07 פברואר, 2008

beethoven triple concerto


הטריפל קונצ'רטו של בטהובן הוא היחיד מסוגו שמשלב 3 כלים סולנים בקונצרטי יחיד בליווי תזמורת כמובן . 3 כלים כל כך שונים אחד מן השני שבדרך כלל נוכל להאזין להם יחדיו רק במוסיקה קאמרית .
הטריפל קונצ'רטי היה שנים רבות מוחרם ..או יותר נכון סבל מאי פופולריות בקרב המאזינים בשנים ההם בשנים הראשונות של בטהובן 1804 ..אלו השנים שבטהובן פתח לעולם את הקונצ'רטי לכינור שלו ואת הסימפוניה ארויקה ..למשל .. הקושי של בטהובן היה איך לכתוב לשלושת הכלים הללו קונצ'רטי שיעניין את המאזינים ולא ישעמם וכמובן יזכה לפופולריות וינוגן עיי התזמורות .
הכלים שהוא בחר כסולנים שונים זה מזה ..ובעיות ההרמוניה והסאונד שלהם הכתיבו לו מידי פעם את סדר הסולואים או את התוים שעליו לכתוב לכל אחד מהם .למשל הצ'לו הוא עמוק ואפל יותר בשל כך בטהובן נתן לצ'לו את הפתיחות של כל הנושאים כמעט בקונצ'רטי הזה .
לכל יצירה כזאת יש חוקים של כתיבה יוצרת .חייבים להיות הרמוניות בין הכלים והתזמורת , חיבת להיות מלודיה כדי לשחוף את המאזין דינאמיקה וכמובן "נושאים" שעליהם מתבססת היצירה .
הטריפל קונצ'טי "משעמם" בנשא הזה מכיוון שהנושאים שלו מאד ברורים ! ומעטים כך שבטהובן השתמש בהם שוב ושוב בכל שלושת הפרקים של הקונצ'רטי .
את אותו נושא הוא היה צריך לחלק בין 4 קבוצות כל הזמן ...שלושת הסולנים פסנתר צ'לו וכינור וכמובן עם התזמורת ..כך שלא רק מעטים הנושאים ..הם גם חוזרים על עצמם כמעט כל הזמן ארבע פעמים כמובן בואריציות שונות .. אפשר "להשתעמם" מיצירה כזאת ..ואפשר גם לשקוע בה לגלות את היופי שבמלודיה ואת הגאוניות שבכתיבה לשלושת כלי הסולו ולתזמורת הגרנדיוזית שנותנת משטח חי ובועט שמשרה רשת בטחון ענפה לסולנים ולמאזים כאחד .
בטהובן כתב לכלי הסולו תפידים בעוד הוא מאפשר להם להשמע חד וחזק גם שהם מנגנים יחד .הוא פשוט כתב על המיתרים החזקים ביותר של הצ'לו ושל הכינור ..וגם על הפסנתר הוא לא פסח ..ונתן לו את הרגש החלקלקות והוירטואוזיות שבדבר .
אז באותם הימים גם הצ'לנים הוירטואוזים לא יכלו לנגן טכניקה רגש ואנסמבל ...כך שהוא פיצה על זה עם תפקידים שנשמעים כמו סולמות אימון פה ושם עם קישוטים יחידים ..אך היופי והגאונות שלו התבטאה בזה שהוא נתן לו "מיקום" נכון ביצירה ובכך הביא אותו לקדמת הבמה ..
כמובן שהיום שמבצעים את היצירה צ'לנים מן המעלה הראשונה מבצעים את התפקיד וזה נשמע נהדר בשילוב הכנר והפסנתרן ..
2 ביצועים התמודדו אצלי אתמול במערכת ..
BEETHOVEN TRIPLE CONCERTO 1980 anne sophie mutter , mark zelzser, yo yo ma –DG vs 1970david oistrakh , richter , Rostropovich –angel
אמנם ההקלטות בליבלים שונים ובתקופות ש 10 שנים מפרידות ביניהם ...אבל עדיין אפשר לדבר על הביצועים ..ועל ההנאה מהקונצ'רטי הנפלא הזה .
ההרכב הראשון ...חי ובעט ונכנס לעיניין בעוז ובחדות הביצוע ..זה הזמן להגיד שבשני הביצועים התזמור דומה .
KARAJAN מנצח על הסימפונית האלמותית שלו ברלין .
מוטר יו יו מה וזלסברג הם חברה צעירים בשנות ה 80 ...תחת חסותו של המאסטרו הרברט פון קאריאן ועושה רושם שהיית שם התרחזות לא קטנה לקראת ההקלטה והביצוע הזה .כנראה שהיו הכנות ואימונים רבים ..את קאריאן ואת מוטר אפשר לראות בכמה וכמה הקלטות מן התקופה ההיא ..אז שום דבר חדש ביניהם ..
הצוות הוא נמרץ וההקלטה מצוינת ..תחת הלייבל DG בסדרת פרסטיג' .. (תקליטים כמובן )הכל מאד זורם ..והם מנגנים טוב יחד .דבר שבולט מאד בביצוע ה"צעיר" הזה ..שהם נגגנים מעולים בתחילת דרכם אשר מנסין בכל כוחם להכנס לנישות הסופרסטארים בג'אנר . ההקלטה גם כן חלקה חדה ויפה ..וכמובן קאריאן עם התזמורת מאושש הכל מאחור בראוותנות אדירה ובקול רועם .
התקליט הוחלף לאחר הפרק הראשון (אלגרו) לצוות המנוסה יותר ...רוסטרופוביץ פותח את "השיחה" של הסולנים ..וכבר בתוים הראשונים אפשר לחוש שפה מנגן כבר יצור שונה לגמרי מהיפני הנמרץ ..ממקודם . הכל הרבה יותר עמוק ועבה ..עם סמכותיות ובטהובן על מזבח הרצינות . אמנם הביצוע הנל קולח טיפה פחות ומרגיש לי גם קצת טיפה זורם מהצעירים ממקודם ..אך הנגנים פה מנגנים שונה לגמרי ..הרבה יותר סמכותי הרבה יתר מרגש ..פחות חד וחזק ..אבל עם הרבה יותר נוכחות , גם בסאונד ..וגם בהעברת התוים בין האצבעות . שוב קאריאן מתזמר את הנגנים מאחור בשילוב נפלא עם הסולנים ..הכל גדול מהחיים ובסאונד משגע וענק על כל הסטיג' .בביצוע הזה נשארתי להקשיב לכל שלושת הפרקים ..ההקלטה מקרטעת קצת יותר ועמומה קצת (1970) אך המוסיקה סוחפת באופן שונה ולא נותנת לך לעלות את המחט מהתקליט .
ערב ארוך אך מהנה ..של בטהובן והקונצ'טי המשלוש שלו .
אביעד

אין תגובות: