MAHLER 8th SYMPHONY

חלק ב'

למי שעדיין לא קרא את חלק א' , הינה זה פה - MAHLER 8 SYMPHONY חלק א'

עם השנים רכשתי כמה וכמה ביצועים ליצירה הזו, כפי שאני עושה עם המון יצירות קלאסיות אחרות .
חלק מהכיף ומהלמידה של יצירות שכאלו , זה לגלות אותן מחדש בידיי המנצחים שמנסים את גורלם ואת ניסיונם בהפקתן. למשל ביצירה הענקית הזו .

אני אנסה לסקור בקצרה כמה וכמה ביצועים שברשותי ולהביא לכם את השוני באינטרפרטציה של כל אחד ואחד מהמנצחים, התזמורות, המקהלות וכמובן הסולנים המשתתפים תחת ניצוחם .

בחלק זה אני אסקור שלושה ביצועים ספציפיים ..

שלושה מנצחים ענקיים עומדים על הפרק .

* ג'ורג' שולטי האגדי .. מנהלה האגדי של תזמורת שיקגו שנים רבות ..
* קלאודיו אבבאדו .. או איך שאני קורא לו , "המנצח בעל יד הזהב". אחד המנצחים הטובים בעולם כיום אם לא הטוב ביותר, לדעתי .
והמנצח האחרון שיסקר בפרק זה יהיה;
* פייר בולז . . מנצח מבוגר שסיים להקליט את מכלול סימפוניות מאהלר ממש בתקופה האחרונה.

נתחיל, בהתחלה .

ג'ורג' שולטי עם התזמורת הגדולה של שיקגו, יחד עם מקהלות שונות מוינה אוסטריה ..
מנגנים את אחד הביצועים המוכרים והמפורסמים של השמינית של מאהלר בכל הזמנים .
סוללת הסולנים ששרה בביצוע זה , היא הנבחרת והטובה ביותר שידעה היצירה הזו,
מכל הביצועים הטובים והרעים בכל הזמנים כנראה .
השירה היא גולת הכותרת של השמינית ופה שולטי הצליח בגדול, לאסוף אליו את מיטב הכישרונות, שעשו את תפקידי השירה מהפרטיטורה של מאהלר באופן הטבעי והמיוחד ביותר שנשמע .
הת'ר הרפר , לוצי'ה פופ, הם רק חלק מהשמות שמשתתפים פה בתפקיד הסולנים .
כמובן שהמקהלות של וינה שמשתתפות בהקלטה הזו, עושות את העבודה בצורה הטובה ואולי האותנטית ביותר בזמנים שלנו (המאה ה 20 ) .
אופיו ה"חזק" והמהיר של שולטי מביא את היצירה הזו לרמת דינאמיות חזקה מאד.
מתפרצת ולפעמים קצת יתר על המידה , אולי היכן שחייבים איפוק וסבלנות מסוימת להבנה עמוקה יותר של המוסיקה שולטי היה צריך לתת למוסיקה "לדבר" בפני עצמה .
בפרק הראשון האורגן שעל הבמה קצת מאפיל בשל "ווליום" גבוה יותר (שמורה לו המנצח) על הסולנים ובכך יוצר קצת ערפול מסוים על שירתם .
כאמור הסימפוניה הזו נכתבה לסולנים והם גולת הכותרת בכל פרק ופרק .
ההקלטה משנות ה 70 של שולטי היא לא מהטובות ביותר אך בשל הגרנדיוזיות העצומה, יש תחושה של נפח גדול והמון בומבסטיות בצליל ..כמובן שהעומס הזה דורש את הטכנולוגיה של היום כדי להעביר את הפירוט הרגיש שיש בארבעת החלקים של השמינית .
שולטי לא משאיר כלום מאחור ודוחף בחוזקה עד לשנייה האחרונה ו "לפינלה" העצמתי בכלי נשיפה ובשאר הכלים והמקהלות שמשתתפות פה .
זהו ביצוע מרגש , גדול וחזק מאד של השמינית ..והיא כפי שכבר ציינתי בפתיחה ..המפורסמת ביותר מכולם.

NOTE – ל לייבל DECCA יצא רימסטר של השמינית של שולטי בסדרת ה LEGEND, שם הם ניקו את ההקלטה ועם הטכנולוגיה העדיפה של היום, הביצוע נשמע בכמה מונים טוב יותר מההקלטה הישנה.

הביצוע השני שהחלטתי לסקור הוא של ABBADO .. קלאודיו אבאדו הקליט כמה וכמה פעמים את הסימפוניות הגדולות והמעולות של גוסטב מאהלר .
לפני שנים רבות וגם בעשור וחצי האחרון .. הקלטות (לא המלא) האחרונות היו בפסטיבל לוצרן ב 2003. ולפני כן עם ה BPO ב DG בכמה הזדמנויות .
הביצוע לשמינית שאני סוקר, קלאודיו אבאדו הקליט לפני שנים מספר בשנות ה 90 (1995)
זו היא כנראה הקלטתו היחידה של השמינית בכל הזמנים שהוא ניצח והקליט (עד כמה שאני יודע) .

אמנם הסולנים שיש לאבאדו בהקלטה הזו ל דויטשה גרמופון, לא ברמה הווקאלית שיש לשולטי ..
אך התזמורת הברלינאית היא כבר סיפור אחר. היא יכולה להתחרות בעוצמות של זאת משיקגו. בעוד הם מבצעים הכול ברהיטות רבה יותר ובדינאמיקה שקשה לשחזרה, על ידי תזמורות אחרות בעולם .

תחת שרביטו של אבאדו, השמינית של מאהלר נהיית גדולה יותר, אך מתונה יותר מזאת של שולטי .
אבאדו חדור מרץ מנצח על כמות הנגנים הסולנים והמקהלות בחוסן מטורף .
הוא לא מתפרץ בכל זמן שמאפשרת לו הפרטיטורה, אם כי הוא נותן למוסיקה לזרום מאליה ולהגיע לשלבים הגבוהים ביותר במוסיקאליות שמביאה איתה היצירה .
האוזן החדה של קלאודיו אבאדו לפרטים, מקרינה למאזין את הניואנסים המיוחדים והקטנים ביותר במוסיקה. את הפירוט הרב ואת התווים הקטנים ביותר שגוסטב מאהלר כתב ועדכן שם על הניירות .
קלאודיו אבאדו מנצח על היצירה הענקית הזו במלוא תפארתו ותפארתה של המוסיקה הטהורה .

לאחר האזנה לביצוע הזה: יש הרגשה שיותר מוסיקה נשארת בראש, מאשר תעלומת הביצוע עצמו .
וליצירה גרנדיוזית שכזו, הדבר טוב ורגיש שבעתיים .
ההילה שיוצר קלאודיו סביב הנגנים והמוסיקה היא חד פעמית ובזמנים המודרניים שלנו זהו אולי הביצוע האולטימטיבי לחובבי מאהלר .
כמובן שהדעות חלוקות לכאן ולכאן ..ויש כאלו המעדיפים טכניות ופירוט רב יחד עם הפקה מושקעת מהשנים האחרונות ..
פה הם דווקא יקבלו אותה מהביצוע השלישי והאחרון שאבחן להיום .. אך לפני כן עוד קצת על ההקלטה הזו .
הפתיחה אצל ABBADO תמיד מושיבה את המאזין על קצה הכורסא , הוא תופס אותך בו ברגע , הסולנים למרות שהם פחות "נחשבים" מאלה בהקלטה של שולטי , שרים מצוין ויחד עם המקהלות כמובן הכל נשמע הומוגני והרמוני למשעי.
אבאדו יודע לשלוט בכל אגף ואגף ובתשומת לב לפרטים ולכלים שמגנים סולו או מחויבים בפרטיטורה להיות מודגשים יותר .
יש על הבמה יחד עם מאות המשתתפים גם אורגן קונצרטים, שמנגן בפרק הראשון וכן גם בחלק הרביעי והמסיים של הסימפוניה . השליטה בעוצמות ובדינאמיקה של 150 נגנים ועוד מאות זמרי מקהלה, יחד עם עוצמת האורגן שבהיסח הדעת יכול לשבש לכולם. בשל עוצמתו והתדרים שמוקרנים לאולם .
תחת ניצוחו של ABBADO הסאונד נשמע מאוזן ומושלם לטעמי .

איזון מושלם, פירוט וטכניות עילאית אפשר גם למצוא אצל -
פייר בולז יחד עם התזמורת Staatskapelle berlin .. הוא הקליט ל DG את השמינית לאחר מכלול של סימפוניות מאהלר.
הפקת ענק כיאה לשמינית של מאהלר והמנצח שידוע בעוצמתו ובירידה לפרטים .
פייר בולז פותח את היצירה בפרק הראשון אולי החשוב ביותר ביצירה כולה, בנגינה מצוינת ומפורטת במיוחד .
ההקלטה פנומנאלית ואולי זאת ההקלטה שהייתי ממליץ ל"אודיופילים" אשר רוצים לשמוע כל ניואנס וכל תו שמנגנים בתזמורת .
בולז לטעמי טכני מידי ואת ה"הילה של אבאדו או הורננסטין" לא מוצאים כאן בכל דרך שנסתכל על זה .
למרות שמוסיקאליות וזרימה יש פה בשפע, חסר קצת הטאצ' הסופי כדי להביא את היצירה כולה לתודעה מסוימת של המאזין .
הדיסק עצמו מגיע ב 2 מדיות פיסיות כאשר החלק הראשון 23 דק' בערך מופיע על המדיה הראשונה (דיסק 1 ) ושאר החלקים כמעט שעה נוספת ..מופיעים על המדיה השנייה.
פה חברת DG או אולי המפיקים של הביצוע הזה, רצו והצליחו לבודד את החלק הראשון של היצירה משאר המוסיקה ובכך לייחד אותה ספציפית למאזין .
חוץ מחשיבה שיווקית יפה ואולי גם משהו מעבר לכך, ..העניין די אידיוטי וגם לא כל כך נוח .
היצירה כתובה בשלמותה ב 4 חלקים וכך יש להאזין לה .
מתחילתה ועד סופה ..קצת מעצבו שאם כבר מאזינים ב CD ..לקום אחרי 20 דק ולהחליף מדיה לשאר הקונצרט.
בכל אופן ..הביצוע מופלא חד וחלק מאד. אך הוא מאופיין בפן הרבה יותר טכני מהביצועים הישנים יותר.
יש כאלה שיעדיפו ויבינו כך את מה שמוקלט ביתר קלות ..אין פה התפלפלויות או מוסיקה בתוך מוסיקה ..הכול נשמע מאד ברור ומאד ישר למאזין .
בולז קצת פחות אובייקטיבי לכתוב בדפי התווים של מאהלר ודי מושפע ממנצחים שונים שהוא כנראה "גדל" על ביצועיהם .
בולז תפוס לזרם מאד משכנע, אך גם פחות אינסטינקטיבי למוסיקאליות ולרוח הדתית אופראית שמאהלר ניסה להשיג פה .

לסיכום ,
ביצועים רבים, טובים מאד, לא נסקרו פה . לא בגלל שהם לא חשובים מידי אלא בשל שרירותיות מסוימת שתפסה מקום .
הינה רשימה של כמה ביצועים מדהימים שכדי מאד להאזין להם ..

MAHLER 8 SYMPHONY – OZAWA – BOSTON So' - PHILIPS

MAHLER 8 SYMPHONY – HORENSTEIN – LONDON SYMPHONY – BBC 1959

MAHLER 8 SYMPHONY – SOLTI – CHICAGO – DECCA LEGEND 1971 (REMASTER)

MAHLER 8 SYMPHONY – NAGANO – DEUTSCHER ORC BERLIN – Hm

יש כמובן עוד המון ביצועים מצוינים ,
אלה שכתבתי עליהם גם כן בלי ספק מומלצים בעיני מאד .


קליפ מצחיק על השמינית ...

MAHLER THE 8TH SYMPHONY

"THE SYMPHONY OF THE THOUSAND"

בקיץ 1906 יצא גוסטב ("מאהלר", לא הכלב של עופר שחורי) לחופשה בבקתת העץ שלו ביערות..

אי שם בגרמניה . זאת היית "בקתת ההלחנה" שלו ..כך קרא לה ..אך הפעם לא התכוון להלחין מאום אלא לנוח בשל הרגשה לא טובה של אפיסת כוחות .

ביום הראשון "לחופשתו" התחיל גוסטב מאהלר, אחד המלחינים הגדולים ביותר, אם לא הגדול ביתר במאה ה-20 לכתוב את הסימפוניה\יצירה הגדולה ביותר שלו .

הסימפוניה ה שמינית או בשמה המסחרי - "סימפונית האלף" .

שמה של השמינית כ "סימפונית האלף " כפי שרבים מציגים אותה על גבי הדיסקים והתקליטים שלהם היא כאמור לא שמה ה"אמיתי".. מאהלר מעולם לא כינה אותה כך . שם זה הוא תוצאה של פרסומת ש"נאמני\אמרגני" מאהלר כינו את הסימפוניה הזו , כדי למשוך יותר ויותר צופים ומאזינים לבכורה .

השם "סימפונית האלף " הגיע ממספר המשתתפים העצום שמאהלר השתמש בהופעת הבכורה .

כן , זאת לא טעות. 1000 משתתפים ניגנו ושרו ביצירה הזו ..

מאהלר אסף מקהלה ענקית של 850 גברים נשים וילדים ( 500 מבוגרים ו 350 ילדים ) ..בנוסף אליהם ניגנו תזמורת של 147 נגנים שמתוכם 8 היו מפוזרים (כלי נשיפה ממתכת) בין המקהלה הרחבה ולא ישבו עם שאר חבריהם לתזמורת .

הקהל מנה 3400 איש שראה את מאהלר .בבכורה הגדולה שלו מכל .

מאהלר מעולם לא היה אהוב כל כך והתקבל מהר כל כך כמו אחרי הבכורה של השמינית.

למרות שהיא העצומה ביותר מבחינת רגש , טקסטים מנוגדים ותזמור אין סופי, שמשתרע על כמעט שעה וחצי של יצירה גרנדיוזית ..שנכתבה ל סולנים. לעומת סימפוניה עם סולנים .

כך הציג אותה מאהלר בכל הראיונות והכתובים שהתייחס לשמינית ..

"זוהי הסימפוניה שכתבתי לסולנים ולא יצירה שהשתמשתי בהם .. "

מאהלר מספר שביום הראשון "לחופשה" ב 1906 אז בבקתה, רוח הקודש נפלה עליו והוא היה מוכרח לכתוב את היצירה הענקית הזו ..

כל החלק הראשון מוקדש להרגשה הזו והטקסט חוזר על משפט שהוא גם הכותרת של החלק הראשון ..

"VENI,CREATOR SPIRTUS"

כמובן שהכול נכתב בלטינית וגם השירה באותה השפה ..המשפט אומר בתרגום חופשי :

"בואי רוח הבורא "

היצירה נפתחת במשפט הזה וממשיכה לגולל טקסט דתי יחסי , עם תזמור מלווה מצד כל 146 נגני התזמורת היושבים .

Come ,creator spirit"

Visit our souls,

Fill them with grace

Thou, that didst create the "

בקהל בין 3400 המאזינים שנוכחו באותה ה"בכורה" של מאהלר בשנת 1910 במינכן.

היו מפורסמים רבים ;

ליד בית המלוכה הבווארי ישבו; המלחינים , ריכרד שטראוס , קמיל סינט סאנס , המנצח וידידו

, ברונו וואלטר. סופרים , שחקנים, הוגי דעות, פוליטיקאים והרשימה ממשיכה עוד ועוד .

בדיוק ברבע לשמונה באותו היום הגיח מאהלר מאחורי התזמורת והתמקם על במת המנצחים ..כאשר הוא פותח בעוצמה אדירה את הסימפוניה השמינית, יחד עם 1000 המשתתפים שעל הבמה .

4 שנים לקח למאהלר לבצע את "בכורת" היצירה שלמעשה כתיבתה נסתיימה לאחר רק 8 שבועות (ההלחנה הסתיימה לאחר 6 ) בדיוק מהיום שהתחיל בה כאשר נפלה עליו רוח הקודש .

אלה הם הביצועים החיים שהתפרסמו לאחר מכן עם אותה מסת המשתתפים (בכורות בעולם)

- World premiere: September 12th, 1910, Munich, conducted by the composer himself, Gustav Mahler.

- American premiere: March 2nd, 1916, Philadelphia, Pennsylvania, conducted by Leopold Stokowski

- English premiere: April 15th, 1930, London, with Henry Wood conducting the BBC Symphony Orchestra.

- Japanese premiere: December 8th, 1949, Tokyo, with Kazuo Yamada conducting the Japan Symphony Orchestra (now NHK Symphony Orchestra).

- Canadian premiere: June 24th, 1983, Toronto, with Andrew Davis conducting the Toronto Symphony Orchestra.

- Taiwanese premiere: October 10th, 1995, Taipei, with Uri Mayer conducting the National Symphony Orchestra (Taiwan) (formerly known as National Concert Hall Symphony Orchestra).

- Chinese premiere: October 11th, 2002, Beijing, with Long Yu conducting the China Philharmonic Orchestra (that’s no more than five years ago).

- Southeast Asian premiere: May 29th, 2004, Singapore, with Lan Shui conducting the Singapore Symphony Orchestra.

בתמונה לאופולד סטוקאסקי מ 1916 עם 1068 משתתפים בהפקה הגדולה ביותר כנראה אי פעם של השמינית .

לסימפוניה ארבעה חלקים כאשר החלק הראשון מופרד מכל השאר אך מחובר מבחינה מוסיקאלית כתמיד ביצירות של מאהלר .

המלחין ידוע בתצורות הסגורות שלו בכל יצירה ויצירה , גם למעשה כאשר יש יציאה מהקווים המנחים ומהמפתחות המקובלים באותה היצירה, החזרה וסגירת המעגל היא נחלתו לתמיד .

החלק הראשון – VENI CREATOR SPIRTUS

החלק השני – סקרצו

החלק השלישי – אדאג'ו

והחלק הרביעי שנוגד את החלק הראשון – THE BIRTH OF EROS (טקסט מ

II FAUST של וואגנר )

החלק הראשון והחלק הרביעי מדברים על שתי תרבויות שונות לגמרי , בשתי שפות מקוריות שונות ובשתי תקופות שונות לגמרי את החלק הרביעי הוא לקח מהמאה התשיעית. אלו כתובים של הארכיבישוף מ "מאינצ'" (MAINZ).

מאהלר זכר רק חלק קטן מאד מהכתובים ומהשירים שקרא בילדותו ולבקשתו שלחו לו את הטקסטים בשלמותם למינכן, בעוד הוא עובד על המוסיקה לחלק הרביעי ללא טקסט .

לאחר שגילה שהטקסטים בלטינית כמובן, מצא שתירגמו אותם לגרמנית וכך יכול הוא להשתמש בהם בקלות יתרה.

אחרי מסת העבודה שהיית לו עם החלק הראשון ועם הטקסט" "VENI CREAYOR SPIRTUS הוא היה די מפוחד להתחיל זאת שוב ועם טקסט אפילו קשה יותר .

להפתעתו ולגאוותו מצא שהטקסט מתאים לתזמור ולהלחנה שלו בשלמות וללא דופי .

בעיקרון מאהלר כתב את החלק הרביעי מהסצנה האחרונה של FAUSTII .. וזה אולי הדבר הקרוב ביותר לאופרה שמאהלר מעולם הגיע אליו.

חוסר ההתאמה בין החלקים הראשון והרביעי יוצרת אצל מאהלר ובסימפוניה השמינית תהפוכות ואסימטריות .

אך זאת אפשר להבין רק דרך הטקסט (מי שמבין את הלטינית או רוצה לקרוא את כל היצירה בשלמותה).

מבחינה מוסיקאלית למרות הקונטרסט שהכניס מאהלר באופן מלאכותי, השאיר קווי מתאר דומים ומקשרים לאורך כל היצירה מתחילתה ועד סופה .

החלק השני והשלישי הם מקשרים מוסיקאליים וזמרתיים בין שני החלקים המנוגדים בטקסט שמאהלר השתמש בשמינית . אך הם לא פחות גדולים, מלודיים, או מורכבים מהשניים שאני מתעכב עליהם פה .

היצירה גדולה וסוחפת מאד. למרות שהיא חייבת בריכוז מצד המאזין לכל אורכה כדי ליהנות ממנה בשלמות (בדיוק כמו כל יצירה של מאהלר לדעתי) .

אלו יצירות לא קלות לעיכול ויש פה עניין של VOCAL יחד עם המון מוסיקה, שלפעמים נדמית שולית למול השירה של הסולנים והמקהלות .

את היצירה יש כמובן לשמוע מתחילתה ועד סופה כדי לקבל את כל הרגש והדינאמיקה שמאהלר התכוון לה ולא לעצור בכל חלק להפסקות ארוכות מידי למרות העייפות המובנת מהעומס הרב (אני מגזים כמובן).

את הסימפוניה ה-שמינית, מאהלר כתב בטכניקות שונות והציף בהם את כל הידע שלו ..החלק הראשון כתוב כסונטה זמרתית ואילו האחרונה כתובה בטכניקה שונה לגמרי ..

כל היצירה כולה מתוארת וכתובה כסימפוניה ולא כאורטוריה, או כאופרה כפי שבוודאי המון אנשים יטעו בגינה .

יש למצוא את קווי המתאר ולהבין באופן יחסי את המתמטיקה והתיאוריה הרחבה, שמאהלר השתמש פה בכל תו ותו .

אך כל אחד ואחד יוכל ליהנות מהמוסיקה וכן גם משירת הנגנים, שחוץ מהטקסטים היפים בעלי המשמעות שמאהלר הכניס פה , הוא גם יצר אשליה של כלי נגינה עם קולותיהם של הסולנים וכמובן עם המקהלה על כל גווניה , נשים גברים וטף.

זאת היצירה הגדולה ביותר שהוא כתב .

לא סתם לדעתי, לקח לו 4 שנים מאז כתיבתה לבצע אותה בבכורה עולמית .

זאת יצירה שגם כותבה ויוצרה הלו הוא מאהלר כאמור, היה צריך לעכל כנראה את גודלה העצום, מבחינה רגשית ופיסית .

המוסיקה, התזמור והטקסטים על כל גווניה יוצרים פה הרמוניה ניסיונית, אך מוצלחת ביותר.

של המלחין ב "ה" הידיעה של המאה העשרים .

זאת אולי לא היצירה הנגישה ביותר של מאהלר למאזיני המאה ה 21 , אך היא ללא ספק המוערכת ביותר על ידי חובבי מוסיקה רבים שמדובר בגוסטב ("מאהלר", לא הכלב של עופר שחורי כן ?!) .

מן פרדוקס שכזה שדווקא בימי הבכורה ב 1910 שהשנים היו קצת יותר בעייתיות מבחינת קבלת מלחינים, כאלה ואחרים ויצירות ענק שכאלו.

השמינית היית הצלחתו המסחררת ביותר של מאהלר והתקבלה באהדה מטורפת (מחיאות הכפיים בסיום הבכורה, הגיעו ליותר מ 20 דק מחרישות אוזניים מקהל של 3400 איש) .

זהו סוף החלק הראשון אשר סוקר על קצה המזלג (אני לא צוחק!) את היצירה האפית הזאת.

בחלק השני אעבור על כמה וכמה מהביצועים שרכשתי , שמעתי וניתחתי עם השנים..לעצמי כמובן .

א.