01 מרץ, 2008

DVORAK - CELLO CONCERTO IN B minor


רבים לא יודעים ש דבוז'אק כתב בעיקרון 2 קונצ'רטים לצ'לו , וזהו המפורסם הוא השני מביניהם.
הראשון נכתב בשנת 1865 לערך עבור "עמית" שניגן יחד עם דבוז'אק באותם השנים במסגרת Provisional Theatre Orchestra.
דבוז'אק העביר לו (Ludevít Peer) את התווים יחד עם ליווי פסנתר לבדיקה וחקירה מעמיקה יותר , אך בשלב הזה היצירה "נתקעה" ולא יצאה מגבולות הדפים הכתובים מעולם .
היצירה התגלתה בין החפצים של דבוז'אק לאחר מותו ב 1925 .

את הקונצ'רטו השני לצ'לו שדבוז'אק לבסוף כתב , הוא כתב תחת תדהמה שלו עצמו, מפני ששנים רבות היה תחת בקשות חוזרות ונשנות של חברו הטוב וויהם (Hanuš Wihan.)
ויתרה מכך בשל סירובו המתמיד לכתיבת קונצ'רטו לכלי זה מפני שהוא לא חשב שהוא מתאים להוביל קונצ'רטו .
בעיקר בשל הסאונד שהוא מפיק .

דבוזאק בשנת 1894 חזר בו לאחר ששמע פעמיים את אותו הקונצ'רטו לצ'לו שכתב Victor Herbert (השני שלו) והחליט שהכלי הזה יכול להפיק דברים שונים ממה שחשב .

בשנת 1895 סיים לכתוב את הקונצ'רטו השני שלו לצ'לו ב B מינור עבור חברו הטוב וויהם .
ובכך מילא את מבוקשו ש החבר שנידנד לו שנים כה רבות .

הקנצ'רטו לצ'לו הזה הוא הקונצ'רטי המפורסם ביותר, המנוגן ביותר והמוקלט ביותר לכלי זה בכל השנים .
כל צ'לן מתחיל ומתקדם מתהדר בביצועו לקונצ'רטי הנל ברפרוטאר הדי מוגבל שיש לכלי זה בהובלה ובכדומה .
ההגבלה היא כמובן ביחס לכלים כמו פסנתר וכינור , שהכתיבה להם ככלי סולו היא ענפה ורחבת יריעה .

הקונצ'רטי הזה לצ'לו הוא היחיד שמושווה ביופיו ובפירסומו העמוק לקונצ'רטים שונים לכינור או לפסנתר .
זהו כבוד רב ולא דבר של מה בכך .

היצירה הזו לצ'לו מפי עיטו של דבוזאק נכתבה באופן המקורי ב 4 פרקים , לאחר שנים היא צומצמה
ל שלושה .
דבוזאק כתב את היצירה לצ'לו ככלי סולו וללווי של תזמורת "רומנטית" (זאת אומרת לא גדולה במיוחד).
כלי נשיפה מצומצים ממתכת ומעץ , כגון חלילים קלרינטים טרומבונים טובה חצוצרות ועוד , תופים (טימאפני כמובן) ומחלקת קשתנים כמובן שנותנת את המסגרת ההרמונית לכל היצירה מתחילתה ועד סופה כיאה ליצירה רומנטית שכזאת .

לתזמורת תפקיד עיקרי ביותר ביצירה הזו.
התזמורות המנגנות את התפקידים שלהם, בביצועי היצירה הנל חשובות לא פחות (בנוסף למנצח) מהסולן שיושב מאחורי הצ'לו .
בשל הסאונד המוגבל כביכול המופק מהצ'לו התזמורת "סוחבת" אותו במעמקי ההרמוניה, הדינאמיקה ועוד.
יש כמובן קטעים ביצירה אשר הצ'לו נמצא שם לבדו ומעניק למאזין את האופי "האנושי" שיש לכלי המופלא הזה .
הצ'לו מבחינתי הוא כלי "שמדבר" והוא יכול להיחשב עבור רבים כ"שר" ממש.


בפרק הראשון של היצירה :
1 ALLEGRO
התזמורת פותחת את היצירה ב 3 דק וקצת יותר של הצגת הנושאים (שניהם) ואחר מכן הצ'לו נכנס ומציג את הנושאים הללו שוב רק "בקולו" וכמובן מעניק את ההתפתחות הוירטואוזית שלו לנושאים המצוירים
לפני-כן בידי התזמורת שמנגנת כמעט כולה .
הפרק הראשון מתנהל על שני סולמות -Bמינור ו-B מאג'ור מה שמביא ניגודיות די רחבה לפרק הזה
(וגם לפרק השלישי שמייצא את אותם הסולמות אל המאזין בנוסף לאחרים) .
אמנם התו הוא אותו תו, אך השוני בין מינור ומאג'ור שנמדד רק ב"ערך" בודד הוא ענק כמו השוני בין עצב לשמחה .
ואפשר באמת להרגיש את הרגש האמיתי המפולג שיוצא מהפרק הזה לכל אורכו .

אפשר להיווכח שכמע בכל הזמן שהצ'לו מנגן את תפקיד הסולו שלו התזמורת כמעט ולא"מפריע" לו והיא בעצם ליווי שקט עד מאד ..עם ניואנסים מכלים מסוימים פה ושם , כמובן שהקשתנים עובדים כמעט נון סטופ לכל אורך היצירה וזה ברור .

הפרק השני ביצירה ;
ה ADAGIO ב G מאג'ור.
הוא הקטע האיטי ביצירה. המלודיות וכן הרגש הציורי של המלחין הסלובקי הזה יוצאים בראש חוצות .
כאן שומעים את הגדולה של הצ'לו מנגד ואת המלחין שידע מה הוא כותב בצורה יפה כל כך מצידו האחר.
הקטע השני הוא הקטע שעליו מבססים את הפירסום של קונצ'רטי ואת ההשוואה לקונצ'רטים הגדולים לפסנתר ולכינור .
עבודת התזמורת כאן חייבת להיות איכותית בשל חוסר העומס וכל תפקיד גם של הליווי (בעיקר קלרינט וחליל ) חייב להיות ללא רבב .
הצ'לו פה מפיח חיים בפרק ואפשר להתקרב לסאונד המזמר, השר או המדבר של הכלי הרומנטי להפליא הזה .
בפרק נושא מאד ברור שמתפתח על כמעט 11 דק מענגות במיוחד, שהמון כלים משתתפים בו באופן עצמאי כמעט בליווי לצ'לו שמנגן לכל אורכו כמעט .
הניאונסים והתפקידים הקטנים שדבוז'אק כתב לכלים בתזמורת מעניקים נופח ציורי, רומנטי ורענן לכל הפרק .

הקנצ'רטי הזה נכתב בזמן שהותו של דבוז'אק באמריקה , בסוף מסעו בעולם החדש וכמעט לפני עזיבתו לאירופה חזרה.
זהו אחד היצירות הגדולות של דבוז'אק שהוא כמעט ולא מכניס אלמנטים סלובקים פולקיים בכתיבתו אלא הכיתבה רעננה ועכשווית (לאותם שנים כמובן) .

בפרק השלישי
Allegro Moderato-andante-allegro vivo
דבוז'אק חוזר קצת למסורותיו הידועים ומכניס נוסטאלגיה עיצובית מעברו .
הפרק השלישי הוא הפרק המסיים את היצירה כולה והוא מורכב מהמון אלמנטים כפי ששמים לב כבר משמו של הפרק ,
אולי בעיקר בגלל שהפרק הנל מאחד בתוכו שני פרקים במקור .

הפרק מתחיל בנושא דרמטי מאד שמביאה התזמורת יחד עם כלים נוספים שלא נשמעו ביצירה כולה כמו
"משולש" ששומעים רבות בפרק הזה .
ההתחלה של הפרק מזרימה דם חדש ומלהיטה מחדש את המאזין מהפרק האיטי השני שדי הכניס לאטמוספירה די רגשנית ושקטה .
הצ'לו כמובן מצטרף "לחגיגה" ומנגן את הנושא הראשו שהתזמורת הציגה בתחילת הפרק .

בסוף הפרק השלישי כמעט קראת סוף היצירה מצויה ה"קדנצה" ,
מקורות רבים מעלים השערות למה דבוז'אק נתן את "חופש הפעולה" לצ'לן דווקא בסופה של היצירה ולא באמצע כפי שרגילים לכתוב ולשזור אותה ביצירות השונות לכלי סולו .
שוב עולה ההשערה וזאת שאני נשען עליה בדרך כלל , שזהו פרק שכביכול מאגד 2 חלקים בתוכו , ובכך דבוז'אק היה צריך לארגן את הנושאים ואת הרצף באופן קצת שונה , מה שנוצר זה "קדנצה" שמנוגנת לקראת סוף הפרק השלישי וכמעט בסוף היצירה כולה .

הפרק השלישי נכתב במקור כ RONDO אך עוצב מחדש ,.
הפרק הנל גם נכתב בהוקרה לדודניתו של דבוז'אק שנפטרה זמן קצר לפני סיום כתיבת היצירה .
זה לא משנה את העובדה שהפרק הוא הגרנדיוזי ביצירה אך משלב את האלמנטים הציורים והמלודיים המדהימים של דבוזאק מכל היצירה כולה .
דבוזאק הושפע רבות מהעולם החדש ומהמוסיקה שניגנו אז באמריקה , ואפשר לגלות את הנפח ואת ה"רוח" האמריקאית פה ושם בתיבות מסוימות בפרק הזה .

היצירה כולה היא תאווה לאוזניים , מחולקת וכתובה, מעוצבת ומבוצעת בצורה המדהימה והטובה ביותר של כל קונ'צרטי מפורסם אחר מכל מלחין אחר .(בלי שום קשר לממבצע שהקליט אותה)
זוהי אחת היצירות הטובות והמלודיות ביותר שיש לצ'לו ולכלי סולו בכלל .
מורו הרוחני והפיסי וכן חברו הקרוב של דבוזאק , בראהמס אמר לאחר האזנתו לפרימרה של הקונ'צרטי הזה לצ'לו את הדברים האלו :

Why on earth didn't I know that one could write a cello concerto like this? If I had only known, I would have written one long ago!"

בראהמס לא כתב מעולם קונצ'רטי סולו לצ'לו , אולי בשל חוסר בזמן , אולי בשל "הפחד" והתחרות ששלו לא יוכל להתעלות על זה של תלמידו .:-)

לתחלופה – לבראהמס יש קונצ'רטו מדהים לצ'לו ולכינור סולו .


ביצועים מומלצים ביותר :
PIERRE FOURNIER יחד עם SZELL והפילהרמונית הברלינאית
ROSTROPOVICH עם KARAJAN עם ברלין כמובן ..
CASALAS עם SZELL שוב הפעם עם התזמורת הצ'כית דוקא ..
QUEYRAS הענק עם JIRI BELOHLAVEK עם הפילהרמונית של פראג .
ועוד רבים ומעולים ,
YO YO MA , DU PRE , PIATAGORSKY ....









אביעד

תגובה 1:

אייל2991 אמר/ה...

אביעד

תודה על הסקירה המקיפה והמעניינת מאד.
אני בור אמיתי במוזיקה קלאסית, ובכל זאת היצירה הזו תמיד הייתה מדהימה בעיני.
הביצוע שיש לי הוא של דו-פרה, אני לא מכיר אחרים... הגיע הזמן כנראה :-)

אייל