03 מרץ, 2008

ENRICO RAVA PLAY MILES AND DO A B SIDE



אנריקו ראוה הוא אחד מהמוסיקאים הטובים בעולם כיום .
איטלקי שהתחיל את חייו המוסיקאלים כנגן טרומבון וניגן בשנות ה 60 בתזמורת דיקסי .
אנריקו הגיע לאחר מלחמת העולם השניה לארצות הברית ומשם גילגוליו התפתחו להיות היום אולי החצוצרן מסpr אחד בעולם הג'אז בעולם .

אנריקו ראוה החליט שהוא עובר מטרומבון לחצוצרה לאחר שראה את MILES DAVIS מופיע יחד עם
LASTER YOUNG באיטליה באותם השנים .
אנריקו הצעיר אז החליט שהוא הופך מטרומבוניסט לחצוצרן .
הסאונד של אנריקו ראוה שונה מאד מהמחצרצים הטיפוסים ונגינתו מושפעת מאד מהטכניקות שהוא השתמש בהם עוד בצעירותו על הטרומבון .

הסאונד מלא בעל שליטה מדהימה בניואנסים ובקול החצוצרה.

אנריקו ראוה בשנות ה 70 הצטרף למעגל האוונטגרד שפשט אז שנים בהם הג'אז היה קצת בריגרסיה והמוסיקאים ניסו להמציא את הג'אז מחדש לאחד עשרות שנים של הצלחה די יפה בחום בארצות הברית וכן באירופה .

אנריקו ראוה התחיל להקליט קליטים כמוביל עם נגנים שונים ומשונים והתפתח בניגנתו בפירסומו ובמוסיקה שביצע כתב וניגן .

בשנת 2004 בפסטיבל מונטיראול אנריקו ראוה ועוד כמה מהשמות החמים כיום ניגנו הופעה מדהימה
TIBUTE אדיר ורם מעלה לאחד ויחיד הגדול מכולם MILES DAVIS .


אנריקו ראוה חבר עם סטפנו בולאני הספנתרן , פאולו פראסו החצוצרן המעולה , (חצוצרה ופלוגהורן)
איטלקי נוסף על הבס שענה לשם אנזו פיאטרופאולי (לא אנזו פרארי .. ) ומתופף (רוברטו גאטטו המצוין)
החמישיה הזו מבצעת חמישה קטעים מפורסמים של מיילס בעיבוד ובהתפתחות עם הסאונד היחודי שלהם בצורה מדהימה .

זאת אולי אחת ההופעות המהנות המוצלחות והמדהימות שיצא לי לשמוע בג'אנר .
זהו טריביוט לשמו .
הנגנים פה הם מהמעולים שישנם ואם הייתי צריך לבחור מישהו שיחליף את מיילס וינגן אותו , זאת אומרת יוציא את הרגש המיוחד ואת המהות של המוסיקה של מיילס הוא ללא ספק אנריקו ראוה .

הקטעים המנוגנים הם :
Bye Bye Blackbird
There Is No You
Milestone
Blue in green
When lights are low

חמישה קטעים מדהימים שהקבוצה הזו לוקחת אותם למקום אחר לגמרי באיכות וביצירתם ובהמצאתם מחדש .
הנגינה מלנכולית עשירה קיצבית ואנרגטית מאין כמוהה לכל אורך ההופעה.
השליטה של אנריקו ושל פאולו בכלים שלהם היא מצוינת והם ממש מדברים עם החצוצרה כמו שאף אחד לא יכול .
מזכירים את מיילס ואת האינסטנקטיביות המוסיקאלית שהיית נשפכת ממנו בכל רגע ורגע ובכל תקופה שלו , שהוא בעצמו המציא את עצמו כל פעם מחדש .
להופעה יש המשך ,
או יותר נכון ההתחלה של ההופעה הראשונה .
אסביר ,
במוניטריאול יש פסטיבל ג'אז שמתקיים כל אפריל בערך .. וב 2001 הופיעו אנריקו ראוה יחד עם חברו המוסקאי סטפנו בולאני שעובד איתו די הרבה .
שם הם נתנו הופעת דואט מדהימה . כמובן שאת ההופעה הזו גם הקליטו אך הם הוציאו אותה לאחר שהם הוציאו את ההופעה מ 2004 שהקבוצה ניגנה את המחווה למיילס דיויס

לאלבום הראשון קוראים
MONTRAL DIARY /A
ENRICO RAVA –PLAYS MILES DAVIS

האלבום השני שיצא בעקבותו היא אותה ההופעה מ 2001 של אנריקו עם סטפנו ונקרא
MONTRAL DIARY /B

הזוג מופיעים יחד כבר המון שנים והם מכירים אחד את השני מוזיקאלית (אישית אני מניח שגם) באופן מצוין .שומעים זאת בנגינתם יחד עם השני , הסינרגיה ביניהם ללא פגם והם "קוראים" אחד את השני ללא הססנות ועל הרגע .
ההתפתחות המוסיקאלית שלהם יחדיו מצליחה ליצור אצל המאזין מתח סוחף של האזנה קריטית לאלבום (להופעה) .
הקטעים מסודרים כל כך למרות שהם די מסובכים ביחס לג'אנר , הם יחד מנגנים ג'אז קצת יותר חופשי ואוונטגרדי (בערך) ופחות מסורתי ובנוי .
המוסיקה שלהם יחד קצת "קשה" יחסית לדברים האחרים שהם ניגנו ב 2004 ,
גם האלבום החדש שלהם יחדיו שיצא שנה שעבר THE THIRD MAN לא מומלץ לבעלי הלב החלש .
זאת מוסיקה איכותית, חדשנית, רעננה אך בכלל לא אסוציאטיבית , יש עיניין של הרגל ולמידה.
להקשיב לצורת הנגינה שלהם אך עדיין הם לא "מעצבנים" והכל למרות שנשמע קצת "מבולגן" די מסודר הרמונית ומגיע להצלחה בהתחברות שלהם יחדיו .
הסאונד פסנתר של בולאני בהופעה הזו טיבעי חזק ובועט באופן יוצא דופן .
הוא נגן בחסד שנותן את כולו על הפסנתר ולמוסיקה ושומעים את זה בכל הקשת תו , בדיוק כפי ששומעים כל נשימה מאנריקו שמגיע מפית החצורה ועד למאזין .
השניים נותנים מעצמם 00 אחוז בכל נשיפה ובכל הקלדה על התוים הכתובים והמאולתרים .
הם נהנים לנגן ולהופיע וזה משפיע על איכות נגינתם ועל ההופעה עצמה .
ההקלטה מצויינת ומיוחדת ביותר למרות השוני בין הכלים והקושי בהקלטתם הם יוצאים טיבעי כל כך מהרמקולים ללא שום דיסטורשין קליפינג או איזה שהו עיוות .

שני אלבומי ההופעות במוניטריאול הם המומלצים ביותר לדעתי של השניים האלה ובכלל ב ג'אנר המדהים הזה .
לאחר שיש לי קרוב לדיסקוגרפיה המלאה של אנריקו ראווה וסטפנו כל אחד לחוד וביחד אני תמיד אוהב לחזור להופעות הללו מהפסטיבל .
ההופעה האחרונה של 2004 הוא אחד הדיסקים שהייתי ללא ספק מציל יחד עם 9 נוספים מאש בוערת בבית (על משקל 10 דיסקים לאי בודד) .



ומתנה יפה בשבילכם , שעה תכנית רדיו עם enrico rava בכמה קטעים מרשימים ביותר שלו
חוץ מהשדרנית המתלהבת והמעצבנת אלו 59 דק מדהימות ,
http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=15326682


5 תגובות:

יאיר שפיגל אמר/ה...

אביעד,
אחלה סקירה.
ראווה הוא חצוצרן על בכל רמ"ח איבריו. הוא הקליט המון דברים טובים וגם ההקלטות שלו משנות השמונים שורדות את מבחן הזמן (בניגוד להקלטות של הרבה אמני ג'אז)
בתור גיטריסט אני בטוח שתאהב את ההקלטות שלו עם ה - Electric Five שם הוא מצרף גיטרה חשמלית ונותן פיוז'ן מאד מעניין עם רוק (שונה מאד מהסטיגמה שיש לרוב האנשים בראש על איך נשמע ומרגיש פיוז'ן)
לחמישיה (עם Paulo Fresu) יש גם דיסק מחווה ל Chet Baker שנקרא Shades of Chet, שהוקלט ב 1999 והוא מצויין (למעשה, המחווה למיילס באה שנתיים בעקבותיו)

המלצתי על שניהם כעבר: http://yairjazz.blogspot.com/2007/09/blog-post.html

אנונימי אמר/ה...

RAVA וBOLLANI יופיעו במופע האחרון של סדרת ג'אז במשכן השנה... שורה שנייה באמצע בשבילי, תודה...:)

ואם כבר מדברים על פאולו פרסו - אני ממליץ בחום על MAMUT - מוזיקה מקורית ויפה, ביצוע נהדר.

אייל

יאיר שפיגל אמר/ה...

אייל - עד שאני לא רואה את ראווה בעיניים שלי במשכן (בשבילי שורה רביעית משמאל, תודה), אני לא מאמין.
בולאני כבר היה כאן פעמיים (ונתן הופעות מעולות). ראווה, שהיה אמור להגיע עם בולאני לפני כמה שנים ביטל בלי בושה.

aviad barid אמר/ה...

הי יאיר ,
ראוה ללא ספק אחד התותחים היום בתחום
יחד עם פראסו ועם סטנקו (למרות שהוא יפה שונה) בישורת אחת ..
הם מדהימים ויוצרים מוסקלים רמי מעלה בסצינה הדי "ילדותית" של היום .

לגבי השניים במשכן השנה בעוד כמה חודשים
אני מחכה לזה בכיליון עיניים כבר חודשים רבים , אך כמו שיאיר אמר , עד שאני לא רואה את ראוה בעיניים יהיה קשה להאמין .
אבל כרטיסים נקנה ,
נראה לי שאנחנו הולכים לעשות מפגש חברים די גדול להופעה הזו , הולך להיות כיף רציני .

אייל לגבי ה SHADE OF CHET היום איתמר ואני הסתובבנו קצת , ולא מצאנו אותו :-(
אולי בקרוב .

אנונימי אמר/ה...

ראיתי את ההופעה של בולני לפני שנתיים במשכן (עם ה FUR-ELISE עם השריטה בתקליט :0 ). אני מקווה שראווה לא יבריז הפעם...

אביעד: SHADES OF CHET זה יאיר... אני זה MAMUT.

אייל