MAHLER THE 8TH SYMPHONY

"THE SYMPHONY OF THE THOUSAND"

בקיץ 1906 יצא גוסטב ("מאהלר", לא הכלב של עופר שחורי) לחופשה בבקתת העץ שלו ביערות..

אי שם בגרמניה . זאת היית "בקתת ההלחנה" שלו ..כך קרא לה ..אך הפעם לא התכוון להלחין מאום אלא לנוח בשל הרגשה לא טובה של אפיסת כוחות .

ביום הראשון "לחופשתו" התחיל גוסטב מאהלר, אחד המלחינים הגדולים ביותר, אם לא הגדול ביתר במאה ה-20 לכתוב את הסימפוניה\יצירה הגדולה ביותר שלו .

הסימפוניה ה שמינית או בשמה המסחרי - "סימפונית האלף" .

שמה של השמינית כ "סימפונית האלף " כפי שרבים מציגים אותה על גבי הדיסקים והתקליטים שלהם היא כאמור לא שמה ה"אמיתי".. מאהלר מעולם לא כינה אותה כך . שם זה הוא תוצאה של פרסומת ש"נאמני\אמרגני" מאהלר כינו את הסימפוניה הזו , כדי למשוך יותר ויותר צופים ומאזינים לבכורה .

השם "סימפונית האלף " הגיע ממספר המשתתפים העצום שמאהלר השתמש בהופעת הבכורה .

כן , זאת לא טעות. 1000 משתתפים ניגנו ושרו ביצירה הזו ..

מאהלר אסף מקהלה ענקית של 850 גברים נשים וילדים ( 500 מבוגרים ו 350 ילדים ) ..בנוסף אליהם ניגנו תזמורת של 147 נגנים שמתוכם 8 היו מפוזרים (כלי נשיפה ממתכת) בין המקהלה הרחבה ולא ישבו עם שאר חבריהם לתזמורת .

הקהל מנה 3400 איש שראה את מאהלר .בבכורה הגדולה שלו מכל .

מאהלר מעולם לא היה אהוב כל כך והתקבל מהר כל כך כמו אחרי הבכורה של השמינית.

למרות שהיא העצומה ביותר מבחינת רגש , טקסטים מנוגדים ותזמור אין סופי, שמשתרע על כמעט שעה וחצי של יצירה גרנדיוזית ..שנכתבה ל סולנים. לעומת סימפוניה עם סולנים .

כך הציג אותה מאהלר בכל הראיונות והכתובים שהתייחס לשמינית ..

"זוהי הסימפוניה שכתבתי לסולנים ולא יצירה שהשתמשתי בהם .. "

מאהלר מספר שביום הראשון "לחופשה" ב 1906 אז בבקתה, רוח הקודש נפלה עליו והוא היה מוכרח לכתוב את היצירה הענקית הזו ..

כל החלק הראשון מוקדש להרגשה הזו והטקסט חוזר על משפט שהוא גם הכותרת של החלק הראשון ..

"VENI,CREATOR SPIRTUS"

כמובן שהכול נכתב בלטינית וגם השירה באותה השפה ..המשפט אומר בתרגום חופשי :

"בואי רוח הבורא "

היצירה נפתחת במשפט הזה וממשיכה לגולל טקסט דתי יחסי , עם תזמור מלווה מצד כל 146 נגני התזמורת היושבים .

Come ,creator spirit"

Visit our souls,

Fill them with grace

Thou, that didst create the "

בקהל בין 3400 המאזינים שנוכחו באותה ה"בכורה" של מאהלר בשנת 1910 במינכן.

היו מפורסמים רבים ;

ליד בית המלוכה הבווארי ישבו; המלחינים , ריכרד שטראוס , קמיל סינט סאנס , המנצח וידידו

, ברונו וואלטר. סופרים , שחקנים, הוגי דעות, פוליטיקאים והרשימה ממשיכה עוד ועוד .

בדיוק ברבע לשמונה באותו היום הגיח מאהלר מאחורי התזמורת והתמקם על במת המנצחים ..כאשר הוא פותח בעוצמה אדירה את הסימפוניה השמינית, יחד עם 1000 המשתתפים שעל הבמה .

4 שנים לקח למאהלר לבצע את "בכורת" היצירה שלמעשה כתיבתה נסתיימה לאחר רק 8 שבועות (ההלחנה הסתיימה לאחר 6 ) בדיוק מהיום שהתחיל בה כאשר נפלה עליו רוח הקודש .

אלה הם הביצועים החיים שהתפרסמו לאחר מכן עם אותה מסת המשתתפים (בכורות בעולם)

- World premiere: September 12th, 1910, Munich, conducted by the composer himself, Gustav Mahler.

- American premiere: March 2nd, 1916, Philadelphia, Pennsylvania, conducted by Leopold Stokowski

- English premiere: April 15th, 1930, London, with Henry Wood conducting the BBC Symphony Orchestra.

- Japanese premiere: December 8th, 1949, Tokyo, with Kazuo Yamada conducting the Japan Symphony Orchestra (now NHK Symphony Orchestra).

- Canadian premiere: June 24th, 1983, Toronto, with Andrew Davis conducting the Toronto Symphony Orchestra.

- Taiwanese premiere: October 10th, 1995, Taipei, with Uri Mayer conducting the National Symphony Orchestra (Taiwan) (formerly known as National Concert Hall Symphony Orchestra).

- Chinese premiere: October 11th, 2002, Beijing, with Long Yu conducting the China Philharmonic Orchestra (that’s no more than five years ago).

- Southeast Asian premiere: May 29th, 2004, Singapore, with Lan Shui conducting the Singapore Symphony Orchestra.

בתמונה לאופולד סטוקאסקי מ 1916 עם 1068 משתתפים בהפקה הגדולה ביותר כנראה אי פעם של השמינית .

לסימפוניה ארבעה חלקים כאשר החלק הראשון מופרד מכל השאר אך מחובר מבחינה מוסיקאלית כתמיד ביצירות של מאהלר .

המלחין ידוע בתצורות הסגורות שלו בכל יצירה ויצירה , גם למעשה כאשר יש יציאה מהקווים המנחים ומהמפתחות המקובלים באותה היצירה, החזרה וסגירת המעגל היא נחלתו לתמיד .

החלק הראשון – VENI CREATOR SPIRTUS

החלק השני – סקרצו

החלק השלישי – אדאג'ו

והחלק הרביעי שנוגד את החלק הראשון – THE BIRTH OF EROS (טקסט מ

II FAUST של וואגנר )

החלק הראשון והחלק הרביעי מדברים על שתי תרבויות שונות לגמרי , בשתי שפות מקוריות שונות ובשתי תקופות שונות לגמרי את החלק הרביעי הוא לקח מהמאה התשיעית. אלו כתובים של הארכיבישוף מ "מאינצ'" (MAINZ).

מאהלר זכר רק חלק קטן מאד מהכתובים ומהשירים שקרא בילדותו ולבקשתו שלחו לו את הטקסטים בשלמותם למינכן, בעוד הוא עובד על המוסיקה לחלק הרביעי ללא טקסט .

לאחר שגילה שהטקסטים בלטינית כמובן, מצא שתירגמו אותם לגרמנית וכך יכול הוא להשתמש בהם בקלות יתרה.

אחרי מסת העבודה שהיית לו עם החלק הראשון ועם הטקסט" "VENI CREAYOR SPIRTUS הוא היה די מפוחד להתחיל זאת שוב ועם טקסט אפילו קשה יותר .

להפתעתו ולגאוותו מצא שהטקסט מתאים לתזמור ולהלחנה שלו בשלמות וללא דופי .

בעיקרון מאהלר כתב את החלק הרביעי מהסצנה האחרונה של FAUSTII .. וזה אולי הדבר הקרוב ביותר לאופרה שמאהלר מעולם הגיע אליו.

חוסר ההתאמה בין החלקים הראשון והרביעי יוצרת אצל מאהלר ובסימפוניה השמינית תהפוכות ואסימטריות .

אך זאת אפשר להבין רק דרך הטקסט (מי שמבין את הלטינית או רוצה לקרוא את כל היצירה בשלמותה).

מבחינה מוסיקאלית למרות הקונטרסט שהכניס מאהלר באופן מלאכותי, השאיר קווי מתאר דומים ומקשרים לאורך כל היצירה מתחילתה ועד סופה .

החלק השני והשלישי הם מקשרים מוסיקאליים וזמרתיים בין שני החלקים המנוגדים בטקסט שמאהלר השתמש בשמינית . אך הם לא פחות גדולים, מלודיים, או מורכבים מהשניים שאני מתעכב עליהם פה .

היצירה גדולה וסוחפת מאד. למרות שהיא חייבת בריכוז מצד המאזין לכל אורכה כדי ליהנות ממנה בשלמות (בדיוק כמו כל יצירה של מאהלר לדעתי) .

אלו יצירות לא קלות לעיכול ויש פה עניין של VOCAL יחד עם המון מוסיקה, שלפעמים נדמית שולית למול השירה של הסולנים והמקהלות .

את היצירה יש כמובן לשמוע מתחילתה ועד סופה כדי לקבל את כל הרגש והדינאמיקה שמאהלר התכוון לה ולא לעצור בכל חלק להפסקות ארוכות מידי למרות העייפות המובנת מהעומס הרב (אני מגזים כמובן).

את הסימפוניה ה-שמינית, מאהלר כתב בטכניקות שונות והציף בהם את כל הידע שלו ..החלק הראשון כתוב כסונטה זמרתית ואילו האחרונה כתובה בטכניקה שונה לגמרי ..

כל היצירה כולה מתוארת וכתובה כסימפוניה ולא כאורטוריה, או כאופרה כפי שבוודאי המון אנשים יטעו בגינה .

יש למצוא את קווי המתאר ולהבין באופן יחסי את המתמטיקה והתיאוריה הרחבה, שמאהלר השתמש פה בכל תו ותו .

אך כל אחד ואחד יוכל ליהנות מהמוסיקה וכן גם משירת הנגנים, שחוץ מהטקסטים היפים בעלי המשמעות שמאהלר הכניס פה , הוא גם יצר אשליה של כלי נגינה עם קולותיהם של הסולנים וכמובן עם המקהלה על כל גווניה , נשים גברים וטף.

זאת היצירה הגדולה ביותר שהוא כתב .

לא סתם לדעתי, לקח לו 4 שנים מאז כתיבתה לבצע אותה בבכורה עולמית .

זאת יצירה שגם כותבה ויוצרה הלו הוא מאהלר כאמור, היה צריך לעכל כנראה את גודלה העצום, מבחינה רגשית ופיסית .

המוסיקה, התזמור והטקסטים על כל גווניה יוצרים פה הרמוניה ניסיונית, אך מוצלחת ביותר.

של המלחין ב "ה" הידיעה של המאה העשרים .

זאת אולי לא היצירה הנגישה ביותר של מאהלר למאזיני המאה ה 21 , אך היא ללא ספק המוערכת ביותר על ידי חובבי מוסיקה רבים שמדובר בגוסטב ("מאהלר", לא הכלב של עופר שחורי כן ?!) .

מן פרדוקס שכזה שדווקא בימי הבכורה ב 1910 שהשנים היו קצת יותר בעייתיות מבחינת קבלת מלחינים, כאלה ואחרים ויצירות ענק שכאלו.

השמינית היית הצלחתו המסחררת ביותר של מאהלר והתקבלה באהדה מטורפת (מחיאות הכפיים בסיום הבכורה, הגיעו ליותר מ 20 דק מחרישות אוזניים מקהל של 3400 איש) .

זהו סוף החלק הראשון אשר סוקר על קצה המזלג (אני לא צוחק!) את היצירה האפית הזאת.

בחלק השני אעבור על כמה וכמה מהביצועים שרכשתי , שמעתי וניתחתי עם השנים..לעצמי כמובן .

א.