Duet.

לילה אחד , 2 פסנתרים ,4 ידיים , 12 קטעים , 20 אצבעות, 176 קלידים
וכמעט 600 מאזינים היו במועדון ה BLUE NOTE היפני בטוקיו להקשיב לדואט מופלא .
פסנתרן הג'אז CHICK COREA שהוא אחד מעמודי התווך כיום בתחום הפיוזין , ניגן עם מיילס דיויס ועם עוד אין ספור אמני ג'אז בעשורים שונים , עדיין מוציא אלבומי סולו, עדיין מנגן, יוצר, מחבר ומלמד.
מארח או יותר נכון מתארח ביפן , בטוקיו עם הפסנתרנית העולה בשמי המוסיקה והג'אז בשנים האחרונות. היא משוגעת, מחדשת, מטורפת ואפילו פה בארץ ראינו אותה .
HIROMI - היא אחד השמות הלוהטים כיום בעולם , ומייד לאחר שהוציאה את אלבום האולפן החדש שלה , ההופעה החיה יחד עם corea יצא לאוויר גם כן .

ה DUET הזה כל כך מיוחד וכל כך "נכון" שהייתי חייב להזמין לשמוע מה שני הפסנתרנים האלו יודעים לעשות. הפעם , יחד! .

דיסק כפול שעולה הון עתק !! (כמובן בגלל היבוא מיפן )


אך שווה כל אגורה .
בייחוד ש"הליקון" מייבאים אותו לארץ ואפשר לקנות אותו "רק" ב 89 שח.

לכל אורך האלבום רחשי הקהל והסכו"ם "מפריעים" למוסיקה אך האותנטיות שרעשים אלו מביאים למאזין לא תסולא בפז ..אמנם ההקלטה לא "אודיופילית" לחלוטין בשקט וברקע "שחור משחור" אבל הוא לא גרוע ואפילו לא "סביר". הוא טוב מאד ומערב את המאזין בהופעה דינאמית ומיוחדת במינה באופן שקשה להתנתק ממנו .

2 פסנתרי Yamaha מסודרים גב אל גב כך ש HIROMI ו COREA יוכלו לראות אחד את השנייה עומדים על הבמה , ההופעה נפתחת בקטע של ביל אוונס , הרי זה מתאים ביותר הוא ההשפעה הגדולה כנראה, של רב הפסנתרנים בג'אנר הזה . "VERY EARLY" בעיבוד ל 4 ידיים כמובן ללא שום ליווי של בס תופים או כל כלי נגינה אחר. אך ורק פסנתר והפעם פעמיים ממנו .
קטע מצוין עם המון הומור, המון ביטחון ודינאמיות של שניהם . הם מתואמים, הם אמיתיים והם עושים זאת בהמון רגש ואהבה .
כאמור 12 קטעים בהופעה , כאשר 6 בכל דיסק ...ביל אוונס , קרלוס ג'ובים , גרשווין , ביטלס וכמובן קטעים מקוריים של הירומי ושל צ'יק קוריאה .

אמנם בתיאוריה ובנגינה עצמה הם מתואמים לגמרי אך בזמן האזנה, אפשר לזהות אם כי לא מייד מי מנגן מה ואיזה פסנתר הוא HIROMI ואיזה COREA .
למרות ההשפעות המשותפות וכמובן הירומי שהושפעה מ קוריאה, שמבוגר ממנה בכמה עשורים אפשר עדיין להבחין בהבזקי הכישרון של כל אחד מהם ולזהות את חתימת האצבעות הפסנתרנים המחוננים הללו.
זוהי אחת ההופעות המפתיעות והמיוחדות שיצא לי לשמוע בעת האחרונה ..
לאוהבי הפסנתר זאת התרגשות כפולה וכמובן לאוהבי הפרסונות ספציפית .

רק מילה אחת לסיום על עומס הצלילים ...את ההופעה קשה לשמוע מתחילתה ועד סופה ,
בעיקר לאלו שלא מסוגלים לשבת מול המערכת יותר מ חצי שעה בלי להחליף 40 דיסקים או תקליטים .
יש פה אינטנסיביות מוסיקאלית מאין כמוה .
נסו להאזין עם קצת יותר סבלנות , מוסיקה שהופקה במדיה אמורה להישמע מתחילתה ועד סופה בדיוק כפי שקוראים ספר, זה נכון כיפליים בהופעות חיות.

ההופעה הזו מאופיינת בהמון עוצמה ומיליוני צלילים שמופרחים לאוויר (לפעמים קצת יותר מידי לטעמי).
בכל מקרה , זוהי הופעה מצוינת ומיוחדת במינה , למי שאוהב וגם למי שמסויג לפעמים כדי לנסות ולהקשיב .

מומלץ מאד .
A.

הינה קליפ מצויין מתוך ההופעה הזו .
גרשווין :

BRUCKNER - symphony no 6

זוהי הסימפוניה הקצרה ביותר שכתב אנטון ברוקנר, הוא חשב שהיא המוצלחת והיפה ביותר שלו.
אני חושב שיש לו יפה יותר, אבל זאת כנראה, במקום השני מבחינתי.

אנטון ברוקנר כתב את הסימפוניה הזו בשנת 1881 ..והיא נכתבה לכבודם של "בעלי הבית" של ברוקנר דאז.
הסימפוניה הוצגה ונוגנה בכמה וכמה פעמים; פעם אחת בשנת 1896, רק 2 חלקים ממנה
ולאחר מכן במועד אחר את כל ארבעת החלקים בשלמותם,
אך בשינויים מהותיים מאורכה על ידי גוסטב מאהלר דווקא.
זה היה לאחר מותו של אנטון ברוקנר . הוורסיה הזו של מאהלר לעולם לא הוקלטה לצערנו.

אמנם זאת הקצרה מבין הסימפוניות של ברוקנר, אך אין מעיד על שום דבר באופן יחסי .
זאת עדיין יצירה של שעה פחות או יותר ולפעמים גם קצת יותר מכך (תלוי מי מנצח) .

{ההקלטה המוקדמת ביותר לסימפוניה הזו הוקלטה ב 1943 בניצוחו של פוורטווגלר, אך משום מה החלק הראשון שלה אבד.
לאחר מכן ב 1944 הקליט ג'אכום שוב את הסימפוניה והפעם במלואה .(המידע באדיבות וויקפדיה) . }


את הביצוע הנוכחי שמנוצח על ידי KENT NAGANO רכשתי לאחר שהיו לי ביצועים שונים לשישית, כך שהכרתי אותה על בוריה לפני כן.
ההקלטה מגיע מבית "הרמוניה מונדי" ועל איכות ההקלטה אין צורך לדבר שוב. היא מהמעולים ששמעתי!
NAGANO מנצח יפני שגדל בלוס אנג'לס, הוא מנצח עם אמביציות ועם רגש בלתי נגמר.
הכוח שהוא מביא עימו אם כי בנסתר באופן מסוים, הוא פנומנאלי בעיקר בחטיבת הנשפנים,
ששם ברוקנר מאופיין ביותר.
כלי הקשת מנגנים על דרך המשי וכל הסימפוניה נשמעת הומוגנית ביותר.
NAGANO לא מאופיין בזרימה רגשית בביצועים בניצוחו, אלא בפירוט רב וביצוע ללא המתקה של הפראזות האימתניות לפעמים של ברוקנר בביצוע הנ"ל.
ה אדאג'יו בסימפוניה הזו היא מהיפים שנכתבו על ידי המלחין לטעמי וNAGANO אינו מחסיר פעמה,
אך אנו מחסירים ועוד איך. הוא צולח את הקטעים הקשים בסימפוניה למרות שהיא אולי הקליטה ביותר מיצירותיו של אנטון ברוקנר.
מה שיפה וגם גאוני משהו, שאת ה אדאג'ו הוא כתב במפתח שונה משאר הסימפוניה..
דווקא את החלק המלודי ביותר, הוא בחר לשנות מבחינת הגישה שלו מסתבר.
את רב היצירה הוא כתב ב לה מינור\מג'ור , אך לאדאג'ו הוא החליף ל F-מג'ור.
הדבר מיוחד במינו ומוציא החוצה רגשות שונים מהמאזין בעת התנועות בין החלקים ובתוכם גם כן כמובן.
למרות השימוש במפתח F גם בחלקים האחרים, הוא מצליח "להסתובב" סביב ה אדאג'ו כך שלמאזין יהיה קל להקשיב (יחסית לקלות שיש במוסיקה של ברוקנר ).

ההקלטה פנומנאלית כאמור לעיל, היא מביאה את הניואנסים הקטנים ביותר במוסיקה, באופן שמשאיר את המאזין פעור פה.
חטיבת הנשפנים היא רצינית בדרך כלל בסימפוניות של ברוקנר, בסימפוניה הזו חטיבת הנשפנים היא יחסית קטנה יותר בהתחשב.
בכל מקרה שומעים, שמי שערך והקליט את ההקלטה הספציפית הזו, ידע בדיוק מה הוא עושה,
והכיר את ברוקנר באופן מוחלט.

KENT NAGANO והתזמורת שלו מברלין עושים עבודה יוצאת דופן על אחת מהסימפוניות שדי שכחו עם השנים..
אולי היו צריכים להקליט יותר ביצועים חדשים ולפתוח את הקהל לאחת היפות של ברוקנר לטעמי.
תהנו.