ELGAR
VIOLINCELLO CONCERTO OP85
השוואה בין תקליט ל CD .
הקונצ'רטו של אלגר מדהים ביופיו , לא פעם ולא פעמים מצאתי את עצמי מחזיק לחי ועוצם עינים
ברגע של ריכוז ..
הקונצרטו מחולק ל 4 חלקים כמובן .
1 ADAGIO (המוכר ביותר ביצירה והקל ביותר להאזנה ..)
2 LENTO או ALEGRO MOLTO
3 ADAGIO (שוב)
4 ALEGRO מודרטו ..
ההשוואה נעשתה לאורך היצירה כולה .
הדיסק שנבדק הוא מדיה דיגיטאלית שיצא בשנת 2006 דרך הלייבל של SONY בסדרת ה
GREAT PREFOMANCES .
וזה רימאסטר מההוצאה המקורית של CBS (קולומביה) מ 1976 .
מנגנים : ג'קלין דה פרא . ו מנצח דניאל ברנבוים .
התזמורת : פילדלפיה .
בתחילה שמעתי את הדיסק שבעקרון אמור להעפיל על התקליט הישן והחבוט שלי . (את האמת הוא שמור מאד ובאיכות מעולה יחסית לגילו .)
הוצאה מקורית מ 1976 של קולומביה .
בדיוק אותה ההקלטה , ג'קלין דה פרא עם ברנבויים מנצח על התזמורת של פילדלפיה .
הדיסק יצא במאסטר של DSD והוא אכן נקי מאד ורהוט מאד .
הצ'לו נשמע מקדימה ושומעים היטב את הסאונד המדהים והיחודי של ג'קלין .
התזמורת מצטרפת ואכן אפשר לשמוע שהמאסטר מבוצע לא רע בכלל אם כי הייתי מעדיף במה רחבה קצת יותר .
האימג' מעולה הצ'לו נעמד בול באמצע ואפשר להבחין בנגן מנגן בכלי .
כאמור התזמורת רהוטה מאד אך הפריע לי מאד הקטעים אשר הדינאמיקה מגיע לפיק מסויים, ההקלטה נכנסת לקליפינג בגבוהים .
בעיקר אפשר לחוש את כלי הנשיפה שהם צורמים בקטעים החזקים והנפרצים בכמה מהמקומות בדיסק .
ההקלטה מאד יפה והם ניקו די טוב את רחשי הקהל (למי שלא אוהב) וההקלטה נשמעת חוץ מכמה פיפסים פה ושם די אולפנית . קצת ניטראלית מידי אך מאד רהוטה ונקיה .
כמובן שהדינאמיקה והנגינה מיד שוללת את המצב שההקלטה הוקלטה באולפן אך פה אנחנו גולשים לנושא מוסיקאלי ולא אודיופילי .
עברתי לתקליט :
מיד עם התחלת הקטע הראשון ה ADAGIO להזכירכם היה אפשר לחוש שזאת הקלטה מהופעה חיה , קונצרט חי עם אנשים על במה שמנגנים .
אם בדיסק התישבנו ושמענו יצירה קלאסית של ELGAR שמנגנת ג'קלין דא פרא .
בתקליט אנו יושבים בשורה 4 באולם הקונצרטים , רחשי השיעול המנומסים של זיקני הקהל נשמעים למרחוק והצ'לו נשמע היטב עם תחושה של מרחק מה מהמאזין.(אנחנו בשורה 4 להזכירכם)
הסינרגיה עם התזמורת הרבה הרבה יותר טובה בתקליט ואי אפשר לטעות שאכן זאת הקלטה ב LIVE והתזמורת אכן מנגנת מאחורי הצ'לנית .
אין שום הדגשה של כלי הסולו באופן מלאכותי אלא מקצועי מוסיקאלי בלבד וע"י המנצח שעומד על יחסי ווליום מדויקים בין חלקי התזמורת לבין הסולנית .
בקטעים הדינאמים מאד יכול להיות שזה לא קופץ גבוה כמו בדיסק אך העליה היא יותר מנתונה ונשמעת טבעי הרבה יותר .
בקטעים הדינאמים החזקים כלי הנשפיה כבר לא מפריעים ויש ROLL oFF בגבוהים שמספיק כדי שיהיה פירוט רב אך לא יכאב באוזן .
בעיה קלה היא קריסה מסויימת בהפרדת הכלים הרבים בקטעים דינאמים מאד ועמוסים ..אני "מאשים" את הגברת המנורות שאני עובד איתה כבר קצת יותר מחודש (הרצת מכשירים חדשים שנבנו לא מזמן ע"י חבר) .
ג'קלין דה פרה שישבה באמצע במדיה הדיגגיטאלית והנקיה פה יושבת קצת לימין והיה אפשר לחוש שהיא עם TOE IN לכיוון המנצח.עדיין האימג' היה DEAD SPOT !
אולי אני משוחד בגלל אהבתי לאנאלוג,
אבל העדפתי את התקליט על פני המדיה הדיגיטאלית ,הסטרילית והנקיה בכל מקרה.
התקליט נשמע טבעי יותר וחסר מעצורים בדיוק כפי שהתזמורת מנגנת באולם קונצרטים .
שמעתי את התקליט ישר לאחר שסיימתי את הדיסק ..והמשכתי לשמוע את היצירה פעם נוספת כאילו זאת היית יצירה חדשה לגמרי .
מידי פעם יש פצפוצים ובקטע הראשון (ה ADAGIO) שקט מאד בהתחלה ואפשר מיד להבין שיש תקליט שמסתובב לו שם על הפטיפון ,
אך ברגע שמתעלמים מסאונד התקליט הישן
ומתחילים להאזין למוסיקה עצמה .אפשר להסחף ולטבוע בתוך הקונצ'רטו הזה .
למי שאין פטיפון , הדיסק מוצלח מאד והם עשו עבודה לא רעה כלל וכלל , הפרדה טובה מאד של הכלים בתזמורת , דינאמיקה עמוקה וטובה , אך עם גבוהים קצת צורמים בכלי הנשיפה פה ושם .
אך למי שיש פטיפון סביר , כדאי מאד להשיג את התקליט של היצירה הנל . כנראה בגלל כל הנאמר מעלה J
אביעד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה