסיקה ובכך לייחד אותה ספציפית למאזין .
חוץ מחשיבה שיווקית יפה ואולי גם משהו מעבר לכך, ..העניין די אידיוטי וגם לא כל כך נוח .
היצירה כתובה בשלמותה ב 4 חלקים וכך יש להאזין לה .
מתחילתה ועד סופה ..קצת מעצבו שאם כבר מאזינים ב CD ..לקום אחרי 20 דק ולהחליף מדיה לשאר הקונצרט.
בכל אופן ..הביצוע מופלא חד וחלק מאד. אך הוא מאופיין בפן הרבה יותר טכני מהביצועים הישנים יותר.
יש כאלה שיעדיפו ויבינו כך את מה שמוקלט ביתר קלות ..אין פה התפלפלויות או מוסיקה בתוך מוסיקה ..הכול נשמע מאד ברור ומאד ישר למאזין .
בולז קצת פחות אובייקטיבי לכתוב בדפי התווים של מאהלר ודי מושפע ממנצחים שונים שהוא כנראה "גדל" על ביצועיהם .
בולז תפוס לזרם מאד משכנע, אך גם פחות אינסטינקטיבי למוסיקאליות ולרוח הדתית אופראית שמאהלר ניסה להשיג פה .
לסיכום ,
ביצועים רבים, טובים מאד, לא נסקרו פה . לא בגלל שהם לא חשובים מידי אלא בשל שרירותיות מסוימת שתפסה מקום .
הינה רשימה של כמה ביצועים מדהימים שכדי מאד להאזין להם ..
MAHLER 8 SYMPHONY – OZAWA – BOSTON So' - PHILIPS
MAHLER 8 SYMPHONY – HORENSTEIN – LONDON SYMPHONY – BBC 1959
MAHLER 8 SYMPHONY – SOLTI – CHICAGO – DECCA LEGEND 1971 (REMASTER)
MAHLER 8 SYMPHONY – NAGANO – DEUTSCHER ORC BERLIN – Hm
יש כמובן עוד המון ביצועים מצוינים ,
אלה שכתבתי עליהם גם כן בלי ספק מומלצים בעיני מאד .
קליפ מצחיק על השמינית ...
2 תגובות:
אביעד,נהניתי לקרוא את החלק השני של הסקירה.
אופיר
סקירה מצויינת אביעד, כרגיל.
הוסף רשומת תגובה