VIOLIN CONCERTO NO 1 IN A MINOR
באך הוא אחד המלחינים הקלאסים הגדולים והמוערכים ביותר בעולם המוסיקה הקלאסית ומעבר לה .
הוא אחד מהקומפוזיטורים הגאונים ואולי המפורסם ביותר בתקופת הבארוק .
יחד עם הנדל , ויואלדי , פרסל פאכלבל ועוד .
באך במשך 10 שנים פחות או יותר כתב 4 קונצ'רטים לכינור סולו .
VIOLIN CONCERTO IN A MINOR BWV1041
VIOLIN CONCERTO IN E MAJOR BWV1042
CONCERTO FOR TWO VIOLIN IN D MINOR BWV 1043
CONCERTO FOR OBOE AND VIOLIN IN C MINOR BWV 1060
באך למעט נגינתו המאופינת על אורגן ניגן גם "בעוניתיו" על כינור .
כך הכיר את תפקידי הקשתים היטב ודבר זה נשמע מאד כאשר שומעים את יצירותיו של באך .
כלי הקשת שלו קושרים היטב ליצירה המנוגנת והקשתים עובדים היטב ביצירותיו של באך ומקבלים תפקידים ראשים וקשיים בדרך כלל במיוחד .
אביו של באך היה כנר וירטואוז באופן מקצועי כך שבאך הכיר את צליל הכינור עוד משנולד
ולאחר מכן בחייו הבוגרים שהסאונד הופק על ידו .
יש כאלו שמספרים שבאך הפיק מהתזמורת סאונד טוב יותר וגרם להם לנגן היטב כאשר החזיק כינור
ולאו דווקא שליווה עם האורגן שכל כך מאופין עם באך כל השנים .
הקונצ'רטי לכינור כתוב בסולם A MINOR שהוא סולם ענוג , נעים והקלאסי ביותר מכולם לדעתי .
אמנם הסולם גם מקושר אצלי לקיצ'יות מסוימת אך אם מלחין יודע מה הוא עושה לסולם הזה אין סוף אפשרויות מדהימות ומרגשות .
באך כמובן ידע מה הוא עושה והקונצ'רטו הראשון שלו לכינור הוא המרגש והענוג ביותר שכתב .
התחושה כמעט מלכותית ואולי בגלל הפרק השני (ANDANTE) יש הרגשה כמעט תמידית של ריקוד בבית המלוכה .
הקונצ'רטים של באך בניגוד ליצירות של מלחינים אחרים "שקטים" יותר ,
אולי בגלל שבאך כתב אותם בזמן עבודתו בחצר מלוכה שהיו תחתיו פחות מתריסר נגנים ולא עמדו לרשותו תזמורות גרנדיוזיות .
בשל האנסמבל הקטן שעטף אותו כל הזמן הקונצ'רטים לכינור שלו נשמעים יותר כיצירות קאמריות מאשר קונצ'רטים גדולים ועמוסים כפי שאנו מכירים ממלחינים רבים אחרים .
לקונצ'רטי הראשון שלושה פרקים ALLEGRO MODERATO ANDANTE ALLEGRO ASSAI הכינור בקונצרטי מככב לכל אורך היצירה ולא מפסיק כמעט לרגע,
שוב לא כמו בקונצ'רטים של מלחינים שונים, שנותנים לסולן להרגע ולתזמורת להגיד את דבריה גם כן .
בקונצ'רטי הזה הכינור אומר הכל , מנגן את כל הנושאים מחליף רעיונות וקובע את הקצב וכמו כן את הרגש של היצירה .
תפקידיה של התזמורת או יותר נכון של קבוצת הקשתים היא ללוות את הכינור באופן מוחלט והרמוני בלבד .
באך כמובן הוסיף כמו לכל יצירה שלו מהתקופה את הצ'מבלו המאופין עם תקופת הבארוק, שיחד עם הקשתנים מלווה את רעיוניות הכינור ואת הוירטואוזיות , וכמובן נותן את ה TUNE הבאכי הסופי .
המלודיה הקונצ'רטית של באך חשובה ביותר והיא פשוט מתנגנת במח ועל לשוננו גם ימים לאחר שהתקליט עזב את הפטיפון .
אולי בגלל זה אני אוהב כל כך את יצירותיו של באך .
ה מוסיקה חמימה וקלילה (לפחות הקונצ'רטים ) אך גאונית מהצד השני מלאה בטכניקות ובנוסחאות מוסיקליות רבות .
לאחר כל הניתוח המוסיקלוגי מה שנשאר תמיד זאת מנגינה עדינה ונעימה באוזן .
גם ביצועי הקונצ'רטי הזה ישמעו כמעט תמיד דומים בפן הרגש שהם מעבירים למאזין . הכל מנגן כמקשה אחת , כל כך יפה וענוג ללא התפרצויות או קפריזות .
באך גאון והמוסיקה שלו מתקשרת לצד האנושי ביותר של המאזין ושל הנגנים עצמם .
בזמן כתיבת הסקירה האזנתי לאחד הביצועים החביבים עלי : J.S BACH VIOLIN CONCERTO DAVID OISTRACH DG
את הקונצ'רטי הזה מנגן דיויד אויסטראק וכן גם מנצח על התזמורת הברלינאית ..או יותר נכון על חלקה הקטן של התזמורת .
אויסטראק מעביר למאזין בדיוק את מה שהעלתי על הכתב קודם לכן , רגש בלתי נדלה של תוים מתוכננים מראש וטכניקות מסובכות אשר מתישרות למלודיה ענוגה ונעימה .
הקשתנים והצ'מבלו מלווים אותו באופן מוחלט ונותנים לדיויד משטח הרמנוי לתת את מה שהוא יודע הכי טוב .
תוים מדהימים, שלמים ועגולים מהפרטיטורה של הקונצ'רטי הנפלא הזה .
המלודיה והנושאים שווים את המאזין במן ערפל מיסתי וענוג וסוחבים אותנו ומעיפים אותנו על כנפי מלאכים . (אמרנו בארוק לא ? )
אביעד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה